גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משא־ומתן, טקטיקות וסכסוכים של ממש: איך באמת עובדים הרכבי השופטים

החלטת בית הדין בהאג הציתה מחדש את השאלה איך משפיעה דינמיקה של הרכבים על מסקנותיהם ● שיקולים אסטרטגיים ומוסדיים יכולים לשנות הכרעות או לרוקן אותן מתוכן ● התוצאה, שפעמים רבות רק עליה מסתכלים, לא מסגירה כמעט אף פעם מה קרה מאחורי הקלעים

השופט בדימוס אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר / צילום: איל יצהר
השופט בדימוס אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר / צילום: איל יצהר

בקצב הדברים שמתרחשים כאן, ניתן כמעט לשכוח שרק לפני שלושה שבועות ניתנה החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג לגבי הלחימה ברצועת עזה, וכולם כאן הפכו למומחים למשפט בינלאומי, כולל גינונים ופאות. עכשיו מדברים על נגזרת אחרת של הדברים, סנקציות כלכליות, אבל אלה מתנהלות בצווים נשיאותיים ובמסדרונות של בנקים. בבית המשפט העליון עסוקים כעת, באיחור של חודש, בבדיקת ההדלפה של טיוטת פסק דין הסבירות. גם אם לא תיחשף זהות המדליף, אין חולק שיש מקום לבדק־בית במערכת המיושנת שבה מתנהלים התיקים ובריבוי ההרשאות שיש אליה.

"נפעל לפי המלצת ועדת האיתור"? בדיקת עובדות למ"מ נשיא בית המשפט העליון
פרשנות | הישג, עם כוכבית: מה המשמעות של החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג?

ממלא־מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, מינה צוות בדיקה שיכלול ארבעה שופטים. קשה לדעת איך תיראה עבודת הצוות ומה יהיו המסקנות, אולם דבר אחד כבר ניתן לומר: זה צוות, ולצוות יש דינמיקה שונה ממקרה שבו שופט יחיד מכריע.

הדברים הם שונים - אין דינה של ועדת בדיקה כדינו של הליך שיפוטי, ועוד של טריבונל בינלאומי, אבל מחשבות על דינמיקה קבוצתית בולטות מאוד כשמהרהרים בהחלטה שניתנה בהאג. אחרי השאלות הדחופות כמו משמעות ההחלטה והשלכותיה לגבי ישראל, אפשר להתעכב על השאלה מה לא נכתב בהחלטה, ומה מנע תגובה חריפה יותר, כמו צו הדורש לעצור את הלחימה למשל​​. האם היו אלה הטוענים הישראליים? או דינמיקה של התמקחות בהרכב, כפי שקורה בהרבה מאוד מקרים?

התהייה מציתה מחדש את הדיון בפרקטיקה שלרוב נסתרת מעיני הציבור - השיח בין השופטים. הוא כולל משא־ומתן על הכרעות כדי לצמצם הפסדים. הוא חותר לתוצאה פה־אחד או לרוב מובהק, ובכך מחזק לגיטימציה ציבורית. ויש בו כמעט תמיד פן אסטרטגי. מה שנכון לבית המשפט העליון בישראל - נכון במובנים מסוימים, עם הסתייגות, גם לבית הדין בהאג. החלוקה האוטומטית לרוב ומיעוט לא מספרת בהרבה מקרים את כל הסיפור, ושווה לצלול אליו.

פרופ' קרן וינשל מהאוניברסיטה העברית בירושלים חוקרת קבלת החלטות בבתי משפט בעולם. לדבריה, לפאנל שהשופטים יושבים בו יש בהחלט השפעה על התוצאה שמתקבלת בסופו של יום, בישראל, ולא רק בה. "השופט מגיע עם אינטואיציה בסיסית, אבל כשהוא יושב בהרכב, הוא לא מחליט לבד", היא אומרת. העובדה הזו לבדה יכולה להשפיע על ההחלטה הסופית בכמה דרכים. ראשית ישנו מנגנון השכנוע, שבמסגרתו השופטים מדברים וגם מחליפים ביניהם טיוטות.

פרופ' קרן וינשל / צילום: הילה אלוני

ויש גם שיקולים אסטרטגיים. אלה, לדברי וינשל, מוצאים את דרכם לפסקי הדין בשני אופנים: "יש מודל של 'אני אצביע לך בפעם הזאת, כי הנושא הזה חשוב לך, ואתה תצביע לי בפעם אחרת, בנושא שחשוב לי'. הרבה מחקרים מראים שזה קיים. ויש כמובן את המודל של עסקאות: 'אני אצטרף לדעת הרוב, ואתם בתמורה תרככו את הסעד שניתן, תצמצמו את הפסיקה לנסיבות המקרה הספציפי ותימנעו מקביעת הלכה או כל סידור אחר'".

המודל הזה נפוץ מאוד. הוא דובר רבות ביחס לבית המשפט העליון האמריקאי, כשהייתה בו חלוקה ל־4:5 ליברליים מול שמרנים. הוא רלוונטי גם בבית המשפט העליון בישראל, שמשנה את אופיו בעשור האחרון, ובפרט כעת. גורמים שעבדו בעליון בעת הרלוונטית מספרים למשל על הניסיון להגיע לתוצאה פה־אחד בפסק הדין של אל על נגד דנילוביץ', שהיה הראשון להעניק זכויות שוות לקהילת הלהט"ב. השופט אהרן ברק, מספרים, היה מוכן לוותר על הרבה אמירות עקרוניות כדי להביא את יעקב קדמי להסכים לתוצאה שתתיר לבן זוג של עובד אל על את ההטבות שהיה מקבל מהחברה אילו היה אישה. נטען כי דליה דורנר סירבה, קדמי נשאר בעמדתו, ופסק הדין כולל דעת מיעוט, אך הניסיון, נטען, היה גם היה.

גם ביחס לפסק הדין שהתיר גירוש פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי ללבנון נטענות טענות דומות, כי משאים־ומתנים מרובים מאחורי הקלעים הביאו בסוף לתוצאה פה־אחד. לטענת נעמי לויצקי - מחברת "העליונים" ו"כבודו", שהיו ההצצה הפומבית הראשונה למסדרונות בית המשפט העליון - במקרה ההוא היה גם שיקול נוסף, מוסדי. "בית המשפט פשוט נחלק לשניים", היא אומרת, "זה היה סכסוך אמיתי. הם לא דיברו אחד עם השני, עד שבסוף זה נגמר בהסכמה".

כך או אחרת, הפרקטיקה הזו מתרחשת גם היום - מתיקים פרטניים של ערעורים על גזרי דין, ועד להרכבים מורחבים.

נעמי לויצקי / צילום: תמונה פרטית

מנסים למזער נזקים

למה שופטים עושים עסקאות? שיקול אחד הוא פרגמטי, "מזעור נזקים": שופט מבין שהוא בהרכב שהוא עתיד להפסיד בו, ומעדיף לא להימצא במיעוט כדי להגיע לתוצאה שתפגע פחות בעמדתו, או תיטיב יותר עם המפסידים. "נניח במקרה של האג, אפשר לחשוב על מקרה של 'בוא נמתן את הצו, ואני אחתום עליו אם הוא יגיד דברים פחות חמורים; בוא נגיד שלא צריך הפסקת אש, ונבהיר שלישראל יש זכות להגן על עצמה, ואז אני אחתום על כך וכך'", מדגימה וינשל.

לויצקי מאשרת, כפי שגם עולה מספריה, שמשאים־ומתנים בין שופטים בהחלט התקיימו בעליון. לדבריה, ברק היה מאוד דומיננטי בדינמיקות כאלה, והיא מהמרת שזה מה שהוא עשה גם בהאג. "אני מתארת לעצמי שבזכותו ההחלטה דיברה על החטופים, ושבזכותו נכנס לפסק הדין ה־7 באוקטובר. ואני חושבת שלכן הוא הסכים לצווים", היא אומרת. היא גם מבהירה שזה לא נעצר בכך: "מי שהעלה בדעתו שברק יהיה מסוגל לא לתת סיוע הומניטרי - פשוט לא מכיר את ברק". וינשל מוסיפה כי "ברק היה אחד הנשיאים שידע לעורר קונצנזוס. הייתה לו יכולת לגייס קואליציה חזקה, וזה גם היה לו חשוב".

עו"ד דן אלדד, לשעבר מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה והיום שותף במשרד עורכי הדין אלדד-פרץ, התמחה אצל ברק לפני 30 שנה בדיוק, בשנת 1994. הוא סבור כי הגישה של ברק, שאפשרה "עסקאות", תומכת באפשרות שגם הפסיקה בהאג היא תוצאה של שיח מהסוג הזה.

עו"ד אלדד מאשר כי ראה "עסקאות" כאלה נרקמות. "ראיתי שני סוגים של משא־ומתן בין שופטים על פסקי דין. האחד הוא משא־ומתן כדי לגבש רוב בתוך ההרכב. כדי לצרף לדעתה חבר שמתלבט, שופטת יכולה להפוך אמירה שלה, שהשופט האחר מסתייג ממנה, לאמרת אגב שאינה הלכה, ולהגיע לתוצאה בלי לקבוע הלכה. זה יכול להביא את השופט המתלבט להסכים".

אלדד מוסיף כי "ברק השאיר כמה אמרות אגב כאלה בפסיקתו לאורך השנים, ובכהונה השיפוטית הארוכה שלו חזר אליהן בלשון 'בעבר כבר קבענו', ואז ביסס אותן כהלכה, כשהיה לו רוב".​

המחיר של העומס

הסוג השני של ההסכמות שאלדד מזכיר מאפיין שיקולים מוסדיים. הוא נוגע לרצון בתוצאה מוסכמת. "ככלל, לכל טריבונל שיפוטי יש שאיפה לקבל החלטות פה־אחד, ואם לא, אז ברוב גדול", מסבירה וינשל. הדברים אמורים ביתר שאת ביחס לטריבונליים בינלאומיים, שמואשמים בהחלטות פוליטיות. "ברגע שיש רוב כמה שיותר גדול, כל שכן פה־אחד - להחלטה יש יותר סיכוי להיתפס כלא פוליטית, לא אינטרסנטית".

פרופ' קרן וינשל / צילום: הילה אלוני

ויש שיקול אסטרטגי נוסף, עומס. יותר החלטות פה־אחד פירושן פחות כתיבה לשופטים. "בבית המשפט הפדרלי בארה"ב תשעה שופטים צריכים להכריע בפחות מ־100 תיקים בשנה. יש להם שפע זמן לכתוב הסתייגויות ולא להשתכנע", מזכירה וינשל. "בישראל אין את הפריבילגיה הזו. הם ייטו להצטרף לדעת הרוב גם כי אין זמן לכתוב ולנמק דעת מיעוט".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

שר החוץ של עומאן, סייד באדר בן חמד אל-בוסעידי, נפגש עם סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר, לקראת השיחות העקיפות בין ארה''ב לאיראן, בז'נבה / צילום: Reuters, via REUTERS

הזעקה שניסתה להגיע לחדרי הדיונים: הגולים האיראנים בז'נווה מול "השטיח האדום" של המשטר

הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● בכיר איראני לאל-ג'זירה: "יישום האיומים האחרונים של חמינאי נגד ארה"ב מוכן ברמה המבצעית ונמצא בהישג יד ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין ההריסות במטולה לצמיחה של כרמיאל: מפת העסקאות החדשה של הנדל"ן בצפון

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?