ב־7 באוקטובר מאות אלפי אזרחים, גברים ונשים, בגילים שונים ובעלי עמדות ותפיסות עולם שונות, עזבו את המשפחות, בני הזוג והילדים, העסק או החברה, והחליפו את המציאות המוכרת להם במציאות שהייתה זרה לרבים מהם, מציאות של מלחמה. לכל אחד מהם היה תפקיד שונה - חלקם שירתו בחזית, אחרים בעורף, אבל כולם הפכו לחלק מקבוצה מוערכת מאוד בציבוריות הישראלית: המילואימניקים.
בשבועות האחרונים והקרובים עשרות אלפים מהם חוזרים ויחזרו הביתה. המדינה אמנם התמכרה לסרטונים שלהם נכנסים ישר אל החיבוק המשפחתי החם, אבל כשהמצלמות כבות הם מגלים שהחזרה לשגרה לא דומה למה שרואים בטיקטוק. פעמים רבות הם מתקשים למצוא את מקומם בחזרה בשגרת היומיום, מרגישים שהכול מתגמד וחסר משמעות לעומת המקום שבו היו רגע לפני, בטוחים שאנשים מסביב "מתעסקים בשטויות", חלקם מתמודדים גם עם הצורך לשקם את העסק שננטש ומצוי על סף קריסה, ורבים מהם מרגישים זרים גם בבתים ובין בני המשפחה שלהם.
פרויקט מיוחד למילואימניקים שעוברים לנוהל שגרה.