גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מצרים במלכוד כלכלי: תלויה בגז הישראלי אך מושיטה יד לחות'ים

מאז פרוץ המלחמה והעלייה בביקושים, גברה התלות המצרית בגז ישראלי ● במקביל, קהיר מנהלת שיחות עם החות'ים כדי שלא יתקפו ספינות זרות והפגיעה בתנועה בתעלת סואץ תצטמצם ● בינתיים, החוב החריג של המדינה רק גדל והמטבע מתרסק

מעבר סחורה בתעלת סואץ / צילום: Shutterstock
מעבר סחורה בתעלת סואץ / צילום: Shutterstock

"חרבות ברזל" היא מלחמה חריגה לא רק בהיותה רב-זירתית, אלא גם בכך שהיא פוגעת במדינות שכלל אינן מעורבות בלחימה. הבולטת שבהן היא מצרים, שהמלחמה מתחוללת בעיתוי הנורא ביותר מבחינתה.

המשבר שגרמו החות'ים בים האדום פוגע אנושות בתעלת סואץ; מצרים אינה יכולה לנקוט פעולות דרסטיות נגד ישראל בצל התמרון המתמשך ברצועת עזה, בשל הצורך בגז הטבעי הישראלי; וכל זאת, בעת שעבדל פתאח א-סיסי מתמודד עם משבר חוב, עם אינפלציה גואה ועם מטבע שמתרסק. הנה ארבע הערות על מצרים במלחמת "חרבות ברזל".

1הים האדום ותעלת סואץ

הרכיב של תעלת סואץ מתוך התמ"ג המצרי עומד על כ-2%, והמשבר המחמיר בים האדום בעקבות המתקפות החות'יות הביא בשבועיים הראשונים של השנה לצניחה של 64% בתנועה בתעלה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד: מ-138 ספינות ביום ל-50.

המגמה נמשכה כל ינואר, שהממוצע בו עמד על 43 ספינות, ואף ירד ל-34 בלבד ב-31 בינואר. המשמעות הכספית היא שבינואר הכניסה מצרים מהתעלה כ-428 מיליון דולר, צניחה של כ-47% מ-804 מיליון דולר בינואר 2023.

מנגד, לפי חברת הניתוח הימי "דראורי", התנועה סביב כף התקווה הטובה זינקה ב-168% - מ-77 ל־206 ספינות ביום. באמצע ינואר נכנסה לתוקף העלאת תעריף בכ-5%-15% שעליה הודיעה רשות תעלת סואץ כבר באוקטובר, עוד טרם המשבר. המטרה הייתה להגביר את ההכנסות.

בדוח של דראורי אף ניתחו תרחיש שלפיו ענקיות הספנות ימשיכו להימנע מתעלת סואץ לאורך כל 2024, מה שיאריך את המרחק מהמזרח לאירופה ב-30%, ויפחית את הקיבולת האפקטיבית ב-9%. זה עשוי להסביר את הדיווח משבוע שעבר ב"אל-ערבי אל-ג'דיד", שלפיו המצרים פנו לחות'ים בבקשה להתמקד רק במתקפות ישראליות.

בעת ששליחי איראן בתימן שאפו לפגוע בספינות בעלות קשר ישראלי בלבד, הפגיעה בתעלת סואץ הייתה זניחה. עם זאת, מייד לאחר שהחות'ים החריפו את תקיפותיהם לאוניות שפוקדות את ישראל, ולמעשה כיוונו כמעט לכלל ענקיות הספנות - החלה הפגיעה המשמעותית במעבר בתעלת סואץ. א-סיסי, כנראה, קיווה כי כוח הגנת השיט בהובלת ארה"ב יביא בשורה, אבל עד עתה נחל אכזבה.

2גז טבעי בצל הלחימה

כחודש וחצי לפני פרוץ המלחמה, שר האנרגיה והתשתיות לשעבר ישראל כ"ץ אישר את הגדלת יצוא הגז הטבעי ממאגר תמר למצרים: לפי ההסכם, היצע הגז הטבעי מהמאגר יורחב בכ-6 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) בשנה החל משנת 2026, המהווים גידול של כ-60% ביכולת ההפקה של המאגר ביחס ליכולת הקיימת כיום. מתוך זאת, 3.5 BCM בשנה יופנו לטובת מצרים.

מאז, המלחמה פרצה, והשבתת תמר למשך חודש הבהירה עד כמה מדינת ישראל הצליחה להגביר את התלות של מצרים בגז הישראלי. לאורך כל התקופה הזו באוקטובר-נובמבר, שיא עונת יצוא ה-LNG (גז טבעי מונזל) בשל ההיערכות לחורף, מצרים לא יכולה הייתה להנזיל גז במתקנים שלה, אידקו ודלמייטה. הפעילות של תמר והנזלת הגז הטבעי במצרים אמנם כבר חודשה אבל זהו היה שיעור צופה פני עתיד עבור בכירי קהיר.

כיום הם חוששים מהרחבת התמרון של צה"ל בדרום רצועת עזה לרפיח ולמרחב ציר פילדלפי, ומתנגדים לכך. במצרים מביאים בחשבון תרחיש שבו תושבי רצועת עזה, בין שמחשש מהתמרון ובין שבעידוד חמאס, יצבאו על הגבול עם מצרים ככלל ועל מעבר רפיח בפרט. ואולם, מנופי הלחץ של מצרים על ישראל חסרי תוחלת: ראשית, היא לא תימנע מתיווך בין חמאס ובין ישראל, כי הפסקת אש בכל מתווה משרתת אותה.

שנית, עונת הקיץ ממשמשת ובאה, ובה צריכת הגז הטבעי במצרים מזנקת עד לכדי 30% יותר מהממוצע הכלל-שנתי. עמידה בצרכים הללו של המדינה בעלת האוכלוסייה ה-15 בגודלה בעולם (כ-110 מיליון אזרחים) היא אתגר אדיר, שהרי כ-60.7 BCM שהיא צרכה ב-2022 מהווים כ-37.3% מתוך כלל התצרוכת של אפריקה. א-סיסי לא בונה בקיץ על הנזלת גז, אלא על הגז הטבעי, כדי שישרת את אזרחיו. בהיעדר הגז הטבעי הישראלי יהיה, בסבירות גבוהה מאוד, מחסור במצרים. וזאת, כאשר ההיסטוריה מלמדת כי אחת מהסיבות לפרוץ מחאות האביב הערבי במצרים הייתה מחסור במים. אם לאזרחים לא יהיה חשמל בבית, המראות הללו עלולים לשוב. מצרים צורכת גז טבעי מישראל, הן לביקוש מקומי והן לטובת הנזלה - כאשר מאגר לוויתן מהווה 83% מהיצוא ותמר את היתר. בשנה שעברה, תצרוכת הגז בישראל עמדה על 12.7 BCM ו־9.2 הועברו ליצוא (4.62 מתוכם למצרים).

3משבר החוב

מצרים נמצאת במשבר חוב חריג בהיקפו. החוב העצום הלך וצמח בשנים האחרונות עד לכדי יותר מ-160 מיליארד דולר בעקבות מרוץ הלוואות קדחתני שהחל בתחילת כהונתו של א-סיסי. לאורך העשור החולף, נשיא מצרים הכריז על כמה פרויקטים שאפתניים, אך המימון נעשה באמצעות הלוואות מבנקים גדולים ומסין, במקום בהשקעות ממדינות המפרץ הפרסי, שעליהן הסתמכה מצרים במשך שנים.

המגמה לא התרחשה ביוזמת קהיר, אלא מדינות המפרץ הגדולות החלו לבחור בהשקעות מניבות יותר על פני השקעות במדינה הענייה. נוסף על כך, האירועים הגיאופוליטיים בשנים האחרונות פגעו אנושות בכלכלת מצרים: משבר הקורונה פגע במסחר העולמי וברווחים מהתעלה. המלחמה בין רוסיה ואוקראינה העלתה את מחיר החיטה - סחורה שמצרים היא היבואנית הגדולה בעולם שלה. המלחמה באוקראינה גם פגעה בהכנסות מתיירות, משום שתיירים ממדינות אלו הפסיקו להגיע - ומנעו ממצרים מטבע חוץ.

אל המצב העגום ממילא הזה התווספו עתה השפעות המלחמה שהוזכרו לעיל, ובראשן מהלומת הפסד ההכנסות מתעלת סואץ. הדבר לא חמק מעיני חברות דירוג האשראי, ואלה הורידו לאחרונה את תמונת האשראי של מצרים: חברת S&P הורידה את הדירוג ל-B מינוס, וחברת מודי'ס שינתה את תחזיתה לשלילית לפני שבועיים.

4שער החליפין

חלק משמעותי מההלוואות שנטלה מצרים הגיעו מקרן המטבע הבינלאומית, שהלוותה במשך השנים לקהיר יותר מ-11 מיליארד דולר. מצרים נדרשת להחזיר את ההלוואות, ומתקשה לבצע זאת לאחר שהרווחים מתעלת סואץ ומהתיירות נפגעו. בימים אלו מקיימת מצרים דיונים עם קרן המטבע במטרה לשחרר כספי סיוע נוספים, לאחר שחבילת סיוע בסך 3 מיליארד דולר נעצרה בשנה שעברה, מפני שהמצרים לא ביצעו מספר צעדי רפורמה נחוצים. עם זאת, הדרישה לראות שינוי בשער החליפין הקבוע של הלירה המצרית עדיין לא נענתה.

קהיר מתעקשת לשמור על שער החליפין של הלירה קבוע, ומעמידה אותו בשווי של 30 לירות לדולר אחד. ואולם, בשוק השחור הלירה חלשה הרבה יותר, ונסחרת בשער של 70 לירות לדולר. חבילת סיוע קודמת של קרן המטבע נתקעה במהלך השנה שעברה בדיוק בגלל נקודה זו.

במקום זאת, מצרים העלתה לאחרונה את הריבית בחדות לשיעור של 21.25%, בניסיון לשרת שני יעדים: לנסות לפייס את הקרן, ולהוריד בו-זמנית את שיעור האינפלציה, שהתמתן ל-33% בשנת 2023, אך הגיע לשיא כל הזמנים (38%) במהלך השנה שעברה.

הסקרים מצפים שמצרים אכן תפחת את המטבע, זאת בפעם הרביעית. מאז 2022 ועד כה, סבב הפיחותים גרם ירידה של כ-50% בשער המטבע המקומי. ייתכן כי פיחות נוסף יביא את הכסף שממשלת מצרים משוועת לו, אבל יסכן יותר את שיעור האינפלציה המרקיע שחקים.

תחזית הכלכלנים של רויטרס מנבאת שהצמיחה בשנה הפיסקאלית הנוכחית (שהחלה באחד ביולי) תעמוד על 3.5% בלבד, ירידה מהתחזיות בתחילת השנה, שעמדו על 4.2%. ראש הוועדה המוניטרית במצרים אמר בדצמבר, כי "הצמיחה הריאלית צפויה להמשיך ולהיחלש בהמשך השנה, לפני שתחזור ותתחזק לאחר מכן".

עוד כתבות

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; וולוו: זינוק חד במכירות המכוניות החשמליות

הדאקס עולה ב-0.5%, בלונדון לא מתקיים היום מסחר ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר לב-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל"ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

ווישור / צילום: רמי זרנגר

רגע לפני האסיפה: בנו של מייסד איילון עוקץ את העסקה עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

איש חיזבאללה מצלם את מטולה / צילום: ap, Bilal Hussein

פגיעה ישירה של כטב"ם באזור מטולה; צה"ל תקף בלבנון

חיזבאללה שיגר כטב"ם נפץ לעבר מטולה, לאחר שחיל האוויר ביצע תקיפה מסיבית של כוח רדואן • הותר לפרסום: סמל מיכאל רוזל נהרג במטח הפצמ"רים אתמול מרפיח לכרם שלום • דיווח: שורת מדינות מגלות פתיחות להקמת כוח שמירת שלום ערבי • צה"ל החל בפינוי האוכלוסייה ברפיח; מקור בחמאס לאל-מיאדין: "נוטים להפסיק את המשא-ומתן" • עדכונים בולטים

בורסת תל אביב. הנבואה ניתנה לשוטים, לתינוקות ולאינטרסנטיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הירידות בבורסה נחלשות; מדד הטכנולוגיה עולה ב-1%

ת"א 35 נסחר ללא שינוי ● הדולר מזנק מול השקל, 3.74 שקלים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין, המניה מזנקת ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% ● באופנהיימר ממליצים על הבנקים בארה"ב, "נסחרים בחסר עמוק"