גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלים מעדיפים השקעה בקרנות פסיביות, האם הם צודקים?

הנכסים של תעשיית קרנות הנאמנות הפסיביות גדולים כיום מנכסי הקרנות האקטיביות המסורתיות בפער ניכר, גם בתמיכת התגברות הטרנד של קרנות העוקבות אחרי מדד S&P 500 ● מה ההבדל בעלויות למשקיע הפרטי, ואילו שיקולים יש לשקול בבחירת הקטגוריה ומנהל הקרן

מעדיפים השקעה בקרנות פסיביות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מעדיפים השקעה בקרנות פסיביות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

תעשיית קרנות הנאמנות שינתה בעשור האחרון את פניה, וביתר שאת לאחרונה, כשמעבר לנסיקה בנכסי הקרנות הכספיות, השינוי הטקטוני התרחש ביחסי הכוחות שבין התעשייה האקטיבית לזו הפסיבית.

במשך שנים רבות התעשייה האקטיבית המסורתית (תעשיית הקרנות ללא הכספיות) בישראל שלטה בכיפה, במונחים של סך הנכסים שניהלה, וכך בדצמבר 2021 הסתכמו נכסי התעשייה האקטיבית המסורתית ב-208 מיליארד שקל, למול 175 מיליארד שקל בקרנות הפסיביות.

כיום התמונה הזו שונה מאוד. מאז מרץ 2023, עברו נכסי הקרנות הפסיביות את נכסי הקרנות האקטיביות המסורתיות, ומאז הפער הלך וגדל וכיום נכסי התעשייה הפסיבית עומדים על כ-203 מיליארד שקל בעוד נכסי התעשייה האקטיבית עומדים על כ-151 מיליארד שקל. חלק ניכר מהמהפך הזה נובע מהטרנד המדהים של נהירת הציבור וגם הגופים המוסדיים אל הקרנות הפסיביות שעוקבות אחרי מדד S&P 500.

השינוי הזה לא בלעדי רק לשוק המקומי, והתרחש בכל העולם ובפרט בארה"ב. ציבור המשקיעים מגלה העדפה לקרנות הנאמנות הפסיביות משתי סיבות עיקריות:

● עלויות נמוכות: דמי הניהול בקרנות הפסיביות בארה"ב נמוכים בהרבה בהשוואה לשיעורם בקרנות האקטיביות. יש שם משמעות עצומה ליתרון לגודל, וזה מאפשר למנהלי הקרנות לגבות דמי ניהול נמוכים במיוחד עד כ-0.03% בשנה!

● הקושי של קרנות הנאמנות האקטיביות "להכות את המדד": קרנות אקטיביות בארה"ב מתקשות להשיג תשואה שעולה על מדד הבנצ'מרק (הייחוס) שלהן, כך עולה ממחקרים רבים. וגם אם חלקן מצליחות בכך, הן מתקשות לשמר את ההישג הזה בעקביות לאורך זמן. הסיבה המרכזית היא דמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות הפוגעים בתשואה שמשיגים המשקיעים.

הבחירה - לא בהכרח מהסיבות הנכונות

בישראל, הסיבות האלה קיימות במידה חלקית בלבד. ראשית, הפער בדמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות האקטיביות לעומת הפסיביות הוא קטן בהרבה ביחס לארה"ב, שכן כאשר משקיע בישראל קונה, ובשלב מסוים מוכר, יחידות בקרן נאמנות אקטיבית, הוא אינו משלם עמלת קנייה או מכירה. הוא כן משלם את העמלות הללו כשהוא קונה קרנות נאמנות פסיביות - מחקות או קרנות סל, כך שהעלות הכוללת עבורו לא שונה בהרבה, במרבית המקרים, מהעלות בקניית קרן אקטיבית.

כמו כן, יש לא מעט קרנות נאמנות אקטיביות בישראל שמצליחות להשיג תשואה יותר גבוהה מהבנצ'מרק שלהן, וזאת למרות ואחרי ניכוי דמי הניהול שהן גובות. זה נכון במיוחד לגבי קרנות שמתמחות במניות בישראל, שכן השוק הישראלי הוא הרבה פחות משוכלל מזה האמריקאי, שאת מדדיו אכן קשה מאוד להכות - גם לקרנות נאמנות אמריקאיות, ובוודאי לכאלו המנוהלות מישראל.

ואשר לקרנות שמתמחות באיגרות חוב בישראל או בתערובת של מניות ואג"ח ישראליות, גם כאן יש לא מעט קרנות שאכן מצליחות להשיג יותר ממדד הבנצ'מרק.

אז מדוע בכל זאת ניכרת העדפה של המשקיעים בישראל לקרנות פסיביות שמחקות מדד בורסאי מסוים?

התשובה בעיניי טמונה גם בחוסר הבנה, במידה מסוימת גם בעצלות לנסות ולאתר קרנות אקטיביות שמוכיחות את עצמן לאורך שנים ונהנות לאורך זמן מדירוגים גבוהים בבנקים, וקשורה גם לשקיפות שמספקת הקרן הפסיבית שמחקה מדד מסוים. כשאתה קונה קרן פסיבית, אתה יודע בדיוק מה אתה קונה, בעוד שכאשר אתה קונה קרן אקטיבית, אינך יודע את הרכבה הנוכחי, וכמובן לא העתידי, וצריך לסמוך על מנהל הקרן שינווט נכון את השקעותיה.

אבל, יש סיבה נוספת וחשובה והיא קשורה ביועצי ויועצות המערכת הבנקאית. לאלו הרבה יותר קל לכוון את הלקוחות לקרנות מחקות מאשר לאקטיביות - לא רק טכנית אלא גם בהיבט האחריות. כשיועץ ממליץ ללקוח שלו על קרן נאמנות אקטיבית, הוא מסתכן בכך שמנהל הקרן יאכזב את לקוחותיו והאשמה תופנה אליו. לעומת זאת, כשהוא ממליץ על קרן מחקה, למשל על מדד מרכזי כמו S&P 500, מה שיקרה למדד - זה מה שיקרה לקרן. קל מאוד להסביר זאת וקשה להאשים בכך את היועץ.

עיוות מחירי מניות והחלשת המחקר

ולא מדובר רק בקרנות מחקות ובמשקיעים פרטיים. חלק ניכר מהתעשייה הפסיבית מיוצג על ידי קרנות הסל. אלה, שהיקף נכסיהן מגיע ל-127 מיליארד שקל, נקנות בעיקר על ידי הגופים המוסדיים, קרי גופי החיסכון לטווח ארוך הגדולים. זאת, לעומת הקרנות המחקות שהיקף נכסיהן מגיע ל-76.3 מיליארד שקל, שנקנות כמעט באופן בלעדי על ידי הציבור, מנהלי תיקים ובתי פמילי אופיס. מכאן שהגידול בנכסי קרנות הסל הישראליות נובע גם מזרם הכניסה הכמעט אוטומטי לגופים המוסדיים, שנהנים מהטבות מיסוי.

חשוב לציין שההעדפה הגוברת של הלקוחות ויועצי המערכת הבנקאית לקרנות מחקות, טומנת בחובה שני סיכונים לא פשוטים: עיוות מחירי המניות ודעיכה של היכולת האנליטית.

ככל שהתעשייה הפסיבית הולכת וגדלה וצוברת נכסי ציבור, כך עולים שערי המניות במדדים שאותם היא מחקה. העלייה היא בכל אחת מן המניות הנכללות במדד, כל אחת לפי משקלה, שכן כך מתחלק ביניהן הכסף שנכנס. זה עלול לדחוף שערי מניות מסוימות הרבה מעבר לערכן הכלכלי בזכות היכללותן במדד, וגם להפך, כשיוצא כסף מהקרנות האלה בעת משבר. דמיינו מצב שבו כל הכסף המושקע במניות מושקע באמצעות קרנות פסיביות. הציבור יכול להביא את המדדים לנקודת שיא או לחלופין לנקודת שפל, שכן לקרנות האלה, שהן טכניות במהותן, אין שום אפשרות שלא לקנות מניות ב-100% מהכסף שהן מקבלות או שלא למכור מניות בכל הכסף שיוצא מהן.

לעומת זאת, למנהלי קרנות נאמנות אקטיביות יש גמישות בהחלטה באיזו עוצמה לפעול ובאילו מניות, גם משום שהם שומרים כמעט תמיד על שיעור מסוים של נזילות. בנק ישראל כבר הזהיר במחקר לפני יותר משנתיים מפני הסכנה הזו.

ובסוגיית הניתוח האנליטי, ירידה בנכסים שמנהלות קרנות אקטיביות מקשה על היכולת של תעשיית הקרנות וניהול תיקי השקעות להעסיק מנהלי השקעות ואנליסטים איכותיים בשכר ראוי, ועלולה להחליש מחקר איכותי לגבי שווין של מניות.

ולמשקיע הפרטי המתלבט בין השקעה בקרנות אקטיביות לבין קרנות פסיביות, המלצתנו היא כזו: בכל הקשור להשקעה בחו"ל, ובעיקר בארה"ב, כובד המשקל צריך להיות על קרנות פסיביות, ובכל הקשור להשקעות בישראל הדגש צריך להיות על קרנות אקטיביות.

בבית ההשקעות מיטב מנוהלות בין השאר גם קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.

עוד כתבות

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים