גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שבטוח: אנחנו נערכים למלחמה של אתמול ולא לזו של מחר

שיחה עם דוד ברודט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר וראש אגף תקציבים ● על הגדלת תקציב הביטחון, תעסוקת החברה החרדית והמשבר הכלכלי שעומד לפתחנו לאחר המלחמה ● האזינו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם דוד ברודט / צילום: איל יצהר
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם דוד ברודט / צילום: איל יצהר

דוד ברודט, משרד האוצר ומערכת הביטחון סיכמו בימים האחרונים על תוספת של 100 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, בפריסה על פני שבע שנים. סכום עתק בשווי של 5% מהתוצר. מה דעתך?
"לא ברורה לי ההזדרזות הזו. אחרי מלחמת לבנון השנייה ב-2006 (בעקבותיה הוקמה ועדת ברודט לבחינת תקציב הביטחון, שהמליצה על גידול בתקציב, לצד צעדי התייעלות - ה"ו) שהייתה קטנה יותר, נעשתה הפקת לקחים. אחת התובנות הכי גדולות הייתה הצורך לפתח מערכת, שכונתה בהמשך 'מעיל רוח', להגנה על טנקים מפני טילי קורנט. זה נושא חשוב שבסופו של דבר בא לידי ביטוי גם בתקציב.

מהבוץ של עזה למחשב במשרד: פרויקט מיוחד למילואימניקים שחוזרים לשגרה
"אתה חוזר לרכבת נוסעת ופשוט צריך לקפוץ פנימה. אף אחד לא חיכה לך"

"הנמהרות הזו לקבוע תקציב לשבע שנים, שהוא למעשה לעוד שמונה־תשע שנים מהיום, לא ראויה. הוא משריין סכומים שאין לדעת אם הם נכונים או לא. במובן הזה אנחנו מכינים את הכלים למלחמה הקודמת ולא למלחמה הבאה".

למה הכוונה?
"על סמך מה מבקשים תקציבים נוספים? על סמך מה שהיה, שאולי חלקו לא רלוונטי משום שהמציאות משתנה כל הזמן, תוך כדי המלחמה עצמה. 'המלחמה הבאה' - יכול להיות שהיא תיראה אחרת לגמרי".

האם לאור אירועי 7 באוקטובר, אפשר להסיק שתקציב הביטחון היה קטן מדי?
"ממש לא. ומי שאומר שהתקציב הקטן הוא הסיבה למחדל 7 באוקטובר - זה ממש מופרך".

לא בהכרח מנסחים זאת כך. ישנן פרשנויות שלפיהן קיומו של תקציב גדול יותר יכול לאפשר "עודף אמצעי קרב" שבעת הצורך יוכלו לפצות גם על מחדל מהסוג שראינו.
"ממש לא. אם לצה"ל הייתה התרעה, הוא גם היה מעמיד את המשאבים. באותה שבת מפורסמת, צה"ל הציב שני מסוקי קרב בכוננות ברמת דוד. אם הוא היה חושב שצריך יותר, הוא היה יכול להעמיד בכוננות יותר מסוקים, וגם בשדה תעופה דרומי יותר. סביב הרצועה היו רק שני גדודים, בעוד שביהודה ושומרון היו יותר מ-20 גדודים. 7 באוקטובר הוא כישלון מדיני־צבאי, רחב היקף, שהסתיים כפי שהסתיים. אין לו קשר לתקציב".

בכל זאת, צה"ל סבל מחוסרים רבים בציוד. נדרשו תרומות של מיליונים מצד פילנתרופים כדי להעניק לחיילים קסדות ואפודים קרמיים.
"זה אומר משהו על ניהול התקציב וקביעת עדיפויות. כלומר, אם יש חוסר באפודים קרמיים וציוד לראיית לילה - זה מראה שהניהול לא נכון. מחסני החירום של צה"ל לא היו מזוודים כראוי. בואי נניח שהייתה בעיה נוספת, והיא שאחוז הגיוס למילואים היה בהיקפים שלא היינו ערוכים אליהם, למשל 120%. לאותם 20% נוספים - אולי לא היה מספיק ציוד עודף עבורם. אבל להבנתי חלק מהחוסרים היו גם לתוך ה-100%".

"לא צריך להיבהל"

תוספת של 100 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, בפריסה על פני כמה שנים - מהי המשמעות ברמה הכלל-משקית?
"ערב המלחמה ההוצאה על ביטחון כחלק מהתמ"ג הייתה 5%. המלחמה עצמה תעלה כסף, זו חבילה יקרה ואני מבודד אותה מהניתוח. אם זה היה נגמר בזה אז בסדר, אבל המציאות כנראה תיראה אחרת. אני מאוד מקווה שהיא לא תחזיר אותנו לשנים שבהן גודל ההוצאה הביטחונית כחלק מהתוצר היה סביב 8%-9%. זה יסיג אותנו אחורה כמעט 20 שנה".

אילו השלכות יהיו להגדלת תקציב הביטחון על רמת החיים ועל הכיס שלנו?
"זה אומר פחות בריאות, פחות חינוך, פחות רווחה ופחות תשתיות. זה גם אומר, ככל הנראה, העלאות מסים. ההשלכה הכי חמורה שאני מזהה נוגעת לכוח אדם. הצבא 'ינגוס' יותר כוח אדם בכמה צורות. צורה אחת היא הארכת השירות.

"ערב המלחמה דיברנו על קיצור השירות וכנראה שכל התוכניות הולכות לאיבוד. כמו כן, תכיפות הקריאה לשירות מילואים תהיה הרבה יותר גדולה. ובנוסף, יכול להיות שיהיה גם גידול בצבא הקבע. כל אלה הם מרכיבים של כוח אדם שבסופו של דבר יהיה חסר לצמיחה במשק. כי האנשים שיידרשו לצה"ל הם פרודוקטיבים גם בחיים האזרחיים וגם בחיים הצבאיים".

אחרי מלחמת יום כיפור ההוצאות הביטחוניות של ישראל גדלו עד כדי כ־30% מהתוצר, מה שהוביל ל"עשור כלכלי אבוד". אתה חושש שזה עלול לקרות שוב?
"אני לא חושב שנגיע לדרמות הלא נחמדות שחווינו אחרי מלחמת יום כיפור. בתקופה ההיא הייתה חולשה גדולה מאוד במדיניות הכלכלית שגם היא חלק מהסיפור של העשור האבוד (לצד אינפלציה גבוהה, של עשרות עד מאות אחוזים בשנה, שנבעה גם ממשבר האנרגיה העולמי, ה"ו). אני מודאג יותר ממשהו אחר שמתחבר גם בעקיפין למלחמה".

ממה?
"יש אוכלוסיה גדולה במדינת ישראל שלא לומדת לימודי ליבה ואיננה משתתפת מספיק בכלכלה באופן שתורם לצמיחה. אותה קבוצה גם איננה משתתפת בצבא. אם המגמה הזו תמשיך, עלולה להיגרם בישראל האטה בצמיחה - לא לעשור אחד, אלא לעשורים רבים".

בוועדת ברודט קבעתם שתקציב הביטחון לא יוצמד לתמ"ג, אלא יהיה נמוך מגידול התוצר. אולי המנגנון הנכון בעת הזו הוא כן לייצר הצמדה לתוצר?
"לא, לא, לא. אני מתנגד לזה ניגוד חריף. לא צריך להיכנס לבהלה ובגלל 7 באוקטובר להתחמש באופן בלתי ראוי. כי אם זה יקרה באופן הזה, אז באמת אנחנו עלולים להגיע לעשור האבוד של אחרי מלחמת יום כיפור".

"המורה שלי הוא בן גוריון"

עוד מדגיש ברודט כי "בסיפור הזה יש שלוש צלעות: צבא ומשק שעליהם דיברנו, וכן גם תהליך מדיני. איך ירד תקציב הביטחון בשנות השמונים והתשעים? כתוצאה מהסכמי השלום שחתמנו מול מצרים וירדן. זה איפשר את הצמיחה. התוצאה של המשולש הזה הייתה שהגענו להוצאה ביטחונית כחלק מהתוצר של 5%, שגם היא גבוהה ביחס למערב".

אין מדינה מערבית שמאוימת כמונו. ללא ביטחון, לא יהיה חינוך או בריאות או רווחה. אולי אין מנוס מהוצאה כזו.
"המורה הגדול שלי בנושא הזה זה דוד בן גוריון. בשנות החמישים מדינת ישראל הייתה מאוד חלשה ומאוימת בידי כל מדינות ערב שסביבה, והן אפילו דיברו במושגים של 'הסיבוב השני שאחרי מלחמת העצמאות'. למרות זאת, בן גוריון לא היסס מלגרום להתפטרותו ב-1953 של יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של מדינת ישראל. הוא עשה זאת כי ידין רצה יותר תקציב לביטחון בדיוק בגלל הסיבות האלה. בן גוריון האמין שאת הכסף צריך להשקיע בחינוך, בבריאות, בתשתיות ובבניית כלכלה. זה היה בעיניו המרכיב החשוב ביותר בביטחון הלאומי.

"בן גוריון לא רק אמר, אלא גם יישם. תקציב הביטחון בשנות החמישים נע סביב 8%-7% מהתוצר. וכל זה תחת האיומים הכי גדולים שעמדו בפני ישראל. אם נהיה בתפיסה של 'ספרטה', אם נשים את כל יהבנו על צבא ועל הצטיידות, דווקא אז לא נוכל באמת להתקיים. אנחנו זקוקים לחברה דינאמית ולכלכלה צומחת, ולצידן גם צבא חזק. אנחנו זקוקים למשק צומח כדי שאזרחיו יוכלו לשלם את המסים".

"אין סיבה שלא נצא מזה"

כיום מרבית "השומנים" של צה"ל מרוכזים בתחום כוח האדם. "פנסיות גישור", למשל, ניתנות על חשבון המדינה לפורשי צה"ל מגילי 40 פלוס ועד לגיל פרישה. האם צריך לחשוב על מנגנון אחר?
"אכן ההוצאה העיקרית של הצבא היא על כוח אדם ולכן בגזרה הזו הוא צריך להיות מאוד מאוד יעיל. לגבי 'פנסיות גישור' - יש אנשים שהיא לא כל כך חשובה להם. אנשי הטכנולוגיה של צה"ל - הם רוצים את השכר הגבוה בזמן השירות ולאחריו השכר שלהם יגיע מהעבודה הבאה באזרחות. אבל יש אחרים שזקוקים יותר לפנסיית גישור. החשיבה לגבי סוג הפנסיה הזה צריכה להיות יותר יצירתית, ולא בשבלונות שהן בסופו של דבר בזבזניות. מי שאמר 'יש כסף לכולם' - אין לזה כיסוי".

ראש הממשלה נתניהו אמר את זה כשנשאל לגבי הכספים הקואליציוניים, שלא הועברו במלואם למטרות המלחמה.
"אין לזה כיסוי".

לאור ניסיונך העשיר במגזר הציבורי והפרטי האם נצליח לדעתך להתגבר על המשבר הנוכחי?
"אין שום סיבה אובייקטיבית לכך שלא נצא מזה, אבל זה תלוי הרבה במנהיגות. תחת המנהיגות של בן גוריון ידענו לצאת ממצבים קשים. אפילו אם זו תהיה מנהיגות שהיא קצת פחות מזה, נוכל להתגבר. זה דורש את השילוב בין צלעות המשולש שהזכרתי קודם: צבאי-כלכלי-מדיני".

בשנה החולפת, חווינו קיטוב ושסע חברתיים בהיקפים עצומים. ולפתע, דווקא שירות המילואים ליכד יחד קבוצות שונות בחברה, והתגלה כבעל כוח מרפא ומאחה.
"מה שקרה במילואים בהחלט מרפא ומאחה, אבל השאלה מה יקרה 'במדים האזרחיים'. כשאני מסתכל על השיח של חברי הכנסת ואפילו שרים בממשלה, אני פסימי. אני מזהה חזרה לימים שקדמו ל-7 באוקטובר. אני מקווה שהעם יהיה יותר חכם מנציגיו. וכפי שאמרתי קודם, המנהיגות היא זו שתקבע את עתידנו".

עוד כתבות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת תל אביב; מניית נייס עולה ב-4%, טבע ב-1.5%

המניות הדואליות חוזרות בפערים קטנים ● הבוקר: ירידות באסיה, עליות קטנות בחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ויורד מתחת ל-3.13 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● אמזון עקפה את וולמארט והפכה לחברה הגדולה בעולם לפי הכנסות ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים