גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי יקבע? בג"ץ לא מכריע ושתי ערכאות ידונו במקביל במזונות ילדים

מקרה אבסורדי שבו דיון במזונות ילדים מתנהל במקביל בשתי ערכאות שונות ממחיש את הכאוס השורר כיום בתחום, וחוסר הוודאות שחווים הצדדים ● הערכאות הדתית והאזרחית מפרשות בצורות שונות את פסיקת העליון בעניין סמכויות הדיון במזונות ● בג"ץ, שיכול ואמור לעשות סדר, מתמהמה בינתיים

צילומים: shutterstock, אמיר מאירי
צילומים: shutterstock, אמיר מאירי

בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קבע ביום חמישי האחרון כי מזונות ילדים של בני זוג בהליכי גירושים יידונו בפניו לבקשת האם, לאחר שבית הדין הרבני קבע שבועיים קודם כי הוא זה שיכריע בסוגיה, לאחר שהאב הקדים ופנה לרבני.

כפי שנחשף בגלובס: זו החברה החדשה בוועדה לבחירת שופטים 
האח, האישה, הדירה והפסיקה של בית הדין הרבני 

התוצאה אבסורדית: בני הזוג נדרשים להגיש תגובות לבקשה למזונות בשתי הערכאות, שיכריעו באותו העניין. מצב זה גורם לבזבוז זמן של הצדדים ושל בתי המשפט ולהוצאות כספיות מיותרות בשל כפל ההתדיינות, ועלול להביא להחלטות סותרות ולמבוי סתום.

הכאוס נובע מכך שהערכאות האזרחית והדתית מפרשות אחרת את המצב המשפטי, כך שבתי הדין הרבניים לא פועלים לפי פסיקת בית המשפט העליון, הקובעת כי ניתן לדון ברבני רק אם שני הצדדים הסכימו. ארבעה גברים עתרו לבג"ץ בשנת 2021, שיקבע כי הרבני כפוף להחלטת בית המשפט העליון, ויבטל החלטות שניתנו בעניינם ברבני, אך עד היום לא ניתן פסק דין על ידי ההרכב בראשותו של השופט נעם סולברג. חוסר האחידות גורם לחוסר ודאות, ומחריף את הקשיים שממילא כרוכים בהליך גירושים.

"מרוץ הסמכויות"

המחלוקת מתחילה מכך שלבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה, לפי החוק, לדון בתביעות הכרוכות בהליך הגירושים, בהן מזונות ילדים. מצב זה הוביל ל"מרוץ הסמכויות" הידוע, שבו הצד שהקדים להגיש את התביעה קובע היכן היא תידון.

בשנות ה-70 בית המשפט העליון קבע בהלכה המכונה "הלכת שרגאי", כי הרבני יוכל לדון במזונות ילדים רק אם הצדדים הסכימו על כך. בתי הדין הרבניים נטו לכבד את ההלכה, אך היו גם כאלו שהמשיכו לדון במזונות, תוך מתן פרשנות שונה לפסק הדין.

בשנת 2019 החיה בית המשפט העליון את ההלכה, כך שנקבע כי בהיעדר הסכמה בין הצדדים על הערכאה, הסמכות לדון במזונות ילדים מסורה למערכת המשפט האזרחית, גם אם אחד הצדדים הקדים ופנה לרבני. זאת למעט תביעות להשבת הוצאות ספציפיות.

שנתיים לאחר מכן, בשנת 2021, קבע בית הדין הרבני הגדול, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון, כי לבתי הדין הרבניים יש סמכות לדון במזונות קטינים גם ללא הסכמה. הנימוק היה כי העליון סטה מהלכת שרגאי, שלא שללה את סמכותו, וכי ממילא הרבני אינו כפוף לבית המשפט העליון אלא במסגרת עתירה לבג"ץ. הפסיקה הובילה להחלטות הסותרות בין הערכאות ולכך שבתי הדין הרבניים ממשיכים לפסוק בניגוד לקביעת בית המשפט העליון. פסק הדין הוביל להגשת העתירה.

בינואר 2023 הוציא בג"ץ צו על תנאי, המורה לבית הדין הרבני הגדול להסביר מדוע לא יבוטלו החלטות של בתי הדין הרבניים שדנו ללא הסכמת שני הצדדים. בספטמבר התקיים דיון, שבו הביעו השופטים עמדות לטובת העתירה, אך עד היום לא ניתן פסק הדין. בינתיים השופטת ענת ברון, שישבה בהרכב, פרשה, ובמקומה מונתה השופטת רות רונן. היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה מיוזמתה להליך, והבהירה כי בתי הדין הרבניים חרגו מסמכותם כאשר דנו בתיקי מזונות בניגוד להלכה קיימת של בית המשפט העליון.

 

מאז הוגשה העתירה התנהלות בתי הדין הרבניים אינה אחידה. חלק קטן מהדיינים, בעיקר בבית הדין בת"א, אינם נוטלים סמכות נוכח "המצב המשפטי המעומעם" והבג"ץ שטרם הוכרע. כך למשל, במהלך ינואר, הרב צבי בן יעקב והרב שלמה שטסמן, שניהם מבית הדין הרבני בתל אביב, קבעו בתיקים שונים כי לא ידונו במזונות, מאחר שהנושא תלוי ועומד בפני בג"ץ. עם זאת, רוב ממשיכים לדון ולקבוע מזונות ילדים.

ובחזרה להליך המתנהל בימים אלו, המדגים את ההתנגשות של המערכת הדתית והאזרחית. שופטת המשפחה עינת גלעד משולם מבית המשפט לענייני משפחה בחדרה קיבלה בקשה לקביעת מזונות זמניים שהגישה אישה. השופטת הוצבה בפני העובדה כי בית הדין הרבני פסק מספר ימים קודם כי ידון, בנימוק שהתביעה הוגשה לראשונה ברבני.

בפסיקה קיים "כלל כיבוד הערכאות", הקובע כי כשערכאה אחת קובעת שיש בסמכותה לדון בנושא, ערכאה אחרת צריכה לכבד זאת. לכלל זה יש חריג כאשר ההחלטה הראשונה ניתנה בחוסר סמכות.

השופטת גלעד משולם קבעה כי כלל כיבוד הערכאות לא חל במקרה הזה, מאחר שהרבני לא היה מוסמך לקבוע כי הוא רשאי לדון, בהיעדר הסכמת האישה. באשר לפסיקה של הרבני הגדול, קבעה כי בית המשפט לענייני משפחה כפוף לבית המשפט העליון, ולא לרבני הגדול.

לדברי עוה"ד ליאת שקלרז ודנה תירוש, המייצגות את האב בתיק: "הנושא מונח על שולחנו של בג"ץ, שהיה אמור להכריע עוד בספטמבר 23' ולפתור את הפלונטר המשפטי שנוצר. בינתיים אנחנו מצויים במצב בלתי מתקבל על הדעת שפוגע בציבור המתדיינים, גם בבחינת עיכוב בפסיקות מזונות ילדים, שנוצר כתוצאה מהגשת בקשות לשתי ערכאות השיפוט, וגם כספית, כאשר צדדים נאלצים להתנהל במקביל בשתי ערכאות. למעשה, סעד של מזונות קטינים, שהרבה פעמים הוא צורך דחוף שנועד לספק לילדים את צורכי הבסיס, מתעכב ואף עולה הרבה יותר מהמזונות שייפסקו בסוף. זה אבסורד".

עורכות הדין ליאת שקלרז ודנה תירוש ממשרד שקלרז-תירוש / צילום: שרון לוין

גם עורכי הדין שרון סגל וענבר ישראל, המייצגים את האם בהליך, מצביעים על הבעייתיות במצב. "יש חוסר ודאות למתדיינים. לא יודעים איך הנושא יוכרע. ביה"ד הרבני קובע לפי אמות המידה שלו. דיין אינו שופט והוא לא משתמש בפסיקות העליון. כך שבכל ערכאה פוסקים אחרת".

עו''ד ענבר ישראל / צילום: יח''צ

החשיבות בבחירת הערכאה הפכה לקריטית לאחר שהעליון (בע"מ 919/15) קבע בשנת 2017 לראשונה שוויון בנטל המזונות בין הורים במשמורת משותפת שיכולותיהם הכלכליות דומות בדרך של מבחן ההכנסות. הלכה זו שיפרה את מצבם של האבות הגרושים, שקודם היו משלמים מזונות ללא תלות בהכנסה של האם. בבתי הדין הרבניים לא מקיימים את מבחן ההכנסות.

"לא מכבדות זו את זו"

"יש בלגן. אף ערכאה לא מכבדת את השנייה", אומרת עו"ד מאיה רוטנברג המייצגת בבג"ץ. "בתי הדין הרבניים פוסקים לא על פי שיקול טובת הילדים. למשפחות אין את הוודאות. מי שמשלם את המחיר הם הילדים, כי אם האם תצטרך להחזיר מזונות, בעקבות הבג"ץ, זה יהיה בעייתי ויגרור בעיות כלכליות. מאידך, אבות קורסים כי מחייבים ברבני במזונות ללא תלות בהכנסות של האם".

"שופטי בג"ץ דחו בדיון שהתקיים בספטמבר את הפרשנות של בית הדין הרבני. למרות זאת, בג"ץ מתעכב עם מתן פסק הדין וזה גורם לפגיעה קשה", אומר עו"ד יואב מזא"ה, המייצג בבג"ץ את עמותת "הורות משותפת-טובת הילד", שהצטרפה כידידת ביהמ"ש.

"ההתנהגות של ביה"ד הרבני גורמת למרוץ סמכויות. יש משפחות רבות שמתנהל לגביהן דיון ברבניים ללא סמכות. בתי הדין לא מכירים בחלוקה שווניות ומחייבים במזונות את האב, באופן שמביא אותו למצב כלכלי קשה".

ביולי 2023 פרסם משרד הדתות, בראשות השר מיכאל מלכיאלי, תזכיר הצעת חוק שעורר סערה. התזכיר נועד להפוך את הלכת העליון. לפי התזכיר, בתי הדין הרבניים יוכלו לדון במזונות ילדים כחלק מהליך גירושים - ללא הסכמת שני הצדדים. התזכיר לא קודם מאז.

תגובת בתי המשפט: "הדיון האחרון היה בסוף חודש ספטמבר. הרכב השופטים שוקד על פסק הדין".

עוד כתבות

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

מה הפיל את מטבע הביטקוין? / צילום: Shutterstock

צניחה של 22% מהשיא: מה הפיל את מטבע הביטקוין באפריל?

מספר אירועים טלטלו את מטבע הקריפטו הגדול בעולם בחודש אפריל ● התחממות האינפלציה בארה"ב, גזר הדין של מנכ"ל בייננס לשעבר ואירוע החצייה הן רק חלק מהם ● מה הוביל לנפילת מטבע הקריפטו הגדול, ומי עוד מושפע מכך?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד, ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות בחברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"