גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלקח הקנדי: הממשלה לא מינתה שופטים, ובית המשפט נתן לה קריאת השכמה

בית משפט פדרלי בקנדה חייב את הממשלה למנות שופטים, לאחר שזו גררה רגליים וכתוצאה מכך גרמה לעומס קטסטרופלי על המערכת ​● ישראל ניצלה ממסלול התנגשות דומה סביב הקיפאון הממושך בוועדה לבחירת שופטים ● בשעה טובה, היא תתכנס השבוע

ג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה / צילום: Reuters, BLAIR GABLE
ג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה / צילום: Reuters, BLAIR GABLE

ידוע הפתגם הגורס כי "צרת רבים חצי נחמה", לצד הפתגם הקובע ההפך כי "צרת רבים נחמת טיפשים". לשני הפתגמים יש יסודות ומקורות בדברי חז"ל, ולמעשה הם משלימים זה את זה.

פרשנות | המחוזי אולי ניקה את מלצר, אבל הכתם לא יימחה בקרוב
ירשה דירה מסבתה ושיפצה אותה עם בעלה: האם לאחר הגירושים מגיעות לו זכויות עליה?

אדם המתנחם מכך שגם חברו סובל הוא אכן טיפש, אך צרת רבים יכולה לנחם בכך שהפתרון נמצא יותר בהישג יד ורבים עמלים על היציאה מאפלה לאורה.

כך או כך, מתברר שהצרה של מדינת ישראל איננה נחלתה הבלעדית. השבוע ניתן פסק דין על ידי בית משפט פדרלי בקנדה נגד ראש הממשלה ג'סטין טרודו ושר המשפטים הקנדי, המחייב אותם למנות שופטים לאור החוסר והמצוקה הקיצוניים במדינה. את העתירה הגיש עורך דין שהגדיר את עצמו כעותר ציבורי, והוא מסתמך על מכתבו החריף של נשיא בית המשפט העליון הקנדי על אותה סוגיה. במכתב ששיגר לראש הממשלה טרודו במאי 2023, הוא טען כי המצב בלתי נסבל, גורם למשבר של ממש למערכת המשפט ופוגע במנגנון הדמוקרטי של המדינה.

השלכות על הדמוקרטיה

הנשיא הלין על כך שיש 85 משרות שיפוט פנויות, והמשרות לא מאוישות במשך חודשים ולעיתים אף במשך שנים.

לטענתו, אין לעיכובים הללו שתלויים בראש הממשלה ובשר המשפטים - הסבר מספק. לדבריו, המחסור חמור וקריטי והתנהלות זו מלמדת כי הנושא לא נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשלה.

נשיא העליון הקנדי לא מסתפק בכך ואומר שהמערכת קרובה לנקודת האל־חזור, וכי יהיו לכך השלכות חמורות על הדמוקרטיה כמו גם על היכולת לפסוק בתיקים פליליים ובתיקים אזרחיים שנזנחים. לטענתו, הממצאים מזעזעים.

השופטים נאלצים לברור מבין התיקים הפליליים, ולמרות מאמציהם תיקי פשע חמורים נמשכים ונמרחים בשל העומס. עוד הוא קובע כי מצב זה עלול לערער את האמון הציבורי במוסדות הדמוקרטיים של קנדה, הבריאות הפיזית והנפשית של השופטים נפגעת וכך גם היכולת שלהם לקבל הכשרות חדשות.

המכתב מנוסח בנימוס אך חריף במיוחד. השוו אותו לפניות של מנהל בתי המשפט ויועמ"ש בתי המשפט לשר לוין בעניין הצורך לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. פניותיהם מחווירות למול כתב האישום של נשיא העליון ריצ'ארד וגנר.

פגיעה במגנה כרטא

השופט הנרי בראון קיבל את העתירה נגד ראש הממשלה ושר המשפטים, וקבע כי בזמן הגשת העתירה ביוני 2023 היו 79 משרות שיפוט פנויות, וכעת בפברואר 2024 יש 75 משרות פנויות.

בראון מציין שחוסר המעש הוא קטסטרופלי. לדבריו, רה"מ ושר המשפטים טוחנים מים ולא מילאו את בקשת נשיא העליון וגנר. השופט בראון ציין כי הם לא נתנו שום הסבר להתנהלותם והתפרקותם מאחריות למינוי השופטים והובילו את המערכת למצב מחריד.

השופט בראון קבע כי הוא מקבל במלואן את טענות הנשיא וגנר, ונתן סעד הצהרתי ולפיו עם הסמכות למינוי שופטים מגיעה גם האחריות להוציא את המינויים הללו אל הפועל בתוך פרק זמן סביר. לדבריו, יהיה זה אבסורדי לטעון ששלטון החוק יהיה תלוי בגחמה של הרשות המבצעת.

יש לציין כי ראש הממשלה ושר המשפטים בחרו, כך לפחות על פי פסק הדין, שלא להביא ראיות כלשהן כדי להצדיק את התנהלותם. לא פחות מעניינת מכך היא שאלת הסעד האופרטיבי שנתן השופט בראון.

הוא קבע כי יש להחזיר את המצב למצב שהיה באביב 2016 בתוך פרק זמן סביר. באביב 2016 היו רק 46 משרות שיפוט פנויות. הוא מצפה כי כך תיפתר הבעיה, אולם מסיים את פסק הדין בכך שהוא מעודד את הצדדים, ואף את נשיא בית המשפט העליון הקנדי (אשר הוא כפוף לו) בבקשה לסעדים נוספים במקרה שפסק הדין לא ימולא או לא יספק.

לטענת השופט, התנהלות טרודו פוגעת בעקרונות חוקתיים ועל־חוקתיים מאז המגנה כרטא מלפני 800 שנה. קריאת פסק הדין היא תחושת דה ז'ה וו אחת גדולה.

החל מהשאלה על זכות העמידה של העותר, עבור דרך הפנייה של נשיא העליון שזכתה לכתף קרה ואף דרישה לפסול את המכתב כראיה בבית המשפט, המשך בהתעלמות של שר המשפטים וראש הממשלה ממכתב מיצוי ההליכים של העותר וכלה במחלוקת על שאלת הסמכות החוקית של בית המשפט הפדרלי לעסוק בסוגיה שרחבה הרבה יותר מהשאלה הפדרלית. בית המשפט, יש לציין, קבע כמובן כי יש לו סמכות וכי כפי שנקבע בעבר יש לפרש את מקור הסמכות באופן רחב וליברלי ולא צר. פסק הדין עוסק גם בשאלת הנוהג החוקתי, הפער בין הכרה בנוהג חוקתי לבין שאלת אכיפת הנוהג החוקתי ועוד ועוד.

הליך מינוי שופטים בקנדה דורש מעורבות ייעוצית של ראש הממשלה או של שר המשפטים (תלוי בערכאה). על פי פסק הדין, ראש הממשלה ושר המשפטים טענו כי אין לבית המשפט סמכות בכלל לחייב אותם לייעץ, וכי משך הזמן הוא סוגיה פוליטית המסורה לשיקול דעתם ואין לבית המשפט זכות לקבוע דבר בעניין. השופט הנרי דחה את הטענה.

למרות זאת, השופט בראון נמנע מלתת סעד אופרטיבי נגד ראש הממשלה טרודו ונגד שר המשפטים שלו. הוא יוצא מנקודת הנחה שהסעד ההצהרתי יספיק ומצפה שכך אכן יקרה. הוא קובע כי אמנם לצערו אין לבית המשפט סיבה להניח שהמצב ישתנה ללא פסק הדין, אך אין לו סיבה להאמין שהסעד ההצהרתי אותו פסק יזכה להתעלמות של טרודו ולכן אין צורך בסנקציה או סעד אופרטיבי ספציפי - ומשום כך הוא לא קובע לוח זמנים ספציפי למינויים הנדרשים.

שר המשפטים השתכנע

כמו קנדה, גם ישראל הייתה על מסלול התנגשות בין הרשות השופטת לרשות המבצעת סביב אי מינוי שופטים עקב אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים. המלחמה טרפה את הקלפים, ושכנעה את שר המשפטים יריב לוין שאין זו העת הנכונה להמשיך ולקדם את הרפורמה, עקב המתח האדיר שנוצר בעם.

בשבוע הקרוב תתכנס הוועדה על מנת לבחור סוף סוף שופטים חדשים לבית המשפט השלום והמחוזי לאחר הקפאה של קרוב לשנתיים. חלק משמעותי מהעיכוב נבע מהיציאה לבחירות ב־2022, החלק הארי נבע מהמחלוקת סביב הרפורמה, וחלק קטן מהמלחמה. כך או כך, בשעה טובה המינויים ייצאו לדרך.

יש לקוות שהם יהיו ראויים, וכי השיקולים מצד כלל חברי הוועדה, הן הפוליטיקאים, הן השופטים והן נציגי לשכת עורכי הדין יהיו ענייניים בלבד. על כל פנים, אזכיר שוב שמי שסבור שהעומס והמשבר בניהול התיקים במדינת ישראל ייפתר רק כתוצאה מתוספת שופטים - משלה את עצמו לחלוטין. גם תיקים שנשמעים שלוש פעמים בשבוע נמרחים במשך שנים, ואף תוספת של שופט לא תפתור זאת. דרושה רפורמה, לאו דווקא הרפורמה בהא הידיעה.

עוד כתבות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה