גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פורטוגלים עושים הרבה פחות ילדים מישראלים. אנחנו זקוקים לכם"

החלטת נשיא פורטוגל לשלוח ל"בחינה מחדש" תיקונים לחוק האזרחות שאיימו להקשות על הוצאת אזרחות פורטוגלית עשויה לפתוח "חלון הזדמנויות" חדש לישראלים ● משרדים העוסקים בתחום המשגשג מסבירים לגלובס כיצד קרה הדבר, ומה עומד מאחורי ההחלטה

נשיא פורטוגל, מרסלו רבלו דה סוזה / צילום: Reuters, Pedro Fiuza
נשיא פורטוגל, מרסלו רבלו דה סוזה / צילום: Reuters, Pedro Fiuza

אנחת רווחה מסוימת נשמעה בימים האחרונים בתעשיית הוצאת הדרכונים הפורטוגלים לישראלים, כאשר התברר כי נשיא המדינה שלח את התיקונים לחוק האזרחות הלאומי - שאיימו להקשות באופן משמעותי על ההליך בעבור יהודים וישראלים - לבחינה מחדש בבית המשפט העליון.

צרפת מעמידה את עצמה בחזית המאמץ לשחרור החטופים. זו הסיבה
כותרות העיתונים בעולם | השר הבריטי שפרש בגלל שתמיכתו בישראל מאיימת על חייו
הקפאת כספי אונר"א: "באירופה לא יכולים לעצום יותר את העיניים"

הנשיא, מרסלו רבלו דה סוזה, בן 75, מומחה לחוקה בעצמו, לא הסתפק בכך וגם הביע את דעתו כי התיקונים שנעשו לחוק אינם עומדים במבחנים החוקתיים, ובכך הגביר את ההערכות לכך שיבוטלו. לדברי המשרדים העוסקים בדבר, שורת גורמים - החל מעצומה מקוונת שפורסמה נגד התיקון, דרך מכתבים ששיגרו לנשיא מומחים משפטיים ועד ללחץ מצד הקהילות היהודיות עצמן - יחד עם הידע של הנשיא בתחום החוקה - הביאו אותו להחלטתו. לדבריהם, ההחלטה עשויה לפתוח "חלון הזדמנויות" חדש להוצאת אזרחות פורטוגלית, לפי התנאים המקלים שהיו בעבר.

מאז 2015, אז חוקקה פורטוגל חוק המאפשר לצאצאי יהודים שגורשו מחצי האי האיברי במאה ה-15 בשל האינקוויזיציה לקבל אזרחות, אפילו ללא מגורים או בקיאות בשפה, נרשמה התנפלות על ההזדמנות. עשרות אלפי ישראלים, לפי הערכות, ניצלו את התהליך. עשרות משרדי עורכי דין וחברות מתמחות, בישראל ובפורטוגל, החלו להציע שירותים המקלים על התהליך ומלווים את המבקשים. רשימות של שמות משפחה של הקהילה היהודית שהייתה בחצי האי האיברי עד לסוף המאה ה-15, ומדינות צפון אפריקה ודרום אירופה שאליהן היא התפזרה, הפכו לבסיס להוצאת אזרחות פורטוגלית, החברה באיחוד האירופי ומקנה זכויות רבות.

אבל בשנתיים האחרונות, דעת הקהל הפורטוגלית התהפכה, בין היתר, בעקבות טענות (שלא הוכחו) לשחיתות בקהילות היהודיות שמונו כדי לספק את האישורים הגינאולוגיים הדרושים בהליך; ובמיוחד בשל העובדה כי האוליגרך הרוסי ממוצא יהודי רומן אברמוביץ' קיבל גם הוא אזרחות פורטוגלית במסגרת החוקים, למרות שעל פניו, הקשר בין יהודי ממוצא רוסי לקהילה היהודית בפורטוגל במאה ה-15 אמור להיות היפותטי בלבד.

בתגובה למקרה אברמוביץ', שעלה לתודעה בעקבות הסנקציות נגד אישים רוסיים ואפשר לו להתחמק מהן, החמירה הממשלה הנוכחית את התקנות. בספטמבר 2022 הכריזה הממשלה על תיקון לחוק האזרחות לגבי צאצאי יהודים מחצי האי האיברי, לפיו דרוש גם "קשר לפורטוגל", הכרוך למשל בנסיעות קבועות לאורך חיי המבקשים לפורטוגל , כדי לקבל אזרחות. התקנות הללו אושרו על־ידי הפרלמנט ב-5 בינואר השנה והועברו לחתימת הנשיא.

המכתב שעודד את נשיא פורטוגל לשקול את החוק מחדש

עורכת הדין איזבל קרדוסו קומטה, ממשרד "מרטינס קסטרו" המטפל לדבריה באלפי בקשות אזרחות של ישראלים, אומרת כי כתבה מכתב בנושא לנשיא. "כבר כתבתי בעבר כמה מכתבים לנשיא, שאני מאוד מעריכה באופן מקצועי ואישי. אני מאמינה שכאזרחים, עלינו להיות פעילים לגבי החובות האזרחיות שלנו", היא אומרת. במכתב, שכלל חמישה עמודים, "הפצרתי בו שלא יאשר את החוק, אלא שיפנה אותו לבית המשפט העליון, משום שהתיקונים שהוכנסו בו אינם חוקתיים". במיוחד, מסבירה קומטה, "התמקדתי בנושא התחולה הרטרואקטיבית של התיקון, בו נקבע כי ההגבלות החמורות יותר יחולו גם על מי שכבר הגישו בקשה. סוג כזה של תחולה הוא לא חוקתי לדעתי".

עו''ד איזבל קרדוסו קומטה / צילום: באדיבות Martins Castro

קומטה הוסיפה: "הנקודה השנייה שהעליתי, הייתה שהתיקונים בעצם מציבים דרישות חריגות באופן יוצא דופן למי שזכאים לאזרחות פורטוגלית מטעם החוק הזה, שאינן קיימות למי שקיבל את האזרחות שלו, למשל, מלידה. למה צריך להיות הבדל ביני, שנולדתי בצרפת וקיבלתי אזרחות משום שאבי מפורטוגל, לבין ישראלי שאבות-אבותיו גורשו מפורטוגל? התיקונים הטילו חובות יוצאות דופן דווקא על היהודים והישראלים הזכאים לאזרחות במסגרת החוק מ-2015".

בין אם המכתב סייע או לא, הוא היה חלק ממאבק כולל נגד התיקון לחוק. מאבק זה כלל גם עצומה מקוונת שעליה חתמו יותר מ-5,000 בני אדם, וכן לחץ מצד הקהילות היהודיות בפורטוגל, המעורבות בהליכים הללו. התוצאה, בכל אופן, הייתה שהנשיא - ייתכן על רקע הידע והמומחיות שלו בנושאי חוקה - אכן הפנה את החוקה לבחינה מחדש. בנוסף, בכמה משפטים שזכו לכותרות בישראל ובפורטוגל, הוא גם ציין כי לדעתו, ישנו חשש שאישור התיקון יהווה פגיעה בזכויות של ישראלים החטופים בעזה והיו בהליכי הוצאת אזרחות פורטוגלית. השפעה על "הליכים להוצאת אזרחות שכבר מתנהלים יכולה להחמיר את המצב של הישראלים המוחזקים כבני ערובה בעזה", כתב. לדברי קומטה, משרדה מייצג מספר ישראלים שנמצאים כעת כבני ערובה בעזה. "יצירת מכשולים נוספים בפני הענקת אזרחות פורטוגלית במקרים מסוימים", נכתב בנימוקי הנשיא למהלך, "עשויה אפילו להיחשב כפגיעה בעיקרון כבוד האדם".

"זקוקים לישראלים, גם מבחינה דמוגרפית"

הנימוקים של הנשיא הגבירו את ההערכות בקרב משרדים העוסקים בנושא כי בית המשפט יפסול את החוק. "לבית המשפט העליון נותרו כעת 25 ימים לבחון ולהחליט", מסבירה קומטה. אם אכן יבוטל, יישלחו התיקונים לחוק חזרה לפרלמנט לניסוח מחדש. אבל במרץ הנוכחי, תלך פורטוגל שוב לבחירות, כך שהליך האישור יילך ויתעכב, וייתכן כי התיקון עצמו אפילו ייגנז, אם השמרנים ייכבשו את השלטון בפורטוגל, בניגוד לשלטון הסוציאל-דמוקרטי שיזם אותו. "בעצם, יש עכשיו חלון הזדמנויות שנפתח מחדש", מסבירה קומטה, שאינה בטוחה בדיוק מתי הוא ייסגר, אם בכלל.

יוסי יצחק, יושב ראש חברת "פורטוגליס", חברה ישראלית שגם היא פעילה בתחום ולדבריה טיפלה בעשרות אלפי בקשות אזרחות מצד ישראלים עד כה ומייצגת גם כמה מהחטופים בעזה, מסכים לגבי האפשרות החדשה-ישנה שצפויה להיווצר בשבועות הקרובים. "אם אכן יפסול בית המשפט את התיקון לחוק, כמו גם את חוקיותו של הצו משנת 2022, כפי שסוברים מומחי משפט חוקתי רבים בפורטוגל", הוא אומר לגלובס, "הרי שהמשטר החוקי בנושא התאזרחות מגורשי ספרד יחזור לזה שהיה קיים טרם הצו המקשיח משנת 2022, דהיינו בתנאים המקלים טרם הקשחת התנאים". החברה מסרה כי הייתה מעורבת ביצירת העצומה עליה חתמו אלפי בני אדם, ועליה דווח בכלי תקשורת רבים במדינה, נגד התיקונים.

יו''ר פורטוגליס, יוסי יצחק / צילום: Avoldi photography

אך יצחק סבור כי אחרי הבחירות במרץ, ישוב הפרלמנט לדון בתיקונים ו"יונע מהלך לשינוי חקיקתי בנושא, שלבטח יקשיח שוב את התקנות, והפעם באופן שלא יסתור את החוקה ויאפשר השלמת חקיקה". לכן, הוא סבור, "מי שרוצה למצות את הסיכוי הקיים להגיש בקשה שעשויה להיבחן לפי תנאי הזכאות הקודמים והמקלים יותר, ייטב לעשות זאת כעת. כמובן, בשים לב למצב המשפטי, שאינו חד-ערכי".

בכל מקרה, הדיונים הציבוריים והזיג־זגים במדיניות הממשלתית בשנתיים האחרונות, הוכיחו כי סוגיית ההתאזרחות של ישראלים כצאצאי יהודים מחצי האי האיברי היא רגישה, בלשון המעטה, בדעת הקהל הציבורית. האינטרס של הממשלה מבחינה זו, מסבירה קומטה, הוא גם לגרום להגירה חיובית למדינה. "פורטוגלים עושים הרבה פחות ילדים מישראלים. אנחנו זקוקים לישראלים, בין היתר, מבחינה דמוגרפית", היא אומרת.

עוד כתבות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים