גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שבטוח: אנחנו נערכים למלחמה של אתמול ולא לזו של מחר

שיחה עם דוד ברודט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר וראש אגף תקציבים ● על הגדלת תקציב הביטחון, תעסוקת החברה החרדית והמשבר הכלכלי שעומד לפתחנו לאחר המלחמה ● האזינו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם דוד ברודט / צילום: איל יצהר
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם דוד ברודט / צילום: איל יצהר

דוד ברודט, משרד האוצר ומערכת הביטחון סיכמו בימים האחרונים על תוספת של 100 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, בפריסה על פני שבע שנים. סכום עתק בשווי של 5% מהתוצר. מה דעתך?
"לא ברורה לי ההזדרזות הזו. אחרי מלחמת לבנון השנייה ב-2006 (בעקבותיה הוקמה ועדת ברודט לבחינת תקציב הביטחון, שהמליצה על גידול בתקציב, לצד צעדי התייעלות - ה"ו) שהייתה קטנה יותר, נעשתה הפקת לקחים. אחת התובנות הכי גדולות הייתה הצורך לפתח מערכת, שכונתה בהמשך 'מעיל רוח', להגנה על טנקים מפני טילי קורנט. זה נושא חשוב שבסופו של דבר בא לידי ביטוי גם בתקציב.

מהבוץ של עזה למחשב במשרד: פרויקט מיוחד למילואימניקים שחוזרים לשגרה
"אתה חוזר לרכבת נוסעת ופשוט צריך לקפוץ פנימה. אף אחד לא חיכה לך"

"הנמהרות הזו לקבוע תקציב לשבע שנים, שהוא למעשה לעוד שמונה־תשע שנים מהיום, לא ראויה. הוא משריין סכומים שאין לדעת אם הם נכונים או לא. במובן הזה אנחנו מכינים את הכלים למלחמה הקודמת ולא למלחמה הבאה".

למה הכוונה?
"על סמך מה מבקשים תקציבים נוספים? על סמך מה שהיה, שאולי חלקו לא רלוונטי משום שהמציאות משתנה כל הזמן, תוך כדי המלחמה עצמה. 'המלחמה הבאה' - יכול להיות שהיא תיראה אחרת לגמרי".

האם לאור אירועי 7 באוקטובר, אפשר להסיק שתקציב הביטחון היה קטן מדי?
"ממש לא. ומי שאומר שהתקציב הקטן הוא הסיבה למחדל 7 באוקטובר - זה ממש מופרך".

לא בהכרח מנסחים זאת כך. ישנן פרשנויות שלפיהן קיומו של תקציב גדול יותר יכול לאפשר "עודף אמצעי קרב" שבעת הצורך יוכלו לפצות גם על מחדל מהסוג שראינו.
"ממש לא. אם לצה"ל הייתה התרעה, הוא גם היה מעמיד את המשאבים. באותה שבת מפורסמת, צה"ל הציב שני מסוקי קרב בכוננות ברמת דוד. אם הוא היה חושב שצריך יותר, הוא היה יכול להעמיד בכוננות יותר מסוקים, וגם בשדה תעופה דרומי יותר. סביב הרצועה היו רק שני גדודים, בעוד שביהודה ושומרון היו יותר מ-20 גדודים. 7 באוקטובר הוא כישלון מדיני־צבאי, רחב היקף, שהסתיים כפי שהסתיים. אין לו קשר לתקציב".

בכל זאת, צה"ל סבל מחוסרים רבים בציוד. נדרשו תרומות של מיליונים מצד פילנתרופים כדי להעניק לחיילים קסדות ואפודים קרמיים.
"זה אומר משהו על ניהול התקציב וקביעת עדיפויות. כלומר, אם יש חוסר באפודים קרמיים וציוד לראיית לילה - זה מראה שהניהול לא נכון. מחסני החירום של צה"ל לא היו מזוודים כראוי. בואי נניח שהייתה בעיה נוספת, והיא שאחוז הגיוס למילואים היה בהיקפים שלא היינו ערוכים אליהם, למשל 120%. לאותם 20% נוספים - אולי לא היה מספיק ציוד עודף עבורם. אבל להבנתי חלק מהחוסרים היו גם לתוך ה-100%".

"לא צריך להיבהל"

תוספת של 100 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, בפריסה על פני כמה שנים - מהי המשמעות ברמה הכלל-משקית?
"ערב המלחמה ההוצאה על ביטחון כחלק מהתמ"ג הייתה 5%. המלחמה עצמה תעלה כסף, זו חבילה יקרה ואני מבודד אותה מהניתוח. אם זה היה נגמר בזה אז בסדר, אבל המציאות כנראה תיראה אחרת. אני מאוד מקווה שהיא לא תחזיר אותנו לשנים שבהן גודל ההוצאה הביטחונית כחלק מהתוצר היה סביב 8%-9%. זה יסיג אותנו אחורה כמעט 20 שנה".

אילו השלכות יהיו להגדלת תקציב הביטחון על רמת החיים ועל הכיס שלנו?
"זה אומר פחות בריאות, פחות חינוך, פחות רווחה ופחות תשתיות. זה גם אומר, ככל הנראה, העלאות מסים. ההשלכה הכי חמורה שאני מזהה נוגעת לכוח אדם. הצבא 'ינגוס' יותר כוח אדם בכמה צורות. צורה אחת היא הארכת השירות.

"ערב המלחמה דיברנו על קיצור השירות וכנראה שכל התוכניות הולכות לאיבוד. כמו כן, תכיפות הקריאה לשירות מילואים תהיה הרבה יותר גדולה. ובנוסף, יכול להיות שיהיה גם גידול בצבא הקבע. כל אלה הם מרכיבים של כוח אדם שבסופו של דבר יהיה חסר לצמיחה במשק. כי האנשים שיידרשו לצה"ל הם פרודוקטיבים גם בחיים האזרחיים וגם בחיים הצבאיים".

אחרי מלחמת יום כיפור ההוצאות הביטחוניות של ישראל גדלו עד כדי כ־30% מהתוצר, מה שהוביל ל"עשור כלכלי אבוד". אתה חושש שזה עלול לקרות שוב?
"אני לא חושב שנגיע לדרמות הלא נחמדות שחווינו אחרי מלחמת יום כיפור. בתקופה ההיא הייתה חולשה גדולה מאוד במדיניות הכלכלית שגם היא חלק מהסיפור של העשור האבוד (לצד אינפלציה גבוהה, של עשרות עד מאות אחוזים בשנה, שנבעה גם ממשבר האנרגיה העולמי, ה"ו). אני מודאג יותר ממשהו אחר שמתחבר גם בעקיפין למלחמה".

ממה?
"יש אוכלוסיה גדולה במדינת ישראל שלא לומדת לימודי ליבה ואיננה משתתפת מספיק בכלכלה באופן שתורם לצמיחה. אותה קבוצה גם איננה משתתפת בצבא. אם המגמה הזו תמשיך, עלולה להיגרם בישראל האטה בצמיחה - לא לעשור אחד, אלא לעשורים רבים".

בוועדת ברודט קבעתם שתקציב הביטחון לא יוצמד לתמ"ג, אלא יהיה נמוך מגידול התוצר. אולי המנגנון הנכון בעת הזו הוא כן לייצר הצמדה לתוצר?
"לא, לא, לא. אני מתנגד לזה ניגוד חריף. לא צריך להיכנס לבהלה ובגלל 7 באוקטובר להתחמש באופן בלתי ראוי. כי אם זה יקרה באופן הזה, אז באמת אנחנו עלולים להגיע לעשור האבוד של אחרי מלחמת יום כיפור".

"המורה שלי הוא בן גוריון"

עוד מדגיש ברודט כי "בסיפור הזה יש שלוש צלעות: צבא ומשק שעליהם דיברנו, וכן גם תהליך מדיני. איך ירד תקציב הביטחון בשנות השמונים והתשעים? כתוצאה מהסכמי השלום שחתמנו מול מצרים וירדן. זה איפשר את הצמיחה. התוצאה של המשולש הזה הייתה שהגענו להוצאה ביטחונית כחלק מהתוצר של 5%, שגם היא גבוהה ביחס למערב".

אין מדינה מערבית שמאוימת כמונו. ללא ביטחון, לא יהיה חינוך או בריאות או רווחה. אולי אין מנוס מהוצאה כזו.
"המורה הגדול שלי בנושא הזה זה דוד בן גוריון. בשנות החמישים מדינת ישראל הייתה מאוד חלשה ומאוימת בידי כל מדינות ערב שסביבה, והן אפילו דיברו במושגים של 'הסיבוב השני שאחרי מלחמת העצמאות'. למרות זאת, בן גוריון לא היסס מלגרום להתפטרותו ב-1953 של יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של מדינת ישראל. הוא עשה זאת כי ידין רצה יותר תקציב לביטחון בדיוק בגלל הסיבות האלה. בן גוריון האמין שאת הכסף צריך להשקיע בחינוך, בבריאות, בתשתיות ובבניית כלכלה. זה היה בעיניו המרכיב החשוב ביותר בביטחון הלאומי.

"בן גוריון לא רק אמר, אלא גם יישם. תקציב הביטחון בשנות החמישים נע סביב 8%-7% מהתוצר. וכל זה תחת האיומים הכי גדולים שעמדו בפני ישראל. אם נהיה בתפיסה של 'ספרטה', אם נשים את כל יהבנו על צבא ועל הצטיידות, דווקא אז לא נוכל באמת להתקיים. אנחנו זקוקים לחברה דינאמית ולכלכלה צומחת, ולצידן גם צבא חזק. אנחנו זקוקים למשק צומח כדי שאזרחיו יוכלו לשלם את המסים".

"אין סיבה שלא נצא מזה"

כיום מרבית "השומנים" של צה"ל מרוכזים בתחום כוח האדם. "פנסיות גישור", למשל, ניתנות על חשבון המדינה לפורשי צה"ל מגילי 40 פלוס ועד לגיל פרישה. האם צריך לחשוב על מנגנון אחר?
"אכן ההוצאה העיקרית של הצבא היא על כוח אדם ולכן בגזרה הזו הוא צריך להיות מאוד מאוד יעיל. לגבי 'פנסיות גישור' - יש אנשים שהיא לא כל כך חשובה להם. אנשי הטכנולוגיה של צה"ל - הם רוצים את השכר הגבוה בזמן השירות ולאחריו השכר שלהם יגיע מהעבודה הבאה באזרחות. אבל יש אחרים שזקוקים יותר לפנסיית גישור. החשיבה לגבי סוג הפנסיה הזה צריכה להיות יותר יצירתית, ולא בשבלונות שהן בסופו של דבר בזבזניות. מי שאמר 'יש כסף לכולם' - אין לזה כיסוי".

ראש הממשלה נתניהו אמר את זה כשנשאל לגבי הכספים הקואליציוניים, שלא הועברו במלואם למטרות המלחמה.
"אין לזה כיסוי".

לאור ניסיונך העשיר במגזר הציבורי והפרטי האם נצליח לדעתך להתגבר על המשבר הנוכחי?
"אין שום סיבה אובייקטיבית לכך שלא נצא מזה, אבל זה תלוי הרבה במנהיגות. תחת המנהיגות של בן גוריון ידענו לצאת ממצבים קשים. אפילו אם זו תהיה מנהיגות שהיא קצת פחות מזה, נוכל להתגבר. זה דורש את השילוב בין צלעות המשולש שהזכרתי קודם: צבאי-כלכלי-מדיני".

בשנה החולפת, חווינו קיטוב ושסע חברתיים בהיקפים עצומים. ולפתע, דווקא שירות המילואים ליכד יחד קבוצות שונות בחברה, והתגלה כבעל כוח מרפא ומאחה.
"מה שקרה במילואים בהחלט מרפא ומאחה, אבל השאלה מה יקרה 'במדים האזרחיים'. כשאני מסתכל על השיח של חברי הכנסת ואפילו שרים בממשלה, אני פסימי. אני מזהה חזרה לימים שקדמו ל-7 באוקטובר. אני מקווה שהעם יהיה יותר חכם מנציגיו. וכפי שאמרתי קודם, המנהיגות היא זו שתקבע את עתידנו".

עוד כתבות

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר