גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משא־ומתן, טקטיקות וסכסוכים של ממש: איך באמת עובדים הרכבי השופטים

החלטת בית הדין בהאג הציתה מחדש את השאלה איך משפיעה דינמיקה של הרכבים על מסקנותיהם ● שיקולים אסטרטגיים ומוסדיים יכולים לשנות הכרעות או לרוקן אותן מתוכן ● התוצאה, שפעמים רבות רק עליה מסתכלים, לא מסגירה כמעט אף פעם מה קרה מאחורי הקלעים

השופט בדימוס אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר / צילום: איל יצהר
השופט בדימוס אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר / צילום: איל יצהר

בקצב הדברים שמתרחשים כאן, ניתן כמעט לשכוח שרק לפני שלושה שבועות ניתנה החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג לגבי הלחימה ברצועת עזה, וכולם כאן הפכו למומחים למשפט בינלאומי, כולל גינונים ופאות. עכשיו מדברים על נגזרת אחרת של הדברים, סנקציות כלכליות, אבל אלה מתנהלות בצווים נשיאותיים ובמסדרונות של בנקים. בבית המשפט העליון עסוקים כעת, באיחור של חודש, בבדיקת ההדלפה של טיוטת פסק דין הסבירות. גם אם לא תיחשף זהות המדליף, אין חולק שיש מקום לבדק־בית במערכת המיושנת שבה מתנהלים התיקים ובריבוי ההרשאות שיש אליה.

"נפעל לפי המלצת ועדת האיתור"? בדיקת עובדות למ"מ נשיא בית המשפט העליון
פרשנות | הישג, עם כוכבית: מה המשמעות של החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג?

ממלא־מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, מינה צוות בדיקה שיכלול ארבעה שופטים. קשה לדעת איך תיראה עבודת הצוות ומה יהיו המסקנות, אולם דבר אחד כבר ניתן לומר: זה צוות, ולצוות יש דינמיקה שונה ממקרה שבו שופט יחיד מכריע.

הדברים הם שונים - אין דינה של ועדת בדיקה כדינו של הליך שיפוטי, ועוד של טריבונל בינלאומי, אבל מחשבות על דינמיקה קבוצתית בולטות מאוד כשמהרהרים בהחלטה שניתנה בהאג. אחרי השאלות הדחופות כמו משמעות ההחלטה והשלכותיה לגבי ישראל, אפשר להתעכב על השאלה מה לא נכתב בהחלטה, ומה מנע תגובה חריפה יותר, כמו צו הדורש לעצור את הלחימה למשל​​. האם היו אלה הטוענים הישראליים? או דינמיקה של התמקחות בהרכב, כפי שקורה בהרבה מאוד מקרים?

התהייה מציתה מחדש את הדיון בפרקטיקה שלרוב נסתרת מעיני הציבור - השיח בין השופטים. הוא כולל משא־ומתן על הכרעות כדי לצמצם הפסדים. הוא חותר לתוצאה פה־אחד או לרוב מובהק, ובכך מחזק לגיטימציה ציבורית. ויש בו כמעט תמיד פן אסטרטגי. מה שנכון לבית המשפט העליון בישראל - נכון במובנים מסוימים, עם הסתייגות, גם לבית הדין בהאג. החלוקה האוטומטית לרוב ומיעוט לא מספרת בהרבה מקרים את כל הסיפור, ושווה לצלול אליו.

פרופ' קרן וינשל מהאוניברסיטה העברית בירושלים חוקרת קבלת החלטות בבתי משפט בעולם. לדבריה, לפאנל שהשופטים יושבים בו יש בהחלט השפעה על התוצאה שמתקבלת בסופו של יום, בישראל, ולא רק בה. "השופט מגיע עם אינטואיציה בסיסית, אבל כשהוא יושב בהרכב, הוא לא מחליט לבד", היא אומרת. העובדה הזו לבדה יכולה להשפיע על ההחלטה הסופית בכמה דרכים. ראשית ישנו מנגנון השכנוע, שבמסגרתו השופטים מדברים וגם מחליפים ביניהם טיוטות.

פרופ' קרן וינשל / צילום: הילה אלוני

ויש גם שיקולים אסטרטגיים. אלה, לדברי וינשל, מוצאים את דרכם לפסקי הדין בשני אופנים: "יש מודל של 'אני אצביע לך בפעם הזאת, כי הנושא הזה חשוב לך, ואתה תצביע לי בפעם אחרת, בנושא שחשוב לי'. הרבה מחקרים מראים שזה קיים. ויש כמובן את המודל של עסקאות: 'אני אצטרף לדעת הרוב, ואתם בתמורה תרככו את הסעד שניתן, תצמצמו את הפסיקה לנסיבות המקרה הספציפי ותימנעו מקביעת הלכה או כל סידור אחר'".

המודל הזה נפוץ מאוד. הוא דובר רבות ביחס לבית המשפט העליון האמריקאי, כשהייתה בו חלוקה ל־4:5 ליברליים מול שמרנים. הוא רלוונטי גם בבית המשפט העליון בישראל, שמשנה את אופיו בעשור האחרון, ובפרט כעת. גורמים שעבדו בעליון בעת הרלוונטית מספרים למשל על הניסיון להגיע לתוצאה פה־אחד בפסק הדין של אל על נגד דנילוביץ', שהיה הראשון להעניק זכויות שוות לקהילת הלהט"ב. השופט אהרן ברק, מספרים, היה מוכן לוותר על הרבה אמירות עקרוניות כדי להביא את יעקב קדמי להסכים לתוצאה שתתיר לבן זוג של עובד אל על את ההטבות שהיה מקבל מהחברה אילו היה אישה. נטען כי דליה דורנר סירבה, קדמי נשאר בעמדתו, ופסק הדין כולל דעת מיעוט, אך הניסיון, נטען, היה גם היה.

גם ביחס לפסק הדין שהתיר גירוש פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי ללבנון נטענות טענות דומות, כי משאים־ומתנים מרובים מאחורי הקלעים הביאו בסוף לתוצאה פה־אחד. לטענת נעמי לויצקי - מחברת "העליונים" ו"כבודו", שהיו ההצצה הפומבית הראשונה למסדרונות בית המשפט העליון - במקרה ההוא היה גם שיקול נוסף, מוסדי. "בית המשפט פשוט נחלק לשניים", היא אומרת, "זה היה סכסוך אמיתי. הם לא דיברו אחד עם השני, עד שבסוף זה נגמר בהסכמה".

כך או אחרת, הפרקטיקה הזו מתרחשת גם היום - מתיקים פרטניים של ערעורים על גזרי דין, ועד להרכבים מורחבים.

נעמי לויצקי / צילום: תמונה פרטית

מנסים למזער נזקים

למה שופטים עושים עסקאות? שיקול אחד הוא פרגמטי, "מזעור נזקים": שופט מבין שהוא בהרכב שהוא עתיד להפסיד בו, ומעדיף לא להימצא במיעוט כדי להגיע לתוצאה שתפגע פחות בעמדתו, או תיטיב יותר עם המפסידים. "נניח במקרה של האג, אפשר לחשוב על מקרה של 'בוא נמתן את הצו, ואני אחתום עליו אם הוא יגיד דברים פחות חמורים; בוא נגיד שלא צריך הפסקת אש, ונבהיר שלישראל יש זכות להגן על עצמה, ואז אני אחתום על כך וכך'", מדגימה וינשל.

לויצקי מאשרת, כפי שגם עולה מספריה, שמשאים־ומתנים בין שופטים בהחלט התקיימו בעליון. לדבריה, ברק היה מאוד דומיננטי בדינמיקות כאלה, והיא מהמרת שזה מה שהוא עשה גם בהאג. "אני מתארת לעצמי שבזכותו ההחלטה דיברה על החטופים, ושבזכותו נכנס לפסק הדין ה־7 באוקטובר. ואני חושבת שלכן הוא הסכים לצווים", היא אומרת. היא גם מבהירה שזה לא נעצר בכך: "מי שהעלה בדעתו שברק יהיה מסוגל לא לתת סיוע הומניטרי - פשוט לא מכיר את ברק". וינשל מוסיפה כי "ברק היה אחד הנשיאים שידע לעורר קונצנזוס. הייתה לו יכולת לגייס קואליציה חזקה, וזה גם היה לו חשוב".

עו"ד דן אלדד, לשעבר מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה והיום שותף במשרד עורכי הדין אלדד-פרץ, התמחה אצל ברק לפני 30 שנה בדיוק, בשנת 1994. הוא סבור כי הגישה של ברק, שאפשרה "עסקאות", תומכת באפשרות שגם הפסיקה בהאג היא תוצאה של שיח מהסוג הזה.

עו"ד אלדד מאשר כי ראה "עסקאות" כאלה נרקמות. "ראיתי שני סוגים של משא־ומתן בין שופטים על פסקי דין. האחד הוא משא־ומתן כדי לגבש רוב בתוך ההרכב. כדי לצרף לדעתה חבר שמתלבט, שופטת יכולה להפוך אמירה שלה, שהשופט האחר מסתייג ממנה, לאמרת אגב שאינה הלכה, ולהגיע לתוצאה בלי לקבוע הלכה. זה יכול להביא את השופט המתלבט להסכים".

אלדד מוסיף כי "ברק השאיר כמה אמרות אגב כאלה בפסיקתו לאורך השנים, ובכהונה השיפוטית הארוכה שלו חזר אליהן בלשון 'בעבר כבר קבענו', ואז ביסס אותן כהלכה, כשהיה לו רוב".​

המחיר של העומס

הסוג השני של ההסכמות שאלדד מזכיר מאפיין שיקולים מוסדיים. הוא נוגע לרצון בתוצאה מוסכמת. "ככלל, לכל טריבונל שיפוטי יש שאיפה לקבל החלטות פה־אחד, ואם לא, אז ברוב גדול", מסבירה וינשל. הדברים אמורים ביתר שאת ביחס לטריבונליים בינלאומיים, שמואשמים בהחלטות פוליטיות. "ברגע שיש רוב כמה שיותר גדול, כל שכן פה־אחד - להחלטה יש יותר סיכוי להיתפס כלא פוליטית, לא אינטרסנטית".

פרופ' קרן וינשל / צילום: הילה אלוני

ויש שיקול אסטרטגי נוסף, עומס. יותר החלטות פה־אחד פירושן פחות כתיבה לשופטים. "בבית המשפט הפדרלי בארה"ב תשעה שופטים צריכים להכריע בפחות מ־100 תיקים בשנה. יש להם שפע זמן לכתוב הסתייגויות ולא להשתכנע", מזכירה וינשל. "בישראל אין את הפריבילגיה הזו. הם ייטו להצטרף לדעת הרוב גם כי אין זמן לכתוב ולנמק דעת מיעוט".

עוד כתבות

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח