גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פורטוגלים עושים הרבה פחות ילדים מישראלים. אנחנו זקוקים לכם"

החלטת נשיא פורטוגל לשלוח ל"בחינה מחדש" תיקונים לחוק האזרחות שאיימו להקשות על הוצאת אזרחות פורטוגלית עשויה לפתוח "חלון הזדמנויות" חדש לישראלים ● משרדים העוסקים בתחום המשגשג מסבירים לגלובס כיצד קרה הדבר, ומה עומד מאחורי ההחלטה

נשיא פורטוגל, מרסלו רבלו דה סוזה / צילום: Reuters, Pedro Fiuza
נשיא פורטוגל, מרסלו רבלו דה סוזה / צילום: Reuters, Pedro Fiuza

אנחת רווחה מסוימת נשמעה בימים האחרונים בתעשיית הוצאת הדרכונים הפורטוגלים לישראלים, כאשר התברר כי נשיא המדינה שלח את התיקונים לחוק האזרחות הלאומי - שאיימו להקשות באופן משמעותי על ההליך בעבור יהודים וישראלים - לבחינה מחדש בבית המשפט העליון.

צרפת מעמידה את עצמה בחזית המאמץ לשחרור החטופים. זו הסיבה
כותרות העיתונים בעולם | השר הבריטי שפרש בגלל שתמיכתו בישראל מאיימת על חייו
הקפאת כספי אונר"א: "באירופה לא יכולים לעצום יותר את העיניים"

הנשיא, מרסלו רבלו דה סוזה, בן 75, מומחה לחוקה בעצמו, לא הסתפק בכך וגם הביע את דעתו כי התיקונים שנעשו לחוק אינם עומדים במבחנים החוקתיים, ובכך הגביר את ההערכות לכך שיבוטלו. לדברי המשרדים העוסקים בדבר, שורת גורמים - החל מעצומה מקוונת שפורסמה נגד התיקון, דרך מכתבים ששיגרו לנשיא מומחים משפטיים ועד ללחץ מצד הקהילות היהודיות עצמן - יחד עם הידע של הנשיא בתחום החוקה - הביאו אותו להחלטתו. לדבריהם, ההחלטה עשויה לפתוח "חלון הזדמנויות" חדש להוצאת אזרחות פורטוגלית, לפי התנאים המקלים שהיו בעבר.

מאז 2015, אז חוקקה פורטוגל חוק המאפשר לצאצאי יהודים שגורשו מחצי האי האיברי במאה ה-15 בשל האינקוויזיציה לקבל אזרחות, אפילו ללא מגורים או בקיאות בשפה, נרשמה התנפלות על ההזדמנות. עשרות אלפי ישראלים, לפי הערכות, ניצלו את התהליך. עשרות משרדי עורכי דין וחברות מתמחות, בישראל ובפורטוגל, החלו להציע שירותים המקלים על התהליך ומלווים את המבקשים. רשימות של שמות משפחה של הקהילה היהודית שהייתה בחצי האי האיברי עד לסוף המאה ה-15, ומדינות צפון אפריקה ודרום אירופה שאליהן היא התפזרה, הפכו לבסיס להוצאת אזרחות פורטוגלית, החברה באיחוד האירופי ומקנה זכויות רבות.

אבל בשנתיים האחרונות, דעת הקהל הפורטוגלית התהפכה, בין היתר, בעקבות טענות (שלא הוכחו) לשחיתות בקהילות היהודיות שמונו כדי לספק את האישורים הגינאולוגיים הדרושים בהליך; ובמיוחד בשל העובדה כי האוליגרך הרוסי ממוצא יהודי רומן אברמוביץ' קיבל גם הוא אזרחות פורטוגלית במסגרת החוקים, למרות שעל פניו, הקשר בין יהודי ממוצא רוסי לקהילה היהודית בפורטוגל במאה ה-15 אמור להיות היפותטי בלבד.

בתגובה למקרה אברמוביץ', שעלה לתודעה בעקבות הסנקציות נגד אישים רוסיים ואפשר לו להתחמק מהן, החמירה הממשלה הנוכחית את התקנות. בספטמבר 2022 הכריזה הממשלה על תיקון לחוק האזרחות לגבי צאצאי יהודים מחצי האי האיברי, לפיו דרוש גם "קשר לפורטוגל", הכרוך למשל בנסיעות קבועות לאורך חיי המבקשים לפורטוגל , כדי לקבל אזרחות. התקנות הללו אושרו על־ידי הפרלמנט ב-5 בינואר השנה והועברו לחתימת הנשיא.

המכתב שעודד את נשיא פורטוגל לשקול את החוק מחדש

עורכת הדין איזבל קרדוסו קומטה, ממשרד "מרטינס קסטרו" המטפל לדבריה באלפי בקשות אזרחות של ישראלים, אומרת כי כתבה מכתב בנושא לנשיא. "כבר כתבתי בעבר כמה מכתבים לנשיא, שאני מאוד מעריכה באופן מקצועי ואישי. אני מאמינה שכאזרחים, עלינו להיות פעילים לגבי החובות האזרחיות שלנו", היא אומרת. במכתב, שכלל חמישה עמודים, "הפצרתי בו שלא יאשר את החוק, אלא שיפנה אותו לבית המשפט העליון, משום שהתיקונים שהוכנסו בו אינם חוקתיים". במיוחד, מסבירה קומטה, "התמקדתי בנושא התחולה הרטרואקטיבית של התיקון, בו נקבע כי ההגבלות החמורות יותר יחולו גם על מי שכבר הגישו בקשה. סוג כזה של תחולה הוא לא חוקתי לדעתי".

עו''ד איזבל קרדוסו קומטה / צילום: באדיבות Martins Castro

קומטה הוסיפה: "הנקודה השנייה שהעליתי, הייתה שהתיקונים בעצם מציבים דרישות חריגות באופן יוצא דופן למי שזכאים לאזרחות פורטוגלית מטעם החוק הזה, שאינן קיימות למי שקיבל את האזרחות שלו, למשל, מלידה. למה צריך להיות הבדל ביני, שנולדתי בצרפת וקיבלתי אזרחות משום שאבי מפורטוגל, לבין ישראלי שאבות-אבותיו גורשו מפורטוגל? התיקונים הטילו חובות יוצאות דופן דווקא על היהודים והישראלים הזכאים לאזרחות במסגרת החוק מ-2015".

בין אם המכתב סייע או לא, הוא היה חלק ממאבק כולל נגד התיקון לחוק. מאבק זה כלל גם עצומה מקוונת שעליה חתמו יותר מ-5,000 בני אדם, וכן לחץ מצד הקהילות היהודיות בפורטוגל, המעורבות בהליכים הללו. התוצאה, בכל אופן, הייתה שהנשיא - ייתכן על רקע הידע והמומחיות שלו בנושאי חוקה - אכן הפנה את החוקה לבחינה מחדש. בנוסף, בכמה משפטים שזכו לכותרות בישראל ובפורטוגל, הוא גם ציין כי לדעתו, ישנו חשש שאישור התיקון יהווה פגיעה בזכויות של ישראלים החטופים בעזה והיו בהליכי הוצאת אזרחות פורטוגלית. השפעה על "הליכים להוצאת אזרחות שכבר מתנהלים יכולה להחמיר את המצב של הישראלים המוחזקים כבני ערובה בעזה", כתב. לדברי קומטה, משרדה מייצג מספר ישראלים שנמצאים כעת כבני ערובה בעזה. "יצירת מכשולים נוספים בפני הענקת אזרחות פורטוגלית במקרים מסוימים", נכתב בנימוקי הנשיא למהלך, "עשויה אפילו להיחשב כפגיעה בעיקרון כבוד האדם".

"זקוקים לישראלים, גם מבחינה דמוגרפית"

הנימוקים של הנשיא הגבירו את ההערכות בקרב משרדים העוסקים בנושא כי בית המשפט יפסול את החוק. "לבית המשפט העליון נותרו כעת 25 ימים לבחון ולהחליט", מסבירה קומטה. אם אכן יבוטל, יישלחו התיקונים לחוק חזרה לפרלמנט לניסוח מחדש. אבל במרץ הנוכחי, תלך פורטוגל שוב לבחירות, כך שהליך האישור יילך ויתעכב, וייתכן כי התיקון עצמו אפילו ייגנז, אם השמרנים ייכבשו את השלטון בפורטוגל, בניגוד לשלטון הסוציאל-דמוקרטי שיזם אותו. "בעצם, יש עכשיו חלון הזדמנויות שנפתח מחדש", מסבירה קומטה, שאינה בטוחה בדיוק מתי הוא ייסגר, אם בכלל.

יוסי יצחק, יושב ראש חברת "פורטוגליס", חברה ישראלית שגם היא פעילה בתחום ולדבריה טיפלה בעשרות אלפי בקשות אזרחות מצד ישראלים עד כה ומייצגת גם כמה מהחטופים בעזה, מסכים לגבי האפשרות החדשה-ישנה שצפויה להיווצר בשבועות הקרובים. "אם אכן יפסול בית המשפט את התיקון לחוק, כמו גם את חוקיותו של הצו משנת 2022, כפי שסוברים מומחי משפט חוקתי רבים בפורטוגל", הוא אומר לגלובס, "הרי שהמשטר החוקי בנושא התאזרחות מגורשי ספרד יחזור לזה שהיה קיים טרם הצו המקשיח משנת 2022, דהיינו בתנאים המקלים טרם הקשחת התנאים". החברה מסרה כי הייתה מעורבת ביצירת העצומה עליה חתמו אלפי בני אדם, ועליה דווח בכלי תקשורת רבים במדינה, נגד התיקונים.

יו''ר פורטוגליס, יוסי יצחק / צילום: Avoldi photography

אך יצחק סבור כי אחרי הבחירות במרץ, ישוב הפרלמנט לדון בתיקונים ו"יונע מהלך לשינוי חקיקתי בנושא, שלבטח יקשיח שוב את התקנות, והפעם באופן שלא יסתור את החוקה ויאפשר השלמת חקיקה". לכן, הוא סבור, "מי שרוצה למצות את הסיכוי הקיים להגיש בקשה שעשויה להיבחן לפי תנאי הזכאות הקודמים והמקלים יותר, ייטב לעשות זאת כעת. כמובן, בשים לב למצב המשפטי, שאינו חד-ערכי".

בכל מקרה, הדיונים הציבוריים והזיג־זגים במדיניות הממשלתית בשנתיים האחרונות, הוכיחו כי סוגיית ההתאזרחות של ישראלים כצאצאי יהודים מחצי האי האיברי היא רגישה, בלשון המעטה, בדעת הקהל הציבורית. האינטרס של הממשלה מבחינה זו, מסבירה קומטה, הוא גם לגרום להגירה חיובית למדינה. "פורטוגלים עושים הרבה פחות ילדים מישראלים. אנחנו זקוקים לישראלים, בין היתר, מבחינה דמוגרפית", היא אומרת.

עוד כתבות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

החוכמה של וורן באפט היא יותר מאשר רק בחירת מניות נהדרות

המבנה החדשני של ברקשייר האת'ווי יוצא דופן — ומועיל לבעלי המניות

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר יתאספו מחר (ג') למחות על כך שהאגף אינו שומר על הקופה הציבורית ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות השבבים קפצו

הנאסד"ק עלה בכ-1.2% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר