גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החיילים המשוחררים שאמריקה חפצה ביקרם

חוק היסטורי מ-1944 העניק בסיס כלכלי לחזרתם של 16 מיליון מגויסים לחיים האזרחיים ● במרכז עמד חינוך אקדמי חינם, ששינה את פני אמריקה

ב-1944, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כאשר איש לא ידע מתי היא תסתיים או אפילו איך היא תסתיים, הקונגרס של ארה"ב אימץ חוק, שניתן לו השם הרשמי המצודד 'פקודת ההסדרה הסלקטיבית של המשרתים'. הוא נודע לימים בשם הלא פורמלי 'חוק ה GIs'. אלה ראשי תיבות אמריקאים, שמכל מיני סיבות פולקלוריסטיות נעשו כינוי הסלנג לחיילים בצבא ארה"ב.

יואב קרני, פרשנות | העולם מוזמן לבחור מנצח במשחק סכום אפס
יואב קרני, פרשנות | כבוד בית המשפט, הם לא התכוונו

החוק של 1944 נועד להקל על התאזרחותם המחודשת של חיילי הצבא הגדול ביותר של כל הזמנים. עד ספטמבר 1945, שבו הגיעה המלחמה אל קיצה, שירתו לא פחות מ-16 מיליון בני אדם בכוחות המזוינים של ארה"ב, 10% ויותר מהאוכלוסייה.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שהרפובליקה האמריקאית ניסתה לגמול לחייליה. מאחר שלא היה לה מעולם צבא סדיר במובן המקובל, והיא גייסה אותו רק כאשר פרצה מלחמה, היא הכירה בצורך לפצות את המגויסים ואת המתנדבים על הזמן שאיבדו ועל ייסורי הגוף והנפש שלהם.

זה לא עבד. לא לאחר מלחמת העצמאות של שלהי המאה ה-18, לא לאחר מלחמת מקסיקו של אמצע המאה ה-19, לא לאחר מלחמת האזרחים בתחילת השליש האחרון של המאה ה-19, לא לאחר מלחמת ארה"ב-ספרד בצומת המאה ה-19 והמאה ה-20, ובמיוחד לא לאחר מלחמת העולם הראשונה, שהסתיימה ב-1918.

השמים נפלו

כדי להימנע מן השגיאות של המלחמות הקודמות, הקונגרס החליט ב-1924 להקצות בונוס מיוחד לחיילים המשוחררים של מלחמת העולם הראשונה. הוא קבע תאריך יעד לתשלומו: 20 שנה אחר כך, כאשר ותיקי המלחמה יהיו לפחות בשנות ה-40 שלהם, או אפילו סמוכים לגיל זקנה. תוחלת החיים הממוצעת של גברים הייתה אז 53 שנה. בזמן ההוא לא הייתה רשת ביטחון חברתית. הביטוח הלאומי (או 'החברתי', כפי שהוא נקרא באמריקה) לא יקום אלא ב-1935. הבונוס נועד למלא משהו מן החלל. ביסודו עמדה ההנחה שהשמיים לא ייפלו על ראשי הממתינים.

אבל השמיים נפלו גם נפלו. השפל הגדול של תחילת שנות ה-30 הפך את רבע האמריקאים למובטלים. מיליונים השתרכו בתורים לבתי תמחוי, וביקשו צדקה בכנסיותיהם. ייאוש, פחד וחוסר אונים מילאו את הארץ. שני יהודים, הפזמונאי ייפ הרברג (Yip Harburg) והמלחין ג'יי גורני, כתבו את השיר בן האלמוות ?Brother, can you spare a dime (אחי, היש לך פרוטה מיותרת?).

החיילים המשוחררים התחננו לפני הממשלה הפדרלית להקדים את תשלום הבונוס. הממשלה סירבה. 30,000 מן המסורבים, "צבא הבונוס", עם נשיהם וטפם, עלו על וושינגטון, ונטו אוהלים במרכזה ובשוליה (היא הייתה אז עיר קטנה מאוד).

הממשלה עמדה בסירובה. משרד המשפטים פרסם ממצאים של "חקירה", שהראתה כי מאחורי המחאה עמדה המפלגה הקומוניסטית הזעירה. שר המשפטים ציווה עליהם להתפנות. משסירבו, הרמטכ"ל של הלא-בדיוק-צבא שלח טנקים ופרשים. אוהליהם של חיילי הבונוס ומיטלטליהם הועלו באש. הם גורשו מן העיר. שלושה חודשים אחר כך, הנשיא שאישר את השפלתם נחל תבוסה ניצחת בבחירות הכלליות. אבל הרושם של הימים ההם לא נמחה מזיכרון יורשו, פרנקלין רוזוולט, האיש שחתם על חוק ה-GIs של 1944.

"הטרנספורמציה החשובה ביותר"

החוק הציע משכנתאות זולות, אשראי נמוך ריבית לפתיחת עסקים ודמי אבטלה לשנה אחת. במרכז החוק עמדה הצעת הממשלה לממן את לימודי התואר הראשון של החיילים המשוחררים. הנחת המחוקקים הייתה שכמה מאות אלפים ישתמשו בזכות הזו. בסופו של דבר השתמשו בה שמונה מיליון אמריקאים. בתוך שבע שנים מסיום המלחמה, 10 מיליארד דולר הוצאו לסבסוד המשוחררים, שהם 120 מיליארד במושגי זמננו.

בעשרים השנה הבאות, התוצר המקומי הגולמי של ארה"ב זינק בקפיצות מדהימות. עד 1950 הוא עלה ב-50%. בעשר השנים הבאות הוא הוכפל.

כמובן, ההצלחה לא ניזונה ממקור יחיד. אבל ההרחבה חסרת התקדים של החינוך הגבוה מילאה תפקיד חשוב, אולי מרכזי; לא רק בכלכלה, אלא גם בחברה, בתרבות ובפוליטיקה. האמריקאים נעשו כמעט בן לילה משכילים יותר ממה שהיו אי פעם. קשר ישיר אפשר למצוא בין ההשכלה ההיא לשינויים בתבניות הצריכה, הדיור, הקריאה והעניין בעולם החיצון. הורים משכילים יותר נטו לגדל ילדים סקרנים יותר, לטובת הדורות הבאים.

מעניין שעצם הרעיון של עזרה ממשלתית לחיילים המשוחררים עורר מחלוקת עזה, עוד מן השנים הראשונות של ארה"ב. ב-1818, סנאטור מצפון קרוליינה התנגד לו, מפני שהוא חשב כי הוא סותר את הרעיון ש"כל אדם צריך לחיות מעמל כפיו" (במקור האנגלי: "מזיעת מצחו") ו"אין לשלם לאיש כדי שהוא יעשה משהו". ב-1887, הנשיא הדמוקרטי גרובר קליבלנד הטיל וטו על פיצוי לוותיקי מלחמת האזרחים. ב-1924, הנשיא הרפובליקאי הפופולרי קלווין קולידג' הטיל וטו על חוק הבונוס. "אהבת מולדת הנקנית ומשולמת אינה אהבת מולדת", הוא הסביר. נמצא רוב בקונגרס לדחות את הווטו.

ב-1944 נעלמו כמעט כל הספקות. לימים יכתוב עיתונאי מפורסם, כי ותיקי מלחמת העולם השנייה היו 'הדור הגדול ביותר של אמריקה'. חוק ה-GIs תואר כ"טרנספורמציה החשובה ביותר בחינוך ובחברה של ארה"ב". הוא היה מופת לחוקי ה-GIs הבאים. זה שנחקק לאחר מלחמת וייטנם עודד 72% מן המשוחררים להירשם למוסדות השכלה גבוהה על חשבון הממשלה.

הרבה כישלונות נרשמו בטיפול בוותיקי המלחמות. היו בזבוז ושחיתות, לפעמים בהיקף מבעית. אבל ביסודם עמד צדק פשוט: שוויון הזדמנויות.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם