גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי טנקים, בלי טילים, בלי מטוסים. המלחמה שהתחילה כפנטזיה "חוגגת" שנתיים

הקרב באבדיבקה, שהסתיים החודש בתבוסה אוקראינית, לימד אותנו שרוסיה מוכנה להקריב המוני חיילים לטובת מטרות מוגבלות ● בהיעדר תחמושת, האוקראינים מתכוננים לקראת מלחמת גרילה פוסט - מודרנית, שתנוהל מן האוויר באמצעות "מיליון כטב"מים" מנאט"ו. אבל האם זה יספיק להם? ● שנתיים של לחימה - פרויקט מיוחד

חייל אוקראיני באבדיבקה. רוסיה חזרה לטקטיקות של מלחמת העולם השנייה / צילום: Reuters, Narciso Contreras
חייל אוקראיני באבדיבקה. רוסיה חזרה לטקטיקות של מלחמת העולם השנייה / צילום: Reuters, Narciso Contreras

מלחמת רוסיה באוקראינה נפתחה בפנטזיה. ולדימיר פוטין הניח, או האמין, ש'הפעולה הצבאית המיוחדת' (הוא אסר על שימוש הלשון 'מלחמה') תסתיים בתוך מספר ימים, ואת השבוע הראשון של האביב צבאו יבלה פחות או יותר על הגבול המערבי של אוקראינה, מפולין עד רומניה.

פוטין מתקן את ההיסטוריה ומבטיח חורבן גרעיני לאויביו
המל"טים שאיראן סיפקה לרוסיה חוזרים לישראל קטלניים יותר

אלמלא שגה בפנטזיה, ואילו הטיל מיליון חיילים אל שדה המערכה, ואילו הכין מבעוד מועד די כטב״מים איראניים ודי טילים צפון קוריאניים, ואילו כתש מיד את התשתית האוקראינית, אל נכון הפנטזיה היתה מתממשת. אבל הוא באמת חשב שאוקראינה היא יצור כה מלאכותי עד שאין צורך אלא להשעין את המרפק על צווארה כדי שהיא תקרוס תחתיה.

אבל זו לא היתה הפנטזיה היחידה. כאשר התחילה להתחוור יכולת העמידה של אוקראינה התחילה להתפשט הנחה במערב, בייחוד במכוני מחקר ומצד חוקרים עצמאיים של צבא ופוליטיקה, שאוקראינה מסוגלת לנצח. היא רק זקוקה למערכות נשק מתקדמות ולתחמושת, הרבה תחמושת.

לפנטזיה השנייה היה על מה שתסמוך. היא הסתמכה על שני גלים של התנגדות אוקראינית מוצלחת: מההצלחה להדוף את הרוסים מסביבות קייב, בסוף מרץ, תחילת אפריל 2022; וההצלחה המדהימה בבוא הסתיו להדוף את הרוסים מאיזור חרקיב, העיר השנייה בגודלה, סמוך לגבול הרוסי, ומן העיר הדרומית חרסון, שהיתה הרכש הטריטוריאלי החשוב ביותר של רוסיה בימי הפלישה הראשונים.

על זה אפשר להוסיף גם תבוסות אוקראיניות הירואיות ומעוררות השראה, כמו ההתנגדות הממושכת בעיר הנמל מאריופול. שם, אלפי אוקראינים לחמו במשך שלושה חודשים במנהרות החשוכות של תשלובת הפלדה הגדולה ביותר באירופה. אם אוקראינה תיחלץ בשלום מן המלחמה הזו, מאריופול תיחרת על לוח לבה.

בלי טנקים, בלי טילים, בלי מטוסים

אספקה מסיבית של נשק לאוקראינה התחילה במהירות מפתיעה לאחר הפלישה. הכמויות היו פנומנליות. כל אחת מחבילות הסיוע לאוקראינה, מצד ארה״ב ומצד אירופה, היתה גדולה יותר מכל חבילת סיוע חד פעמית דומה לארץ כלשהי.

אבל גם האמריקאים, שסיפקו את עיקר הסיוע הצבאי, וגם האירופים, שסיפקו את עיקר הסיוע האזרחי, הקפידו להודיע על מגבלות: לא יהיו טנקים, לא יהיו מטוסי קרב, לא יהיו טילי קרקע-קרקע לטווחים ארוכים (300 ק״מ או יותר). היגיון ההקפדה הזו היה שאוקראינה עלולה להשתמש במערכות נשק כאלה נגד מטרות בשטח רוסיה, ואו אז עלולה להתלקח מלחמת עולם.

ידוע מה נפסד היה ההיגיון הזה, מפני שבסופו של דבר כל הפריטים האסורים אושרו. לרוע המזל, העיכוב השפיע על יחסי הכוחות.

מה היה קורה אילו ארה״ב הייתה נענית לתחינות אוקראינה בימי המלחמה הראשונים, והייתה מאשרת מסירה של מטוסי אף־16, שהיו מגיעים ממילא ממדינות אירופה? אפשר שלאוקראינה היתה אז מטרייה אווירית כאשר התחילה את ״מתקפת־הנגד״ שלה במאי 2023. המתקפה כשלה, במחיר עצום. כיוצא בזה, אילו היו לה טנקים מתקדמים (מארה״ב ומגרמניה) בסתיו 2022, אולי הייתה יכולה להרחיק מעבר לחרסון, להגיע עד גבול חצי האי קרים, ולטרוף את קלפי פוטין.

כשלעצמה, הזהירות שהדריכה את המערב היתה רצינית. חוסר הלהיטות להרחיב משבר אינו מגונה. אבל השאלה היא המחיר. הפסיחה האמריקאית-אירופית על שתי הסעיפים עוררה לפעמים את הרושם שהדמוקרטיות המערביות אינן רוצות בניצחון אוקראיני מלא. השימוש ״מלא״ נועד לציין הצלחה אוקראינית בהדיפת רוסיה מכל השטחים שכבשה מאז 2014.

אם האויב יחדל להיות רציונלי

תבוסה רוסית ניצחת מדי כרוכה באי-ודאויות. רוסיה מושפלת עלולה להשיל עכבות. היא עצמה רמזה לא פעם, שבנסיבות מסוימות היא תשתמש בנשק לא-קונבציונלי, או תפתח ב״מלחמה א-סימטרית״. ולדימיר פוטין מתפאר זה שנים ביתרונה של רוסיה בטילים היפרסוניים (הנעים במהירות גדולה פי חמישה ויותר ממהירות הקול).

בימי המלחמה הקרה שררה הנחה שהתוצאות הבלתי נמנעות של מלחמה גרעינית ימנעו אותה. זאת אומרת, הואיל ואי אפשר לנצח בה, שום צד לא ינסה את כוחו. קראו לזה ״השמדה הדדית מובטחת״. מימוש ההיגיון חייב אמונה ברציונליות של האויב. אבל תמיד ריחפה השאלה מה יקרה אם האויב יחדל להיות רציונלי. אילו האמין האויב שהוא יוכל להשמיד מבלי להישמד, אולי היה מוכן לנסות. בכל מקרה, משימתו היא לעורר את הרושם שהוא יהיה מוכן לנסות.

כאשר התברר לוולדימיר פוטין שהוא לא ינצח בתוך ארבעה ימים, הוא והגנרלים שלו התקשו מאוד להסתגל. הוא החליף אותם בזה אחר זה, ופעם אחת גם ריחף עליו האיום של הפיכה צבאית מצד אחד הקרובים שבנאמניו.

בדצמבר העריכו מקורות ביון אמריקאיים, כי אבדותיה של רוסיה (מתים ופצועים) הגיעו עד 315 אלף. בהתחשב בזה שבצבא רוסיה שירתו 360 אלף איש לפני המלחמה, זה מספר פנומנלי.

בשבוע שעבר עלה בידי הרוסים להשלים את כיבושה של עיר קטנה במזרח אוקראינה, ששמה אבדיבקה (Avdiivka). הקרב על אבדיבקה נמשך ארבעה חודשים. לפי האוקראינים, בקרב הזה נהרגו 17 אלף חיילים רוסיים. אם הנתון נכון, פירושו שהרוסים איבדו בעיר אוקראינית קטנה אחת ויחידה יותר חיילים ממה שברית המועצות איבדה בכל עשר שנות מלחמתה הכושלת באפגניסטן.

האוקראינים שוקדים לפרסם הערכות יומיות של אבדות רוסיה. הן מעוררות פקפוקים הכרחיים, אבל נראה שמבטאות את המציאות. האוקראינים אגב אינם מפרסמים את אבדותיהם שלהם, ואין ספק שהן עצומות. הן נופלות מאלה של רוסיה, אבל כנראה לא בהרבה. בכל מקרה, אוכלוסיית אוקראינה קטנה כדי שליש ופחות מזו של רוסיה.

80 פגזים ביום לעומת אלפים

באבדיבקה חזרה רוסיה אל הטקטיקות של מלחמת העולם השנייה. האוקראינים מתארים גלים של חיילים רוסיים מסתערים על עמדותיהם: גלים מתנפצים וגלים חדשים באים בעקבותיהם. האומנם רוסיה יכולה לעמוד בהקזת דם כזאת לאורך ימים? אולי לא, אבל אפשר ש״אורך ימים״ מצריך הגדרות חדשות.

אוקראינה הפסידה באבדיבקה גם בגלל מחסור בכוח אדם וגם מחמת נחיתותה המכרעת בתחמושת. בקיץ 2022, בזכות אספקה מערבית מסיבית, היא נהנתה מיתרון תחמושת ניכר על פני רוסיה בשדה הקרב. באבדיבקה, יכולתה פחתה עד כדי עשירית מזו של רוסיה. חיילים דיווחו שהם מורשים לירות 80 פגזים ביום, לעומת אלפי פגזים רוסיים.

פוטין ויועציו הניחו מלכתחילה, שתמיכת המערב באוקראינה לא תתארך. הם חשבו ששלילת גז טבעי מאירופה תוריד אותה על ברכיה, וצינת החורף תצית מהומות אלימות בערי היבשת ״נגד הדודות בבריסל״. מה גדולה היתה טעותם.

אבל לא התבדתה ציפייתם שהתמיכה תשחק לאיטה. הם התפללו לפחות בסתר לבם לתפנית פוליטית בארה״ב. לא היה עליהם אפילו לחכות לכניסת טראמפ לבית הלבן. צילו של טראמפ הספיק כדי להניא את הרוב הרפובליקאי בבית הנבחרים מלהאריך את הסיוע לאוקראינה.

בהיעדר סיוע צבאי אמריקאי, האוקראינים מדברים עכשיו על מלחמה באמצעות רחפנים. נאט״ו מבטיחה להם מיליון כטב״מים. זו תהיה מלחמת גרילה פוסט-מודרנית, שאינה מצריכה מאות אלפי מגויסים, ואינה מבטיחה השגים טריטוריאליים, אבל אולי מבטיחה הקזה מסיבית של דם רוסי במלחמת התשה שתעלה פחות אוקראינים.

לאן כל זה מוליך? האם הצירוף של אדישות אמריקאית, מורך לב אירופי ועייפות אוקראינית יסללו את הדרך אל ניצחון רוסי? אנחנו כותבים בהמשך הגיליון הזה על מהותו האפשרות של ניצחון כזה. בגרסתו האופטימלית הוא ישנה את יחסי הכוחות באירופה, אולי בעולם כולו. בגרסה מינימלית הוא ישאיר אוקראינה קצוצת טריטוריה ומעוקרת מכוחה, שתורשה להיות לוויינית במערכת השמש הרוסית.

זו מלחמה שאיש לא התכוון אליה, גם לא יוזמיה, לא בתור שכזאת. וזו על כן הסיבה העיקרית שלאיש אין מושג איך לסיים אותה.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק