תלונות, עדויות ומסמכים שהגיעו לידי גלובס, משרטטים הליך מינוי בעייתי לתפקיד מבקר הפנים בחברת נתיבי ישראל - הכולל אף טענות לקשרי משפחה ולניגוד עניינים. מנהלת רשות החברות הקודמת, מיכל רוזנבוים, התנגדה בתוקף למינוי ואף הציבה בודק חיצוני שיבחן את ההליך שבו מונה המבקר החדש. אולם כעת, לאחר עזיבתה, בענף חוששים שהבדיקה תמוסמס. חברת נתיבי ישראל הממשלתית אחראית לכ־7 מיליארד שקל בשנה.
● כך התרוקנה החברה שמתוקצבת ב-7 מיליארד שקל משומרי הסף שלה
● שאלות ותשובות | המדינה תפקיע קרקעות מ־11 אלף איש לטובת המטרו. איזה פיצוי הם יקבלו?
ללא תקופת צינון
לפני כמה שבועות מונה לתפקיד מבקר הפנים בנתיבי ישראל ניסים בוסקילה, שעבד לפני כן בתפקידים שונים במשרד הפנים. במסגרת תפקידו במשרד הפנים מונה בוסקילה לפני כארבע שנים לדירקטור בחברת נתיבי ישראל, מטעם המדינה. הוא כיהן במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת הביקורת של הדירקטוריון, האחראית על פעולתו של מבקר הפנים בחברה.
בסוף חודש מרץ 2023 הודיע מבקר הפנים הקודם בחברת נתיבי ישראל, גרשון לוינסקי, כי הוא עוזב את תפקידו. בסמוך להודעתו, התחלף תפקידו של בוסקילה מיו"ר ועדת הביקורת ליו"ר ועדת הכספים בדירקטוריון. בחודש יולי התפטר בוסקילה מתפקידו בדירקטוריון, וניגש למכרז לתפקיד מבקר הפנים. רונזבוים התנגדה למינויו של בוסקילה בתוקף בשל המעבר שביקש לבצע בתפקידו - מחבר דירקטוריון לתפקיד שומר סף.
בנוסף לכך, מעבר התפקידים של בוסקילה מעלה תהיות באשר לחובת צינון של שנה שחלה על מעבר של בכירים מהשירות הציבורי. בוסקילה עבד כאמור בתפקיד בכיר במשרד הפנים, וכיהן מטעם המדינה בדירקטוריון באותה עת. עם המעבר לעבודה בחברה ממשלתית - חובת הצינון אמורה לחול עליו. במקרים מסוימים יכולה הנציבות לקצר את תקופת הצינון, אולם בחברה לא השיבו אם דבר כזה אושר.
קשרי משפחה השפיעו?
הליך המינוי של בוסקילה מעלה אף שאלות באשר לתנאי הסף ששונה בטרם פורסם המכרז. בבחינה של המכרז הנוכחי שפרסמה החברה, עולה כי תקופת הניסיון הנדרשת לתפקיד מבקר הפנים קוצרה מעשר שנים לשבע. עוד נקבע ששנות ניסיון רבות יותר לא מעניקות למועמד ניקוד גבוה יותר.
כמו כן, נוסף לתנאים דרישה לתעודת CIA, או הכשרה מגוף מוסמך. מדובר בקורס שמיועד למי שמעוניינים לבצע הסבה לתחום הביקורת הפנימית, או למי שכבר מצויים בו. הכנסת הקורס לתנאי הסף גרמה ללא מעט הרמת גבות, שכן דרישה כזו לא הופיעה במכרז הקודם לאותו תפקיד שפרסמה החברה ב־2016. תנאי כזה אף לא הופיע גם במכרזיהן של חברות תשתית ממשלתיות שפורסמו בשנה האחרונה.
עניין נוסף בהליך המינוי של בוסקילה מעלה אף שאלות באשר לניגוד עניינים: ממלאת מקום היועצת המשפטית בנתיבי ישראל, עינב אבוחצירא, מונתה על ידי הדירקטוריון של החברה בתקופה שבה בוסקילה עוד היה חבר בו - כלומר, הוא לקח חלק במינויה. אבוחצירא, ביתו של יו"ר סניף הליכוד באשדוד לשעבר, דורגה רק במקום ה־29 מונתה גם היא חרף התנגדותה של רוזנבוים. עם הליך הבחירה בבוסקילה, אבוחצירא נדרשה לתת חוות דעת בכל הנוגע לניגוד עניינים עם המועמדים לתפקיד, אך בוסקילה נבחר ואושר.
בתלונה שהוגשה עוד לפני התמודדות בוסקילה נכתב "אחרי ברדוגו ומינוי המ"מ ליועמ"ש, אל תתפלאו אם יזכה בוסקילה במכרז המבקר הפנימי". בנוסף, באחת התלונות שנשלחו לרשות החברות טרם מינויו, נאמר: "בדומה למינויים הקודמים, גם כאן, קשרים משפחתיים בליכוד מבטיחים את המינוי". הטענה מתייחסת לכך שבוסקילה הוא מקורב למישל בוסקילה, לשעבר חבר מועצת העיר אשקלון ופעיל מרכזי בליכוד לשעבר. מישל בוסקילה, ששימש בהמשך ח"כ במפלגתו של גדעון סער, הודיע על תמיכתו במועמד הליכוד לראשות העיר תומר גלאם. הפייסבוק שלו גם מגלה שבין חבריו ועוקביו נמנה מנכ"ל חברת נתיבי ישראל, ניסים פרץ.
נתיבי ישראל אחראית על 7 מיליארד שקלים בשנה, ואמונה על מסילות רכבת ופיתוח תוכנית חומש הכבישים בעלות של 26 מיליארד שקלים. החברה תקח חלק גם בפרויקט המטרו. יו"ר החברה, איש הליכוד יגאל עמדי מונה על ידי שרת התחבורה מירי רגב בקדנציה הקודמת שלה. מאז מינויו, שומרי הסף בחברה הוחלפו בהליכים שעוררו ביקורת מצד משרדי הממשלה ורשות החברות.
ההיסטוריה מלמדת כי לשומרי הסף בחברת נתיני ישראל יש אחריות משמעותית. זאת, משום שהסכום הכספי הגבוה שהחברה אמונה עליו מזמן טעויות בשיקול הדעת, ואף שחיתות שכבר התגלתה בעבר. ב־2016 התפוצצה פרשת שחיתות בחברה, במסגרתה המנכ"ל דאז אלכס ויז'ניצר נשלח לשנתיים מאסר במסגרת הסכם טיעון. גורמים בענף ששוחחו עם גלובס מזהירים כעת מהישנותה של הפרשה, בעיקר בעקבות המינוי הבעייתי.
מחברת נתיבי ישראל נמסר: "אנו שומרים את הזכות לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו נגד מערכת עיתון גלובס במקרה כגון זה, הכולל עשרות סעיפים מוטעים".
מניסים בוסקילה לא נמסרה תגובה.
