גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

אדנוק, חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי, נכנסה בשבוע שעבר, לראשונה, למזרח הים התיכון - במסגרת שיתוף פעולה במים הכלכליים של מצרים עם ענקית האנרגיה BP (בריטיש פטרוליום). זה קרה כשנה לאחר פתיחת המו"מ לרכישת כמחצית ממניות ניו מד (לשעבר, דלק קידוחים) על ידי שתי החברות.

● השבוע בתעשיות הבטחוניות | המל"ט החדש של אלביט ועסקת הענק של ידידת ישראל
● המדינה המפתיעה שבה חברה של רפאל רוצה לפתוח מפעל לייצור טילי נ"ט

ישנן תהיות רבות בנוגע להשפעות המהלך על ענף האנרגיה בישראל ככלל ועל עסקת ניו מד בפרט. ארבע הערות על כניסת הענקית האמירותית לענף האנרגיה האזורי:

1שיתוף הפעולה הבריטי־אמירותי

אדנוק (49%) ו־ BP (51%) החליטו להקים מיזם משותף (Joint Venture) במצרים, שבו הענקית הבריטית תעביר את חלקה בשלושה זיכיונות פיתוח ובהסכמי חיפושים במצרים למיזם. מנגד, אדנוק תזרים מזומנים עבור השקעות עתידיות.

בחירת החברות להדק את שיתוף הפעולה ביניהן באמצעות מצרים אינה מקרית, משום שמדובר במעצמת גז טבעי במזרח הים התיכון ובאפריקה. בשנת 2022, למשל, מצרים הפיקה כ־64.5 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) גז טבעי, שמהווים יותר מרבע מכלל ההפקה האפריקאית. לצורך ההשוואה, הפקת הגז של מדינת ישראל באותה השנה עמדה על כ־21.9 BCM. שיקול נוסף בבחירה במצרים היא מעורבות BP בשדות שמהווים כ־70% מהגז המצרי.

עוד בטרם המיזם החדש, BP הייתה שחקנית משמעותית במצרים עם 10% מבלוק שורוק שכולל את מאגר הגז "זוהר", הגדול ביותר באזור (כ־850 BCM, לעומת כ־620 BCM בלוויתן הישראלי). בד בבד, BP מחזיקה ב־100% מבלוק צפון דלמייטה שכולל את שדה אטול (כ־45 BCM), וכ־50% מבלוק צפון אל־בורג' - בו נמצא שדה סאטיס שטרם פותח. האחזקות הללו, כאמור, יועברו למיזם המשותף עם אדנוק, לצד רישיונות החיפוש באזורים צפון אל־טייבה, בלטריקס־סטי מזרח, וצפון אל־פיירוז.

2מצב העסקה עם ניו מד

במרץ 2023 הכתה את ענף האנרגיה הישראלי הידיעה כי BP ואדנוק מעוניינות לרכוש מחצית משותפות ניו מד (לשעבר, דלק קידוחים) שבשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה: כל יחידות ההשתתפות שבידי הציבור (45%), וכ־5% מיחידות ההשתתפות של קבוצת דלק.

ההפתעה לא הייתה בהכרח מעצם ההתעניינות בניו מד, הבעלים של 45.33% ממאגר לוויתן הגדול בישראל, אלא מהמחיר של כ־12.05 שקל עבור כל יחידת השתתפות, קרי שווי של כ־14.2 מיליארד שקל. מחיר זה היה גבוה בכ־65% מהשער שבו נסגר המסחר באותו זמן.

כחצי שנה לאחר מכן, נודע מדיווח של רויטרס כי ועדה עצמאית שנועדה לבחון את הצעת אדנוק ו־BP המליצה כי יש להגדיל את ההצעה ב־10%-12%, או בכ־250 מיליון דולר. כיום, המו"מ עדיין מתנהל בין ניו מד לבין אדנוק ו־BP.

3חיפושי הגז בישראל

השפעה מעניינת שעשויה לנבוע מהשלמת הרכישה של מחצית מניו מד, היא בכלל שינוי מבנה האחזקות בחיפושי הגז בצפון המים הכלכליים של ישראל. בחודש אוקטובר הכריז משרד האנרגיה והתשתיות על זכייתה של ניו מד במכרז לחיפושי גז בבלוק I, מערבית למאגר כריש, לצד BP וענקית האנרגיה של אזרבייג'ן, סוקאר. זאת, כאשר מבנה האחזקות כולל כ־33.3% לכל חברה.

לגלובס נודע כי במידה ורכישת 50% מניו מד תתממש, המיזם המשותף של BP ואדנוק במצרים לא צפוי לבוא לידי ביטוי בבלוק I. מה שעשוי לקרות הוא שחברת BP תעביר את ה-33.3% שלה לידי ניו מד, שתחזיק בכ-66.6%. זה לא ישנה את תפקידה של סוקאר כמפעילה, שהרי בחירתה לתפקיד נובעת מהגבלים עסקיים שקשורים לחברה הישראלית.

בתוך כך, בעת שהקונסורציום של ניו מד, BP וסוקאר זכה בבלוק I, במקבץ G, דרומית־מערבית ללוויתן, זכו רציו (מחזיקה ב־15% מלוויתן) עם דנה פטרוליום (פועלת בים הצפוני) ו־ ENI האיטלקית (בתור המפעילה). אלו הם רק שניים מתוך ארבעת המקבצים שהוקצו במכרז, כשלגבי השניים הנוספים אין עדיין הערכת זמן למועד ההכרעה. תוצאות ההליך כפופות להמלצת מועצת הנפט והכרעת הממונה על ענייני הנפט. ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר: "נפרסם לאחר שיתקבלו החלטות אלה".

התוצאות לגבי שני המקבצים שהוכרעו וכללו זכיות של שש חברות, ארבע מתוכן חדשות, ב־12 מכרזי חיפוש, מצביעות למעשה על מקור ההתעניינות של אדנוק. שחקניות האנרגיה הגדולות מעריכות כי ניתן למצוא במים הכלכליים של ישראל עוד גז. זו הבנה משמעותית כי בדרך להפקת גז צריך להשקיע כסף - והרבה. בשלב הראשון בדרך להפקה, מתבצעים סקרים סיסמיים שההשקעה עבורם עומדת על כ־10 מיליון דולר.

אם הסקרים הסיסמיים מצביעים על הסתברות להפקה שגבוהה מ־20%-30%, מבצעים קידוח בים שההשקעה עבורו נעה בין 100-70 מיליון דולר לבאר. לאחר מכן, ההשקעות ממשיכות להפוך ליקרות יותר: בשלב זה מגיעים קידוחי הפיתוח, במטרה להבין האם ניתן להפיק בפועל. ההשקעה בשלב זה עומדת על כ־200 מיליון דולר, כשלעתים קידוחים אלו יצביעו כי בכלל עדיף להפיק בנקודה אחרת.

4פני לוויתן לאן?

מאגר לוויתן הוא נכס אסטרטגי לא רק עבור ניו מד, אלא עבור כל מדינת ישראל. הוא המאגר הגדול ביותר (כ־620 BCM), זה שמפיקים ממנו הכי הרבה (11.4 BCM ב־2022, לעומת 10.2 מתמר), ומייצאים ממנו הרבה יותר (כ־83% מתוך כלל היצוא).

כיום, קצה גבול התפוקה של לוויתן עומד על 12 BCM, כשהיעד הוא לעלות ל־14 BCM בשנה הבאה באמצעות הנחת צינור שלישי מהמאגר לפלטפורמה, בהשקעה בסך 570 מיליון דולר. השאלה הגדולה שגם תשפיע על כדאיות העסקה מצד אדנוק ו־BP היא הגדלת ההפקה אף יותר בטווח הארוך. כיום, עומדת על הפרק תוכנית של ניו מד להגדלת ההפקה לכ־23-21 BCM באמצעות שני קידוחים נוספים במאגר, הנחת צינור רביעי ומודולים נוספים לטיפול בגז הטבעי על גבי הפלטפורמה.

עלות הפרויקט הגדול היא 3 מיליארד דולר, אך ללא מסה קריטית ליצוא שתבטיח את החזר ההשקעה - ניו מד לא צפויה לקדם את המיזם. מה שכן יסייע הוא הבטחת הגדלת היצוא, כשעל הפרק עומדות שתי אפשרויות מרכזיות: הגדלת יצוא נוספת דרך מצרים ושימוש נרחב יותר במתקני ההנזלה שלה, או מתקן FLNG (הנזלת גז צף) סמוך ללוויתן. במידה והמדינה תאשר זאת, ניו מד צפויה להרחיב את היצוא.

בינתיים, בחברה שבעי רצון מהחלטת סוכנות הדירוג מודי'ס לאשרר את הדירוג לאג"ח לוויתן בונד של ניו מד, ולהותיר אותו על Ba3. הדירוג אמנם נשאר בעינו, אך בצל המלחמה והתגברות הסיכון הגיאופוליטי, מודיס ציינה את אופק הדירוג כשלילי. מנכ"ל ניו מד יוסי אבו אמר לגלובס: "למרות המצב המלחמתי, הפעילות שלנו לא נפגעה ועמדנו ביעדים שלנו".