בנין משרד האוצר ירושלים / צילום: רפי קוץ
הנהלת משרד האוצר תתכנס בימים הקרובים לדיון דחוף בהצעת פשרה שהגישו הבנקים, כחלופה להעלאת המס המתוכננת על רווחיהם. בהצעת תקציב המדינה החדש לשנת 2024 נקבע שהמס על רווחי הבנקים יגדל ל-26% בשנים 2024 ו-2025, לעומת מס של 17% שמוטל עליהם כיום. באיגוד הבנקים הציעו לאוצר להמיר את השינוי הזמני במס הרווח בהיטל חד פעמי שישלמו למדינה.
● ההכנסות מתמלוגי הגז הטבעי ב-2023 רשמו שיא: אלו הסיבות לכך
● עולים חדשים יצטרכו לדווח על הנכסים שלהם. אלה המשמעויות
על פניו, מדובר במשחק סכום אפס. לפי תחזיות האוצר, הכבדת המס על הבנקים תניב לקופת המדינה 2.6 מיליארד שקל עד סוף 2025. ההיטל האלטרנטיבי שמדובר בין הבנקים לאוצר מגיע לסכום זהה. אז מה בעצם ההבדל?
היתרון עבור הבנקים הוא שלא מדובר בחקיקת מיסוי, שיודעים איך היא מתחילה אבל לא איך היא מסתיימת. בבנקים חוששים שהעלאת המס הזמנית - שנולדה בעקבות רווחי העתק שרשמו הבנקים כתוצאה מעליית ריבית בנק ישראל ובשל צרכי המימון של המלחמה בעזה - תוארך לבסוף שנים קדימה. חוסר הוודאות סביב עתיד המיסוי מטרידה מאוד, לפי הבנקים, את המשקיעים שלהם. הליכה לנוסח של היטל חד פעמי, שייפרס על פני השנתיים הקרובות, אמורה לשדר סיגנל למשקיעים שהמדינה לא מתכוונת להתערב יותר מדי במצב הפיננסי של הבנקים, אלא שמדובר באירוע חריג שנדרש כדי לאזן את תקציב המדינה אל מול עלויות המלחמה. כמו כן, יש כאן גידור חד-צדדי בהוצאות עבור הבנקים, במקרה שרווחיהם יעלו בפועל מעל התחזיות של האוצר.
בכירים באוצר לא שוללים את הצעת הפשרה. במשרד מעוניינים לבצע עבודת מטה מהירה כדי לבדוק את טענות הבנקים. אם יימצא שאכן המיסוי המוצע בתקציב מרחיק משקיעים, וכפועל יוצא מכך עלול לסכן את חסכונות הציבור, ייתכן שישיבו לבנקים בחיוב על הצעת הפשרה.
לפי הצעת הבנקים, ההיטל ישולם לאוצר רק במקרה שהגירעון יעלה על 5% בפועל בסוף השנה. לפי התכנון של האוצר, הגירעון ב-2024 יעמוד על רמה גבוהה של 6.6%.
"נרצה להגיע להסכמות"
ביום שני קיימה ועדת הכספים של הכנסת דיון בנושא המיסוי על הבנקים, כחלק ממרתון הדיונים להכנת תקציב המדינה לקריאה שנייה ושלישית במליאה. חלק מחברי הכנסת בוועדה מחו על כך שהם דנים בהצעת החוק המקורית, שייתכן וכבר אינה עדכנית לנוכח המשא ומתן הצדדי שמנהלים הבנקים והאוצר לשנותה.
נציגת אגף התקציבים בדיון, אביגיל ונקרט, התייחסה בכלליות למגעים מול הבנקים: "אנחנו עומדים מאחורי הצעת החוק כפי שהוגשה, אבל ככל שניתן אנחנו נרצה להגיע להסכמות. בשלב הזה עלו אפשרויות שנבחנות על ידינו ועל ידי חברי הכנסת בוועדה ואם נצליח להגיע להסכמות נברך על כך".
ונקרט אמרה שבכל מקרה, אין כוונה לוותר לבנקים על הסכום עליו דובר בהצעה להעלאת המס (1.4 מיליארד שקל לשנה מלאה על פי התחזית). "הצעד הזה הוא חלק מהתוכנית המאזנת, מדובר ב-20% מכלל ההכנסות, אז לא נוכל לוותר על כך", אמרה, "אבל כן נשמח להגיע להסכמות. אני לא רוצה לומר דברים לא מוסכמים, אנחנו עדיין בשיח, הדברים יכולים להשתנות לכאן או לכאן".
ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), שמילא את מקומו של ח"כ משה גפני כיו"ר הוועדה, הגיב לנציגת האוצר: "בפגישה שהייתה לי אתכם, יחד עם ח"כ ולדימיר בליאק, רק אמרתם לא לא לא, משהו השתנה מאז?". אזולאי אמר שיתקשה להצביע בעד הסדר כזה או אחר אם לא תיענה דרישת הוועדה להעביר נתח מתוך המיליארדים הצפויים אל לקוחות הבנקים, או לפחות למנוע גלגול של העלאת המס מהבנקים על לקוחותיהם. "לא יכול להיות שהבנקים ימשיכו לקחת מהציבור ואתם תמשיכו לקחת מהם", אמר אזולאי.