גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההתפלפלות של אגף התקציבים: כשגפני ניסה להבין אם הממשלה רואה רווחי יתר אצל הבנקים

ועדת הכספים דנה בהצעת האוצר להגדיל את מס הרווח על הבנקים מ-17% ל-26% • יו"ר הוועדה וחבריה נאלצו לחזור מספר פעמים על השאלה האם הממשלה רואה ברווחי הבנקים רווחי יתר • אגף התקציבים: "מדובר בעלייה עודפת ומלאכותית בהכנסות שנובעת בעיקרה מהחלטה אקסוגנית של בנק ישראל להעלות ריבית ולא מפעילות של הבנקים"

הדיון על מיסוי רווחי הבנקים בוועדת הכספים, היום (ג') / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
הדיון על מיסוי רווחי הבנקים בוועדת הכספים, היום (ג') / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הצעת החוק של משרד האוצר להגדיל את המס על הבנקים בגין הרווחים הגבוהים שלהם הגיעה היום (ג') לוועדת הכספים. הדיון כלל הצגה ארוכה של החוק על־ידי אגף התקציבים. נציגת אגף התקציבים אביגיל ונקרט ציינה כי עליית הריבית בשנתיים האחרונות גולגלה באופן מלא ומיידי לאשראי ללקוחות הבנקים - מה שגולגל לרווחי הבנקים - כאשר מהצד השני, הריבית על הפיקדונות גולגלה באופן חלקי בלבד.

נתנאל אריאל, פרשנות | אגף התקציבים מטאטא בור של 74 מיליארד שקל מתחת לשטיח
בישראל חוששים: אחרי מודי'ס, חברות הדירוג המתחרות יקדימו את הדוחות שלהן

עוד הציגה כי המגזרים שנהנו במידה הפחותה ביותר מעליית הריבית היו משקי הבית והעסקים הקטנים, וכי הריבית על הפיקדונות גולגלה בעיקר לעסקים גדולים. ונקרט הוסיפה כי המצב לא השתנה גם היום: "הריבית של משקי הבית עדיין משמעותית נמוכה יותר ממה שמקבלים עסקים. וזה רק בריבית על פיקדונות ולא על העובר ושב, שם משקי הבית לא מקבלים כלל ריבית".

"החלטה מוצדקת של העלאת הריבית, שנועדה להתמודד עם האינפלציה, גולגלה באופן ישיר להכנסות הבנקים. עליית ההכנסות מוסברת בעיקר על־ידי עליית הריבית: לא היה שום שינוי במודל הכלכלי של הבנקים, והם לא פעלו לשם כך. 100 אחוז רווח ב-0 אחוז סיכון, בלי לעשות שום דבר", הוסיפה ונקרט.

בשל כך, מוצע במסגרת הצעת התקציב להעלות בשנים 2024 ו-2025 את המס על רווחי הבנקים מ-17% ל-26%. עם זאת, כאשר יו"ר הוועדה משה גפני וחברי הוועדה התעקשו להבין האם משרד האוצר, כלומר המדינה, מתייחסים לרווחי הבנקים שהסתכמו ב-2022 ב-24 מיליארד שקל כרווחי יתר, הם נזקקו לכמה וכמה חידודים כדי לקבל תשובה חיובית מנציגת אגף התקציבים.

גפני: "האם בעיני ממשלת ישראל מדובר על רווחי יתר? חשוב לי לדעת מה הממשלה אומרת. האם הכסף שהבנקים הרוויחו זה רווחי יתר או רווחים נורמליים?".

ונקרט: "אנחנו סבורים שהעלייה נובעת בעיקרה מהחלטה אקסוגנית של בנק ישראל להעלות ריבית. לכן, זה מייצג עלייה עודפת, מלאכותית".

גפני: "רואים שהיא רוצה להתחמק מזה. אני נדרש כחבר ועדה להצביע על החלטת ממשלה על מס רווחי יתר. ישאלו למה בנקים ולא דברים אחרים. חשוב לי לדעת האם זה נקרא רווחי יתר".

ונקרט: "העלייה ברווחים היא חריגה. עלייה ברווחים כשלעצמה לא מעידה על משהו פסול".

ח"כ נעמה לזימי: "אם זו פעילות עסקית זו עלייה מבורכת. פה זה לא הסיפור".

גפני: "זו ליבת הדיון כאן. האם זו רווחיות יתר?".

ונקרט: "כן".

חברי הכנסת זעמו על התחמקות הבנקים

במהלך הדיון, שאלו שוב ושוב חברי הכנסת את נציגי הבנקים עד כמה החוק ישפיע עליהם ועד כמה התנאים שלהם השתנו במהלך 2023, על־מנת להבין מדוע הם מתנגדים לחוק.

איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים, אמר כי השלב הבא אחרי הורדת הדירוג של מודי'ס למדינת ישראל, הוא שצפויה גם הורדת דירוג של הבנקים, כי הבנקים והממשלה אחד הם. "אי־הוודאות במשק הישראלי מאוד משמעותי. אף אחד לא יודע מה יקרה לא בחודש ולא בשנה או בשנתיים הקרובות. רמת הסיכון מאוד משמעותית ורק הולכת וגדלה במשק הישראלי. המשק מסוכן יותר ולא ברור כמה זמן הוא יהיה יותר מסוכן. הסקטור הבנקאי מאוד מושפע ויציבות המערכת היא אחד היתרונות המשמעותיים. גם מודי'ס ציינו את זה".

גפני: "האם הפסדתם כסף? כי המדינה הפסידה והיא צריכה לשלם עלויות ביטחון גדולות יותר. האם רווחי היתר לא נכונים?".

מדמון: "ברבעון השלישי, הבנקים הציגו ירידה בהיקף ההכנסות. אף אחד לא רוצה להגיע למצב שבו הבנקים הפסידו כסף, כדי לא להביא את המערכת למשבר פיסקלי משולב במשבר פיננסי. כבר קיימות נסיגות של משקיעים זרים מהשקעות בישראל וזה אומר שהלחץ על המערכת הבנקאית יגבר".

גפני: "אז מה המסקנה שלכם על הצעת האוצר?"

מדמון: "זה חוק משמעותי מאוד. אנחנו מסכימים שחברות גדולות צריכות בתקופה הזו להשתתף בנטל. אבל צריכים להיקבע קריטריונים אחידים - אתם תקבעו אותם - ביחס להיקף פעילות ולתשואה להון, בהיבט המשקי שרלוונטי לכולם. לכל החברות".

גם נציג בנק לאומי ברי רוזנברג (שאינו חלק מאיגוד הבנקים), ניסה להסביר את מבט הבנק על החוק, וגם הוא זכה לביקורת מצד חברי הכנסת על התחמקות.

"דובר על רווחיות גבוהה כתוצאה מהריבית ולא כתוצאה ממהלכים עסקיים", אמר רוזנברג. "זה בעייתי כי זה לא נכון, לא התייחסו להרבה נתונים אחרים. הבנקים התייעלו בשנים האחרונות באופן מאוד משמעותי, שגם זה תרם לרווחיות: בנושאים כמו הגדלת הפעילות, היצע אשראי וכו', מרכיבים משמעותיים ברווחיות. אם לשיטת האוצר, ההנמקה לחוק היא שהבנקים נהנו מעליית הריבית, למה לא להטיל את זה על חברות נוספות שנהנו מעליית הריבית?

רוזנברג הוסיף: "כשכולם סגרו את הדלתות, הבנקים היו הגופים היחידים במשק שפתחו את הדלת והעמידו אשראי, ומה אנחנו מקבלים? עונש. היינו נאמנים לחובה שלנו להעמיד אשראי, תוך סיכון. עכשיו מה קורה? אומר האוצר, אעניש את המערכת הבנקאית, חמש חברות במשק, על כך שהרווחיות שלהן עלתה והעמידו אשראי בשעה קשה".

"יש לנו שכל כמו לנגיד בנק ישראל"

במהלך הדיון, הזכירה נציגת אגף התקציבים כי הצעת החוק היא לא רטרואקטיבית, אלא מסתכלת קדימה לשנים 2024-25. "התחזיות לגבי ריבית בנק ישראל של חטיבת המחקר בבנק ישראל בשנת 2024, מדברות על כך שהריבית תמשיך במגמת ירידה, אבל עדיין תהיה גבוהה ותעמוד בין 3.75% ל-4%. תחזית הפד גם היא מדברת על כך שהריבית תישאר גבוהה ותגיע רק בסוף 2025 ל-3.7%. הסבירות להמשך הרווחיות הגבוהה של הבנקים תישאר גבוהה".

לכן, תחזית ההכנסות של האוצר מהגדלת המס היא הכנסות למדינה בגובה של 1.4 מיליארד שקל לשנה. "בתוספת מס חברות שעומד על 23%, המס האפקטיבי יעלה מכ-34%, כמו שהוא היום, לכ-39%. זה שיעור גבוה יחסית בהשוואה בין־לאומית", הסבירה ונקרט.

עם זאת, היא אמרה כי חשוב לציין שהמהלך הזה הוא מורכב ומעלה השלכות לחששות על המשק הישראלי. לכן, לדבריה, המשמעות היא שנדרשת מידה רבה של זהירות לשמור על אותו איזון בין הצרכים הפיסקליים לבין ההשפעה המשקית.

ונקרט מנתה שלושה חששות שהעלו באוצר לגבי החוק, אך לדבריה החוק מאזן את שלושתם. "החשש הראשון נוגע למהלכים להגברת תחרות. גם אנחנו באוצר וגם אתם בכנסת מובילים מהלכים להגברת התחרות, אבל מיסוי הוא לא כלי להגברת תחרות ולא נכון לראות בו פתרון ארוך־טווח. סוגיה שנייה היא חשש מפגיעה בסביבה העסקית והרתעה כלפי משקיעים זרים. אנחנו בתקופה מורכבת. לטעמנו, החוק מאוזן, אבל אנחנו מסתייגים כי יכול להיות שהשווקים יבינו את המהלך אחרת מאיתנו.

ונקרט הוסיפה כי "החשש השלישי הוא הפחתת היצע האשראי. הרווח משמש חברות לדיבידנד או לחיזוק ההון העצמי, ואצל הבנקים זה משמש להעמדת הלוואות חדשות. הצעת החוק לוקחת בחשבון את החששות האלה, ואנחנו נותנים מענה בכמה פרמטרים שמאזן את הצרכים הפיסקליים ואת הרצון למסות רווחים חריגים".

לאחר שחברי הכנסת שאלו מדוע החוק מדבר גם על 2025, אמרה נציגת אגף התקציבים כי החוק קובע מנגנון באשר לרמת הוודאות שהינה נמוכה יותר לגבי 2025. "לכן, בסוף שנת 2024, ייבחנו הפרמטרים המאקרו־כלכליים שיכולים להשפיע על יכולת הבנקים להשיא רווחים. אם התחזיות יהיו שונות משמעותית, שר האוצר יוכל לקבוע שהמס הנוסף לא יחול גם על שנה זו".

חברי הכנסת שאלו מדוע ההחלטה היא של שר האוצר: "האם הוא כלכלן? האם נגיד בנק ישראל מכיר את ההצעה?".

גפני השיב: "אני לא חושב שצריך כאן את נגיד בנק ישראל. יש לנו שכל כמו שלו. נבקש שזה יבוא לאישור ועדת הכספים (לגבי החלת החוק גם על 2025, ר"ו).

האוצר מבטיח: המס לא יגולגל לציבור

בסיום הדיון, ביקש גפני ממשרד האוצר להסביר איך מוודאים שהמס לא יגולגל על־ידי הבנקים לצרכנים. "החשש לא צפוי להתממש", אמרה נציגת אגף התקציבים. "לפי התאוריה הכלכלית, מס רווח לא אמור להשפיע על מונופול ולכן הוא רק מקטין את הרווח ולא אמור להתגלגל ללקוחות. הבנקים כבר היום פועלים בשוק לא תחרותי, אלא באופן מונופוליסטי. הם לוקחים את המקסימום שאפשר לקחת, כי אם היו יכולים לקחת יותר הם כבר היו עושים את זה".

ח"כ עמאר: "אני לא רוצה תיאוריה, אלא הבטחה בפועל".

ונקרט: "אין צורך, כי לא צפויה עליית מחירים".

ח"כ אזולאי: "זה לא קרה כשנוצר הפער בין הריבית על האשראי לריבית על הפיקדונות".

ונקרט: "כאן זו שאלה שונה ולפי דעתנו זה לא יקרה".

חברי הכנסת אזולאי וגפני: "לא קיבלנו תשובה".

כאן, ציין גפני כי הוא מצפה מאגף התקציבים להגיע לישיבה הבאה כאשר לחוק הוכנסו תוספות שיקבעו כי המס לא יגולגל על הצרכן.

באשר לשאלה מדוע המיסוי יחול רק על הבנקים, ציינה ונקרט כי "לכל אורך המצגת, הצגנו את הקשר בין עליית הריבית לעליית הרווחים של הבנקים. הדבר הזה לא קיים בסקטורים אחרים. כאשר הכנו את הצעת החוק, בחנו אם אנחנו מפספסים משהו, ובאופן חד־משמעי אין סקטור שהושפע כך באופן רוחבי כמו המערכת הבנקאית".

לגבי החרגת הבנקים הקטנים (כמו בנק יהב, שנשלט ב-50% על־ידי מזרחי טפחות וייאלץ לשלם מס על רווחי יתר), חברי הוועדה ביקשו שגם הם, כמו בנק ירושלים ובנק וואן זירו, לא יהיו בחוק.

ח"כ עמאר אמר כי חברי הוועדה מעוניינים להגדיל את התחרות והכללת הבנקים הקטנים כמי שחייבים במס מוגדל, גם אלו שבקשורים לקבוצה בנקאית גדולה, לא תעזור בכך.

ונקרט השיבה כי מי שמכתיב את המדיניות לאותם בנקים היא החברה האם. "הוועדה הזו בחנה לפני כמה חודשים את הפרדת כאל מדיסקונט ושם הנימוק המרכזי ששכנע את חברי הוועדה להפרדה היה שכאל התנהלה לפי התמריצים של הבנק השולט וכאן זהו אותו סיפור".

בסיום הישיבה נזף גפני, שבעבר העלה כמה וכמה הצעות שנועדו לצמצם את רווחיות הבנקים, בבנקים ובנציגיהם. אחרי שח"כ אזולאי אמר שהבנקים איחדו את כולם נגד וסביב ההצעה להגדיל את המס עליהם, אמר גפני שהבנקים היו צריכים מתחילת הדרך לשתף פעולה עם הדרישות של כל חברי הכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה. "הייתם צריכים להוריד את הריבית על המשכנתאות ולעשות צדק עם ההפקדות (גלגול הריבית של בנק ישראל לפיקדונות, ר"ו). דיברנו על זה ולא שיתפתם פעולה. עכשיו כולם יושבים ושמחים שיש כזה חוק (כאן העירה ח"כ פרקש כי 'שמחים' היא לא מילה נכונה). זה היה צריך להיעשות על ידכם, הרווחתם הרבה כסף ויכולתם לעשות את זה לטובת הזוגות הצעירים שבאו לקחת משכנתא בבנק".

הוא פנה לאגף התקציבים וביקש מהם להגיע לישיבה הבאה עם החלטות. "אנחנו מעוניינים שהאזרחים ייהנו מהעניין הזה. בישיבה הבאה נשמע את הדברים שלכם ואחרי שנעשה תיקוני ניסוח נצביע", סיכם יו"ר ועדת הכספים. 

עוד כתבות

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

אחרי קריירה בת עשורים בתעשיית השבבים מוריס צ'אנג יכול היה לפרוש ● אבל אז הוא בחר להקים את חברת TSMC – והפך לאדם שתרם יותר מכול לפיתוח הטכנולוגיה החיונית בעולם ● ההצלחה שזכה לה לא הייתה למרות גילו, אלא בזכות גילו ● האם הוא חריג? מחקר מגלה: הסיכוי שמייסדים בני 50 יצליחו גבוה פי שניים מזה של בני 30

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב