גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה אפשר ללמוד על השינויים בתיקי הגופים המוסדיים ב-20 השנים האחרונות

סך הנכסים שבניהול בתי ההשקעות וחברות הביטוח גדל דרמטית בשני העשורים האחרונים, לכ-2.4 טריליון שקל - כמחצית מהנכסים הפיננסיים של הציבור ● מה הוביל להעדפת מניות חו"ל על פני אפיק האג"ח, איזה רכיב זוכה לדגש מוגבר ומה המגמה במבט קדימה

חיסכון ארוך טווח / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
חיסכון ארוך טווח / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הכותבים הם יו"ר מיטב ניירות ערך, ומשנה למנהל השקעות גמל ופנסיה

הכספים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים בחיסכון ארוך הטווח צמחו בשני העשורים האחרונים באופן דרמטי. לכך תרם בעיקר העידוד שנותנת המדינה בדמות רפורמות שמחייבות חיסכון ותמריצי מיסוי. התוצאה היא הפקדות שוטפות של עמיתים בתוספת התשואה שמניבות הקופות שהזניקו את נכסיהן.

למונייד מצליחה לצמצם הפסדים. אז למה המניה נופלת בכמעט 30%?
יו"ר יוניטרוניקס לאחר האקזיט: "מצטער שלא הכנסתי את קרן פימי לפני 10 שנים"

נכון לדצמבר 2023 מנוהלים בחיסכון הפנסיוני כ-2.4 טריליון שקל. מתוך סכום זה כ-680 מיליארד שקל בגמל, השתלמות ופיצויים ועוד כ-1,150 מיליארד שקל בפנסיה (ותיקות וחדשות). כמו כן, בפוליסות בחברות הביטוח מנוהל סכום נוסף של כ-560 מיליארד שקל, כך שהגופים המוסדיים מנהלים יחד כ-2.4 טריליון שקל.

לשם השוואה, סך נכסי הגמל וההשתלמות בסוף שנת 2003 היו כ-189 מיליארד שקל, וסך נכסי קרנות הפנסיה עמדו באותה עת על כ-140 מיליארד שקל (אז בעיקר ותיקות). מדובר בגידול דרמטי של כ-460%. גם המשקל של החיסכון הזה בתוך סך הנכסים הפיננסיים של הציבור, שעמד לפני כ-20 שנה על 0.9 טריליון שקל, מגיע כיום לכ-5.1 טריליון שקל - עלייה בקצב שנתי ממוצע של כ-9%.

אפשרויות ההשקעה הקיימות לכספים המיועדים לזמן ארוך הן רבות ומגוונות: במוצרים סחירים - מניות, איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, מט"ח; ובמוצרים לא סחירים כגון הלוואות, קרנות השקעה, תשתיות, נדל"ן וכו', בארץ וברחבי העולם.

אחד הכללים הבסיסיים בניהול השקעות הוא פיזור, פיזור ועוד פיזור: גיאוגרפי, ענפי, מוצרי (מניות או אג"ח, סחיר ו/או לא סחיר), מטבעי וכד'. לאירועים גיאו-פוליטיים וכלכליים יש השפעה רבה על אופן ההשקעה והגיאוגרפיה הנבחרת.

לנוכח הגידול המהיר בנכסים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים, אנו עדים בשנים האחרונות למגמה של יציאת הגופים להשקעות בחו"ל. זו מגמה שנובעת מהרצון לפזר, ומהידיעה שהשוק הישראלי הוא קטן למול הכספים האדירים שזורמים לגופים המוסדיים. זוהי מגמה מתמשכת לאורך שנים רבות והיא אף התגברה ביתר שאת בשנת 2023 כתוצאה מהטלטלה שפקדה את ישראל (החקיקה המשפטית ומלחמת חרבות ברזל) בשנה שחלפה.

יכולתם של המשקיעים המוסדיים לנתב את הכספים שבניהולם אל שוקי ההון הבינלאומיים באופן מושכל, גדלה באופן משמעותי לאחר שנבנתה במשך שנים.

יוצאים לחו"ל, מגדילים פוזיציה במט"ח

הגידול בחשיפה למניות מאפיין את החיסכון ארוך הטווח זה שנים. בגרף המצורף ניתן לראות שבשנים 2014-2008 החשיפה גדולה משנה לשנה אך עדיין הייתה נמוכה מ-30%. בשנים 2019-2015 החשיפה המשיכה לגדול אולם היא הייתה עדיין נמוכה מ-40%, ואילו מאז 2020 החשיפה גדלה ומגיעה כיום לכמעט 50%.

מאחר שאנחנו מנתחים את הנתונים הממוצעים בתעשייה, ניתן לציין שכיום ישנן קופות מסוימות בחיסכון ארוך הטווח (למשל בפנסיה במסלול עד 50) אשר מחזיקות במניות ברמה של יותר מ-60% - חשיפת שיא.

לכך תרמו הריבית הנמוכה עד אפסית אשר שררה בחלק ניכר מהתקופה, ובעיקר בין 2009 ל-2020, והיעדר חלופות השקעה מותאמות סיכון-סיכוי.

בחלוקה גיאוגרפית, משקל המניות בחו"ל גדל לעומת החשיפה המקומית - לפני עשור (2013) החלוקה הייתה כ-40% בחו"ל לעומת 60% בישראל, וכיום המשקלים הם 70% מול 30%, בהתאמה. לכך הובילו הצורך הטבעי בפיזור, והעלייה החזקה בהרבה בשוקי חו"ל בעשור וחצי האחרונים.

החשיפה הגוברת הזו לחו"ל חורגת מהרכיב המנייתי ומקיפה את כל אפיקי ההשקעה: אג"ח זרות, קרנות השקעה, תשתיות, נדל"ן מחו"ל וכו'. מחשיפה של 3.2% בלבד בשנת 2003 עלה שיעור החשיפות הממוצעות של הגופים המוסדיים ב-2008 לכ-6.5% מהנכסים, בשנת 2013 עמד הנתח כבר מעל 20%, ב-2018 חצתה חשיפה זו את ה-30% וכיום כבר נמצאת ברמה של כ-55%. נזכיר כי בשנתיים האחרונות, ובדגש על 2023, ניכרה התעניינות רבה מצד עמיתים במעבר למסלולי חו"ל, בדגש על מסלול S&P 500, שקיבלו כ-10 מיליארד שקל מהציבור, סכום בלתי נתפס.

היציאה להשקעות בחו"ל הגדילה באופן טבעי גם את הפוזיציה של המוסדיים בהחזקת המט"ח שלהם, אם באמצעות השקעה במניות, באג"ח, בקרנות השקעה, בנדל"ן וכד', במט"ח או באמצעות החזקת המטבע עצמו. אם בשנת 2003 החשיפה עמדה על 3.2% ובשנת 2008 החשיפה הממוצעת למט"ח עמדה על כ-9.5% מנכסים, הרי שכיום החזקה זו נמצאת מעל 30%. נתון זה כולל גם מסלולים מנייתיים מתמחים בחו"ל בעלי חשיפה של 100%. נציין כי בקופות הכלליות הממוצע של החשיפה למט"ח הוא כ-26%.

ההחזקה במט"ח משמשת את הגופים המוסדיים גם כהגנה מפני ירידות בשוקי המניות בארה"ב. כאשר השווקים בחו"ל יורדים בעוצמה, נרשם פיחות בדרך כלל בשער השקל, מה שממתן את הפגיעה בתשואת הקופות. ניהול החשיפה למט"ח נעשה כאפיק השקעה נוסף וניתן לגדר אותו או את חלקו. הגידור הוא בעצם קניית "ביטוח" מפני השפעת שינויים בשער החליפין, כשהעלות השנתית של הגידור נעה לרוב בטווח של 1%-2% מהסכום המגודר, תלוי בתקופה.

מה קרה באפיקי האג"ח והלא סחירים

אג"ח ממשלתיות - בעוד שאפיק האג"ח הממשלתיות הוא עוגן מרכזי בתיקי המוסדיים, הרי שחלקו במגמת ירידה לנוכח הגדלת הרכיב המנייתי עקב התשואות הגבוהות בהרבה של שוקי המניות בעולם. משיעור של כ-43% מסך הנכסים המנוהלים בשנת 2003, הוא התכווץ לכ-27% בשנת 2018 ואשתקד היווה כ-21%.

אג"ח קונצרניות - אחרי גידול ניכר בהשקעה של המוסדיים באפיק אג"ח החברות עד כ-23% מהנכסים ב-2008, בשנים האחרונות משקלו יורד בעקבות העלייה המטאורית במניות והגידול המרשים בנכסים הלא סחירים.

נכסים לא סחירים - כאשר בוחנים נכסים אלו צריך להתייחס להרכב שלהם. בתחום זה חלו תמורות משמעותיות בשני העשורים האחרונים, הן בעקבות הגידול בשווי הנכסים המנוהלים והן בהתמחות שנצברה בגופים המנהלים. בשנת 2003 לדוגמה, הנכסים הלא סחירים היוו כ-26.6% מהנכסים והיו מורכבים בעיקר מאג"ח לא סחירות (12.6%) ומפיקדונות (12.8%) שנוהלו במקביל לתחום הסחיר. מרבית החשיפה הייתה אז בארץ. לעומת זאת, ב-2023 שיעור הנכסים הלא סחירים עמד על 21.5%, אבל תמהיל הרכיב הזה נפרס הן גיאוגרפית והן על פני תחומים רבים ומגוונים (אשראי, תשתיות, קרנות השקעה, נדל"ן וכו').

לסיכום: החיסכון ארוך הטווח של הציבור הישראלי גדל בממדים עצומים ב-20 השנים האחרונות תודות לרפורמות חשובות שיישמה המדינה. במקביל חלו שינויים באופן שבו פועלים הגופים המוסדיים - ובעיקר מאז רפורמת בכר (2005) בכל הקשור להשקעות בישראל, בחו"ל ובכל אחד מאפיקי ההשקעה הסחירים והלא סחירים. במבט קדימה, החלק של המשקיעים המוסדיים לסוגיהם בנכסים הפיננסיים של הציבור ילך ויגדל, ולהערכתנו יגיע תוך שנים אחדות מ-50% כיום ל-60%, עם הקצאה ניכרת לשוק המניות העולמי.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.

עוד כתבות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

בית המשפט העליון בארה״ב מבטל את המכסים שהטיל טראמפ

המדדים קופצים אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● הנפט קרוב לשיא של שישה חודשים - מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● עליות באירופה

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה