גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי יקבע? בג"ץ לא מכריע, ושתי ערכאות ידונו במקביל במזונות ילדים

מקרה אבסורדי שבו דיון במזונות ילדים מתנהל במקביל בשתי ערכאות שונות ממחיש את הכאוס השורר כיום בתחום, וחוסר הוודאות שחווים הצדדים ● הערכאות הדתית והאזרחית מפרשות בצורות שונות את פסיקת העליון בעניין סמכויות הדיון במזונות ● בג"ץ, שיכול ואמור לעשות סדר, מתמהמה בינתיים

צילומים: shutterstock, אמיר מאירי
צילומים: shutterstock, אמיר מאירי

בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קבע ביום חמישי האחרון כי מזונות ילדים של בני זוג בהליכי גירושים יידונו בפניו לבקשת האם, לאחר שבית הדין הרבני קבע שבועיים קודם כי הוא זה שיכריע בסוגיה, לאחר שהאב הקדים ופנה לרבני.

כפי שנחשף בגלובס: זו החברה החדשה בוועדה לבחירת שופטים
האח, האישה, הדירה והפסיקה של בית הדין הרבני

התוצאה אבסורדית: בני הזוג נדרשים להגיש תגובות לבקשה למזונות בשתי הערכאות, שיכריעו באותו העניין. מצב זה גורם לבזבוז זמן של הצדדים ושל בתי המשפט ולהוצאות כספיות מיותרות בשל כפל ההתדיינות, ועלול להביא להחלטות סותרות ולמבוי סתום.

הכאוס נובע מכך שהערכאות האזרחית והדתית מפרשות אחרת את המצב המשפטי, כך שבתי הדין הרבניים לא פועלים לפי פסיקת בית המשפט העליון, הקובעת כי ניתן לדון ברבני רק אם שני הצדדים הסכימו. ארבעה גברים עתרו לבג"ץ בשנת 2021, שיקבע כי הרבני כפוף להחלטת בית המשפט העליון, ויבטל החלטות שניתנו בעניינם ברבני, אך עד היום לא ניתן פסק דין על ידי ההרכב בראשותו של השופט נעם סולברג. חוסר האחידות גורם לחוסר ודאות, ומחריף את הקשיים שממילא כרוכים בהליך גירושים.

"מרוץ הסמכויות"

המחלוקת מתחילה מכך שלבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה, לפי החוק, לדון בתביעות הכרוכות בהליך הגירושים, בהן מזונות ילדים. מצב זה הוביל ל"מרוץ הסמכויות" הידוע, שבו הצד שהקדים להגיש את התביעה קובע היכן היא תידון.

בשנות ה-70 בית המשפט העליון קבע בהלכה המכונה "הלכת שרגאי", כי הרבני יוכל לדון במזונות ילדים רק אם הצדדים הסכימו על כך. בתי הדין הרבניים נטו לכבד את ההלכה, אך היו גם כאלו שהמשיכו לדון במזונות, תוך מתן פרשנות שונה לפסק הדין.

בשנת 2019 החיה בית המשפט העליון את ההלכה, כך שנקבע כי בהיעדר הסכמה בין הצדדים על הערכאה, הסמכות לדון במזונות ילדים מסורה למערכת המשפט האזרחית, גם אם אחד הצדדים הקדים ופנה לרבני. זאת למעט תביעות להשבת הוצאות ספציפיות.

שנתיים לאחר מכן, בשנת 2021, קבע בית הדין הרבני הגדול, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון, כי לבתי הדין הרבניים יש סמכות לדון במזונות קטינים גם ללא הסכמה. הנימוק היה כי העליון סטה מהלכת שרגאי, שלא שללה את סמכותו, וכי ממילא הרבני אינו כפוף לבית המשפט העליון אלא במסגרת עתירה לבג"ץ. הפסיקה הובילה להחלטות הסותרות בין הערכאות ולכך שבתי הדין הרבניים ממשיכים לפסוק בניגוד לקביעת בית המשפט העליון. פסק הדין הוביל להגשת העתירה.

בינואר 2023 הוציא בג"ץ צו על תנאי, המורה לבית הדין הרבני הגדול להסביר מדוע לא יבוטלו החלטות של בתי הדין הרבניים שדנו ללא הסכמת שני הצדדים. בספטמבר התקיים דיון, שבו הביעו השופטים עמדות לטובת העתירה, אך עד היום לא ניתן פסק הדין. בינתיים השופטת ענת ברון, שישבה בהרכב, פרשה, ובמקומה מונתה השופטת רות רונן. היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה מיוזמתה להליך, והבהירה כי בתי הדין הרבניים חרגו מסמכותם כאשר דנו בתיקי מזונות בניגוד להלכה קיימת של בית המשפט העליון.

מאז הוגשה העתירה התנהלות בתי הדין הרבניים אינה אחידה. חלק קטן מהדיינים, בעיקר בבית הדין בת"א, אינם נוטלים סמכות נוכח "המצב המשפטי המעומעם" והבג"ץ שטרם הוכרע. כך למשל, במהלך ינואר, הרב צבי בן יעקב והרב שלמה שטסמן, שניהם מבית הדין הרבני בתל אביב, קבעו בתיקים שונים כי לא ידונו במזונות, מאחר שהנושא תלוי ועומד בפני בג"ץ. עם זאת, רוב ממשיכים לדון ולקבוע מזונות ילדים.

ובחזרה להליך המתנהל בימים אלו, המדגים את ההתנגשות של המערכת הדתית והאזרחית. שופטת המשפחה עינת גלעד משולם מבית המשפט לענייני משפחה בחדרה קיבלה בקשה לקביעת מזונות זמניים שהגישה אישה. השופטת הוצבה בפני העובדה כי בית הדין הרבני פסק מספר ימים קודם כי ידון, בנימוק שהתביעה הוגשה לראשונה ברבני.

בפסיקה קיים "כלל כיבוד הערכאות", הקובע כי כשערכאה אחת קובעת שיש בסמכותה לדון בנושא, ערכאה אחרת צריכה לכבד זאת. לכלל זה יש חריג כאשר ההחלטה הראשונה ניתנה בחוסר סמכות.

השופטת גלעד משולם קבעה כי כלל כיבוד הערכאות לא חל במקרה הזה, מאחר שהרבני לא היה מוסמך לקבוע כי הוא רשאי לדון, בהיעדר הסכמת האישה. באשר לפסיקה של הרבני הגדול, קבעה כי בית המשפט לענייני משפחה כפוף לבית המשפט העליון, ולא לרבני הגדול.

לדברי עוה"ד ליאת שקלרז ודנה תירוש, המייצגות את האב בתיק: "הנושא מונח על שולחנו של בג"ץ, שהיה אמור להכריע עוד בספטמבר 23' ולפתור את הפלונטר המשפטי שנוצר. בינתיים אנחנו מצויים במצב בלתי מתקבל על הדעת שפוגע בציבור המתדיינים, גם בבחינת עיכוב בפסיקות מזונות ילדים, שנוצר כתוצאה מהגשת בקשות לשתי ערכאות השיפוט, וגם כספית, כאשר צדדים נאלצים להתנהל במקביל בשתי ערכאות. למעשה, סעד של מזונות קטינים, שהרבה פעמים הוא צורך דחוף שנועד לספק לילדים את צורכי הבסיס, מתעכב ואף עולה הרבה יותר מהמזונות שייפסקו בסוף. זה אבסורד".

עורכות הדין ליאת שקלרז ודנה תירוש ממשרד שקלרז-תירוש / צילום: שרון לוין

גם עורכי הדין שרון סגל וענבר ישראל, המייצגים את האם בהליך, מצביעים על הבעייתיות במצב. "יש חוסר ודאות למתדיינים. לא יודעים איך הנושא יוכרע. ביה"ד הרבני קובע לפי אמות המידה שלו. דיין אינו שופט והוא לא משתמש בפסיקות העליון. כך שבכל ערכאה פוסקים אחרת".

עו''ד ענבר ישראל / צילום: יח''צ

החשיבות בבחירת הערכאה הפכה לקריטית לאחר שהעליון (בע"מ 919/15) קבע בשנת 2017 לראשונה שוויון בנטל המזונות בין הורים במשמורת משותפת שיכולותיהם הכלכליות דומות בדרך של מבחן ההכנסות. הלכה זו שיפרה את מצבם של האבות הגרושים, שקודם היו משלמים מזונות ללא תלות בהכנסה של האם. בבתי הדין הרבניים לא מקיימים את מבחן ההכנסות.

"לא מכבדות זו את זו"

"יש בלגן. אף ערכאה לא מכבדת את השנייה", אומרת עו"ד מאיה רוטנברג המייצגת בבג"ץ. "בתי הדין הרבניים פוסקים לא על פי שיקול טובת הילדים. למשפחות אין את הוודאות. מי שמשלם את המחיר הם הילדים, כי אם האם תצטרך להחזיר מזונות, בעקבות הבג"ץ, זה יהיה בעייתי ויגרור בעיות כלכליות. מאידך, אבות קורסים כי מחייבים ברבני במזונות ללא תלות בהכנסות של האם".

"שופטי בג"ץ דחו בדיון שהתקיים בספטמבר את הפרשנות של בית הדין הרבני. למרות זאת, בג"ץ מתעכב עם מתן פסק הדין וזה גורם לפגיעה קשה", אומר עו"ד יואב מזא"ה, המייצג בבג"ץ את עמותת "הורות משותפת-טובת הילד", שהצטרפה כידידת ביהמ"ש.

"ההתנהגות של ביה"ד הרבני גורמת למרוץ סמכויות. יש משפחות רבות שמתנהל לגביהן דיון ברבניים ללא סמכות. בתי הדין לא מכירים בחלוקה שווניות ומחייבים במזונות את האב, באופן שמביא אותו למצב כלכלי קשה".

ביולי 2023 פרסם משרד הדתות, בראשות השר מיכאל מלכיאלי, תזכיר הצעת חוק שעורר סערה. התזכיר נועד להפוך את הלכת העליון. לפי התזכיר, בתי הדין הרבניים יוכלו לדון במזונות ילדים כחלק מהליך גירושים - ללא הסכמת שני הצדדים. התזכיר לא קודם מאז.

תגובת בתי המשפט: "הדיון האחרון היה בסוף חודש ספטמבר. הרכב השופטים שוקד על פסק הדין".

עוד כתבות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?