גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקנות הנשק המקלות של השר בן גביר חשפו את חולשת רשות הפיקוח החדשה

רשות האסדרה מציינת שנה להקמתה, אבל לגוף שהבטיח לשפר את איכות הרגולציה אין שיניים ● כך, השר בן גביר מתעלם מהביקורת שהיא הטיחה בו ואישר את תקנות הנשק ● הרשות יכולה להוציא "דוח אדום" שחוסם את צעדי השר, אבל היא עדיין לא עושה זאת

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, באשקלון / צילום: ap, Tsafrir Abayov
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, באשקלון / צילום: ap, Tsafrir Abayov

לאחרונה פרסמה רשות האסדרה הממשלתית דוח נוקב על מדיניות הארכת רשיונות הנשק של המשרד לביטחון לאומי, בראשות איתמר בן גביר. לפי הרשות, המשרד לא הביא נתונים מספקים שמבססים את הצורך בתקנות החדשות, וכן לא הגדיר יעדים ברורים לטווח הארוך. ובכל זאת, כמה ימים לאחר פרסום הדוח העביר השר בן גביר את התקנות באין מפריע, וללא שום התייחסות לביקורת. כעת, אין בידי הרשות סמכות או יכולת להגיב להתעלמות השר - ומגבלות יכולותיה לעצור מהלכים רגולטוריים בעייתים מתגלים ביתר שאת, שנה לאחר שהוקמה.

WSJ | הפרובוקטור שדוחף את נתניהו עוד ימינה
המשרוקית | מה מלמדת ההיסטוריה על הסיכוי שהגירה מרצון תפתור את בעיית עזה?

בן גביר לא רק התעלם מהביקורת של הרשות, אלא גם לא התייעץ עמה מלכתחילה בכל הנוגע לתקנות הנשק - בניגוד לחוק. ברשות האסדרה אמנם התריעו לפני מספר חודשים כי הם "בוחנים את כל האפשרויות החוקיות העומדות לרשותה בעקבות האירועים, ומתכוונים לדרוש דיון מחודש בתקנות", אולם דבר לא קרה.

המבחן האמיתי

תקנות כלי הירייה שהעביר המשרד לביטחון לאומי מורכבות משני חלקים: האחד, שעבר כבר באוקטובר 2023, כולל את שינוי התבחינים של מי שזכאי מלכתחילה לרשיון נשק בישראל. כאמור, בניגוד לחוק, המשרד לביטחון לאומי לא העביר את התקנות דרך רשות האסדרה, מה שגרר מכתב זועם של הרשות כלפי המשרד - אולם, מעבר לכך לא נעשה דבר.

החלק השני, שעבר בחודש שעבר, כולל הארכה אוטומטית לחצי שנה של רשיונות נשק קיימים. הסיבה לכך הוא העומס האדיר שיצרו התקנות הקודמות, שהרחיבו דרמטית את מנעד הזכאים לרשיונות נשק. התקנות כוללות חובת הכשרה של 4.5 שעות במטווחים, כך שנוצר עומס אדיר הן על המשרד לביטחון לאומי עצמו והן על המטווחים השונים. החלק הזה הביא את הרשות לפרסם את הדוח הביקורתי ב־24 לינואר. חמישה ימים לאחר מכן, חתם בן גביר רשמית על התקנות.

בדוח שפרסמה הרשות נכתב כי "במסגרת הניתוח של הגדרת הבעיה… לא הובאו נתונים בדבר ההשפעה של העלייה המשמעותית של הבקשות החדשות על עומס העבודה של האגף לרישוי כלי ירייה. כמו כן, לא הוצגו נתונים המבססים את האמירה בדבר הקושי מצד בעלי הרישיון לבצע את הפעולות הנדרשות לחידוש רשיונות כלי ירייה ולהכשרת רענון. גם בהתייחס למצב במטווחים, מעבר לאמירות כלליות על עומס ומחסור בצוות, לא הובאו נתונים לכך".

עוד נכתב כי ניתוח שביצע המשרד לביטחון לאומי לא הגדיר יעד לבחינת האפקטיביות וההצלחה של הרגולציה. "כך למשל, לא הוגדר אם עצם ההימנעות מעומס הוא יעד ומה יקרה בעוד מספר חודשים, כאשר יגיע מועד החידוש של האישורים שתוקפם הוארך, והעומס ייפול שוב על האגף".

מהן סמכויות הרשות?

ב־2021, תקופת ממשלת בנט־לפיד, הוחלט על הקמת רשות האסדרה, שתקציבה נאמד ב־5 מיליון שקל. על פי החוק שעבר אז, הרשות נועדה לדאוג ל"איכותה של אסדרה חדשה, טיוב האסדרה הקיימת והפחתת נטל אסדרה עודף", ובכך "להביא למירב התועלת לחברה ולמשק". כלומר, בין היתר, תפקיד הרשות לוודא שהרגולציה בישראל נכתבת בצורה מקצועית, וכוללת למשל ניתוח השוואות וגיבוש חלופות.

הכוח האמיתי טמון בידיה בזכות מה שנקרא "דוח אדום". במידה והרשות מוציאה דוח כזה - כאשר היא יכולה לעשות זאת רק לאחר שהיא נותנת למשרד זכות תגובה ותיקונים - על הרגולציה להיעצר מיידית. אם זה לא קורה, אז הדבר יכול להגיע לבית משפט. לפי עו"ד איתן צפריר, שותף במחלקת רגולציה ומשפט מנהלי של משרד פירון ויו"ר ועדת הרגולציה הנבחר של לשכת עורכי הדין, גם בכך יש תועלת רבה. "עד חוק יסודות האסדרה, זה היה תלוי רק בשיתוף הפעולה עם המשרדים. מי שהיה אמור לאכוף זה המשנה ליועמ"ש", הוא אומר.

עם זאת, במקור, נועדו לרשות סמכויות "קשות" יותר מאלו שנמצאות בידיה כיום - כגון העלאת רגולציה בעייתית לוועדת שרים לענייני אסדרה. אולם, בשל התנגדות מפלגות העבודה ומרצ, הסמכויות האלו רוככו משמעותית. התנגדותן של המפלגות נבעה אז מהרצון שלא להביא לידי צמצום הרגולציה בישראל - אפשרות שנראתה ממשית כתוצאה מפעילות עתידית של רשות האסדרה. כך, כוח האכיפה של הרשות צומצם ובהתאם גם פעילותה נותרה מצומצמת יחסית.

במבחן התוצאה, הרשות החדשה לא מצליחה "להתרומם". עד כה היא פרסמה מדריך כתיבת רגולציה, ושני דוחות ביקורת בלבד: על תקנות כלי הירייה של המשרד לביטחון לאומי (שמכונה "דוח צהוב", כלומר הוא לא מחייב בלימה של הרגולציה), ופרסום דוחות האגודות העות'מאניות של משרד המשפטים (שהיה "דוח ירוק", מה שאומר שהרשות הייתה מרוצה מהרגולציה).

בסופו של דבר, הכלבים נבחו והשיירה עברה. הדוח של הרשות, שנוסדה כדי לשפר את איכות הרגולציה בישראל, הדגים את כוחה המוגבל וחסרונה בכלים אפקטיביים. חשוב לציין עם זאת, כי עד כה לא הוציאה הרשות "דוח אדום", ולכן לא ניתן לאמוד במדויק את יכולותיה האמיתיות לעצור רגולציות בעייתיות.

המבחן האמיתי יהיה כאשר יתפרסם דוח כזה, והדבר יגיע לבית משפט (אם הרגולציה לא תיבלם). כך, ה"שיניים" שלה עומדות כעת בסימן שאלה.

ועדת השרים מתערבת

בינתיים נראה כי גם בממשלה מבינים שלרשות האסדרה אין סמכויות ממשיות. השבוע אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק של דני אילוז (הליכוד), הקובע שתוך שלוש שנים תפרסם הרשות מיפוי של האסדרה הקיימת. לפי הצעת החוק, ועדות הכנסת יידרשו לאשר מחדש גם רגולציה קיימת - אחרת זו תבוטל.

מרשות האסדרה נמסר בתגובה: "הרשות ערכה חוות דעת לתקנות כלי הירייה והערכה שנתנה לתקנות הייתה 'צהוב'. משמעות הדבר שאין חובה על המשרד לעכב את קידום התקנות. לעניין ההערות הפרטניות שבחוות הדעת - מבין שלוש הערות הביקורת השיב המשרד לביטחון לאומי באשר לשאלת זהות מי שביצע את הליך גיבוש הרגולציה. נוסיף כי המשרד לביטחון לאומי קיבל שתי הערות לטובה - ניתוח המצב הקיים והבחירה בחלופה המועדפת. בנסיבות אלו, מובן שהמשרד יכול לקדם את הצעת החקיקה, וכך עשה".

תגובת המשרד לביטחון לאומי

"בשל מתקפה בה פתח ארגון הטרור חמאס מול מדינת ישראל ביום 7.10.2023, הכריז הקבינט המדיני-ביטחוני על מצב מלחמה ועל נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, ואף הוכרז על מצב מיוחד בעורף. בעקבות כך, הנחה השר לביטחון לאומי להחיש את קידום תקנות התבחינים, אשר גיבושן החל חודשים ארוכים לפני כן, וזאת, בין היתר, נוכח הפגיעה הקשה בביטחון האישי ובתחושת הביטחון של האזרחים בשל מתקפת הטרור הרצחנית. בהמשך לכך, נקבע דיון בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת לאישור התקנות, כאשר במקביל, הואץ הטיפול בהשלמת דו"ח הריה לפני הדיון שנקבע בנושא.

