בשבוע שעבר יצא שר הכלכלה ניר ברקת בקריאה יוצאת דופן לחברות המזון בישראל: הקפיאו התייקרויות והורידו מחירים במוצרים שהעליתם בהם מחירים בתקופת המלחמה תוך 72 שעות - או כנסו לרשימה השחורה.
● מסע רכישות ואקזיט חלומי: הכירו את האחים אמיר, הבעלים המיועדים של שופרסל
● דרמה בשופרסל: האחים אמיר צפויים למנות את עצמם ליו"ר ומנכ"ל לאחר השלמת ההשתלטות
בין החברות שהעלו מחירים ואליהן כיוון ברקת נמנות שטראוס, אסם, ויליפוד, סוגת, יכין, שסטוביץ, יוניליוור, ויסוצקי, בית השיטה וזוגלובק. העלאות המחירים נעות בין עד 8% (ויסוצקי) לעד 25% (שטראוס).
מה המהות של הרשימה השחורה הזו? ככל הנראה גם השר לא החליט מהן ההשלכות, ומה ביכולתו לעשות לחברות הכלולות בה. עיקר המשמעות היה מורכב מ"שיימינג" לאותן חברות, וחשיפה לציבור הצרכנים כי הן לא נרתמו למאמץ המלחמתי, ומעדיפות את רווחיהן על פני הצרכנים.
כעת נראה כי הקריאה עבדה, לפחות חלקית: ברקת הגיע השבוע להסכמות רחבות עם כמה מהגופים הגדולים בענף המזון - שטראוס, תנובה, טמפו, החברה המרכזית למשקאות קלים, סלטי שמיר, דיפלומט, וסוגת - על הקפאת מחירים גורפת במלחמה, למרות העלייה במחירי החשמל והדלק. זאת לצד מבצעים על מחירים שכבר עלו, ומבצעים על מוצרים נוספים.
חברות אחרות נכנסו לרשימה שחורה עם פקיעת האולטימטום, ביניהן אסם, יוניליוור, ויסוצקי, בית השיטה, אחוה וזוגלובק. שסטוביץ וויליפוד, שנכללו בה, הודיעו כי הן מצטרפות לסיכומים שבוצעו עם החברות האחרות.
מהם הסיכומים שאליהם הגיע ברקת עם החברות? האם הן יבטלו את העלאות המחירים שעליהן הודיעו בתקופה האחרונה? והאם יהיו חריגים למהלך? גלובס עושה סדר.
האם החברות יבטלו את העלאות המחירים?
לא. במהלך השיחות בין ברקת ואנשיו לחברות המזון, הוצגו לו הסיבות לכך שהן הודיעו מלכתחילה על העלאות המחירים ונתונים לגבי התייקרות התשומות. ככל הנראה, גם במשרד הבינו שלהחזיר את הגלגל אחורה, מבלי שהמדינה נרתמת ומבטלת את ההתייקרויות שלה עצמה, יהיה בלתי אפשרי.
מדוע המהלך כלל חברות שלא הודיעו על העלאות?
דיפלומט, תנובה וטמפו לא הודיעו על העלאות מחירים בתקופה הזו, אך לפי ברקת, הן הסכימו להקפיא כל העלאת מחירים מתוכננת. נזכיר גם כי דיפלומט הודיעה בספטמבר על העלאת מחירים שתיכנס לתוקף מיד לאחר החגים, אולם ביטלה אותה בעקבות המלחמה, ללא קשר לברקת.
מה ירוויחו הצרכנים מהמהלך של ברקת?
אף חברה לא יצאה בהודעה רשמית על אופן פעולתה, אך בפועל, על חלק מהמוצרים שהתייקרו היו מבצעים, דבר שמשקף בפועל הוזלה מסוימת. יש לציין כי בעקבות הלחצים שהפעיל ברקת, חלק מהחברות יערכו מבצעים על מוצרים שלא תוכננו מראש.
לא ידוע האם המבצעים יימשכו לכל אורך המלחמה, או רק לתקופת חג הפסח - בו ממילא קיימים מבצעים עמוקים יותר. על רשתות מזון נאסר לקיים מבצעים לפרקי זמן ארוכים: הן חייבות להחליף את המבצעים לאחר 35 יום, או להתחיל בהם מחדש.
האם יהיו חריגים לאיסור על העלאות המחירים?
כן. גם במהלך המלחמה חברות יוכלו להעלות מחירים, אם התשומות ומחירי חומרי הגלם יתייקרו באופן חריג. מהו "אופן חריג"? על כך לא התקבלה תשובה ממשרד הכלכלה.
מהו הגבול של העלאות המחיר, אם יהיו? ומי יפקח על כך? האם תוקם ועדה, או שאנשי משרד הכלכלה יקבלו בקשות מנומקות להעלאות מחירים מצד החברות ויאשרו או ידחו אותן? איך חברות יכולות לפרסם על תכניותיהן על העלאות מחירים מבלי שהשיח ייחשב לתיאום מחירים? גם לכך אין תשובה.
למשך כמה זמן יוקפאו העלאות מחירים עתידיות?
ככל הנראה ברקת הגיע לסיכומים שונים עם החברות, אולם המוטיב הוא אחיד: ההקפאות יימשכו לפחות עד הקיץ. לרוב מתחיל גל נוסף של העלאות מחירים אחרי חגי תשרי, אך טרם ידוע מה יקרה הפעם.
באיזה מהלכים ינקוט ברקת נגד חברות "סוררות"?
במכתב ששלח בשבוע שעבר ברקת לחברות הוא ציין כי "מדובר ביריקה בפרצופו של ציבור הצרכנים אשר נאמן לכם ומעשיר את קופתכם וכיסכם. בתקופה זו היה מצופה מכם, באופן וולונטרי, להיכנס תחת האלונקה, לשאת בנטל ולסייע.
"סולידריות היא נשמת אפה של החברה בישראל, ולא קיבלתם פטור ממנה. לאור נסיבות אלו החלטתי להשתמש במהלך של 'ביוש רגולטורי'. היה ותבחרו שלא להיכנס תחת האלונקה, תיכנסו ל'רשימה השחורה' שתוצג לציבור, לצד מהלכי הסברה וחשיפה על חומרת התופעה, כך שהצרכן הישראלי ישפוט בעצמו".
בהודעה שהוציא השבוע ציין השר כי "ישנן חברות אשר סירבו ליד המושטת ובחרו להתנתק מהאלונקה לטובת המשך עשיית רווח תוך פרימת הסולידריות המשקית בזמן מלחמה. חברות אלה נכנסות באופן אוטומטי לרשימה השחורה עם פקיעתו של האולטימטום. בימים הקרובים נעדכן באשר למהלכים שיופעלו נגדם".
