גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מצרים במלכוד כלכלי: תלויה בגז הישראלי אך מושיטה יד לחות'ים

מאז פרוץ המלחמה והעלייה בביקושים, גברה התלות המצרית בגז ישראלי ● במקביל, קהיר מנהלת שיחות עם החות'ים כדי שלא יתקפו ספינות זרות והפגיעה בתנועה בתעלת סואץ תצטמצם ● בינתיים, החוב החריג של המדינה רק גדל והמטבע מתרסק

מעבר סחורה בתעלת סואץ / צילום: Shutterstock
מעבר סחורה בתעלת סואץ / צילום: Shutterstock

"חרבות ברזל" היא מלחמה חריגה לא רק בהיותה רב-זירתית, אלא גם בכך שהיא פוגעת במדינות שכלל אינן מעורבות בלחימה. הבולטת שבהן היא מצרים, שהמלחמה מתחוללת בעיתוי הנורא ביותר מבחינתה.

המשבר שגרמו החות'ים בים האדום פוגע אנושות בתעלת סואץ; מצרים אינה יכולה לנקוט פעולות דרסטיות נגד ישראל בצל התמרון המתמשך ברצועת עזה, בשל הצורך בגז הטבעי הישראלי; וכל זאת, בעת שעבדל פתאח א-סיסי מתמודד עם משבר חוב, עם אינפלציה גואה ועם מטבע שמתרסק. הנה ארבע הערות על מצרים במלחמת "חרבות ברזל".

1הים האדום ותעלת סואץ

הרכיב של תעלת סואץ מתוך התמ"ג המצרי עומד על כ-2%, והמשבר המחמיר בים האדום בעקבות המתקפות החות'יות הביא בשבועיים הראשונים של השנה לצניחה של 64% בתנועה בתעלה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד: מ-138 ספינות ביום ל-50.

המגמה נמשכה כל ינואר, שהממוצע בו עמד על 43 ספינות, ואף ירד ל-34 בלבד ב-31 בינואר. המשמעות הכספית היא שבינואר הכניסה מצרים מהתעלה כ-428 מיליון דולר, צניחה של כ-47% מ-804 מיליון דולר בינואר 2023.

מנגד, לפי חברת הניתוח הימי "דראורי", התנועה סביב כף התקווה הטובה זינקה ב-168% - מ-77 ל־206 ספינות ביום. באמצע ינואר נכנסה לתוקף העלאת תעריף בכ-5%-15% שעליה הודיעה רשות תעלת סואץ כבר באוקטובר, עוד טרם המשבר. המטרה הייתה להגביר את ההכנסות.

בדוח של דראורי אף ניתחו תרחיש שלפיו ענקיות הספנות ימשיכו להימנע מתעלת סואץ לאורך כל 2024, מה שיאריך את המרחק מהמזרח לאירופה ב-30%, ויפחית את הקיבולת האפקטיבית ב-9%. זה עשוי להסביר את הדיווח משבוע שעבר ב"אל-ערבי אל-ג'דיד", שלפיו המצרים פנו לחות'ים בבקשה להתמקד רק במתקפות ישראליות.

בעת ששליחי איראן בתימן שאפו לפגוע בספינות בעלות קשר ישראלי בלבד, הפגיעה בתעלת סואץ הייתה זניחה. עם זאת, מייד לאחר שהחות'ים החריפו את תקיפותיהם לאוניות שפוקדות את ישראל, ולמעשה כיוונו כמעט לכלל ענקיות הספנות - החלה הפגיעה המשמעותית במעבר בתעלת סואץ. א-סיסי, כנראה, קיווה כי כוח הגנת השיט בהובלת ארה"ב יביא בשורה, אבל עד עתה נחל אכזבה.

2גז טבעי בצל הלחימה

כחודש וחצי לפני פרוץ המלחמה, שר האנרגיה והתשתיות לשעבר ישראל כ"ץ אישר את הגדלת יצוא הגז הטבעי ממאגר תמר למצרים: לפי ההסכם, היצע הגז הטבעי מהמאגר יורחב בכ-6 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) בשנה החל משנת 2026, המהווים גידול של כ-60% ביכולת ההפקה של המאגר ביחס ליכולת הקיימת כיום. מתוך זאת, 3.5 BCM בשנה יופנו לטובת מצרים.

מאז, המלחמה פרצה, והשבתת תמר למשך חודש הבהירה עד כמה מדינת ישראל הצליחה להגביר את התלות של מצרים בגז הישראלי. לאורך כל התקופה הזו באוקטובר-נובמבר, שיא עונת יצוא ה-LNG (גז טבעי מונזל) בשל ההיערכות לחורף, מצרים לא יכולה הייתה להנזיל גז במתקנים שלה, אידקו ודלמייטה. הפעילות של תמר והנזלת הגז הטבעי במצרים אמנם כבר חודשה אבל זהו היה שיעור צופה פני עתיד עבור בכירי קהיר.

כיום הם חוששים מהרחבת התמרון של צה"ל בדרום רצועת עזה לרפיח ולמרחב ציר פילדלפי, ומתנגדים לכך. במצרים מביאים בחשבון תרחיש שבו תושבי רצועת עזה, בין שמחשש מהתמרון ובין שבעידוד חמאס, יצבאו על הגבול עם מצרים ככלל ועל מעבר רפיח בפרט. ואולם, מנופי הלחץ של מצרים על ישראל חסרי תוחלת: ראשית, היא לא תימנע מתיווך בין חמאס ובין ישראל, כי הפסקת אש בכל מתווה משרתת אותה.

שנית, עונת הקיץ ממשמשת ובאה, ובה צריכת הגז הטבעי במצרים מזנקת עד לכדי 30% יותר מהממוצע הכלל-שנתי. עמידה בצרכים הללו של המדינה בעלת האוכלוסייה ה-15 בגודלה בעולם (כ-110 מיליון אזרחים) היא אתגר אדיר, שהרי כ-60.7 BCM שהיא צרכה ב-2022 מהווים כ-37.3% מתוך כלל התצרוכת של אפריקה. א-סיסי לא בונה בקיץ על הנזלת גז, אלא על הגז הטבעי, כדי שישרת את אזרחיו. בהיעדר הגז הטבעי הישראלי יהיה, בסבירות גבוהה מאוד, מחסור במצרים. וזאת, כאשר ההיסטוריה מלמדת כי אחת מהסיבות לפרוץ מחאות האביב הערבי במצרים הייתה מחסור במים. אם לאזרחים לא יהיה חשמל בבית, המראות הללו עלולים לשוב. מצרים צורכת גז טבעי מישראל, הן לביקוש מקומי והן לטובת הנזלה - כאשר מאגר לוויתן מהווה 83% מהיצוא ותמר את היתר. בשנה שעברה, תצרוכת הגז בישראל עמדה על 12.7 BCM ו־9.2 הועברו ליצוא (4.62 מתוכם למצרים).

3משבר החוב

מצרים נמצאת במשבר חוב חריג בהיקפו. החוב העצום הלך וצמח בשנים האחרונות עד לכדי יותר מ-160 מיליארד דולר בעקבות מרוץ הלוואות קדחתני שהחל בתחילת כהונתו של א-סיסי. לאורך העשור החולף, נשיא מצרים הכריז על כמה פרויקטים שאפתניים, אך המימון נעשה באמצעות הלוואות מבנקים גדולים ומסין, במקום בהשקעות ממדינות המפרץ הפרסי, שעליהן הסתמכה מצרים במשך שנים.

המגמה לא התרחשה ביוזמת קהיר, אלא מדינות המפרץ הגדולות החלו לבחור בהשקעות מניבות יותר על פני השקעות במדינה הענייה. נוסף על כך, האירועים הגיאופוליטיים בשנים האחרונות פגעו אנושות בכלכלת מצרים: משבר הקורונה פגע במסחר העולמי וברווחים מהתעלה. המלחמה בין רוסיה ואוקראינה העלתה את מחיר החיטה - סחורה שמצרים היא היבואנית הגדולה בעולם שלה. המלחמה באוקראינה גם פגעה בהכנסות מתיירות, משום שתיירים ממדינות אלו הפסיקו להגיע - ומנעו ממצרים מטבע חוץ.

אל המצב העגום ממילא הזה התווספו עתה השפעות המלחמה שהוזכרו לעיל, ובראשן מהלומת הפסד ההכנסות מתעלת סואץ. הדבר לא חמק מעיני חברות דירוג האשראי, ואלה הורידו לאחרונה את תמונת האשראי של מצרים: חברת S&P הורידה את הדירוג ל-B מינוס, וחברת מודי'ס שינתה את תחזיתה לשלילית לפני שבועיים.

4שער החליפין

חלק משמעותי מההלוואות שנטלה מצרים הגיעו מקרן המטבע הבינלאומית, שהלוותה במשך השנים לקהיר יותר מ-11 מיליארד דולר. מצרים נדרשת להחזיר את ההלוואות, ומתקשה לבצע זאת לאחר שהרווחים מתעלת סואץ ומהתיירות נפגעו. בימים אלו מקיימת מצרים דיונים עם קרן המטבע במטרה לשחרר כספי סיוע נוספים, לאחר שחבילת סיוע בסך 3 מיליארד דולר נעצרה בשנה שעברה, מפני שהמצרים לא ביצעו מספר צעדי רפורמה נחוצים. עם זאת, הדרישה לראות שינוי בשער החליפין הקבוע של הלירה המצרית עדיין לא נענתה.

קהיר מתעקשת לשמור על שער החליפין של הלירה קבוע, ומעמידה אותו בשווי של 30 לירות לדולר אחד. ואולם, בשוק השחור הלירה חלשה הרבה יותר, ונסחרת בשער של 70 לירות לדולר. חבילת סיוע קודמת של קרן המטבע נתקעה במהלך השנה שעברה בדיוק בגלל נקודה זו.

במקום זאת, מצרים העלתה לאחרונה את הריבית בחדות לשיעור של 21.25%, בניסיון לשרת שני יעדים: לנסות לפייס את הקרן, ולהוריד בו-זמנית את שיעור האינפלציה, שהתמתן ל-33% בשנת 2023, אך הגיע לשיא כל הזמנים (38%) במהלך השנה שעברה.

הסקרים מצפים שמצרים אכן תפחת את המטבע, זאת בפעם הרביעית. מאז 2022 ועד כה, סבב הפיחותים גרם ירידה של כ-50% בשער המטבע המקומי. ייתכן כי פיחות נוסף יביא את הכסף שממשלת מצרים משוועת לו, אבל יסכן יותר את שיעור האינפלציה המרקיע שחקים.

תחזית הכלכלנים של רויטרס מנבאת שהצמיחה בשנה הפיסקאלית הנוכחית (שהחלה באחד ביולי) תעמוד על 3.5% בלבד, ירידה מהתחזיות בתחילת השנה, שעמדו על 4.2%. ראש הוועדה המוניטרית במצרים אמר בדצמבר, כי "הצמיחה הריאלית צפויה להמשיך ולהיחלש בהמשך השנה, לפני שתחזור ותתחזק לאחר מכן".

עוד כתבות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

החוקר שמגלה: 80% מהמשקיעים בשוק הזה מפסידים בשנה הראשונה

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi

על רקע המו"מ - נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין את ראשנו"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן