גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההתפלפלות של אגף התקציבים: כשגפני ניסה להבין אם הממשלה רואה רווחי יתר אצל הבנקים

ועדת הכספים דנה בהצעת האוצר להגדיל את מס הרווח על הבנקים מ-17% ל-26% • יו"ר הוועדה וחבריה נאלצו לחזור מספר פעמים על השאלה האם הממשלה רואה ברווחי הבנקים רווחי יתר • אגף התקציבים: "מדובר בעלייה עודפת ומלאכותית בהכנסות שנובעת בעיקרה מהחלטה אקסוגנית של בנק ישראל להעלות ריבית ולא מפעילות של הבנקים"

הדיון על מיסוי רווחי הבנקים בוועדת הכספים, היום (ג') / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
הדיון על מיסוי רווחי הבנקים בוועדת הכספים, היום (ג') / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הצעת החוק של משרד האוצר להגדיל את המס על הבנקים בגין הרווחים הגבוהים שלהם הגיעה היום (ג') לוועדת הכספים. הדיון כלל הצגה ארוכה של החוק על־ידי אגף התקציבים. נציגת אגף התקציבים אביגיל ונקרט ציינה כי עליית הריבית בשנתיים האחרונות גולגלה באופן מלא ומיידי לאשראי ללקוחות הבנקים - מה שגולגל לרווחי הבנקים - כאשר מהצד השני, הריבית על הפיקדונות גולגלה באופן חלקי בלבד.

נתנאל אריאל, פרשנות | אגף התקציבים מטאטא בור של 74 מיליארד שקל מתחת לשטיח
בישראל חוששים: אחרי מודי'ס, חברות הדירוג המתחרות יקדימו את הדוחות שלהן

עוד הציגה כי המגזרים שנהנו במידה הפחותה ביותר מעליית הריבית היו משקי הבית והעסקים הקטנים, וכי הריבית על הפיקדונות גולגלה בעיקר לעסקים גדולים. ונקרט הוסיפה כי המצב לא השתנה גם היום: "הריבית של משקי הבית עדיין משמעותית נמוכה יותר ממה שמקבלים עסקים. וזה רק בריבית על פיקדונות ולא על העובר ושב, שם משקי הבית לא מקבלים כלל ריבית".

"החלטה מוצדקת של העלאת הריבית, שנועדה להתמודד עם האינפלציה, גולגלה באופן ישיר להכנסות הבנקים. עליית ההכנסות מוסברת בעיקר על־ידי עליית הריבית: לא היה שום שינוי במודל הכלכלי של הבנקים, והם לא פעלו לשם כך. 100 אחוז רווח ב-0 אחוז סיכון, בלי לעשות שום דבר", הוסיפה ונקרט.

בשל כך, מוצע במסגרת הצעת התקציב להעלות בשנים 2024 ו-2025 את המס על רווחי הבנקים מ-17% ל-26%. עם זאת, כאשר יו"ר הוועדה משה גפני וחברי הוועדה התעקשו להבין האם משרד האוצר, כלומר המדינה, מתייחסים לרווחי הבנקים שהסתכמו ב-2022 ב-24 מיליארד שקל כרווחי יתר, הם נזקקו לכמה וכמה חידודים כדי לקבל תשובה חיובית מנציגת אגף התקציבים.

גפני: "האם בעיני ממשלת ישראל מדובר על רווחי יתר? חשוב לי לדעת מה הממשלה אומרת. האם הכסף שהבנקים הרוויחו זה רווחי יתר או רווחים נורמליים?".

ונקרט: "אנחנו סבורים שהעלייה נובעת בעיקרה מהחלטה אקסוגנית של בנק ישראל להעלות ריבית. לכן, זה מייצג עלייה עודפת, מלאכותית".

גפני: "רואים שהיא רוצה להתחמק מזה. אני נדרש כחבר ועדה להצביע על החלטת ממשלה על מס רווחי יתר. ישאלו למה בנקים ולא דברים אחרים. חשוב לי לדעת האם זה נקרא רווחי יתר".

ונקרט: "העלייה ברווחים היא חריגה. עלייה ברווחים כשלעצמה לא מעידה על משהו פסול".

ח"כ נעמה לזימי: "אם זו פעילות עסקית זו עלייה מבורכת. פה זה לא הסיפור".

גפני: "זו ליבת הדיון כאן. האם זו רווחיות יתר?".

ונקרט: "כן".

חברי הכנסת זעמו על התחמקות הבנקים

במהלך הדיון, שאלו שוב ושוב חברי הכנסת את נציגי הבנקים עד כמה החוק ישפיע עליהם ועד כמה התנאים שלהם השתנו במהלך 2023, על־מנת להבין מדוע הם מתנגדים לחוק.

איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים, אמר כי השלב הבא אחרי הורדת הדירוג של מודי'ס למדינת ישראל, הוא שצפויה גם הורדת דירוג של הבנקים, כי הבנקים והממשלה אחד הם. "אי־הוודאות במשק הישראלי מאוד משמעותי. אף אחד לא יודע מה יקרה לא בחודש ולא בשנה או בשנתיים הקרובות. רמת הסיכון מאוד משמעותית ורק הולכת וגדלה במשק הישראלי. המשק מסוכן יותר ולא ברור כמה זמן הוא יהיה יותר מסוכן. הסקטור הבנקאי מאוד מושפע ויציבות המערכת היא אחד היתרונות המשמעותיים. גם מודי'ס ציינו את זה".

גפני: "האם הפסדתם כסף? כי המדינה הפסידה והיא צריכה לשלם עלויות ביטחון גדולות יותר. האם רווחי היתר לא נכונים?".

מדמון: "ברבעון השלישי, הבנקים הציגו ירידה בהיקף ההכנסות. אף אחד לא רוצה להגיע למצב שבו הבנקים הפסידו כסף, כדי לא להביא את המערכת למשבר פיסקלי משולב במשבר פיננסי. כבר קיימות נסיגות של משקיעים זרים מהשקעות בישראל וזה אומר שהלחץ על המערכת הבנקאית יגבר".

גפני: "אז מה המסקנה שלכם על הצעת האוצר?"

מדמון: "זה חוק משמעותי מאוד. אנחנו מסכימים שחברות גדולות צריכות בתקופה הזו להשתתף בנטל. אבל צריכים להיקבע קריטריונים אחידים - אתם תקבעו אותם - ביחס להיקף פעילות ולתשואה להון, בהיבט המשקי שרלוונטי לכולם. לכל החברות".

גם נציג בנק לאומי ברי רוזנברג (שאינו חלק מאיגוד הבנקים), ניסה להסביר את מבט הבנק על החוק, וגם הוא זכה לביקורת מצד חברי הכנסת על התחמקות.

"דובר על רווחיות גבוהה כתוצאה מהריבית ולא כתוצאה ממהלכים עסקיים", אמר רוזנברג. "זה בעייתי כי זה לא נכון, לא התייחסו להרבה נתונים אחרים. הבנקים התייעלו בשנים האחרונות באופן מאוד משמעותי, שגם זה תרם לרווחיות: בנושאים כמו הגדלת הפעילות, היצע אשראי וכו', מרכיבים משמעותיים ברווחיות. אם לשיטת האוצר, ההנמקה לחוק היא שהבנקים נהנו מעליית הריבית, למה לא להטיל את זה על חברות נוספות שנהנו מעליית הריבית?

רוזנברג הוסיף: "כשכולם סגרו את הדלתות, הבנקים היו הגופים היחידים במשק שפתחו את הדלת והעמידו אשראי, ומה אנחנו מקבלים? עונש. היינו נאמנים לחובה שלנו להעמיד אשראי, תוך סיכון. עכשיו מה קורה? אומר האוצר, אעניש את המערכת הבנקאית, חמש חברות במשק, על כך שהרווחיות שלהן עלתה והעמידו אשראי בשעה קשה".

"יש לנו שכל כמו לנגיד בנק ישראל"

במהלך הדיון, הזכירה נציגת אגף התקציבים כי הצעת החוק היא לא רטרואקטיבית, אלא מסתכלת קדימה לשנים 2024-25. "התחזיות לגבי ריבית בנק ישראל של חטיבת המחקר בבנק ישראל בשנת 2024, מדברות על כך שהריבית תמשיך במגמת ירידה, אבל עדיין תהיה גבוהה ותעמוד בין 3.75% ל-4%. תחזית הפד גם היא מדברת על כך שהריבית תישאר גבוהה ותגיע רק בסוף 2025 ל-3.7%. הסבירות להמשך הרווחיות הגבוהה של הבנקים תישאר גבוהה".

לכן, תחזית ההכנסות של האוצר מהגדלת המס היא הכנסות למדינה בגובה של 1.4 מיליארד שקל לשנה. "בתוספת מס חברות שעומד על 23%, המס האפקטיבי יעלה מכ-34%, כמו שהוא היום, לכ-39%. זה שיעור גבוה יחסית בהשוואה בין־לאומית", הסבירה ונקרט.

עם זאת, היא אמרה כי חשוב לציין שהמהלך הזה הוא מורכב ומעלה השלכות לחששות על המשק הישראלי. לכן, לדבריה, המשמעות היא שנדרשת מידה רבה של זהירות לשמור על אותו איזון בין הצרכים הפיסקליים לבין ההשפעה המשקית.

ונקרט מנתה שלושה חששות שהעלו באוצר לגבי החוק, אך לדבריה החוק מאזן את שלושתם. "החשש הראשון נוגע למהלכים להגברת תחרות. גם אנחנו באוצר וגם אתם בכנסת מובילים מהלכים להגברת התחרות, אבל מיסוי הוא לא כלי להגברת תחרות ולא נכון לראות בו פתרון ארוך־טווח. סוגיה שנייה היא חשש מפגיעה בסביבה העסקית והרתעה כלפי משקיעים זרים. אנחנו בתקופה מורכבת. לטעמנו, החוק מאוזן, אבל אנחנו מסתייגים כי יכול להיות שהשווקים יבינו את המהלך אחרת מאיתנו.

ונקרט הוסיפה כי "החשש השלישי הוא הפחתת היצע האשראי. הרווח משמש חברות לדיבידנד או לחיזוק ההון העצמי, ואצל הבנקים זה משמש להעמדת הלוואות חדשות. הצעת החוק לוקחת בחשבון את החששות האלה, ואנחנו נותנים מענה בכמה פרמטרים שמאזן את הצרכים הפיסקליים ואת הרצון למסות רווחים חריגים".

לאחר שחברי הכנסת שאלו מדוע החוק מדבר גם על 2025, אמרה נציגת אגף התקציבים כי החוק קובע מנגנון באשר לרמת הוודאות שהינה נמוכה יותר לגבי 2025. "לכן, בסוף שנת 2024, ייבחנו הפרמטרים המאקרו־כלכליים שיכולים להשפיע על יכולת הבנקים להשיא רווחים. אם התחזיות יהיו שונות משמעותית, שר האוצר יוכל לקבוע שהמס הנוסף לא יחול גם על שנה זו".

חברי הכנסת שאלו מדוע ההחלטה היא של שר האוצר: "האם הוא כלכלן? האם נגיד בנק ישראל מכיר את ההצעה?".

גפני השיב: "אני לא חושב שצריך כאן את נגיד בנק ישראל. יש לנו שכל כמו שלו. נבקש שזה יבוא לאישור ועדת הכספים (לגבי החלת החוק גם על 2025, ר"ו).

האוצר מבטיח: המס לא יגולגל לציבור

בסיום הדיון, ביקש גפני ממשרד האוצר להסביר איך מוודאים שהמס לא יגולגל על־ידי הבנקים לצרכנים. "החשש לא צפוי להתממש", אמרה נציגת אגף התקציבים. "לפי התאוריה הכלכלית, מס רווח לא אמור להשפיע על מונופול ולכן הוא רק מקטין את הרווח ולא אמור להתגלגל ללקוחות. הבנקים כבר היום פועלים בשוק לא תחרותי, אלא באופן מונופוליסטי. הם לוקחים את המקסימום שאפשר לקחת, כי אם היו יכולים לקחת יותר הם כבר היו עושים את זה".

ח"כ עמאר: "אני לא רוצה תיאוריה, אלא הבטחה בפועל".

ונקרט: "אין צורך, כי לא צפויה עליית מחירים".

ח"כ אזולאי: "זה לא קרה כשנוצר הפער בין הריבית על האשראי לריבית על הפיקדונות".

ונקרט: "כאן זו שאלה שונה ולפי דעתנו זה לא יקרה".

חברי הכנסת אזולאי וגפני: "לא קיבלנו תשובה".

כאן, ציין גפני כי הוא מצפה מאגף התקציבים להגיע לישיבה הבאה כאשר לחוק הוכנסו תוספות שיקבעו כי המס לא יגולגל על הצרכן.

באשר לשאלה מדוע המיסוי יחול רק על הבנקים, ציינה ונקרט כי "לכל אורך המצגת, הצגנו את הקשר בין עליית הריבית לעליית הרווחים של הבנקים. הדבר הזה לא קיים בסקטורים אחרים. כאשר הכנו את הצעת החוק, בחנו אם אנחנו מפספסים משהו, ובאופן חד־משמעי אין סקטור שהושפע כך באופן רוחבי כמו המערכת הבנקאית".

לגבי החרגת הבנקים הקטנים (כמו בנק יהב, שנשלט ב-50% על־ידי מזרחי טפחות וייאלץ לשלם מס על רווחי יתר), חברי הוועדה ביקשו שגם הם, כמו בנק ירושלים ובנק וואן זירו, לא יהיו בחוק.

ח"כ עמאר אמר כי חברי הוועדה מעוניינים להגדיל את התחרות והכללת הבנקים הקטנים כמי שחייבים במס מוגדל, גם אלו שבקשורים לקבוצה בנקאית גדולה, לא תעזור בכך.

ונקרט השיבה כי מי שמכתיב את המדיניות לאותם בנקים היא החברה האם. "הוועדה הזו בחנה לפני כמה חודשים את הפרדת כאל מדיסקונט ושם הנימוק המרכזי ששכנע את חברי הוועדה להפרדה היה שכאל התנהלה לפי התמריצים של הבנק השולט וכאן זהו אותו סיפור".

בסיום הישיבה נזף גפני, שבעבר העלה כמה וכמה הצעות שנועדו לצמצם את רווחיות הבנקים, בבנקים ובנציגיהם. אחרי שח"כ אזולאי אמר שהבנקים איחדו את כולם נגד וסביב ההצעה להגדיל את המס עליהם, אמר גפני שהבנקים היו צריכים מתחילת הדרך לשתף פעולה עם הדרישות של כל חברי הכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה. "הייתם צריכים להוריד את הריבית על המשכנתאות ולעשות צדק עם ההפקדות (גלגול הריבית של בנק ישראל לפיקדונות, ר"ו). דיברנו על זה ולא שיתפתם פעולה. עכשיו כולם יושבים ושמחים שיש כזה חוק (כאן העירה ח"כ פרקש כי 'שמחים' היא לא מילה נכונה). זה היה צריך להיעשות על ידכם, הרווחתם הרבה כסף ויכולתם לעשות את זה לטובת הזוגות הצעירים שבאו לקחת משכנתא בבנק".

הוא פנה לאגף התקציבים וביקש מהם להגיע לישיבה הבאה עם החלטות. "אנחנו מעוניינים שהאזרחים ייהנו מהעניין הזה. בישיבה הבאה נשמע את הדברים שלכם ואחרי שנעשה תיקוני ניסוח נצביע", סיכם יו"ר ועדת הכספים.

עוד כתבות

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק