יואב גלנט ובצלאל סמוטריץ' / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות
במשך חודש שלם התמהמו בממשלה עם קבלת החלטה על הקמת ועדה ציבורית שתדון בהגדלת תקציב הביטחון בשנים הבאות. ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריע ביום שלישי שהוועדה תקום. אולם, במקביל, משרד האוצר ומערכת הביטחון כבר סגרו ביניהם על תוספת "התעצמות" אדירה של 100 מיליארדי שקלים לאורך 7 השנים הקרובות. בזמן שמתלבטים אילו מומחים יישבו בוועדה, המשחק כבר הוכרע.
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | למה הודו כבר לא רוצה נשק רוסי והפארסה שעלתה לטורקיה 40 מיליארד דולר
● עתירה חדשה להוצאת נתניהו לנבצרות; בין העותרים - ניצולי הטבח בבארי
בצה"ל דחפו לסכם את פרטי התוספת כמה שיותר מהר. שהרי, השטח בוער ונסראללה לא ממתין למסקנות הוועדה. מצד שני, ככל שקובעים יותר מסמרות מראש, כך מתייתרת עבודת הוועדה. הטיעון לפיו חייבים לתת מענה כלכלי מיידי לצה"ל על מנת למלא את מחסני החימושים שהתרוקנו במלחמה וכדי להיערך לאפשרות של הסלמה בחזית הצפונית מול חיזבאללה, מתקשה להחזיק מים כשמדובר בתקציבים לטווח של עד 2031. את הכיסוי להוצאות המלחמה, מערכת הביטחון כבר קיבלה במסגרת סיכומי התקציבים המעודכנים לשנים 2023-2024.
כיסוי עלויות הלחימה: 86 מיליארד שקל
לתקציב השנה הנוכחית, מערכת הביטחון קיבלה תוספת של 55 מיליארד שקל, בנוסף לעוד 31 מיליארד שקל שצפויים להגיע בחבילת הסיוע מארצות הברית. סך, הכל 86 מיליארד שקל לכיסוי עלויות הלחימה. זאת, אל מול גידול מוערך של 66 מיליארד שקל בהוצאות הביטחוניות במהלך 2024, לפי תחזיות האוצר. כלומר, נשאר עודף של 20 מיליארד שקל להתעצמות מעבר לכיסוי העלויות הישירות.
ובאשר לתוספת הרב-שנתית: 100 מיליארד זה לא רק סכום עתק בשווי של כ-5% תוצר. זה גם מספר עגול מאוד, שגורם לחשוב שלא בדיוק הגיעו אליו מחישוב מדוקדק של כמות המיירטים, למשל, שצה"ל יצטרך לרכוש. המספר הזה נבנה מלמעלה למטה, ולא להפך.
בדיונים בין ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון יואב גלנט, דרש האחרון תוספת של 100 מיליארד שקל לתקופה בת 4 שנים. באוצר הסכימו ל-75 מיליארד שקל "בלבד". לבסוף הושגה הפשרה: גלנט קיבל את ה-100 מיליארד שביקש, אבל בפריסה ארוכה יותר ל-7 שנים.
אז מה כבר יישאר לוועדה שתקום לעשות, אחרי שפתרו עבורה מראש את הדילמה שלשמה הייתה אמורה לקום - להמליץ בכמה להגדיל את תקציב הביטחון. ראשית, לדון בשימושים של הכסף. לרוב הכסף כבר נמצא ייעוד במערכת הביטחון, אבל עדיין יש מקום לתעדופים, לפחות בהוצאות של השנים המאוחרות יותר בתקופת ההסכם.
ספק אם לוועדה יינתנו סמכויות וכלים להמציא תפיסת עולם ביטחונית חדשה, שתחליף את הקונספציות המנופצות הישנות. ובכל זאת, היא תצטרך לדון בשאלות חשובות, בהן סוגיית העצמאות של צה"ל, מבחינת ייצור עצמי בתעשיות הביטחוניות. בצבא מעוניינים להסתמך כמה שיותר על תוצרת כחול-לבן ולצמצם את החשיפה לייבוא. מנגד, יש לכך השלכות כלכליות שמדאיגות את האוצר.
חשוב שנושא מאקרו-כלכלי כבד משקל כמו עתיד תקציב הביטחון יידון באופן רציני בקרב מומחים מתוך המערכת ומחוצה לה. אבל אם הנושא כבר הוכרע וכל מה שנשאר כעת זה לסגור את הפרטים הקטנים, נראה שכל הרעש שעשו בממשלה על הקמת ועדה ציבורית היה מוגזם. נראה שלפחות בחזית הכלכלית, צה''ל כבר ניצח.