ד"ר בלה סביצקי ובנה רס''ל יונתן סביצקי ז''ל
מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה שגבתה את חייהם של חיילים רבים הביאו לזינוק דרמטי במספר המשפחות שמבקשות ליטול זרע מהמת לשם המשכיות ממנו.
עד לפרוץ המלחמה, משפחה שהייתה מעוניינת בכך, הייתה צריכה לקבל צו בית משפט. המצב השתנה לאחר המתקפה, כך שהחל מ-11 באוקטובר איפשר משרד הבריאות, בשלב הראשוני לאחר המוות, ליטול זרע מחללי המלחמה, לבקשת ההורים או בת הזוג - ללא פנייה לבית המשפט; זאת להבדיל מאישור לעשות שימוש להולדה, שנעשה רק באישור בית משפט.
על-פי פרופ' טליה אלדר-גבע, מנהלת חמ''ל הפוריות במשרד הבריאות, 124 נטילות זרע בוצעו מתחילת המערכה לחללי צה"ל, כאשר 118 מהן היו מוצלחות. בקרב האזרחים בוצעו 11 נטילות.
● האם נוהל חירום מיוחד יביא ל"בייבי בום" של ילדי החללים אחרי המלחמה?
● "הילד שלנו נהרג פעמיים": ההורים השכולים שמבקשים להקל על לקיחת זרע
מחקר חדש של ד"ר בלה סביצקי, אם שכולה וחוקרת מהחוג לסיעוד במכללה האקדמית אשקלון, מבקש לברר את העמדה של הגברים בישראל ביחס לסוגיה. בנה, רס"ל יונתן סביצקי בן ה-21, לוחם יחידת אגוז, נפל ב-7 באוקטובר בקרב על שחרור מוצב כיסופים ממחבלי חמאס. בלה ובעלה גרשון ביקשו ליטול זרע מגופתו, אך עיכוב של יומיים במסירת ההודעה על מותו, ויממה נוספת של בירוקרטיה, הביא לכך שלא נותר זרע שמיש.
המלחמה האיצה את הרגולציה בנושא
בעקבות המקרה מנסים ההורים להביא לשינוי בצבא, כך שכבר בשרשרת החיול יישאלו חיילי הסדיר על רצונם, וכן לפני שירות מילואים. זאת על-מנת לבצע את נטילת הזרע ללא עיכוב, ועל-מנת לא להעמיד את ההורים בדילמה בזמן שקיבלו את הבשורה הקשה על מות בנם. בני הזוג סביצקי מבקשים כי במקרה של נפילת חייל, הצבא יפעל לפי ההוראות שמסר בעודו בחיים, ולא על-פי החלטת ההורים או בת הזוג.
המלחמה האיצה את העבודה על חוק ההמשכיות, או בשמו הרשמי "חוק שימוש בזרעו של נפטר", שמקדמות חברות הכנסת קטי שטרית ומירב בן ארי. הצעת החוק נועדה להסדיר לראשונה את הסוגיה של נטילת זרע ושימוש עתידי בו, לגבי חיילים ואזרחים. קיים רצון עז לסייע למשפחות השכולות, שחלקן רואות באפשרות להביא חיים מבניהם אור בקצה המנהרה החשוכה ונותנת להם תקווה לאחר שאיבדו את היקר להם מכל. אלא שהסדרת הסוגיה מעלה דילמות אתיות, מוסריות, הלכתיות ומשפטיות מורכבות, לצד שאלות של כסף ומעמד. למשל, אם הילדים יוכרו כיתומי צה"ל, ומה ההגדרה לבת הזוג.
על-פי ההצעה, שכרגע מצויה בהכנה לקריאה ראשונה, ניתן יהיה ליטול זרע עד 48 שעות מהמוות לפי בקשת בת זוג, הורים או הנפטר בכתב. בת זוגו של הנפטר, שלא הביע התנגדות לכך, תוכל לעשות שימוש בזרעו, גם אם הוא לא הותיר אחריו הנחיות מפורשות. אם אין לנפטר בת זוג, או שהיא לא מעוניינת, יוכלו הורי הנפטר, באישור בית המשפט, לעשות שימוש בזרעו באמצעות אישה אחרת, שתהפוך לאמו של הילד שייוולד, במקרה שהנפטר אישר בכתב לעשות כן.
לפי הצעת החוק, עם הגיוס, יקבלו החיילים הודעה כי באפשרותם להשאיר הנחיות לשימוש או התנגדות לשימוש בזרעם, כאשר נדרש אימות חתימה של עורך דין. משרד הביטחון מתנגד להיות אחראי על מאגר הוראות אלה, בעוד בני הזוג סביצקי מתנגדים לכך וסבורים כי יש לשמור את המידע במערכת הצבאית כדי לבצע את הנטילה בהקדם האפשרי. מזה חודש מנסה ד"ר סביצקי לקבוע פגישה בנושא אצל ראש אכ"א, ללא הצלחה.
"ברגעים בהם המשפחה כה שבורה, קשה לקבל החלטה בנושא"
כדי לקדם את השינוי, סביצקי, שהשתתפה בדיוני הכנסת על החוק, יזמה יחד עם ד"ר רחל שוורצור את המחקר, שמטרתו לבדוק את העמדות של גברים כלפי נטילת זרע לאחר המוות. הן מבקשות לבחון את ההשערה שגברים מבקשים המשכיות במקרה של נפילה בקרב.
"נכון לעכשיו, ההורים ובנות הזוג נדרשים לקבל החלטה על נטילת הזרע בעת קבלת הבשורה המרה שיקירם נפל בקרב", אומרת סביצקי. "יש להם חלון זמן צר מאוד, אך ברגעים בהם המשפחה כה שבורה ומוכת אסון, קשה לחשוב ולקבל החלטה בנושא. זה ממש לא נכון לעשות זאת ברגעים כל-כך קשים ובלחץ של זמן. המצב האופטימלי היה אם היינו יודעים מראש מה רצונו של כל חייל במקרה של מוות".
ד"ר שוורצור מוסיפה: "ייקח עוד זמן רב עד ש'חוק ההמשכיות' יתקדם בכנסת. המחקר שלנו נועד לשפוך אור על הנושא ולקדם את שינוי המדיניות כבר כעת. המלחמה ממשיכה, ולצערנו עוד ועוד גברים צעירים נופלים. סביר שחלקם היו מעוניינים בנטילת זרע, אבל אף אחד לא שאל אותם, ונטילה לא בוצעה".
לצד זאת, שוורצור מוסיפה כי "לא ניתן לשלול שחלק מהחיילים שבוצע בהם התהליך, לא היו מעוניינים בכך".
עד כה ענו על המחקר 450 אנשים. סביצקי ושוורצור מזמינות גברים שמעוניינים להביע את עמדתם לענות על שאלון המחקר: https://forms.gle/XdxP2D64LeU1jFfU7
תגובת דובר צה"ל: "צה"ל מיידע משפחות חללים על האפשרות לבצע נטילת זרע לאחר המוות. במקרה שהמשפחה מעוניינת בכך, ניתן למשפחה מידע נוסף על ההליך, וצה"ל מסייע למשפחה בקשר עם הגורמים הרלוונטיים לביצועו, זאת במקרה שהדבר מתאפשר מבחינה רפואית. צה"ל משתתף בצער המשפחה וימשיך ללוותה".