המחוזי אולי ניקה את מלצר, אבל הכתם לא יימחה בקרוב

מי מוכרז כמנצח בהליך שהסתיים אתמול (ד') בבית המשפט המחוזי בירושלים בעניינה של חברת מגדל? המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס חנן מלצר, שיוכל לשוב בשעה טובה מן ההגליה שנכפתה עליו לתל אביב, ולסעוד עם עמיתיו בעיר האורות פתח תקווה? רשות שוק ההון, שהצליחה להכריח את ההנהלה הסוררת של מגדל לקבל על עצמה שורה של התחייבויות ממשל תאגידי שבהן לגמרי לא חפצה? או אולי בכלל מגדל עצמה, שמחזיקה כעת פסק דין מנומק שקובע שחלק לפחות מהחלטת הרשות היה חסר בסיס לגמרי? התשובה העצובה היא אף אחד. ניצחונות מוחלטים שייכים כנראה לעידנים אחרים.

● המחוזי סיים את סאגת מקום הישיבה של מלצר: יו"ר מגדל אחזקות יישב יחד עם ההנהלה
● ירשה דירה מסבתה ושיפצה אותה עם בעלה: האם לאחר הגירושים מגיעות לו זכויות עליה? 

הפרשה שנגמרה (בתקווה) אמש, מתחילה (תלוי מאיפה סופרים) ביולי האחרון, אז הורתה רשות שוק ההון לחברת מגדל ביטוח לבצע שורה של שינויים בבורד ובתקנון: לפעול למינוי יו"ר קבוע עם רקע וניסיון הולמים, לקבוע שתקופת הכהונה של היו"ר לא תפחת משלוש שנים, לקבוע הוראות בתקנון הן ביחס לתקופת הכהונה של היו"ר והן ביחס למספר הדירקטורים הבלתי תלויים - שצריך לעמוד על שליש ועוד אחד, וכן להפריד את מקום מושבו של מלצר, יו"ר מגדל אחזקות ממקום מושבם של יתר בעלי התפקידים במגדל ביטוח.

נזכיר, כי זה חשוב לעניין, שהחלטת הרשות ניתנה לאחר שנים של התרשמות שלילית של אנשיה מניהול החברה, חוסר היציבות בה ושורה של פגמים שנטען כי איתרה בכל הנוגע לממשל התאגידי בה. דברי הרשות היו קשים. צוין כי החברה נוהלה ללא תוכנית אסטרטגית, כי חרף פניות מצד הרשות המשיכו להיעשות שינויים בשדרה הניהולית הבכירה במגדל ביטוח, וכי ישנן אינדיקציות לפגיעה בעצמאותו וביכולתו של דירקטוריון מגדל ביטוח לבצע את תפקידיו, בין היתר בשל התנהלותו של מלצר עצמו.

מגדל ירדה ממרבית הענפים של העץ

הדבר המרכזי שהרשות כיוונה אליו נגע להליך בחירת המנכ"ל. נטען כי מלצר פנה לרונן אגסי, אז בעל תפקיד בכיר בבנק לאומי, מבלי שעדכן קודם את דירקטוריון מגדל ביטוח, או את דירקטוריון מגדל אחזקות. נטען כי היו"ר הזמני של מגדל ביטוח שמע על המו"מ מהתקשורת, וכי ההתערבות של מלצר פגעה בסמכות דירקטוריון מגדל ביטוח למנות מנכ"ל באופן עצמאי, ופגעה כך באפקטיביות של הליך המינוי. הרשות ציינה בעניין הזה כי מלצר הופיע לבקשתו בעניין הזה לפני הדירקטוריון של מגדל ביטוח. טענה נוספת שהועלתה כלפי מלצר נגעה להליך בחירת חברת ייעוץ אסטרטגי למגדל ביטוח. נטען, בגדול, כי מלצר התערב בבחירת היועץ באופן שמנע בעצמאותה של מגדל.

כפי שסופר כבר הרבה מאוד פעמים - מבחינת מגדל היה מדובר בגזירה שהציבור שהוא ההנהלה לא יכול היה לעמוד בה, והיא מיהרה לעתור לבית המשפט המחוזי בירושלים, תוך שטענה בתוקף נגד כלל הוראות הממונה. היא ביקשה גם סעד זמני שימנע את כניסת ההחלטה לתוקף - וסורבה. מיולי ועד מועד הדיון השבוע, בפברואר, פעלה מגדל, תכל'ס, להכניס את השינויים שדרשה הרשות. בהמשך לכך, ובאופן שהיה במידה רבה צפוי, בדיון השבוע היא כבר ירדה ממרבית הענפים של העץ גם באופן פורמלי, והתעקשה רק על השבתו של מלצר לפתח תקווה - הסעד שבו בסופו של דבר גם זכתה. מבחינה של הרשות אפשר לראות בזה הישג: היא הצליחה לגרום לבורד שמטריד שנים את אנשיה לקבל במובן מסוים את מרותה. אולם ההישג הזה נותר מוגבל בלבד לנוכח התעקשותה שלה עצמה שלא לרדת מן העץ בעניין מקום הישיבה של מלצר. התעקשות שעלתה לה בהחלטה שיפוטית קשה מאוד מבחינתה.

בית המשפט המחוזי קבע, בגדול, כי החלטת הרשות בעניינו של מלצר הייתה פשוט מופרכת ונעדרת סטנדרטים בסיסיים במשפט מינהלי - תשתית עובדתית וקשר רציונלי בין האמצעי למטרה. בית המשפט ציין למשל כי החלטת הרשות בנוגע לפגם שמצא הממונה בתהליך בחירת היועץ האסטרטגי למגדל ביטוח לא כללה כל התייחסות מפורשת למלצר, וכי ההתייחסות שכן הייתה, בתגובה שהוגשה על-ידה, ביחס לתוכנית שלכאורה הונחה על שולחנו של מלצר ביחס למגדל ביטוח בתגובה שהוגשה בהליך - לא התמודדה כלל עם טענתה של מגדל אחזקות שלפיה לא היו דברים מעולם.

גם לפרוש בשיא צריך לדעת 

כשבית המשפט פנה לרשות בדיון ושאל אותה אם היא מוסיפה לעמוד על עמדתה, גם ביחס למקום מושבו של מלצר, הוא רמז לה, בעצם, כפי שעושים הרבה מאוד פעמים, על הכיון שלו - אך הרשות התעקשה. גדעוני הוא שופט מוערך. למה שרגולטור פיננסי ירצה החלטה כזו ממנו? מה הוא מרוויח מזה? האם זה בגלל שלא יודעים לשמוע שם את המוזיקה של בית המשפט? שחקנים חוזרים כמו פרקליטים, לרוב יודעים.

הרשות, ניתן רק לשער, רצתה להצטייר שוב כרגולטור חזק, וקיוותה אולי להחלטה שמספרת לעולם את מה שקרה בדיון. שמעלה על הכתב את ההצלחה מול הבורד, שאכן הייתה לא מבוטלת. ובכל זאת, מה שכתוב בהחלטה חורג מכך בהרבה. גם לפרוש בשיא צריך לדעת.

מצדו של מלצר, גם כן קשה מאוד לראות בזה הישג. האיש שהיה עד לפני פחות משלוש שנים המשנה לנשיאת בית המשפט העליון וחתום על שורה ארוכה של פסקי דין במשפט מינהלי, לא אמור להצטייר כחאפר שמדלג על הכללים ונכנס למקומות לא לו. הוא גם לא אמור להיות זה שעל גבו מנהלת חברה ציבורית הליך שעולה לה, רק לפי חישוב ערטילאי של שכר טרחה, סכום עתק. עצם העובדה שהשאלה היכן הוא יושב והאם בכוחה של שיחת מסדרון עמו להשליך על החלטות שהוא אינו אמור להיות מעורב בהן אינה עושה עמו חסד, ומייצרת כתם שיהיה קשה למחות.

מי שמכיר את מלצר האיש, כמו גם את הפסיקה שלו, יודע שגם בבית המשפט הוא לא היה מנוי על הצלעות הפורמליות של המוסד. ובכל זאת הוא היה שופט בו במשך לא מעט שנים. המנייה של בית המשפט העליון אמנם יורדת בשנים האחרונות, ממש לא רק באשמתו, אבל הוא בטח לא צריך להיות זה שעוזר לכך.