גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אל תיקחו עוד אשראי": בנק ישראל מזהיר את משקי הבית. אלה הסיבות

בנק ישראל פרסם את דוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2023, בו הוא שולח אזהרה למשקי הבית באשר לנטילת אשראי נוסף בתקופה זו ● מאז תחילת המלחמה נרשמה עלייה קלה באשראי בפיגור של משקי הבית ● בנוסף מציין הדוח כי ישנה עלייה בסיכון האשראי של ענף הבינוי

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עד לסוף 2023 אישרו הבנקים דחיית תשלומים של קרוב ל-6 מיליארד שקל ליותר מ-300 אלף הלוואות", כך עולה מדוח היציבות הפיננסית שפרסם היום (ד') בנק ישראל. מהנתונים עולה כי כ-30% מההלוואות, הן למשקי הבית והן לעסקים, שנדחו הן במסגרת המתווה לנפגעים הישירים - תושבי העוטף, מפונים מבתיהם, משפחות נרצחים ומשרתי מילואים בצו 8. 

מה לקוחות לא יודעים על המשחק הכפול של חלק מסוכני הביטוח
קרן העושר הנורבגית חשפה רווחים דימיוניים. במה היא השקיעה השנה?

"בהיבט מאקרו-יציבותי, דחיות תשלומי החוב מאפשרות למשקי הבית ועסקים להימנע מצמצום צריכה או פעילות וכן מקטינות את ההסתברות לכניסה לחדלות פירעון", הסבירו בבנק ישראל. "המלחמה צפויה להקשות על יכולת שירות החוב של משקי הבית, בשל ירידה בהכנסות מעבודה (בממוצע)". 

בהקשר זה הזכירו בבנק ישראל את מתווה דחיית תשלומי הלוואות שאומץ ע"י המערכת הבנקאית, אשר במסגרתו ניתנה למשקי בית שנפגעו ישירות ממתקפת הטרור או המלחמה האפשרות לדחות את תשלומי ההלוואה למשך שלושה חודשים ללא חיוב בריבית ועמלות. עד סוף השנה החולפת נדחו תשלומים בשל כ-75 אלף הלוואות (לדיור ושלא לדיור) במסגרת המתווה וכ-150 אלף הלוואות נוספות נדחו שלא במסגרת המתווה. ובסך הכל נדחו עבור משקי הבית תשלומים בסך של כ-2 מיליארד שקל. 

אזהרה בנוגע לנטילת אשראי נוסף למשקי הבית

בבנק ישראל שלחו אזהרה למשקי הבית באשר לנטילת אשראי נוסף בתקופה הזו. "מידת היכולת של משקי הבית לשרת את החוב משתקפת בשיעור יתרת האשראי שלגביו יש פיגור בתשלומים. עוד טרם המלחמה ניכרה עלייה קלה של אשראי שבפיגור (בשל עליית הריבית שייקרה את החזרי ההלוואות במאות שקלים, ר"ו), ומאז תחילת המלחמה שיעור זה מסך האשראי עלה מעט, בעיקר באשראי שלא לדיור. בנוסף, שיעור האשראי המוגדר כ"אשראי במעקב" - כלומר, כזה שלגביו יש חשש להערה ביכולת ההחזר של הלווה - מסך האשראי לדיור ושלא לדיור עומד על 1.2% ו-2%, בהתאמה. ראוי לציין כי למרות השינויים, מדובר בשיעורי אשראי בסיכון נמוכים. גם יתרת האשראי מחברות כרטיסי האשראי, יורדת באיכותה: שיעור האשראי הלא צובר והאשראי בפיגור של 90 יום ומעלה עלה בחדות בשני הרבעונים הראשונים של השנה, ואתו גם הוצאות החברות להפסדי אשראי". 

"מכל מקום, משקי בית שהפגיעה בהכנסותיהם גבוהה מהיקף שירות החוב (ואינה תוצאה מגיוס למילואים, ימים שעליהם משלמת המדינה), צפויים להקטין את צריכתם, לקחת אשראי נוסף או להשתמש במקורות נזילים אחרים. נטילת אשראי נוסף בתקופה זו, עלולה להגדיל את הפגיעות של משקי הבית, במיוחד ככל שתהליך ההתאוששות הכלכלית מהמלחמה יתאחר ויימשך וכל עוד הריבית תישאר ברמה גבוהה יחסית", הזהירו בבנק ישראל. 

העסקים הגדולים נהנו יותר מהריבית על הפיקדונות

באשר לפיקדונות, בבנק ישראל ציינו כי במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2023 גדלו פיקדונות הציבור ב-1% עם שונות בין סוגי הפיקדונות ובין סוגי המפקידים. באשר לסוגי הפיקדונות - במהלך השנה הצטמצמו משמעותית הפיקדונות לפי דרישה (פיקדונות נזילים - נושאי ריבית ושאינם נושאי ריבית). חלק גדול מהצמצום קוזז עקב הסטה לפיקדונות נושאי ריבית לזמן קצוב ויתר הכספים הופנו, ככל הנראה, להשקעה במק"ם. 

באשר לסוגי המפקידים, בבנק ישראל ציינו ירידה בפיקדונות התאגידים לעומת המשך מגמת הגידול בפיקדונות הפרטיים שנצפתה כבר במהלך שנת 2022 כשהבנקים החלו להעלות את הריבית על הפיקדונות, גם אם לא בקצב שהם העלו את הריבית על ההלוואות. מנגד, בפיקדונות הגופים המוסדיים הואט קצב הגידול ביחס לשנים הקודמות.

באשר לשיעור התמסורת (גלגול ריבית בנק ישראל לריבית שמקבלים הלקוחות), בעוד שהיא כאמור גולגלה במלואה לריבית על ההלוואות במגזרי הפעילות השונים (למעט ההלוואות לדיור), שיעור התמסורת אל הפיקדונות, על אף שעלה במהלך השנה, עודנו נמוך יותר והריבית הגבוהה גולגלה בעיקר לפיקדונות המגזר העסקי ופחות למגזר הפרטי.

הבנקים לא צפויים להיפגע מהורדת דירוג של ישראל

על פי הדוח, מערכת הבנקאות הישראלית המשיכה לשמור על איתנותה במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2023. ביחסי ההון והנזילות נשמרה רמה גבוהה וזאת, בין היתר, בזכות הרווחיות הגבוהה של המערכת בהשוואה לשנים האחרונות בעיקר עם גידולו של תיק האשראי והעליה של סביבת הריבית. עם זאת, בבנק ישראל הוסיפו כי במהלך שנת 2023 הואט קצב הצמיחה של תיק האשראי בכל מגזרי הפעילות, פרט למגזר העסקים הגדולים, גם אם איכות תיק האשראי נותרה טובה, על אף עלייה ניכרת בהוצאות להפסדי אשראי. 

"גם הורדה אפשרית של דירוג האשראי למדינת ישראל, ככל שתתרחש, לא צפויה לפגוע באופן מהותי ביחס ההון של הבנקים", כתבו בבנק ישראל. 

הסיכון בענף הבינוי גדל

בבנק ישראל ציינו עוד כי בין המגזרים שבהם עלה סיכון האשראי, בולט ענף הבינוי, כאשר האשראי לענף זה מהווה קרוב ל-20% מסך האשראי העסקי במשק, וכרבע מסך האשראי העסקי הבנקאי. "החברות בענף זה, שהן לרוב ממונפות מאוד, התמודדו עוד ערב המלחמה עם הוצאות מימון גדלות ועם ירידה משמעותית בביקוש, לצד מגמה מתונה של ירידת מחירים. עם פרוץ המלחמה נסגרו מרבית אתרי הבנייה בשל היעדרות של עובדים פלסטינים, שחלקם גבוה ומרכזי במיוחד בפרויקטים שנמצאים בתחילתם ונכון לסוף התקופה הנסקרת רק כמחצית מאתרי הבנייה פעילים. הקיפאון בבנייה עלול להשפיע משמעותית על קצב ההתקדמות בפרויקטים, על תזרים ההכנסות הצפוי לחברות ועל יכולת של חלק לן המשיך ולשרת את חובותיהן למערכת הפיננסית", הוסבר בדוח. 

כאשר מרחיבים את היריעה לכלל הענף הבינוי והנדל"ן, מתברר כי האשראי לחברות בענפים אלה מהווה 38% מיתרת האשראי הבנקאי העסקי ו-44% מסך החוב הסחיר במשק. לפי סיווגי הלמ"ס, מדובר על כ 50 אלף חברות שמשתייכות לענף "בינוי" ועוד כ-30 אלף לענף "פעילויות בנדל"ן". בהיבט של גודל, למעלה ממחצית מהאשראי הבנקאי ניתן לעסקים גדולים, ושיעור זה מגיע לכשני שלישים בענף הבינוי ו-40% בענף הפעילויות בנדל"ן. כמו כן עסקים גדולים רבים הם חברות פרטיות: בחינה פרטנית של 25 החברות הציבוריות הגדולות בענף הבינוי מעלה כי בידן אשראי בנקאי בהיקף של 36 מיליארד שקל, מתוך 118 מיליארד שקל אשראי בנקאי לעסקים הגדולים. משמע שיש נתח גדול מהאשראי הבנקאי לענף, שניתן לחברות פרטיות גדולות, שאינן ציבוריות. 

"בדומה לשאר הענפים, גם מדדי הסיכון - כגון שיעור האשראי שבפיגור שמעל 90 יום - של ענף זה עלו ומצביעים על ירידה באיכות של יתרת האשראי, בעיקר בענף הבינוי עצמו (אולם, הרמה עדיין נמוכה ועומדת על 0.43% בלבד). יתר על כן, ההשפעה של המלחמה על הפעילות חזקה במיוחד בענף זה: בסקר החירום של הלמ"ס (פורסם בסוף דצמבר) דיווחו כרבע מהחברות בענף הבינוי על הפחתה של למעלה מ-80% מהפעילות, וקרוב למחצית מהחברות דיווחו על צפי לפגיעה של מעל 50% בהכנסותיהן", הסבירו בבנק המרכזי. 

לפי הדוח, בפרויקטים שבהם כבר החלה בנייה הירידה בפעילות מגבירה את הצורך של חברות הבנייה באשראי זמין, הן כדי להתמודד עם הירידה בתזרים המזומנים מהמכירות, שמצויות במגמת ירידה, והן כדי לממן את הוצאות הבנייה (בעיקר את הקבועות שבהן). 

"מלבד זאת, בעקבות עצירת התקדמות הבנייה בחלק מהאתרים עלול גם זרם התשלומים מהרוכשים שכבר חתמו על חוזי רכישת דירות להיפגע (אולי גם בעקבות הארכת חוזי הרכישה). גם בפרויקטים שבהם טרם החלה הבנייה נדרשות החברות לשלם הוצאות מימון לקרקעות שכבר נרכשו, והקושי גדול יותר ככל שהקרקעות נרכשו במחירים גבוהים ובמינוף גבוה יותר", הוסבר בדוח. 

על רקע יש, זה לבחון את התפלגות האשראי לענף הבינוי והנדל"ן לפי התקדמות הבנייה בנכס המשמש בטוחה לאשראי. לפי דיווחי הבנקים בסוף הרבעון השלישי של 2023 מתוך אשראי מאזני בסך 288.5 מיליארד שקל לענף הבינוי והנדל"ן, 98 מיליארד שקל (34.5%) ניתנו לפרויקטים המובטחים בקרקע גולמית, דהיינו כזאת שלא החל בה תהליך פיתוח על ידי היזם, שלב מקדים לבנייה. 48 מיליארד שקל נוספים (17%) הם בפרויקטים הנמצאים עדיין בתהליכי בנייה, דהיינו כאלו שהחלו בהם תהליכי פיתוח ואולי אף בנייה אך הם טרם הושלמו. כאמור אם הקיפאון בענף הבנייה יימשך, תיפגע היכולת של החברות המנהלות את הפרויקטים שהם בשלבי התחלה לקבל תזרים של הכנסות ולשרת את חובותיהן". 

"כיוון שחברות הבינוי צורכות שיעור מרכזי בסך האשראי במשק, הענף מאופיין בריבוי של חברות קטנות, וישנה קישוריות ענפית גדולה בתוך הענף (חברות גדולות שוכרות את שירותיהן של חברות קטנות יותר) - הרי אם הציפיות השליליות תתממשנה, ההשלכות על מאזני המוסדות הפיננסיים עלולות להיות גדולות", הזהירו בבנק ישראל. 

עם זאת הם ציינו מספר גורמים שעשויים לפעול לטובת מיתון ההשלכות השליליות. "ראשית, לא מעט מהחברות מחזיקות מלאי של דירות לא מכורות אותן הן מקוות למכור בתנאים נוחים יותר עבורם. על כן, במידה ותצטרכנה, החברות תוכלנה לשרת את חובן על ידי מכירת חלק מהמלאי ובכך להימנע מכשל אשראי. כמו כן, גם במידה וחברות לא תוכלנה להחזיר את חובן, רוב האשראי מבוטח על ידי בטוחות איכותיות וכושר הספיגה של הבנקים גדול. על כן, גם במקרה של כשל בהחזרי החוב המוסדות הפיננסיים המלווים יקבלו לידיהם נכסים בעלי שווי גבוה, שאותם יוכלו לממש. זאת ועוד, בכל הנוגע למערכת הבנקאות, ההוראות הרגולטוריות של השנים האחרונות, הספציפיות לענף הבינוי והנדל"ן, יצרו כריות ביטחון אשר יאפשרו ספיגה של זעזוע תוך מזעור הסיכון שיהפוך לאירוע מערכתי". 

עלייה בסיכון של ישראל

בפרק המאקרו של דוח היציבות, בנק ישראל מציין כי הסביבה המאקרו-כלכלית עלתה ברמת הסיכון שלה, מבינונית-גבוהה בתחילת השנה לרמת סיכון גבוהה במחצית השנייה של 2023. הסיבה לעלייה זו נעוצה בכמה גורמים מרכזיים. 

ראשית, ההשפעה השלילית על הצריכה הפרטית ועל שער החליפין בתחילת המלחמה. כך, הצריכה הפרטית ירדה בחדות באוקטובר והביאה לירידה ברכישות בכרטיסי אשראי, ושער החליפין של השקל פחת בחדות אל מול הדולר ואל מול מטבעות מרכזיים נוספים. הפיחות בשקל הוביל להתערבות מצד בנק ישראל, שהשיק תוכנית למכירת 30 מיליארד דולר בשוק המט"ח, במטרה לייצב את המטבע הישראלי. ההשפעות השליליות נחלשו עם הזמן. השקל החל להתחזק כבר בנובמבר וגם היקף רכישות הישראלים החל להתאושש. 

הגורם השני הוא המחסור הנרחב בעובדים, זאת לאור היקף מגויסים חסר תקדים למילואים ואי הכנסת עובדים פלסטינים לישראל. בנוסף, בתחילת המלחמה חלק נרחב ממערכת החינוך הושבת והביא למגבלות בהגעת עובדים לעבודה. דוח הבנק מתאר כי גם גורם זה התמתן, ככל שהזמן עבר היקף המגויסים הצטמצם ורוב המועסקים חזרו לעבודתם. שיעור הנעדרים בשל סיבות כלכליות (הוצאה לחל"ת) צנח משמעותית בחודש דצמבר.

הדוח מוסיף ומציין את הגידול הצפוי בתקציב הביטחון ושיקום נזקי המלחמה, הצפויים להביא להגדלת יחס החוב תוצר של ישראל בטווח הקצר, כגורם השלישי לעליית הסיכון לסביבה הכלכלית של ישראל.

כתוצאה מעליית הגירעון והוצאות הממשלה, פרמיית הסיכון של ישראל עלתה, חברות הדירוג השונות הציבו את ישראל תחת מעקב שלילי להורדת דירוג האשראי ואף הורידו את תחזית הדירוג לשלילית, למשל חברת S&P. הסיכון בא לידי ביטוי בעליית תשואות האג"ח הממשלתיות ובאופן דומה בשוק ביטוחי האג"ח. כך, אג"ח CDS ל-5 שנים זינק לשיא של 144 נקודות בסיס.

בנק ישראל סיכם את עיקרי הדוח בכך ש"ככל שמשך הלחימה, היקפה והשלכותיה השליליות על הכלכלה יתעצמו, למערכת הפיננסית צפויים אתגרים נוספים".

עוד כתבות

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן

אחרי ששיתקה כלכלית את הציר השיעי, ישראל חנקה גם את מנגנון הכספים של איראן עם חיסול אנשי מפתח בהעברת כספים לציר השיעי ● אבל המערכה טרם הסתיימה: חברות קש סיניות מבריחות נפט וסחורות תחת מסווה, ונעזרות בבנקים אירופיים

יריד דירות נדלניישן של יד2 / צילום: רוני הרמן

רוכשי הדירות היו אמורים לשלם פחות על המשכנתא, למה זה לא קורה?

התמתנות קצב האינפלציה, הירידה בתשואות האג"ח והצפי להורדת ריבית - מאותתים על הקלה גם בריבית המשכנתאות ● אבל בבנקים לא ממהרים להפחית לפני שייראו מגמה חיובית לאורך זמן

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

סיום המערכה האיראנית הקפיץ את המחזור בענף התיירות ב-270%

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הישראלים חזרו להזמין חופשות, וענף האופנה רשם גידול של כ-140%

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

רגב הורתה להחרים את הדיונים על הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל

שרת התחבורה הורתה שלא לקדם את הקמתו של השדה הצפוני עד להצגת חלופות לשדה הדרומי לראש הממשלה ● בכך מצטרפת רגב לקריאתו של ח"כ אלמוג כהן שלא לקדם בינתיים את השדה

חלוקת רכוש בגירושים / איור: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בעלה לשעבר ● השופטת יעל וילנר הרחיבה בכך את הלכת השיתוף הספציפי וקבעה כי היא תחול אם ניתן להסיק מהתנהגות בני הזוג על הסכמה בפועל לשתף בנכס ● עוד נקבע כי הכלל עשוי לחול גם על נכס שאינו בהכרח דירת המגורים המשפחתית

מנכ''ל פריון, טל יעקובסון / צילום: אוהד דיין

גם הפניקס דורשת מפריון לבטל את גלולת הרעל: "רואים בחומרה את התנהלות הדירקטוריון"

הפניקס מצטרפת לדרישה של ווליו בייס לבטל את גלולת הרעל ● השתיים מבקשות לכנס אסיפת בעלי מניות ובה להצביע על ביטולה ודרישה לאישורה ברוב רגיל ● בפניקס אומרים שהתוכנית אומצה תוך התעלמות מהנזקים שייגרמו לבעלי המניות

חיילי צה''ל בגבול עם עזה / צילום: ap, AMIR COHEN

חריגה של 25 מיליארד שקל, לפחות: באוצר תוקפים את התנהלות צה"ל

באוצר טוענים כי משרד הביטחון קובע עובדות בשטח, והם נאלצים לאשר הוצאות בדיעבד ● אם לא יחול שינוי, הם מזהירים כי לא יהיה מנוס מהטלת גזרות חדשות על הציבור בתקציב 2026 ● מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: "אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה"

טראמפ שולח לישראל מערכת נשק בשווי חצי מיליארד דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ארה"ב תמכור לישראל מערכת להנחיית פצצות, בוול סטריט ג'ורנל טוענים שגם דחייה של חודש בתוכנית הגרעין האיראנית משמעותית ואיך השפיעה המערכת מול איראן על ענף התעופה ● כותרות העיתונים בעולם

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

ראש הממשלה ביטל דיון בהקמת שדה תעופה ברמת דוד

המועצה הארצית לתכנון ובניה לא תדון היום בהקמת שדה התעופה ברמת דוד שבעמק יזרעאל והליכי התכנון יעוכבו ● הביטול מגיע אחרי שסגן השר אלמוג כהן התפטר מהממשלה במחאה על התכנון לקדם שדה תעופה בצפון ולא בדרום

סניף של רשת דולר ג'נרל, שיאנית העליות ב־S&P 500 / צילום: Reuters, Cassidy Waigand

לא חברת שבבים: זו שיאנית העליות המפתיעה של וול סטריט

בשיא שרשם שוק המניות האמריקאי בשבוע שעבר, בלטו מניות של עסקים "אפורים" בהובלת רשת הקמעונאות המוזלת דולר ג'נרל, שעלתה בכ-50% ● מניות שבע המופלאות ושאר מגזר הטכנולוגיה אמנם בהתאוששות, אבל לא משחזרות את השיאים של 2024 ● זה הזמן לחפש ערך

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

ניצחה את הגרמנים והצרפתים: רפאל זכתה בעסקת ענק

לפי דיווחים שפורסמו, המערכת שרפאל צפויה לספק לרומניה בעסקת הענק היא ספיידר, המספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, אל מול מגוון איומים ● ככל שתיחתם, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה אי פעם של מדינת ישראל, לאחר מכירת מערכת חץ 3 לגרמניה, תמורת כ-3.5 מיליארד דולר

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"