גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פורטוגלים עושים הרבה פחות ילדים מישראלים. אנחנו זקוקים לכם"

החלטת נשיא פורטוגל לשלוח ל"בחינה מחדש" תיקונים לחוק האזרחות שאיימו להקשות על הוצאת אזרחות פורטוגלית עשויה לפתוח "חלון הזדמנויות" חדש לישראלים ● משרדים העוסקים בתחום המשגשג מסבירים לגלובס כיצד קרה הדבר, ומה עומד מאחורי ההחלטה

נשיא פורטוגל, מרסלו רבלו דה סוזה / צילום: Reuters, Pedro Fiuza
נשיא פורטוגל, מרסלו רבלו דה סוזה / צילום: Reuters, Pedro Fiuza

אנחת רווחה מסוימת נשמעה בימים האחרונים בתעשיית הוצאת הדרכונים הפורטוגלים לישראלים, כאשר התברר כי נשיא המדינה שלח את התיקונים לחוק האזרחות הלאומי - שאיימו להקשות באופן משמעותי על ההליך בעבור יהודים וישראלים - לבחינה מחדש בבית המשפט העליון.

צרפת מעמידה את עצמה בחזית המאמץ לשחרור החטופים. זו הסיבה
כותרות העיתונים בעולם | השר הבריטי שפרש בגלל שתמיכתו בישראל מאיימת על חייו
הקפאת כספי אונר"א: "באירופה לא יכולים לעצום יותר את העיניים"

הנשיא, מרסלו רבלו דה סוזה, בן 75, מומחה לחוקה בעצמו, לא הסתפק בכך וגם הביע את דעתו כי התיקונים שנעשו לחוק אינם עומדים במבחנים החוקתיים, ובכך הגביר את ההערכות לכך שיבוטלו. לדברי המשרדים העוסקים בדבר, שורת גורמים - החל מעצומה מקוונת שפורסמה נגד התיקון, דרך מכתבים ששיגרו לנשיא מומחים משפטיים ועד ללחץ מצד הקהילות היהודיות עצמן - יחד עם הידע של הנשיא בתחום החוקה - הביאו אותו להחלטתו. לדבריהם, ההחלטה עשויה לפתוח "חלון הזדמנויות" חדש להוצאת אזרחות פורטוגלית, לפי התנאים המקלים שהיו בעבר.

מאז 2015, אז חוקקה פורטוגל חוק המאפשר לצאצאי יהודים שגורשו מחצי האי האיברי במאה ה-15 בשל האינקוויזיציה לקבל אזרחות, אפילו ללא מגורים או בקיאות בשפה, נרשמה התנפלות על ההזדמנות. עשרות אלפי ישראלים, לפי הערכות, ניצלו את התהליך. עשרות משרדי עורכי דין וחברות מתמחות, בישראל ובפורטוגל, החלו להציע שירותים המקלים על התהליך ומלווים את המבקשים. רשימות של שמות משפחה של הקהילה היהודית שהייתה בחצי האי האיברי עד לסוף המאה ה-15, ומדינות צפון אפריקה ודרום אירופה שאליהן היא התפזרה, הפכו לבסיס להוצאת אזרחות פורטוגלית, החברה באיחוד האירופי ומקנה זכויות רבות.

אבל בשנתיים האחרונות, דעת הקהל הפורטוגלית התהפכה, בין היתר, בעקבות טענות (שלא הוכחו) לשחיתות בקהילות היהודיות שמונו כדי לספק את האישורים הגינאולוגיים הדרושים בהליך; ובמיוחד בשל העובדה כי האוליגרך הרוסי ממוצא יהודי רומן אברמוביץ' קיבל גם הוא אזרחות פורטוגלית במסגרת החוקים, למרות שעל פניו, הקשר בין יהודי ממוצא רוסי לקהילה היהודית בפורטוגל במאה ה-15 אמור להיות היפותטי בלבד.

בתגובה למקרה אברמוביץ', שעלה לתודעה בעקבות הסנקציות נגד אישים רוסיים ואפשר לו להתחמק מהן, החמירה הממשלה הנוכחית את התקנות. בספטמבר 2022 הכריזה הממשלה על תיקון לחוק האזרחות לגבי צאצאי יהודים מחצי האי האיברי, לפיו דרוש גם "קשר לפורטוגל", הכרוך למשל בנסיעות קבועות לאורך חיי המבקשים לפורטוגל , כדי לקבל אזרחות. התקנות הללו אושרו על־ידי הפרלמנט ב-5 בינואר השנה והועברו לחתימת הנשיא.

המכתב שעודד את נשיא פורטוגל לשקול את החוק מחדש

עורכת הדין איזבל קרדוסו קומטה, ממשרד "מרטינס קסטרו" המטפל לדבריה באלפי בקשות אזרחות של ישראלים, אומרת כי כתבה מכתב בנושא לנשיא. "כבר כתבתי בעבר כמה מכתבים לנשיא, שאני מאוד מעריכה באופן מקצועי ואישי. אני מאמינה שכאזרחים, עלינו להיות פעילים לגבי החובות האזרחיות שלנו", היא אומרת. במכתב, שכלל חמישה עמודים, "הפצרתי בו שלא יאשר את החוק, אלא שיפנה אותו לבית המשפט העליון, משום שהתיקונים שהוכנסו בו אינם חוקתיים". במיוחד, מסבירה קומטה, "התמקדתי בנושא התחולה הרטרואקטיבית של התיקון, בו נקבע כי ההגבלות החמורות יותר יחולו גם על מי שכבר הגישו בקשה. סוג כזה של תחולה הוא לא חוקתי לדעתי".

עו''ד איזבל קרדוסו קומטה / צילום: באדיבות Martins Castro

קומטה הוסיפה: "הנקודה השנייה שהעליתי, הייתה שהתיקונים בעצם מציבים דרישות חריגות באופן יוצא דופן למי שזכאים לאזרחות פורטוגלית מטעם החוק הזה, שאינן קיימות למי שקיבל את האזרחות שלו, למשל, מלידה. למה צריך להיות הבדל ביני, שנולדתי בצרפת וקיבלתי אזרחות משום שאבי מפורטוגל, לבין ישראלי שאבות-אבותיו גורשו מפורטוגל? התיקונים הטילו חובות יוצאות דופן דווקא על היהודים והישראלים הזכאים לאזרחות במסגרת החוק מ-2015".

בין אם המכתב סייע או לא, הוא היה חלק ממאבק כולל נגד התיקון לחוק. מאבק זה כלל גם עצומה מקוונת שעליה חתמו יותר מ-5,000 בני אדם, וכן לחץ מצד הקהילות היהודיות בפורטוגל, המעורבות בהליכים הללו. התוצאה, בכל אופן, הייתה שהנשיא - ייתכן על רקע הידע והמומחיות שלו בנושאי חוקה - אכן הפנה את החוקה לבחינה מחדש. בנוסף, בכמה משפטים שזכו לכותרות בישראל ובפורטוגל, הוא גם ציין כי לדעתו, ישנו חשש שאישור התיקון יהווה פגיעה בזכויות של ישראלים החטופים בעזה והיו בהליכי הוצאת אזרחות פורטוגלית. השפעה על "הליכים להוצאת אזרחות שכבר מתנהלים יכולה להחמיר את המצב של הישראלים המוחזקים כבני ערובה בעזה", כתב. לדברי קומטה, משרדה מייצג מספר ישראלים שנמצאים כעת כבני ערובה בעזה. "יצירת מכשולים נוספים בפני הענקת אזרחות פורטוגלית במקרים מסוימים", נכתב בנימוקי הנשיא למהלך, "עשויה אפילו להיחשב כפגיעה בעיקרון כבוד האדם".

"זקוקים לישראלים, גם מבחינה דמוגרפית"

הנימוקים של הנשיא הגבירו את ההערכות בקרב משרדים העוסקים בנושא כי בית המשפט יפסול את החוק. "לבית המשפט העליון נותרו כעת 25 ימים לבחון ולהחליט", מסבירה קומטה. אם אכן יבוטל, יישלחו התיקונים לחוק חזרה לפרלמנט לניסוח מחדש. אבל במרץ הנוכחי, תלך פורטוגל שוב לבחירות, כך שהליך האישור יילך ויתעכב, וייתכן כי התיקון עצמו אפילו ייגנז, אם השמרנים ייכבשו את השלטון בפורטוגל, בניגוד לשלטון הסוציאל-דמוקרטי שיזם אותו. "בעצם, יש עכשיו חלון הזדמנויות שנפתח מחדש", מסבירה קומטה, שאינה בטוחה בדיוק מתי הוא ייסגר, אם בכלל.

יוסי יצחק, יושב ראש חברת "פורטוגליס", חברה ישראלית שגם היא פעילה בתחום ולדבריה טיפלה בעשרות אלפי בקשות אזרחות מצד ישראלים עד כה ומייצגת גם כמה מהחטופים בעזה, מסכים לגבי האפשרות החדשה-ישנה שצפויה להיווצר בשבועות הקרובים. "אם אכן יפסול בית המשפט את התיקון לחוק, כמו גם את חוקיותו של הצו משנת 2022, כפי שסוברים מומחי משפט חוקתי רבים בפורטוגל", הוא אומר לגלובס, "הרי שהמשטר החוקי בנושא התאזרחות מגורשי ספרד יחזור לזה שהיה קיים טרם הצו המקשיח משנת 2022, דהיינו בתנאים המקלים טרם הקשחת התנאים". החברה מסרה כי הייתה מעורבת ביצירת העצומה עליה חתמו אלפי בני אדם, ועליה דווח בכלי תקשורת רבים במדינה, נגד התיקונים.

יו''ר פורטוגליס, יוסי יצחק / צילום: Avoldi photography

אך יצחק סבור כי אחרי הבחירות במרץ, ישוב הפרלמנט לדון בתיקונים ו"יונע מהלך לשינוי חקיקתי בנושא, שלבטח יקשיח שוב את התקנות, והפעם באופן שלא יסתור את החוקה ויאפשר השלמת חקיקה". לכן, הוא סבור, "מי שרוצה למצות את הסיכוי הקיים להגיש בקשה שעשויה להיבחן לפי תנאי הזכאות הקודמים והמקלים יותר, ייטב לעשות זאת כעת. כמובן, בשים לב למצב המשפטי, שאינו חד-ערכי".

בכל מקרה, הדיונים הציבוריים והזיג־זגים במדיניות הממשלתית בשנתיים האחרונות, הוכיחו כי סוגיית ההתאזרחות של ישראלים כצאצאי יהודים מחצי האי האיברי היא רגישה, בלשון המעטה, בדעת הקהל הציבורית. האינטרס של הממשלה מבחינה זו, מסבירה קומטה, הוא גם לגרום להגירה חיובית למדינה. "פורטוגלים עושים הרבה פחות ילדים מישראלים. אנחנו זקוקים לישראלים, בין היתר, מבחינה דמוגרפית", היא אומרת.

עוד כתבות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים ולעתים מידע פנים קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מופיע כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר ?

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"