גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משא־ומתן, טקטיקות וסכסוכים של ממש: איך באמת עובדים הרכבי השופטים

החלטת בית הדין בהאג הציתה מחדש את השאלה איך משפיעה דינמיקה של הרכבים על מסקנותיהם ● שיקולים אסטרטגיים ומוסדיים יכולים לשנות הכרעות או לרוקן אותן מתוכן ● התוצאה, שפעמים רבות רק עליה מסתכלים, לא מסגירה כמעט אף פעם מה קרה מאחורי הקלעים

השופט בדימוס אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר / צילום: איל יצהר
השופט בדימוס אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר / צילום: איל יצהר

בקצב הדברים שמתרחשים כאן, ניתן כמעט לשכוח שרק לפני שלושה שבועות ניתנה החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג לגבי הלחימה ברצועת עזה, וכולם כאן הפכו למומחים למשפט בינלאומי, כולל גינונים ופאות. עכשיו מדברים על נגזרת אחרת של הדברים, סנקציות כלכליות, אבל אלה מתנהלות בצווים נשיאותיים ובמסדרונות של בנקים. בבית המשפט העליון עסוקים כעת, באיחור של חודש, בבדיקת ההדלפה של טיוטת פסק דין הסבירות. גם אם לא תיחשף זהות המדליף, אין חולק שיש מקום לבדק־בית במערכת המיושנת שבה מתנהלים התיקים ובריבוי ההרשאות שיש אליה. 

"נפעל לפי המלצת ועדת האיתור"? בדיקת עובדות למ"מ נשיא בית המשפט העליון
פרשנות | הישג, עם כוכבית: מה המשמעות של החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג?

ממלא־מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, מינה צוות בדיקה שיכלול ארבעה שופטים. קשה לדעת איך תיראה עבודת הצוות ומה יהיו המסקנות, אולם דבר אחד כבר ניתן לומר: זה צוות, ולצוות יש דינמיקה שונה ממקרה שבו שופט יחיד מכריע.

הדברים הם שונים - אין דינה של ועדת בדיקה כדינו של הליך שיפוטי, ועוד של טריבונל בינלאומי, אבל מחשבות על דינמיקה קבוצתית בולטות מאוד כשמהרהרים בהחלטה שניתנה בהאג. אחרי השאלות הדחופות כמו משמעות ההחלטה והשלכותיה לגבי ישראל, אפשר להתעכב על השאלה מה לא נכתב בהחלטה, ומה מנע תגובה חריפה יותר, כמו צו הדורש לעצור את הלחימה למשל​​. האם היו אלה הטוענים הישראליים? או דינמיקה של התמקחות בהרכב, כפי שקורה בהרבה מאוד מקרים?

התהייה מציתה מחדש את הדיון בפרקטיקה שלרוב נסתרת מעיני הציבור - השיח בין השופטים. הוא כולל משא־ומתן על הכרעות כדי לצמצם הפסדים. הוא חותר לתוצאה פה־אחד או לרוב מובהק, ובכך מחזק לגיטימציה ציבורית. ויש בו כמעט תמיד פן אסטרטגי. מה שנכון לבית המשפט העליון בישראל - נכון במובנים מסוימים, עם הסתייגות, גם לבית הדין בהאג. החלוקה האוטומטית לרוב ומיעוט לא מספרת בהרבה מקרים את כל הסיפור, ושווה לצלול אליו.

פרופ' קרן וינשל מהאוניברסיטה העברית בירושלים חוקרת קבלת החלטות בבתי משפט בעולם. לדבריה, לפאנל שהשופטים יושבים בו יש בהחלט השפעה על התוצאה שמתקבלת בסופו של יום, בישראל, ולא רק בה. "השופט מגיע עם אינטואיציה בסיסית, אבל כשהוא יושב בהרכב, הוא לא מחליט לבד", היא אומרת. העובדה הזו לבדה יכולה להשפיע על ההחלטה הסופית בכמה דרכים. ראשית ישנו מנגנון השכנוע, שבמסגרתו השופטים מדברים וגם מחליפים ביניהם טיוטות.

פרופ' קרן וינשל / צילום: הילה אלוני

ויש גם שיקולים אסטרטגיים. אלה, לדברי וינשל, מוצאים את דרכם לפסקי הדין בשני אופנים: "יש מודל של 'אני אצביע לך בפעם הזאת, כי הנושא הזה חשוב לך, ואתה תצביע לי בפעם אחרת, בנושא שחשוב לי'. הרבה מחקרים מראים שזה קיים. ויש כמובן את המודל של עסקאות: 'אני אצטרף לדעת הרוב, ואתם בתמורה תרככו את הסעד שניתן, תצמצמו את הפסיקה לנסיבות המקרה הספציפי ותימנעו מקביעת הלכה או כל סידור אחר'".

המודל הזה נפוץ מאוד. הוא דובר רבות ביחס לבית המשפט העליון האמריקאי, כשהייתה בו חלוקה ל־4:5 ליברליים מול שמרנים. הוא רלוונטי גם בבית המשפט העליון בישראל, שמשנה את אופיו בעשור האחרון, ובפרט כעת. גורמים שעבדו בעליון בעת הרלוונטית מספרים למשל על הניסיון להגיע לתוצאה פה־אחד בפסק הדין של אל על נגד דנילוביץ', שהיה הראשון להעניק זכויות שוות לקהילת הלהט"ב. השופט אהרן ברק, מספרים, היה מוכן לוותר על הרבה אמירות עקרוניות כדי להביא את יעקב קדמי להסכים לתוצאה שתתיר לבן זוג של עובד אל על את ההטבות שהיה מקבל מהחברה אילו היה אישה. נטען כי דליה דורנר סירבה, קדמי נשאר בעמדתו, ופסק הדין כולל דעת מיעוט, אך הניסיון, נטען, היה גם היה.

גם ביחס לפסק הדין שהתיר גירוש פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי ללבנון נטענות טענות דומות, כי משאים־ומתנים מרובים מאחורי הקלעים הביאו בסוף לתוצאה פה־אחד. לטענת נעמי לויצקי - מחברת "העליונים" ו"כבודו", שהיו ההצצה הפומבית הראשונה למסדרונות בית המשפט העליון - במקרה ההוא היה גם שיקול נוסף, מוסדי. "בית המשפט פשוט נחלק לשניים", היא אומרת, "זה היה סכסוך אמיתי. הם לא דיברו אחד עם השני, עד שבסוף זה נגמר בהסכמה".

כך או אחרת, הפרקטיקה הזו מתרחשת גם היום - מתיקים פרטניים של ערעורים על גזרי דין, ועד להרכבים מורחבים.

נעמי לויצקי / צילום: תמונה פרטית

מנסים למזער נזקים

למה שופטים עושים עסקאות? שיקול אחד הוא פרגמטי, "מזעור נזקים": שופט מבין שהוא בהרכב שהוא עתיד להפסיד בו, ומעדיף לא להימצא במיעוט כדי להגיע לתוצאה שתפגע פחות בעמדתו, או תיטיב יותר עם המפסידים. "נניח במקרה של האג, אפשר לחשוב על מקרה של 'בוא נמתן את הצו, ואני אחתום עליו אם הוא יגיד דברים פחות חמורים; בוא נגיד שלא צריך הפסקת אש, ונבהיר שלישראל יש זכות להגן על עצמה, ואז אני אחתום על כך וכך'", מדגימה וינשל.

לויצקי מאשרת, כפי שגם עולה מספריה, שמשאים־ומתנים בין שופטים בהחלט התקיימו בעליון. לדבריה, ברק היה מאוד דומיננטי בדינמיקות כאלה, והיא מהמרת שזה מה שהוא עשה גם בהאג. "אני מתארת לעצמי שבזכותו ההחלטה דיברה על החטופים, ושבזכותו נכנס לפסק הדין ה־7 באוקטובר. ואני חושבת שלכן הוא הסכים לצווים", היא אומרת. היא גם מבהירה שזה לא נעצר בכך: "מי שהעלה בדעתו שברק יהיה מסוגל לא לתת סיוע הומניטרי - פשוט לא מכיר את ברק". וינשל מוסיפה כי "ברק היה אחד הנשיאים שידע לעורר קונצנזוס. הייתה לו יכולת לגייס קואליציה חזקה, וזה גם היה לו חשוב".

עו"ד דן אלדד, לשעבר מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה והיום שותף במשרד עורכי הדין אלדד-פרץ, התמחה אצל ברק לפני 30 שנה בדיוק, בשנת 1994. הוא סבור כי הגישה של ברק, שאפשרה "עסקאות", תומכת באפשרות שגם הפסיקה בהאג היא תוצאה של שיח מהסוג הזה.

עו"ד אלדד מאשר כי ראה "עסקאות" כאלה נרקמות. "ראיתי שני סוגים של משא־ומתן בין שופטים על פסקי דין. האחד הוא משא־ומתן כדי לגבש רוב בתוך ההרכב. כדי לצרף לדעתה חבר שמתלבט, שופטת יכולה להפוך אמירה שלה, שהשופט האחר מסתייג ממנה, לאמרת אגב שאינה הלכה, ולהגיע לתוצאה בלי לקבוע הלכה. זה יכול להביא את השופט המתלבט להסכים".

אלדד מוסיף כי "ברק השאיר כמה אמרות אגב כאלה בפסיקתו לאורך השנים, ובכהונה השיפוטית הארוכה שלו חזר אליהן בלשון 'בעבר כבר קבענו', ואז ביסס אותן כהלכה, כשהיה לו רוב".​

המחיר של העומס

הסוג השני של ההסכמות שאלדד מזכיר מאפיין שיקולים מוסדיים. הוא נוגע לרצון בתוצאה מוסכמת. "ככלל, לכל טריבונל שיפוטי יש שאיפה לקבל החלטות פה־אחד, ואם לא, אז ברוב גדול", מסבירה וינשל. הדברים אמורים ביתר שאת ביחס לטריבונליים בינלאומיים, שמואשמים בהחלטות פוליטיות. "ברגע שיש רוב כמה שיותר גדול, כל שכן פה־אחד - להחלטה יש יותר סיכוי להיתפס כלא פוליטית, לא אינטרסנטית".

פרופ' קרן וינשל / צילום: הילה אלוני

ויש שיקול אסטרטגי נוסף, עומס. יותר החלטות פה־אחד פירושן פחות כתיבה לשופטים. "בבית המשפט הפדרלי בארה"ב תשעה שופטים צריכים להכריע בפחות מ־100 תיקים בשנה. יש להם שפע זמן לכתוב הסתייגויות ולא להשתכנע", מזכירה וינשל. "בישראל אין את הפריבילגיה הזו. הם ייטו להצטרף לדעת הרוב גם כי אין זמן לכתוב ולנמק דעת מיעוט".

עוד כתבות

המאצ'י צרוב עם אגס מוחמץ / צילום: אסף קרלה

האיזאקאיה התל אביבית גייג'ין: מינימליזם יפני מסורתי עם טוויסט עכשווי

טיפול מוקפד וניצוץ של חדשנות יוצרים בר אוכל יפני בועט ומלא שיק ● כדי לשבוע מהמנות המדויקות תצטרכו להזמין הרבה מהן

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילומים: AP, Shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטיעונים מאחורי ההחלטה המפתיעה ולאן הולכים מכאן? 5 הערות על הורדת הריבית הדרמטית בארה"ב

הבנק המרכזי האמריקאי בחר להוריד את הריבית בחדות לרמה של 5% ושלח מסר ברור: הדאגה עוברת מהאינפלציה לשוק התעסוקה ● היו"ר פאוול הסביר מדוע נקט בצעד החריג וניסה להפיג את החששות מההאטה ● האם המאבק בהעלאת המחירים מאחורינו, ומה צפוי בשתי הפגישות שנותרו לפד עד סוף השנה?

מתקפת הביפרים: בעיתונות הבריטית מדווחים על "סצינות שלקוחות מסרט אימה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: חשש שארה"ב תגביל יצוא נשק לישראל, הפיצוצים בלבנון בכותרות הראשיות בבריטניה והחלטת האו"ם שמסמלת את ירידת כוחה של ארה"ב  ● כותרות העיתונים בעולם 

מטוס של חברת אייר פראנס בנמל התעופה שארל דה גול שבצרפת / צילום: Shutterstock, Ilona Ignatova

חברת התעופה אייר פראנס תחדש את הטיסות לישראל החל ממחר

חברת התעופה אייר פראנס תחדש את הטיסות לישראל החל ממחר ● דלתא איירליינס הקפיאה את פעילותה בישראל עד סוף 2024 ● לופטהנזה מבטלת את הטיסות לישראל עד ה-24 בספטמבר ● אילו עוד חברות כבר הודיעו על ביטולים בעקבות ההסלמה הביטחונית?

היועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

היועמ"שית אישרה לנתניהו ייצוג נפרד בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית

היועצת המשפטית לממשלה כתבה לנתניהו, כי ועדה ממלכתית היא הכלי הייעודי והייחודי ההולם לחקר ה-7 באוקטובר ● במקביל הודיעה היועמ"שית לבג"ץ כי היא מתנגדת לבקשת בן גביר לייצוג נפרד בעתירה נגד קידום רפ"ק מאיר סויסה

הסרט Wise Guy / צילום: HBO באדיבות yes דוקו

היוצר של "הסופרנוס" יושב על ספת הפסיכולוג ומספק זהב טהור

הדוקו לכבוד 25 שנה ל"הסופרנוס" חושף עוד טפח מהסדרה שהמעריצים מעולם לא הפסיקו לדבר עליה ולא התאוששו מהסוף שלה ● איתה התפוגג לו החלום האמריקאי ותפיסות על גבריות "של פעם"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; נייקי זינקה ב-6%, מובילאיי נפלה ב-7%, פדקס ב-15%

וול סטריט ג'ורנל: קוואלקום פנתה לאינטל לגבי האפשרות לרכוש אותה ● למרות הורדת הריבית החדה בארה"ב, חברת הפד באומן ביקשה הורדה קטנה יותר, "המאבק באינפלציה לא הסתיים" ● מנכ"ל נייקי יפרוש מתפקידו לאחר כחמש שנים לא מוצלחות ● מאז השיא, חלקו של טראמפ בטראמפ מדיה הצטמק ב-6 מיליארד דולר ● מחיר הזהב זינק היום לשיא כל הזמנים

גלולת ההרזיה של אפיטומי / צילום: אתר החברה

מניית תרופות ההרזיה זינקה ב-400% בתוך ימים. האם יש לה סיכוי מול ענקיות התחום?

אישור מה־FDA לגלולת ההרזיה של חברת אפיטומי, הפך אותה בן לילה ממניה בשפל לסנסציה בבורסה בתל אביב ● המשקיעים מקווים שהיא תיכנס בסערה לתחום תרופות ההרזיה הלוהט, אבל הדרך להצלחה עוד ארוכה וכרוכה בתחרות קשה מול חברות ענק ובאתגר שיווקי

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

רמי לוי רוצה להגיע לרמת אביב והרצליה, ממנה יורשת וזועם על משבר העגבניות

רמי לוי סימן מזמן את בתו יפית כיורשת הפוטנציאלית של אימפריית הקמעונאות, אבל בשבוע שעבר זה הפך לרשמי כשהודיע על מינויה למנכ"לית משותפת ● הוא מצדו לא מתכוון להתנצל על זה: "משפחה מחזקת את העסק" ● יחד הם מתכוונים להגדיל את הרשת, אחרי שנה לא פשוטה שכללה גם ירידות ברווחים ● בראיון הוא זועם על מחירי העגבניות ובטוח שמשרדי החקלאות והאוצר פוגעים בצרכנים

אזור הפגיעה בביירות שצה''ל תקף, בניסיון החיסול של אברהים עקיל / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

צה"ל מאשר: אברהים עקיל חוסל ביחד עם שרשרת הפיקוד של כוח רדואן

התקיפה הממוקדת של צה"ל: 9 הרוגים ו-59 פצועים, בהם 8 במצב קשה ● דיווח בעזה: 13 נהרגו בתקיפה ישראלית של שני מבנים ברפיח ● דיווח בערוץ הסעודי אל-חדת': ההרוג בתקיפה בדמשק - "דמות בכירה" בגדודי חיזבאללה עיראק • ההנחיה לתושבי הצפון להישאר סמוך למרחבים מוגנים - הוסרה • חיל האוויר תקף עשרות מטרות בלבנון: כ-1,000 קני שיגור הושמדו • עדכונים בולטים

מוטי בבצ'יק. מבוכה גדולה / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הכישלון בערד שכנע את הפוליטיקאי החזק בישראל שהוא חייב חסיד גור על ברז שיווקי הנדל"ן

ערד הפכה לראש החץ של חסידי גור, שמהווים למעלה משליש מתושביה ● הם קפצו על מכרז בזק בעיר, שהיה נראה תפור עבורם, עם הצעה זעומה, אך הפסידו והבינו שנרדמו בשמירה ● עכשיו הם רוצים שאיש משלהם ינהל את הגוף הכי חשוב בשוק הנדל"ן הישראלי

קבוצת NSO / צילום: Shutterstock

הסיבה המפתיעה בגללה אפל משכה את התביעה נגד NSO

אפל הגישה לפני כשלוש שנים תביעה בסן פרנסיסקו נגד חברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO, שהפכה לסמל למאבק בתוכנות הפריצה והמעקב לטלפונים סלולריים ● השבוע החליטה ענקית הטכנולוגיה למשוך את התביעה ● למה? בין היתר, כי גורמי ממשל ישראליים החרימו מסמכים מ-NSO וביקשו שהמידע הרגיש לא יגיע לידיים אמריקאיות

אילן בן ישי, יו”ר ועידן כץ, מנכ”ל ובעלים בנטו פיננסים / איור: גיל ג'יבלי

זו אחת הקריסות הדרמטיות בשוק ההון, ואלה ההשלכות שלה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הסדר החוב שמקדמת אחת מסוכנויות הביטוח הגדולות בשוק ההון צפוי לגלח עשרות אחוזים מהתחייבויותיה, עיקרן למשקיעים בקרן הנדל"ן וולת'סטון אותה שיווקה, אשר נחקרת ברשות ני"ע ● נטו פיננסים חייבת לסוכניה 5 מיליון שקל, וחלקם החלו לאחרונה להתקשר מול הגופים המנהלים את כספי הלקוחות - ללא תיווכה

ההקלות ליזמים נגמרו. איך יגיב שוק הדיור / איור: גיל ג'יבלי

בקרוב: היזמים לא יוכלו יותר לבקש דירות נוספות. איך השוק נערך?

הקלות שבס אפשרו במשך עשרות שנים ליזמים לקבל זכויות בנייה נוספות ללא צורך בשינוי התב"ע ● אלא שהחל מינואר 2025 ההקלות אמורות להסתיים באופן מוחלט - מה שעלול להכניס את השוק, שגם ככה נמצא במשבר, לסחרור נוסף ● גלובס יצא לבדוק כיצד מתכוננים היזמים לשינוי, מה תהיה ההשפעה הצפויה על מחירי הדיור, ומה השלכות המיסוי של המהלך

בניין אינטל / צילום: Shutterstock

ישראל החליטה לבדוק כמה היא תלויה באינטל ואז גנזה את הדוח

לפני חמש שנים החלו באוצר לחקור את ההשלכות של סיטואציה שנראתה אז היפותטית למדי, בה אינטל תקפיא את השקעותיה בישראל ● אותו מחקר אמנם נגנז, אך התרחיש קרוב היום מתמיד, כשחברת השבבים מצויה במשבר ועשויה לחזור בה מתוכנית הפיתוח למפעל החדש בקרית גת ● כעת, הבכירים שגיבשו במהלך השנים את מדיניות המענקים וההטבות מודים בצורך בשינוי, ומחשבים את הסיכונים: "השוק הישראלי ייפגע"

ארוחת בוקר בארץ קדם / צילום: גליה בן חיים

בייגל ירושלמי וגבינות מהמשק: ארוחת בוקר מפנקת במקום לא צפוי

יקב משפחתי שמגיש קברנה בחצר הבית, פסל נודע שמושך מבקרים מהעולם, מסלול בין פריחת חצבים וגן אירועים שהוא גם מסעדה ● יום בעגור וגבעת ישעיהו ● חגית אברון תופרת יום

תקיפת צה''ל בלבנון / צילום: ap, HUSSEIN MALLA

אחרי המטח למטולה: דיווחים על עשרות תקיפות בלבנון

7 נפילות במטולה: בתים ניזוקו, דיווח על פגיעה ישירה בתחנת מד"א • רס"ן במיל' נאיל פוארסה וסמל תומר קרן נפלו בלחימה בצפון • גלנט: רצף הפעולות שלנו יימשך • מפקד משמרות המהפכה: תגובת "הציר" לישראל תהיה קשה • נסראללה בנאום: "ישראל חצתה את כל הקווים האדומים והתנהלה באופן לא מוסרי. האם זו הכרזת מלחמה?" • כוחות צה"ל פעלו בג'נין וניהלו חילופי אש עם מחבלים • במקביל לנאום נסראללה: צה"ל תקף בשמי ביירות ● עדכונים בולטים

הפריה חוץ-גופית במעבדה / צילום: Shutterstock, bezikus

התחתן בשנית וביקש להשתמש בעוברים מאשתו המנוחה. מה קבע ביהמ"ש?

אלמן ואשתו השנייה ביקשו להשתמש בעוברים מוקפאים מאשתו המנוחה - 20 שנה לאחר פטירתה ● האם תקנות הפריה חוץ-גופית מפלות גברים, ומדוע בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה?

לנדרובר דיסקאברי 5 / צילום: יח''צ

המחיר גבוה, אך לרכב הזה יש יכולות שטח מהוללות

הבן האמצעי במשפחת הלנדרובר ממזג היטב נוחות נסיעה ותא נוסעים יוקרתי עם יכולות השטח המהוללות שלו ● מחירו ומחיר הסולר מטילים עליו צל ● מבחן דרכים

שטרות של 200 שקל / צילום: Shutterstock

שבועיים לאחר הפרסום בגלובס: רה"מ הנחה לבחון ביטול שטרות 200 שקל

לפי גורמים המעורים בנושא, ישנה תמיכה נרחבת של גורמי המקצוע במהלך, שעשוי לסייע למלחמה בהון השחור ולגביית מסים נוספת של מעל 20 מיליארד שקל בשנה ● לצד תמיכת גורמי המקצוע, ישנה גם ביקורת - בין היתר, סביב האפשרות של פגיעה בפרטיות שהכסף המזומן מאפשר