גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה אפשר ללמוד על השינויים בתיקי הגופים המוסדיים ב-20 השנים האחרונות

סך הנכסים שבניהול בתי ההשקעות וחברות הביטוח גדל דרמטית בשני העשורים האחרונים, לכ-2.4 טריליון שקל - כמחצית מהנכסים הפיננסיים של הציבור ● מה הוביל להעדפת מניות חו"ל על פני אפיק האג"ח, איזה רכיב זוכה לדגש מוגבר ומה המגמה במבט קדימה

חיסכון ארוך טווח / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
חיסכון ארוך טווח / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הכותבים הם יו"ר מיטב ניירות ערך, ומשנה למנהל השקעות גמל ופנסיה

הכספים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים בחיסכון ארוך הטווח צמחו בשני העשורים האחרונים באופן דרמטי. לכך תרם בעיקר העידוד שנותנת המדינה בדמות רפורמות שמחייבות חיסכון ותמריצי מיסוי. התוצאה היא הפקדות שוטפות של עמיתים בתוספת התשואה שמניבות הקופות שהזניקו את נכסיהן.

למונייד מצליחה לצמצם הפסדים. אז למה המניה נופלת בכמעט 30%?
יו"ר יוניטרוניקס לאחר האקזיט: "מצטער שלא הכנסתי את קרן פימי לפני 10 שנים"

נכון לדצמבר 2023 מנוהלים בחיסכון הפנסיוני כ-2.4 טריליון שקל. מתוך סכום זה כ-680 מיליארד שקל בגמל, השתלמות ופיצויים ועוד כ-1,150 מיליארד שקל בפנסיה (ותיקות וחדשות). כמו כן, בפוליסות בחברות הביטוח מנוהל סכום נוסף של כ-560 מיליארד שקל, כך שהגופים המוסדיים מנהלים יחד כ-2.4 טריליון שקל.

לשם השוואה, סך נכסי הגמל וההשתלמות בסוף שנת 2003 היו כ-189 מיליארד שקל, וסך נכסי קרנות הפנסיה עמדו באותה עת על כ-140 מיליארד שקל (אז בעיקר ותיקות). מדובר בגידול דרמטי של כ-460%. גם המשקל של החיסכון הזה בתוך סך הנכסים הפיננסיים של הציבור, שעמד לפני כ-20 שנה על 0.9 טריליון שקל, מגיע כיום לכ-5.1 טריליון שקל - עלייה בקצב שנתי ממוצע של כ-9%.

אפשרויות ההשקעה הקיימות לכספים המיועדים לזמן ארוך הן רבות ומגוונות: במוצרים סחירים - מניות, איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, מט"ח; ובמוצרים לא סחירים כגון הלוואות, קרנות השקעה, תשתיות, נדל"ן וכו', בארץ וברחבי העולם.

אחד הכללים הבסיסיים בניהול השקעות הוא פיזור, פיזור ועוד פיזור: גיאוגרפי, ענפי, מוצרי (מניות או אג"ח, סחיר ו/או לא סחיר), מטבעי וכד'. לאירועים גיאו-פוליטיים וכלכליים יש השפעה רבה על אופן ההשקעה והגיאוגרפיה הנבחרת.

לנוכח הגידול המהיר בנכסים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים, אנו עדים בשנים האחרונות למגמה של יציאת הגופים להשקעות בחו"ל. זו מגמה שנובעת מהרצון לפזר, ומהידיעה שהשוק הישראלי הוא קטן למול הכספים האדירים שזורמים לגופים המוסדיים. זוהי מגמה מתמשכת לאורך שנים רבות והיא אף התגברה ביתר שאת בשנת 2023 כתוצאה מהטלטלה שפקדה את ישראל (החקיקה המשפטית ומלחמת חרבות ברזל) בשנה שחלפה.

יכולתם של המשקיעים המוסדיים לנתב את הכספים שבניהולם אל שוקי ההון הבינלאומיים באופן מושכל, גדלה באופן משמעותי לאחר שנבנתה במשך שנים.

יוצאים לחו"ל, מגדילים פוזיציה במט"ח

הגידול בחשיפה למניות מאפיין את החיסכון ארוך הטווח זה שנים. בגרף המצורף ניתן לראות שבשנים 2014-2008 החשיפה גדולה משנה לשנה אך עדיין הייתה נמוכה מ-30%. בשנים 2019-2015 החשיפה המשיכה לגדול אולם היא הייתה עדיין נמוכה מ-40%, ואילו מאז 2020 החשיפה גדלה ומגיעה כיום לכמעט 50%.

מאחר שאנחנו מנתחים את הנתונים הממוצעים בתעשייה, ניתן לציין שכיום ישנן קופות מסוימות בחיסכון ארוך הטווח (למשל בפנסיה במסלול עד 50) אשר מחזיקות במניות ברמה של יותר מ-60% - חשיפת שיא.

לכך תרמו הריבית הנמוכה עד אפסית אשר שררה בחלק ניכר מהתקופה, ובעיקר בין 2009 ל-2020, והיעדר חלופות השקעה מותאמות סיכון-סיכוי.

בחלוקה גיאוגרפית, משקל המניות בחו"ל גדל לעומת החשיפה המקומית - לפני עשור (2013) החלוקה הייתה כ-40% בחו"ל לעומת 60% בישראל, וכיום המשקלים הם 70% מול 30%, בהתאמה. לכך הובילו הצורך הטבעי בפיזור, והעלייה החזקה בהרבה בשוקי חו"ל בעשור וחצי האחרונים.

החשיפה הגוברת הזו לחו"ל חורגת מהרכיב המנייתי ומקיפה את כל אפיקי ההשקעה: אג"ח זרות, קרנות השקעה, תשתיות, נדל"ן מחו"ל וכו'. מחשיפה של 3.2% בלבד בשנת 2003 עלה שיעור החשיפות הממוצעות של הגופים המוסדיים ב-2008 לכ-6.5% מהנכסים, בשנת 2013 עמד הנתח כבר מעל 20%, ב-2018 חצתה חשיפה זו את ה-30% וכיום כבר נמצאת ברמה של כ-55%. נזכיר כי בשנתיים האחרונות, ובדגש על 2023, ניכרה התעניינות רבה מצד עמיתים במעבר למסלולי חו"ל, בדגש על מסלול S&P 500, שקיבלו כ-10 מיליארד שקל מהציבור, סכום בלתי נתפס.

היציאה להשקעות בחו"ל הגדילה באופן טבעי גם את הפוזיציה של המוסדיים בהחזקת המט"ח שלהם, אם באמצעות השקעה במניות, באג"ח, בקרנות השקעה, בנדל"ן וכד', במט"ח או באמצעות החזקת המטבע עצמו. אם בשנת 2003 החשיפה עמדה על 3.2% ובשנת 2008 החשיפה הממוצעת למט"ח עמדה על כ-9.5% מנכסים, הרי שכיום החזקה זו נמצאת מעל 30%. נתון זה כולל גם מסלולים מנייתיים מתמחים בחו"ל בעלי חשיפה של 100%. נציין כי בקופות הכלליות הממוצע של החשיפה למט"ח הוא כ-26%.

ההחזקה במט"ח משמשת את הגופים המוסדיים גם כהגנה מפני ירידות בשוקי המניות בארה"ב. כאשר השווקים בחו"ל יורדים בעוצמה, נרשם פיחות בדרך כלל בשער השקל, מה שממתן את הפגיעה בתשואת הקופות. ניהול החשיפה למט"ח נעשה כאפיק השקעה נוסף וניתן לגדר אותו או את חלקו. הגידור הוא בעצם קניית "ביטוח" מפני השפעת שינויים בשער החליפין, כשהעלות השנתית של הגידור נעה לרוב בטווח של 1%-2% מהסכום המגודר, תלוי בתקופה.

מה קרה באפיקי האג"ח והלא סחירים

אג"ח ממשלתיות - בעוד שאפיק האג"ח הממשלתיות הוא עוגן מרכזי בתיקי המוסדיים, הרי שחלקו במגמת ירידה לנוכח הגדלת הרכיב המנייתי עקב התשואות הגבוהות בהרבה של שוקי המניות בעולם. משיעור של כ-43% מסך הנכסים המנוהלים בשנת 2003, הוא התכווץ לכ-27% בשנת 2018 ואשתקד היווה כ-21%.

אג"ח קונצרניות - אחרי גידול ניכר בהשקעה של המוסדיים באפיק אג"ח החברות עד כ-23% מהנכסים ב-2008, בשנים האחרונות משקלו יורד בעקבות העלייה המטאורית במניות והגידול המרשים בנכסים הלא סחירים.

נכסים לא סחירים - כאשר בוחנים נכסים אלו צריך להתייחס להרכב שלהם. בתחום זה חלו תמורות משמעותיות בשני העשורים האחרונים, הן בעקבות הגידול בשווי הנכסים המנוהלים והן בהתמחות שנצברה בגופים המנהלים. בשנת 2003 לדוגמה, הנכסים הלא סחירים היוו כ-26.6% מהנכסים והיו מורכבים בעיקר מאג"ח לא סחירות (12.6%) ומפיקדונות (12.8%) שנוהלו במקביל לתחום הסחיר. מרבית החשיפה הייתה אז בארץ. לעומת זאת, ב-2023 שיעור הנכסים הלא סחירים עמד על 21.5%, אבל תמהיל הרכיב הזה נפרס הן גיאוגרפית והן על פני תחומים רבים ומגוונים (אשראי, תשתיות, קרנות השקעה, נדל"ן וכו').

לסיכום: החיסכון ארוך הטווח של הציבור הישראלי גדל בממדים עצומים ב-20 השנים האחרונות תודות לרפורמות חשובות שיישמה המדינה. במקביל חלו שינויים באופן שבו פועלים הגופים המוסדיים - ובעיקר מאז רפורמת בכר (2005) בכל הקשור להשקעות בישראל, בחו"ל ובכל אחד מאפיקי ההשקעה הסחירים והלא סחירים. במבט קדימה, החלק של המשקיעים המוסדיים לסוגיהם בנכסים הפיננסיים של הציבור ילך ויגדל, ולהערכתנו יגיע תוך שנים אחדות מ-50% כיום ל-60%, עם הקצאה ניכרת לשוק המניות העולמי.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.

עוד כתבות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"