גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שבטוח: אנחנו נערכים למלחמה של אתמול ולא לזו של מחר

שיחה עם דוד ברודט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר וראש אגף תקציבים ● על הגדלת תקציב הביטחון, תעסוקת החברה החרדית והמשבר הכלכלי שעומד לפתחנו לאחר המלחמה ● האזינו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם דוד ברודט / צילום: איל יצהר
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם דוד ברודט / צילום: איל יצהר

 

דוד ברודט, משרד האוצר ומערכת הביטחון סיכמו בימים האחרונים על תוספת של 100 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, בפריסה על פני שבע שנים. סכום עתק בשווי של 5% מהתוצר. מה דעתך?
"לא ברורה לי ההזדרזות הזו. אחרי מלחמת לבנון השנייה ב-2006 (בעקבותיה הוקמה ועדת ברודט לבחינת תקציב הביטחון, שהמליצה על גידול בתקציב, לצד צעדי התייעלות - ה"ו) שהייתה קטנה יותר, נעשתה הפקת לקחים. אחת התובנות הכי גדולות הייתה הצורך לפתח מערכת, שכונתה בהמשך 'מעיל רוח', להגנה על טנקים מפני טילי קורנט. זה נושא חשוב שבסופו של דבר בא לידי ביטוי גם בתקציב. 

מהבוץ של עזה למחשב במשרד: פרויקט מיוחד למילואימניקים שחוזרים לשגרה 
"אתה חוזר לרכבת נוסעת ופשוט צריך לקפוץ פנימה. אף אחד לא חיכה לך"

"הנמהרות הזו לקבוע תקציב לשבע שנים, שהוא למעשה לעוד שמונה־תשע שנים מהיום, לא ראויה. הוא משריין סכומים שאין לדעת אם הם נכונים או לא. במובן הזה אנחנו מכינים את הכלים למלחמה הקודמת ולא למלחמה הבאה".

 

למה הכוונה?
"על סמך מה מבקשים תקציבים נוספים? על סמך מה שהיה, שאולי חלקו לא רלוונטי משום שהמציאות משתנה כל הזמן, תוך כדי המלחמה עצמה. 'המלחמה הבאה' - יכול להיות שהיא תיראה אחרת לגמרי".

האם לאור אירועי 7 באוקטובר, אפשר להסיק שתקציב הביטחון היה קטן מדי?
"ממש לא. ומי שאומר שהתקציב הקטן הוא הסיבה למחדל 7 באוקטובר - זה ממש מופרך".

לא בהכרח מנסחים זאת כך. ישנן פרשנויות שלפיהן קיומו של תקציב גדול יותר יכול לאפשר "עודף אמצעי קרב" שבעת הצורך יוכלו לפצות גם על מחדל מהסוג שראינו.
"ממש לא. אם לצה"ל הייתה התרעה, הוא גם היה מעמיד את המשאבים. באותה שבת מפורסמת, צה"ל הציב שני מסוקי קרב בכוננות ברמת דוד. אם הוא היה חושב שצריך יותר, הוא היה יכול להעמיד בכוננות יותר מסוקים, וגם בשדה תעופה דרומי יותר. סביב הרצועה היו רק שני גדודים, בעוד שביהודה ושומרון היו יותר מ-20 גדודים. 7 באוקטובר הוא כישלון מדיני־צבאי, רחב היקף, שהסתיים כפי שהסתיים. אין לו קשר לתקציב".

בכל זאת, צה"ל סבל מחוסרים רבים בציוד. נדרשו תרומות של מיליונים מצד פילנתרופים כדי להעניק לחיילים קסדות ואפודים קרמיים.
"זה אומר משהו על ניהול התקציב וקביעת עדיפויות. כלומר, אם יש חוסר באפודים קרמיים וציוד לראיית לילה - זה מראה שהניהול לא נכון. מחסני החירום של צה"ל לא היו מזוודים כראוי. בואי נניח שהייתה בעיה נוספת, והיא שאחוז הגיוס למילואים היה בהיקפים שלא היינו ערוכים אליהם, למשל 120%. לאותם 20% נוספים - אולי לא היה מספיק ציוד עודף עבורם. אבל להבנתי חלק מהחוסרים היו גם לתוך ה-100%".

"לא צריך להיבהל"

תוספת של 100 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, בפריסה על פני כמה שנים - מהי המשמעות ברמה הכלל-משקית?
"ערב המלחמה ההוצאה על ביטחון כחלק מהתמ"ג הייתה 5%. המלחמה עצמה תעלה כסף, זו חבילה יקרה ואני מבודד אותה מהניתוח. אם זה היה נגמר בזה אז בסדר, אבל המציאות כנראה תיראה אחרת. אני מאוד מקווה שהיא לא תחזיר אותנו לשנים שבהן גודל ההוצאה הביטחונית כחלק מהתוצר היה סביב 8%-9%. זה יסיג אותנו אחורה כמעט 20 שנה".

אילו השלכות יהיו להגדלת תקציב הביטחון על רמת החיים ועל הכיס שלנו?
"זה אומר פחות בריאות, פחות חינוך, פחות רווחה ופחות תשתיות. זה גם אומר, ככל הנראה, העלאות מסים. ההשלכה הכי חמורה שאני מזהה נוגעת לכוח אדם. הצבא 'ינגוס' יותר כוח אדם בכמה צורות. צורה אחת היא הארכת השירות.

"ערב המלחמה דיברנו על קיצור השירות וכנראה שכל התוכניות הולכות לאיבוד. כמו כן, תכיפות הקריאה לשירות מילואים תהיה הרבה יותר גדולה. ובנוסף, יכול להיות שיהיה גם גידול בצבא הקבע. כל אלה הם מרכיבים של כוח אדם שבסופו של דבר יהיה חסר לצמיחה במשק. כי האנשים שיידרשו לצה"ל הם פרודוקטיבים גם בחיים האזרחיים וגם בחיים הצבאיים".

אחרי מלחמת יום כיפור ההוצאות הביטחוניות של ישראל גדלו עד כדי כ־30% מהתוצר, מה שהוביל ל"עשור כלכלי אבוד". אתה חושש שזה עלול לקרות שוב?
"אני לא חושב שנגיע לדרמות הלא נחמדות שחווינו אחרי מלחמת יום כיפור. בתקופה ההיא הייתה חולשה גדולה מאוד במדיניות הכלכלית שגם היא חלק מהסיפור של העשור האבוד (לצד אינפלציה גבוהה, של עשרות עד מאות אחוזים בשנה, שנבעה גם ממשבר האנרגיה העולמי, ה"ו). אני מודאג יותר ממשהו אחר שמתחבר גם בעקיפין למלחמה".

ממה?
"יש אוכלוסיה גדולה במדינת ישראל שלא לומדת לימודי ליבה ואיננה משתתפת מספיק בכלכלה באופן שתורם לצמיחה. אותה קבוצה גם איננה משתתפת בצבא. אם המגמה הזו תמשיך, עלולה להיגרם בישראל האטה בצמיחה - לא לעשור אחד, אלא לעשורים רבים".

בוועדת ברודט קבעתם שתקציב הביטחון לא יוצמד לתמ"ג, אלא יהיה נמוך מגידול התוצר. אולי המנגנון הנכון בעת הזו הוא כן לייצר הצמדה לתוצר?
"לא, לא, לא. אני מתנגד לזה ניגוד חריף. לא צריך להיכנס לבהלה ובגלל 7 באוקטובר להתחמש באופן בלתי ראוי. כי אם זה יקרה באופן הזה, אז באמת אנחנו עלולים להגיע לעשור האבוד של אחרי מלחמת יום כיפור".

"המורה שלי הוא בן גוריון"

עוד מדגיש ברודט כי "בסיפור הזה יש שלוש צלעות: צבא ומשק שעליהם דיברנו, וכן גם תהליך מדיני. איך ירד תקציב הביטחון בשנות השמונים והתשעים? כתוצאה מהסכמי השלום שחתמנו מול מצרים וירדן. זה איפשר את הצמיחה. התוצאה של המשולש הזה הייתה שהגענו להוצאה ביטחונית כחלק מהתוצר של 5%, שגם היא גבוהה ביחס למערב".

אין מדינה מערבית שמאוימת כמונו. ללא ביטחון, לא יהיה חינוך או בריאות או רווחה. אולי אין מנוס מהוצאה כזו.
"המורה הגדול שלי בנושא הזה זה דוד בן גוריון. בשנות החמישים מדינת ישראל הייתה מאוד חלשה ומאוימת בידי כל מדינות ערב שסביבה, והן אפילו דיברו במושגים של 'הסיבוב השני שאחרי מלחמת העצמאות'. למרות זאת, בן גוריון לא היסס מלגרום להתפטרותו ב-1953 של יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של מדינת ישראל. הוא עשה זאת כי ידין רצה יותר תקציב לביטחון בדיוק בגלל הסיבות האלה. בן גוריון האמין שאת הכסף צריך להשקיע בחינוך, בבריאות, בתשתיות ובבניית כלכלה. זה היה בעיניו המרכיב החשוב ביותר בביטחון הלאומי.

"בן גוריון לא רק אמר, אלא גם יישם. תקציב הביטחון בשנות החמישים נע סביב 8%-7% מהתוצר. וכל זה תחת האיומים הכי גדולים שעמדו בפני ישראל. אם נהיה בתפיסה של 'ספרטה', אם נשים את כל יהבנו על צבא ועל הצטיידות, דווקא אז לא נוכל באמת להתקיים. אנחנו זקוקים לחברה דינאמית ולכלכלה צומחת, ולצידן גם צבא חזק. אנחנו זקוקים למשק צומח כדי שאזרחיו יוכלו לשלם את המסים".

"אין סיבה שלא נצא מזה"

כיום מרבית "השומנים" של צה"ל מרוכזים בתחום כוח האדם. "פנסיות גישור", למשל, ניתנות על חשבון המדינה לפורשי צה"ל מגילי 40 פלוס ועד לגיל פרישה. האם צריך לחשוב על מנגנון אחר?
"אכן ההוצאה העיקרית של הצבא היא על כוח אדם ולכן בגזרה הזו הוא צריך להיות מאוד מאוד יעיל. לגבי 'פנסיות גישור' - יש אנשים שהיא לא כל כך חשובה להם. אנשי הטכנולוגיה של צה"ל - הם רוצים את השכר הגבוה בזמן השירות ולאחריו השכר שלהם יגיע מהעבודה הבאה באזרחות. אבל יש אחרים שזקוקים יותר לפנסיית גישור. החשיבה לגבי סוג הפנסיה הזה צריכה להיות יותר יצירתית, ולא בשבלונות שהן בסופו של דבר בזבזניות. מי שאמר 'יש כסף לכולם' - אין לזה כיסוי".

ראש הממשלה נתניהו אמר את זה כשנשאל לגבי הכספים הקואליציוניים, שלא הועברו במלואם למטרות המלחמה.
"אין לזה כיסוי".

לאור ניסיונך העשיר במגזר הציבורי והפרטי האם נצליח לדעתך להתגבר על המשבר הנוכחי?
"אין שום סיבה אובייקטיבית לכך שלא נצא מזה, אבל זה תלוי הרבה במנהיגות. תחת המנהיגות של בן גוריון ידענו לצאת ממצבים קשים. אפילו אם זו תהיה מנהיגות שהיא קצת פחות מזה, נוכל להתגבר. זה דורש את השילוב בין צלעות המשולש שהזכרתי קודם: צבאי-כלכלי-מדיני".

בשנה החולפת, חווינו קיטוב ושסע חברתיים בהיקפים עצומים. ולפתע, דווקא שירות המילואים ליכד יחד קבוצות שונות בחברה, והתגלה כבעל כוח מרפא ומאחה.
"מה שקרה במילואים בהחלט מרפא ומאחה, אבל השאלה מה יקרה 'במדים האזרחיים'. כשאני מסתכל על השיח של חברי הכנסת ואפילו שרים בממשלה, אני פסימי. אני מזהה חזרה לימים שקדמו ל-7 באוקטובר. אני מקווה שהעם יהיה יותר חכם מנציגיו. וכפי שאמרתי קודם, המנהיגות היא זו שתקבע את עתידנו".

עוד כתבות

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד, ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה מעורבת בוול סטריט; תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב צללו

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● AMD וסופר מיקרו צללו בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט ירדו במעל ל-3% ● הפד הותיר את הריבית ללא שינוי ופאוול שלל העלאות ריבית נוספות ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

שר הביטחון יואב גלנט / צילום: שחר יורמן, דוברות משרד הבטחון

בצל הלחצים: גלנט יאשר בקרוב מינוי של ראש אמ"ן חדש

לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • הבוקר: משפחות חטופים חסמו את נתיבי איילון בקריאה להשבת החטופים • דיווח: אם לא יהיו תקלות, הקמת הרציף ההומניטרי בעזה תושלם כבר ביום שישי • הפעולה במרכז הרצועה נמשכת: כמה מחבלים חוסלו, תשתיות טרור הושמדו • עדכונים בולטים

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גלנט, נתניהו והלוי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמוס בן גרשום-לע''מ, AP

צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש הזה אפשרי ומה המשמעויות

בישראל מביעים חשש שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר נגד בכירים בשלטון הישראלי, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ● מהן הסכנות שבהוצאת צווים כאלה, באילו מדינות הם עלולים להיעצר, ומי ההרכב שיקבל את ההחלטה ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מנכ''ל SMCI, צ'ארלס ליאנג, מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מנכ''לית AMD, ליסה סו / צילומים: רויטרס - Jonathan Ernst, Mark Lennihan ,AP, Chiang Ying-ying

דוחות חברות השבבים חושפים את האתגר הגדול של הסקטור הלוהט בוול סטריט

השבוע פרסמו שתי חברות שבבים גדולות, AMD ו-SMCI, את התוצאות הכספיות שלהן ואיכזבו את המשקיעים ● בתגובה לדוחות, מניות שתי החברות צללו בחדות במסחר בוול סטריט יחד עם אנבידיה שנסחרת בירידות ● מומחים מסבירים: "יש ביקוש והשקעות של חברות גדולות, אבל ההכנסות לא מתרוממות"

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

לטענת הבעל, תכנון מס היא זכות השייכת לו, שכן מדובר בפעולה שאינה מתייחסת לזכות משותפת שנוצרה במהלך החיים המשותפים / אילוסטרציה: Shutterstock

האם גרוש רשאי לבצע תכנון מס שיפגע בזכויות בת זוגו לשעבר?

זוג התגרש לאחר 19 שנות נישואים ● בסמוך לפרידתם, הבעל פרש משירות קבע והחל לעבוד כאזרח עובד צה"ל במשכורת חודשית, לצד קבלת פנסיית גישור ● ביהמ"ש קבע כי האישה זכאית לכ-40% מפנסיית הגישור, אולם אז התעוררה השאלה האם הבעל רשאי לקבוע כי פנסיית הגישור תסווג כ"הכנסה שנייה", והכנסתו מעבודתו השוטפת תיחשב כ"הכנסה ראשונה"

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

השופט בדימוס איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

לאחר פרסום ההקלטות: מפעל הפיס מבקש לעכב בוררות אצל אורנשטיין

הפיס, המנהל בימים אלה הליך בוררות בפני השופט בדימוס איתן אורנשטיין, פנה אליו בערב פסח וביקש לעכב את הליך הבוררות - וזאת על רקע פרסום השיחות בין אורנשטיין לבין יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה ● שתי בקשות דומות שהוגשו בבוררות גרטלר-גרטנר ובבוררות של הקבלן איציק תשובה נגד שותף עסקי - נדחו ע"י אורנשטיין

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

מותג משקאות האנרגיה BLU / צילום: Shutterstock

זה משקה האנרגיה ששווה לבעלת יקבי כרמל עד 450 מיליון שקל

חברת המשקאות הבורסאית כרמל קורפ התקשרה במזכר הבנות לרכישת מותג משקה האנרגיה BLU בסכום הגבוה משמעותית אף משווי השוק שלה עצמה