בדיון האמור, שהיה פתוח לכלל הציבור והתקיים בתאריכים 15-16.10.23, אישרה הוועדה את התקנות. בתאריך 18.10.2023, התקנות פורסמו ברשומות ונכנסו לתוקף.

עוד יובהר, כי ביום 11.7.2023, פורסמה טיוטת תקנות התבחינים להערות הציבור, והתקבלו למעלה מ 300 הערות ציבור. הערות הציבור והשינויים המוצעים ביחס לתבחינים השונים הוצגו לשר לביטחון לאומי ושוקפו בדוח ה-RIA, כחלק מהותי מהחלופות שנדונו וכחלק מהשיח עם בעלי העניין.

יצוין כי על אף עמדת מנהל תחום טיוב רגולציה במשרד, לפיה הרחבת התבחינים המזכים ברישיון לכלי ירייה פרטי הינם אופציית רשות ואינם מהווים נטל רגולטורי על הציבור, גיבש מנהל תחום טיוב ורגולציה במשרד, לאחר שיח עם מנהל האסדרה, מכתב הערכת השפעת רגולציה בנושא התקנות והעביר אותו בתאריך 17.7.2023 לרשות האסדרה.

באשר להארכת תוקפם של רשיונות והכשרות, נדגיש כי לעיני המשרד עומדים בראש ובראשונה ביטחון הציבור ויכולת אזרח להגן על עצמו ועל ביתו.

המשרד לביטחון לאומי האריך את התוקף לביצוע הכשרות רענון וביצוע חידוש רשיון למי שרשיונו עמד לפקוע בחודשים ינואר־פברואר־מרץ 2024. הארכה זו נועדה להטיב עם ציבור מחזיקי רשיונות כלי ירייה (כ-12,000 בעלי רשיונות), שחלקם גוייסו ללחימה בצו 8 וחלקם מפונים מבתיהם, על כן לא יכלו לבצע את המוטל עליהם. יובהר כי ככל שלא היו מבצעים את ההכשרות במועדים הנ"ל, רשיונם היה מבוטל והיה עליהם להפקיד את נשקם בתחנות המשטרה עד לביצוע ההכשרה הנדרשת.

כמו כן, נציין כי הגיעו פניות רבות לאגף כלי ירייה, בחלקם אנשי מילואים המצויים באזורי לחימה ובני משפחותיהם בדבר הקושי בביצוע ההכשרות אלה, ובקשתם הייתה לדחות את המועדים לביצוע ההכשרות. נזכיר כי מדובר בכלי ירייה להגנה עצמית, וככל שהיה מבוטל הרישיון, הדבר היה חושף את בעלי הרשיונות לסכנה. ככל שמדובר במאבטחים, הרי שרישיונם היה מתבטל ועבודתם הייתה נפגעת.

יודגש כי למרות לוח הזמנים הקצר, אגף כלי ירייה במשרד לבטחון לאומי ביצע RIA, במסגרתה בחן חלופות והחליט על חלופה של הארכת תוקפם של הכשרות רענון וחידוש.

מצופה מהרשות לאסדרה להבין את המצב המיוחד בו נמצאת מדינת ישראל".

עוד כתבות

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

השקל מול הדולר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

ענק ההשקעות שעושה "שורט" על השקל, והסיבות

בגולדמן זאקס מאמינים כי שער הדולר-שקל אינו משקף כראוי את העלייה בסיכונים הגאו־פוליטיים במזרח התיכון, ומעריכים כי השקל בתמחור־יתר של 13% מול הדולר ● בנוסף, בבנק מציינים את החולשה שנרשמת לאחרונה במניות הטכנולוגיה, שמושכת מטה את וול סטריט, כגורם שהופך את ההימור נגד השקל לכלי גידור אטרקטיבי

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקאית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהרן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

העסקה "שוברת השוויון" עם סין, וההערכה: טהראן תופקר

נשיא ארה"ב: מעדיף עסקה, אך אם לא נגיע להסכם, זה יהיה יום רע מאוד עבור איראן ● דוברת ממשלת איראן: "איראן מעדיפה דיפלומטיה על פני מלחמה, אך גם הדיפלומטיה וגם ההרתעה הן שתי אסטרטגיות לשמירת הכבוד הלאומי והאינטרסים הלאומיים" בעקבות הערכת מצב עדכנית: ארה"ב מפנה מלבנון חלק מאנשיה ● בצל פריסת הכוחות האמריקאים: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● דיווחים שוטפים

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות