גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה אפשר ללמוד על השינויים בתיקי הגופים המוסדיים ב-20 השנים האחרונות

סך הנכסים שבניהול בתי ההשקעות וחברות הביטוח גדל דרמטית בשני העשורים האחרונים, לכ-2.4 טריליון שקל - כמחצית מהנכסים הפיננסיים של הציבור ● מה הוביל להעדפת מניות חו"ל על פני אפיק האג"ח, איזה רכיב זוכה לדגש מוגבר ומה המגמה במבט קדימה

חיסכון ארוך טווח / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
חיסכון ארוך טווח / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הכותבים הם יו"ר מיטב ניירות ערך, ומשנה למנהל השקעות גמל ופנסיה

הכספים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים בחיסכון ארוך הטווח צמחו בשני העשורים האחרונים באופן דרמטי. לכך תרם בעיקר העידוד שנותנת המדינה בדמות רפורמות שמחייבות חיסכון ותמריצי מיסוי. התוצאה היא הפקדות שוטפות של עמיתים בתוספת התשואה שמניבות הקופות שהזניקו את נכסיהן.

למונייד מצליחה לצמצם הפסדים. אז למה המניה נופלת בכמעט 30%? 
יו"ר יוניטרוניקס לאחר האקזיט: "מצטער שלא הכנסתי את קרן פימי לפני 10 שנים" 

נכון לדצמבר 2023 מנוהלים בחיסכון הפנסיוני כ-2.4 טריליון שקל. מתוך סכום זה כ-680 מיליארד שקל בגמל, השתלמות ופיצויים ועוד כ-1,150 מיליארד שקל בפנסיה (ותיקות וחדשות). כמו כן, בפוליסות בחברות הביטוח מנוהל סכום נוסף של כ-560 מיליארד שקל, כך שהגופים המוסדיים מנהלים יחד כ-2.4 טריליון שקל.

לשם השוואה, סך נכסי הגמל וההשתלמות בסוף שנת 2003 היו כ-189 מיליארד שקל, וסך נכסי קרנות הפנסיה עמדו באותה עת על כ-140 מיליארד שקל (אז בעיקר ותיקות). מדובר בגידול דרמטי של כ-460%. גם המשקל של החיסכון הזה בתוך סך הנכסים הפיננסיים של הציבור, שעמד לפני כ-20 שנה על 0.9 טריליון שקל, מגיע כיום לכ-5.1 טריליון שקל - עלייה בקצב שנתי ממוצע של כ-9%.

אפשרויות ההשקעה הקיימות לכספים המיועדים לזמן ארוך הן רבות ומגוונות: במוצרים סחירים - מניות, איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, מט"ח; ובמוצרים לא סחירים כגון הלוואות, קרנות השקעה, תשתיות, נדל"ן וכו', בארץ וברחבי העולם.

אחד הכללים הבסיסיים בניהול השקעות הוא פיזור, פיזור ועוד פיזור: גיאוגרפי, ענפי, מוצרי (מניות או אג"ח, סחיר ו/או לא סחיר), מטבעי וכד'. לאירועים גיאו-פוליטיים וכלכליים יש השפעה רבה על אופן ההשקעה והגיאוגרפיה הנבחרת.

לנוכח הגידול המהיר בנכסים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים, אנו עדים בשנים האחרונות למגמה של יציאת הגופים להשקעות בחו"ל. זו מגמה שנובעת מהרצון לפזר, ומהידיעה שהשוק הישראלי הוא קטן למול הכספים האדירים שזורמים לגופים המוסדיים. זוהי מגמה מתמשכת לאורך שנים רבות והיא אף התגברה ביתר שאת בשנת 2023 כתוצאה מהטלטלה שפקדה את ישראל (החקיקה המשפטית ומלחמת חרבות ברזל) בשנה שחלפה.

יכולתם של המשקיעים המוסדיים לנתב את הכספים שבניהולם אל שוקי ההון הבינלאומיים באופן מושכל, גדלה באופן משמעותי לאחר שנבנתה במשך שנים.

יוצאים לחו"ל, מגדילים פוזיציה במט"ח

הגידול בחשיפה למניות מאפיין את החיסכון ארוך הטווח זה שנים. בגרף המצורף ניתן לראות שבשנים 2014-2008 החשיפה גדולה משנה לשנה אך עדיין הייתה נמוכה מ-30%. בשנים 2019-2015 החשיפה המשיכה לגדול אולם היא הייתה עדיין נמוכה מ-40%, ואילו מאז 2020 החשיפה גדלה ומגיעה כיום לכמעט 50%.

 

מאחר שאנחנו מנתחים את הנתונים הממוצעים בתעשייה, ניתן לציין שכיום ישנן קופות מסוימות בחיסכון ארוך הטווח (למשל בפנסיה במסלול עד 50) אשר מחזיקות במניות ברמה של יותר מ-60% - חשיפת שיא.

לכך תרמו הריבית הנמוכה עד אפסית אשר שררה בחלק ניכר מהתקופה, ובעיקר בין 2009 ל-2020, והיעדר חלופות השקעה מותאמות סיכון-סיכוי.

בחלוקה גיאוגרפית, משקל המניות בחו"ל גדל לעומת החשיפה המקומית - לפני עשור (2013) החלוקה הייתה כ-40% בחו"ל לעומת 60% בישראל, וכיום המשקלים הם 70% מול 30%, בהתאמה. לכך הובילו הצורך הטבעי בפיזור, והעלייה החזקה בהרבה בשוקי חו"ל בעשור וחצי האחרונים.

החשיפה הגוברת הזו לחו"ל חורגת מהרכיב המנייתי ומקיפה את כל אפיקי ההשקעה: אג"ח זרות, קרנות השקעה, תשתיות, נדל"ן מחו"ל וכו'. מחשיפה של 3.2% בלבד בשנת 2003 עלה שיעור החשיפות הממוצעות של הגופים המוסדיים ב-2008 לכ-6.5% מהנכסים, בשנת 2013 עמד הנתח כבר מעל 20%, ב-2018 חצתה חשיפה זו את ה-30% וכיום כבר נמצאת ברמה של כ-55%. נזכיר כי בשנתיים האחרונות, ובדגש על 2023, ניכרה התעניינות רבה מצד עמיתים במעבר למסלולי חו"ל, בדגש על מסלול S&P 500, שקיבלו כ-10 מיליארד שקל מהציבור, סכום בלתי נתפס.

היציאה להשקעות בחו"ל הגדילה באופן טבעי גם את הפוזיציה של המוסדיים בהחזקת המט"ח שלהם, אם באמצעות השקעה במניות, באג"ח, בקרנות השקעה, בנדל"ן וכד', במט"ח או באמצעות החזקת המטבע עצמו. אם בשנת 2003 החשיפה עמדה על 3.2% ובשנת 2008 החשיפה הממוצעת למט"ח עמדה על כ-9.5% מנכסים, הרי שכיום החזקה זו נמצאת מעל 30%. נתון זה כולל גם מסלולים מנייתיים מתמחים בחו"ל בעלי חשיפה של 100%. נציין כי בקופות הכלליות הממוצע של החשיפה למט"ח הוא כ-26%.

ההחזקה במט"ח משמשת את הגופים המוסדיים גם כהגנה מפני ירידות בשוקי המניות בארה"ב. כאשר השווקים בחו"ל יורדים בעוצמה, נרשם פיחות בדרך כלל בשער השקל, מה שממתן את הפגיעה בתשואת הקופות. ניהול החשיפה למט"ח נעשה כאפיק השקעה נוסף וניתן לגדר אותו או את חלקו. הגידור הוא בעצם קניית "ביטוח" מפני השפעת שינויים בשער החליפין, כשהעלות השנתית של הגידור נעה לרוב בטווח של 1%-2% מהסכום המגודר, תלוי בתקופה.

מה קרה באפיקי האג"ח והלא סחירים

אג"ח ממשלתיות - בעוד שאפיק האג"ח הממשלתיות הוא עוגן מרכזי בתיקי המוסדיים, הרי שחלקו במגמת ירידה לנוכח הגדלת הרכיב המנייתי עקב התשואות הגבוהות בהרבה של שוקי המניות בעולם. משיעור של כ-43% מסך הנכסים המנוהלים בשנת 2003, הוא התכווץ לכ-27% בשנת 2018 ואשתקד היווה כ-21%.

אג"ח קונצרניות - אחרי גידול ניכר בהשקעה של המוסדיים באפיק אג"ח החברות עד כ-23% מהנכסים ב-2008, בשנים האחרונות משקלו יורד בעקבות העלייה המטאורית במניות והגידול המרשים בנכסים הלא סחירים.

נכסים לא סחירים - כאשר בוחנים נכסים אלו צריך להתייחס להרכב שלהם. בתחום זה חלו תמורות משמעותיות בשני העשורים האחרונים, הן בעקבות הגידול בשווי הנכסים המנוהלים והן בהתמחות שנצברה בגופים המנהלים. בשנת 2003 לדוגמה, הנכסים הלא סחירים היוו כ-26.6% מהנכסים והיו מורכבים בעיקר מאג"ח לא סחירות (12.6%) ומפיקדונות (12.8%) שנוהלו במקביל לתחום הסחיר. מרבית החשיפה הייתה אז בארץ. לעומת זאת, ב-2023 שיעור הנכסים הלא סחירים עמד על 21.5%, אבל תמהיל הרכיב הזה נפרס הן גיאוגרפית והן על פני תחומים רבים ומגוונים (אשראי, תשתיות, קרנות השקעה, נדל"ן וכו').

לסיכום: החיסכון ארוך הטווח של הציבור הישראלי גדל בממדים עצומים ב-20 השנים האחרונות תודות לרפורמות חשובות שיישמה המדינה. במקביל חלו שינויים באופן שבו פועלים הגופים המוסדיים - ובעיקר מאז רפורמת בכר (2005) בכל הקשור להשקעות בישראל, בחו"ל ובכל אחד מאפיקי ההשקעה הסחירים והלא סחירים. במבט קדימה, החלק של המשקיעים המוסדיים לסוגיהם בנכסים הפיננסיים של הציבור ילך ויגדל, ולהערכתנו יגיע תוך שנים אחדות מ-50% כיום ל-60%, עם הקצאה ניכרת לשוק המניות העולמי.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.

עוד כתבות

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

בכיר בחמאס לרויטרס: פינוי רפיח מצד ישראל הוא "הסלמה מסוכנת"

גורם ישראלי בכיר ל"ניו יורק טיימס": "היינו קרובים לעסקה, חמאס הקשיח עמדות - בגלל נתניהו"; לשכת רה"מ בתגובה: "שקר מוחלט" • דיווח: התקדמות בדרך להקמת כוח שמירת שלום ערבי בעזה • אחרי תקיפה בעומק לבנון: אזעקות בגולן ובגליל העליון • לקראת פעולה: צה"ל החל בפינוי האוכלוסייה ברפיח • עדכונים בולטים

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?