גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חרף מניעה משפטית ובלי בדיקה מקצועית: היועמ"שית מתריעה על קבלת ההחלטות בממשלה

הייעוץ המשפטי לממשלה מתאר כיצד שרים אישרו החלטות בצורה לא תקינה ● כך אושרה הבאת עובדים זרים לארץ ללא ערבויות לשמירה על זכויותיהם, ובמקרה אחר אושרה העברת 50 מיליון שקל ליישובי קו התפר ללא בדיקת משרד הביטחון

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ
היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, תיאר במכתב חריף ששלח היום (א') אל מזכיר הממשלה יוסי פוקס, פרקטיקה שבה נוהגים בעת האחרונה חלק מהשרים על־מנת לאשר החלטות במסלול עוקף לייעוץ המשפטי. לפי המכתב, שנשלח על דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, התקבלו החלטות באופן לא תקין שמשליך על הכלכלה ועל הביטחון. בין המקרים שהביאו לביקורת החריפה נמנים אישור הבאת עובדים זרים, העברת כספים לרשויות יישובי קו התפר והקמת מערכי אכיפה במועצות המקומיות.

לקריאת המכתב המלא

עו"ד לימון כתב לפוקס כי החלטות הממשלה שהתקבלו בניגוד לעקרונות, צריכות לבוא לדיון מחדש בממשלה. "גם בשעת חירום קיימת חשיבות בשמירה על תהליכי עבודה תקינים בממשלה, בעיקר ביחס להצעות החלטה מהותיות", כתב. למעשה, מכך עולה כי עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שאין להחלטות אלה תוקף. כעת ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר הממשלה יצטרכו להחליט אם להיענות לעמדת הייעוץ המשפטי, ולאשר את ההחלטות מחדש.

פרשנות | משא-ומתן, טקטיקות וסכסוכים: איך באמת עובדים הרכבי השופטים
"נפעל לפי המלצת ועדת האיתור"? בדיקת עובדות למ"מ נשיא בית המשפט העליון

"המכתב נשלח בעקבות מספר אירועים מהעת האחרונה, בהם הובאו לאישור הממשלה, תוך כדי ישיבתה, החלטות מהותיות בהיעדר תשתית מקצועית ומשפטית מתחייבת, או כאשר נאמר מראש כי קיימת מניעה משפטית לכך", כתב לימון.

במכתב הוא מתאר את אופן העברת ההחלטות: "אירעו מספר מקרים בהם תוך כדי ישיבת הממשלה או ועדת השרים, הובאו לדיון תוספות מהותיות להחלטות שנידונו, ואף הצעות החלטה חדשות לחלוטין, שלא הופצו מלכתחילה לשרים. הצעות אלה אושרו מבלי שהתבצעה לגביהן עבודת מטה מקצועית או משפטית הנדרשת לפני הבאתן לדיון".

עו''ד ד''ר גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בסוף הדיון, ההצעה הועלתה בעל־פה

רצף אירועים מהחודשים האחרונים הביאו את המשנה ליועמ"שית להוציא את המכתב החריף. במכתב צוינה ישיבת ממשלה שנערכה ב־4 בפברואר. לפי עו"ד לימון, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' העלה בעל־פה תוספות מהותיות בסופו של דיון בנושא "התוכנית הממשלתית לתמרוץ ולהאצה של ענף הנדל"ן והבנייה למגורים". הדבר קרה לאחר שראש הממשלה ושרים עזבו את הדיון, כאשר התוספות אף לא נכללו בהצעת המחליטים שהופצה מראש לשרים. "נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה שנכחו בדיון הבהירו כי לא ניתן להצביע על אישור תוספות אלה, שכן לגבי אחת נקבע עוד לפני הדיון כי קיימת מניעה משפטית לכלול אותה בהחלטה". למרות זאת, שתיים מהתוספות אושרו.

ההחלטה לגביה צוין כי יש מניעה משפטית היא זו שהעלה סמוטריץ' באשר להבאת עובדים זרים באופן פרטי, במטרה להתמודד עם המחסור בענף הנדל"ן עקב המלחמה. במקביל להגדלת מכסת העובדים הזרים ל־80 אלף במסגרת ההסכם הבילטרלי הקיים, אישרה הממשלה להביא עוד עובדים במסלול פרטי ללא הסכם בילטרלי (שנועד בין היתר למנוע סחר בעובדים וניצולם) המאפשר את הבאת העובדים מכל מדינה, גם ללא הסכם מולה. הייעוץ המשפטי הבהיר כי יש צורך בערובות שיבטיחו שלא יהיה ניצול לרעה של העובדים, גם נוכח הסכמים בינלאומיים להם ישראל מחויבת. ההצעה כאמור אושרה בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי.

"לא מטעמי דחיפות, אלא כדי לעקוף"

ההחלטה השנייה באותה הישיבה הייתה כי משרתי המילואים יקבלו 25% מהמגרשים של "מחיר למשתכן". לפי גורמים במשרד המשפטים, ההחלטה התקבלה ללא השלמת הבדיקה המקצועית והמשפטית. גם במקרה הזה ההצעה שהועברה מראש לדיון לא כללה את התוספת שהועלתה בסופו של דבר.

החלטה אחרת שלא הייתה על סדר היום והועלתה בדיון הייתה של שר הפנים משה ארבל. בדצמבר 2023 העלה השר הצעה להעביר 50 מיליון שקל לרשויות יישובי קו התפר בשל צורכי ביטחון. ההצעה הועלתה מבלי שנעשתה עבודת מטה מול משרד הביטחון, ולאחר שהייתה מחלוקת בין השר לבין יועמ"ש משרד האוצר, שדרש בחינה של משרד הביטחון בנוגע לצורכי הביטחון.

בתגובה מסר השר ארבל לגלובס כי העלאת הצעות בדיון היא פרקטיקה מקובלת, וכי מדובר בכספים של משרד הפנים. "עמדתו של יועמ"ש משרד האוצר נשמעה בדיון. הוא התנגד, והצבענו למרות עמדתו. הייתה עבודת מטה מול אגף תקציבים, והיו חילוקי דעת מול הייעוץ המשפטי".

החלטה נוספת התייחסה להקמת מערכי אכיפה במועצות המקומיות. ההצעה אושרה, על־פי גורמים, לאחר שעלתה מבלי שהייתה מתוכננת לסדר היום, ומבלי שנבדקה התשתית המקצועית על־ידי משרד הביטחון.

במכתבו ציין עו"ד לימון כי רק במקרים חריגים ניתן להביא לאישור הממשלה הצעות שלא הופצו לשרים, אך באף אחד מהמקרים לא הוצגו טעמים מיוחדים לכך. "תיאור הדברים מעורר חשש כי השימוש בסמכויות החריגות נעשה שלא מטעמי דחיפות, אלא כדי לעקוף את דרכי העבודה התקינות של הממשלה, במטרה לדון בנושאים שלא הושלמה לגביהם הבחינה המקצועית והמשפטית הנדרשת, או חמור מכך - שההתנהלות נועדה להביא לדיון הצעות החלטה שלגביהן נקבעה מניעה משפטית".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי מאיים על טראמפ: נושאת מטוסים? נוכל להטביע

וויטקוף וקושנר ייפגשו היום בזנ'ווה עם נציגים איראניים, בניסיון אחרון להגיע להסכם שיימנע מלחמה ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור