גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי יקבע? בג"ץ לא מכריע, ושתי ערכאות ידונו במקביל במזונות ילדים

מקרה אבסורדי שבו דיון במזונות ילדים מתנהל במקביל בשתי ערכאות שונות ממחיש את הכאוס השורר כיום בתחום, וחוסר הוודאות שחווים הצדדים ● הערכאות הדתית והאזרחית מפרשות בצורות שונות את פסיקת העליון בעניין סמכויות הדיון במזונות ● בג"ץ, שיכול ואמור לעשות סדר, מתמהמה בינתיים

צילומים: shutterstock, אמיר מאירי
צילומים: shutterstock, אמיר מאירי

בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קבע ביום חמישי האחרון כי מזונות ילדים של בני זוג בהליכי גירושים יידונו בפניו לבקשת האם, לאחר שבית הדין הרבני קבע שבועיים קודם כי הוא זה שיכריע בסוגיה, לאחר שהאב הקדים ופנה לרבני.

כפי שנחשף בגלובס: זו החברה החדשה בוועדה לבחירת שופטים
האח, האישה, הדירה והפסיקה של בית הדין הרבני

התוצאה אבסורדית: בני הזוג נדרשים להגיש תגובות לבקשה למזונות בשתי הערכאות, שיכריעו באותו העניין. מצב זה גורם לבזבוז זמן של הצדדים ושל בתי המשפט ולהוצאות כספיות מיותרות בשל כפל ההתדיינות, ועלול להביא להחלטות סותרות ולמבוי סתום.

הכאוס נובע מכך שהערכאות האזרחית והדתית מפרשות אחרת את המצב המשפטי, כך שבתי הדין הרבניים לא פועלים לפי פסיקת בית המשפט העליון, הקובעת כי ניתן לדון ברבני רק אם שני הצדדים הסכימו. ארבעה גברים עתרו לבג"ץ בשנת 2021, שיקבע כי הרבני כפוף להחלטת בית המשפט העליון, ויבטל החלטות שניתנו בעניינם ברבני, אך עד היום לא ניתן פסק דין על ידי ההרכב בראשותו של השופט נעם סולברג. חוסר האחידות גורם לחוסר ודאות, ומחריף את הקשיים שממילא כרוכים בהליך גירושים.

"מרוץ הסמכויות"

המחלוקת מתחילה מכך שלבתי הדין הרבניים ולבתי המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה, לפי החוק, לדון בתביעות הכרוכות בהליך הגירושים, בהן מזונות ילדים. מצב זה הוביל ל"מרוץ הסמכויות" הידוע, שבו הצד שהקדים להגיש את התביעה קובע היכן היא תידון.

בשנות ה-70 בית המשפט העליון קבע בהלכה המכונה "הלכת שרגאי", כי הרבני יוכל לדון במזונות ילדים רק אם הצדדים הסכימו על כך. בתי הדין הרבניים נטו לכבד את ההלכה, אך היו גם כאלו שהמשיכו לדון במזונות, תוך מתן פרשנות שונה לפסק הדין.

בשנת 2019 החיה בית המשפט העליון את ההלכה, כך שנקבע כי בהיעדר הסכמה בין הצדדים על הערכאה, הסמכות לדון במזונות ילדים מסורה למערכת המשפט האזרחית, גם אם אחד הצדדים הקדים ופנה לרבני. זאת למעט תביעות להשבת הוצאות ספציפיות.

שנתיים לאחר מכן, בשנת 2021, קבע בית הדין הרבני הגדול, בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון, כי לבתי הדין הרבניים יש סמכות לדון במזונות קטינים גם ללא הסכמה. הנימוק היה כי העליון סטה מהלכת שרגאי, שלא שללה את סמכותו, וכי ממילא הרבני אינו כפוף לבית המשפט העליון אלא במסגרת עתירה לבג"ץ. הפסיקה הובילה להחלטות הסותרות בין הערכאות ולכך שבתי הדין הרבניים ממשיכים לפסוק בניגוד לקביעת בית המשפט העליון. פסק הדין הוביל להגשת העתירה.

בינואר 2023 הוציא בג"ץ צו על תנאי, המורה לבית הדין הרבני הגדול להסביר מדוע לא יבוטלו החלטות של בתי הדין הרבניים שדנו ללא הסכמת שני הצדדים. בספטמבר התקיים דיון, שבו הביעו השופטים עמדות לטובת העתירה, אך עד היום לא ניתן פסק הדין. בינתיים השופטת ענת ברון, שישבה בהרכב, פרשה, ובמקומה מונתה השופטת רות רונן. היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה מיוזמתה להליך, והבהירה כי בתי הדין הרבניים חרגו מסמכותם כאשר דנו בתיקי מזונות בניגוד להלכה קיימת של בית המשפט העליון.

מאז הוגשה העתירה התנהלות בתי הדין הרבניים אינה אחידה. חלק קטן מהדיינים, בעיקר בבית הדין בת"א, אינם נוטלים סמכות נוכח "המצב המשפטי המעומעם" והבג"ץ שטרם הוכרע. כך למשל, במהלך ינואר, הרב צבי בן יעקב והרב שלמה שטסמן, שניהם מבית הדין הרבני בתל אביב, קבעו בתיקים שונים כי לא ידונו במזונות, מאחר שהנושא תלוי ועומד בפני בג"ץ. עם זאת, רוב ממשיכים לדון ולקבוע מזונות ילדים.

ובחזרה להליך המתנהל בימים אלו, המדגים את ההתנגשות של המערכת הדתית והאזרחית. שופטת המשפחה עינת גלעד משולם מבית המשפט לענייני משפחה בחדרה קיבלה בקשה לקביעת מזונות זמניים שהגישה אישה. השופטת הוצבה בפני העובדה כי בית הדין הרבני פסק מספר ימים קודם כי ידון, בנימוק שהתביעה הוגשה לראשונה ברבני.

בפסיקה קיים "כלל כיבוד הערכאות", הקובע כי כשערכאה אחת קובעת שיש בסמכותה לדון בנושא, ערכאה אחרת צריכה לכבד זאת. לכלל זה יש חריג כאשר ההחלטה הראשונה ניתנה בחוסר סמכות.

השופטת גלעד משולם קבעה כי כלל כיבוד הערכאות לא חל במקרה הזה, מאחר שהרבני לא היה מוסמך לקבוע כי הוא רשאי לדון, בהיעדר הסכמת האישה. באשר לפסיקה של הרבני הגדול, קבעה כי בית המשפט לענייני משפחה כפוף לבית המשפט העליון, ולא לרבני הגדול.

לדברי עוה"ד ליאת שקלרז ודנה תירוש, המייצגות את האב בתיק: "הנושא מונח על שולחנו של בג"ץ, שהיה אמור להכריע עוד בספטמבר 23' ולפתור את הפלונטר המשפטי שנוצר. בינתיים אנחנו מצויים במצב בלתי מתקבל על הדעת שפוגע בציבור המתדיינים, גם בבחינת עיכוב בפסיקות מזונות ילדים, שנוצר כתוצאה מהגשת בקשות לשתי ערכאות השיפוט, וגם כספית, כאשר צדדים נאלצים להתנהל במקביל בשתי ערכאות. למעשה, סעד של מזונות קטינים, שהרבה פעמים הוא צורך דחוף שנועד לספק לילדים את צורכי הבסיס, מתעכב ואף עולה הרבה יותר מהמזונות שייפסקו בסוף. זה אבסורד".

עורכות הדין ליאת שקלרז ודנה תירוש ממשרד שקלרז-תירוש / צילום: שרון לוין

גם עורכי הדין שרון סגל וענבר ישראל, המייצגים את האם בהליך, מצביעים על הבעייתיות במצב. "יש חוסר ודאות למתדיינים. לא יודעים איך הנושא יוכרע. ביה"ד הרבני קובע לפי אמות המידה שלו. דיין אינו שופט והוא לא משתמש בפסיקות העליון. כך שבכל ערכאה פוסקים אחרת".

עו''ד ענבר ישראל / צילום: יח''צ

החשיבות בבחירת הערכאה הפכה לקריטית לאחר שהעליון (בע"מ 919/15) קבע בשנת 2017 לראשונה שוויון בנטל המזונות בין הורים במשמורת משותפת שיכולותיהם הכלכליות דומות בדרך של מבחן ההכנסות. הלכה זו שיפרה את מצבם של האבות הגרושים, שקודם היו משלמים מזונות ללא תלות בהכנסה של האם. בבתי הדין הרבניים לא מקיימים את מבחן ההכנסות.

"לא מכבדות זו את זו"

"יש בלגן. אף ערכאה לא מכבדת את השנייה", אומרת עו"ד מאיה רוטנברג המייצגת בבג"ץ. "בתי הדין הרבניים פוסקים לא על פי שיקול טובת הילדים. למשפחות אין את הוודאות. מי שמשלם את המחיר הם הילדים, כי אם האם תצטרך להחזיר מזונות, בעקבות הבג"ץ, זה יהיה בעייתי ויגרור בעיות כלכליות. מאידך, אבות קורסים כי מחייבים ברבני במזונות ללא תלות בהכנסות של האם".

"שופטי בג"ץ דחו בדיון שהתקיים בספטמבר את הפרשנות של בית הדין הרבני. למרות זאת, בג"ץ מתעכב עם מתן פסק הדין וזה גורם לפגיעה קשה", אומר עו"ד יואב מזא"ה, המייצג בבג"ץ את עמותת "הורות משותפת-טובת הילד", שהצטרפה כידידת ביהמ"ש.

"ההתנהגות של ביה"ד הרבני גורמת למרוץ סמכויות. יש משפחות רבות שמתנהל לגביהן דיון ברבניים ללא סמכות. בתי הדין לא מכירים בחלוקה שווניות ומחייבים במזונות את האב, באופן שמביא אותו למצב כלכלי קשה".

ביולי 2023 פרסם משרד הדתות, בראשות השר מיכאל מלכיאלי, תזכיר הצעת חוק שעורר סערה. התזכיר נועד להפוך את הלכת העליון. לפי התזכיר, בתי הדין הרבניים יוכלו לדון במזונות ילדים כחלק מהליך גירושים - ללא הסכמת שני הצדדים. התזכיר לא קודם מאז.

תגובת בתי המשפט: "הדיון האחרון היה בסוף חודש ספטמבר. הרכב השופטים שוקד על פסק הדין".

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"