הייעוץ המשפטי לממשלה אישר לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' להגדיר מחדש חלק מהכספים הקואליציוניים שיושבים במשרד החינוך בתור סעיפי תקציב רגילים.
הרצון של סמוטריץ' למתג מחדש את התקציבים הפוליטיים שמעבירה הממשלה - במקרה זה, למוסדות חינוך חרדים שאינם מלמדים לימודי ליבה - עיכב עד כה את הנחת תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024 על שולחן הכנסת. התקציב צפוי להיות מוגש מחר (ב') לכנסת, עם הצלחה חלקית של שר האוצר ושותפו לקואליציה, יו"ר ועדת הכספים משה גפני, להטמיע את הכספים בתוך התקציב.
● WSJ | תרגום בלעדי לעברית לראיון של איתמר בן גביר שעורר סערה
● השכר הממוצע זינק לכמעט 13 אלף שקל. אבל יש כוכבית
● אורן דורי, פרשנות | הממשלה רוקנה מתוכן את הוועדה לתקציב הביטחון
בסוף השבוע הגיעה חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד החינוך, הקובעת כי "אין מניעה משפטית באישור הצעת ההחלטה". אולם, פרטי ההחלטה עדיין לא ברורים ובאוצר מסרבים לנקוב בסכום הכולל שייטמע בתוך התקציב. גורם במשרד האוצר אמר כי הכספים הקואליציוניים שמיועדים למשרד החינוך מחולקים לעשרות רכיבים שונים. עבור חלקם הגיע אישור משפטי ולאחרים לא.
הכספים לא ייכנסו לבסיס התקציב
כך או כך, הכספים הקואליציוניים שיועברו לתקציב - לא ייכנסו לבסיס התקציב. זוהי נקודה משמעותית כיוון שכספים שנכנסים לבסיס, זוכים ל"קביעות" בתקציב לאורך השנים הבאות. זאת, לעומת כספים קואליציוניים שהממשלה נדרשת לסכם עליהם בכל תקציב מחדש. נתח גדול מהכספים לישיבות ומוסדות החינוך החרדים מקורו בסיכומים הפוליטיים בין מפלגות יהדות התורה וש"ס לבין ראש הממשלה ושר האוצר. תקציב הישיבות השנה צפוי לעמוד על יותר ממיליארד שקל - הישג למפלגות החרדיות שקיבועו בבסיס התקציב היה מגן עליו מפני אפשרות של חילופי שלטון.
אם השינוי הוא בטרמינולוגיה בלבד של סעיפי התקציב, לא ברור מדוע עיכב שר האוצר במשך יותר משבוע ימים את התקדמות הליך האישור. סמוטריץ' לא מספק הפרכה לביקורת שמשמיעים נגדו באופוזיציה, לפיה בממשלה מבקשים להסתיר כספים קואליציוניים בתוך התקציב כדי להימנע מביקורת ציבורית ועל מנת שיוכלו לטעון לקיצוץ בכספים המגזריים, אף שמדובר בקיצוץ חשבונאי בלבד.
בתקציב המקורי שאושר ל-2024 בשנה שעברה, נקבעו כספים קואליציוניים בהיקף של כ-8 מיליארד שקל. מתוכם, הממשלה אישרה קיצוץ של כ-2.5 מיליארד שקל. מתוך כ-5.5 מיליארד שקל שנותרו בכספים הקואליציוניים, ביקש סמוטריץ' להעביר כמה שיותר לסטטוס של כספי תקציב רגילים. לא רק ממשרד החינוך, אלא ממשרדי ממשלה שונים, לרבות משרדים בעלי אופי קואליציוני מובהק כמשרד המורשת.
הגשת התקציב מתעכבת בכשבועיים אחרי התאריך
היועצים המשפטיים של חלק מהמשרדים הממשלתיים הרלוונטים טרם החזירו חוות דעת מקצועית לאוצר. בלעדיהן, לא יכול סמוטריץ' להמיר את הכספים הקואליציוניים בהצעת התקציב שתועבר לכנסת. היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, טרח להבהיר זאת בחוות הדעת שצירף להצעת ההחלטה על כספי משרד החינוך: "יובהר כי עד לקבלת חוות דעת משפטית ומקצועית בהתאם להנחיה 1.1801 (הנחיית היועמ"שית ליישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית - א"ד) תקציבים אלה יתוקצבו בתקנות ייעודיות המקבילות לתקנות קיימות בחוק התקציב לשנת הכספים 2023 בהתאמות הנדרשות הנובעות משינויים במבנה התקציב, וכי לא ייפתחו תקנות ייעודיות חדשות לשם תקצובם".
כדי למנוע מקרה שבו שר האוצר יבקש לעכב את הגשת התקציב בכמה ימים נוספים עד שיקבל את חוות הדעת, הזכיר לו ביום ראשון המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מאיר לוין, בפנייה רשמית כי כל יום של דחייה הוא יום נוסף שבו מפרה הממשלה את חוק יסוד משק המדינה. על פי חוק, התקציב אמור היה להיות מוגש עוד ב-20 בינואר, כלומר שההגשה תהיה באיחור של יותר משבועיים.
הבעיה היא לא רק בפרק הזמן שעבר מאז שהתקציב אמור היה להגיע לכנסת, אלא גם במשך הזמן המצומצם שיוותר בידי הכנסת לאשר את התקציב. הכנסת נדרשת לאשר את התקציב סופית - אחרי שלוש קריאות ועבודת הכנה בוועדת הכספים - לכל המאוחר ב-19 בפברואר. אם לא, קובע החוק קיצוץ רוחבי של כ־67 מיליארד שקל בתקציב המדינה הנוכחי, שישתק את פעילות הממשלה.
