גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גיוס שוב על הפרק: איך נולד הפטור החרדי, וכמה חרדים מתגייסים בשנה?

על רקע חזרתה של סוגיית השוויון בנטל למרכז השיח הציבורי, אנחנו חזרנו לימים שבהם גובשו הסדרי הגיוס ● מדוע בעבר הפטור לחרדים התקבל בהבנה, איך החל בג"ץ להתערב בסוגיה, ומהו מצב הענינים כעת? ● וגם: מתי דרשו הח"כים הערבים שגם הציבור שלהם יגויס לצה"ל?

ח"כ ותא"ל (מיל') שרון ניר, ישראל ביתנו
ח"כ ותא"ל (מיל') שרון ניר, ישראל ביתנו

סוגיית גיוס החרדים היא עניין שמעסיק את החברה בישראל ואת המערכת הפוליטית כאן כבר עשורים רבים. מבחינות מסוימות נדמה היה שהכול כבר נכתב ונאמר בעניין - בזמן שדבר לא משתנה - אך אז הגיע 7 באוקטובר. כעת הנושא הזה שוב נמצא בראש סדר היום, ואולי אפילו יביא לטלטלה פוליטית. השבוע הודיע שר הביטחון, יואב גלנט, כי לא יגיש חוק גיוס חדש מבלי שזה יהיה מקובל גם על בני גנץ ומפלגתו. "אתגר זה הגיע לפתחנו בשעת מלחמה כמוה לא ידענו 75 שנים", הוא אמר בהצהרה לתקשורת. "ולכן, אנחנו נדרשים להסכמות ולהחלטות שטרם קיבלנו 75 שנים". מוקדם יותר השבוע דן בג"ץ בעתירות שביקשו לחייב את הממשלה לגייס את הציבור החרדי, על רקע העובדה שחוק הגיוס פקע זה מכבר, ועד כה לא הועבר אחר במקומו.

כמה תלמידי ישיבה יש בישראל, והאם מספרם גדול יותר מכל חיילי הסדיר?

מטבע הדברים גם חברי הכנסת הרבו לעסוק בנושא, וחלקם גם סיפקו נתונים. כך, למשל, ח"כ ותא"ל (מיל') שרון ניר מישראל ביתנו ציינה בערוץ הכנסת כי "מתוך ה־12 אלף (פוטנציאל הגיוס של בני הישיבות) מתגייסים 1,200 לאורך שנים. זה אומר שאין שום תזוזה". האם אלה אכן המספרים, איך נראית המגמה של גיוס החרדים בשנים האחרונות, ואיך בעצם התגלגלה המדינה לתוך הפלונטר הזה שלעיתים נראה שכבר אין איך להתיר אותו?

ההתחלה: 400 איש

אז איך נולד הפטור לחרדים? "בתקופת היישוב היו חרדים וגם חרדיות שהשתתפו בפעילות המחתרות", אומרת ד"ר אלישבע רוסמן־סטולמן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן ומרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים (בס"א). "עם הקמת המדינה, כשחוקקו את חוק שירות ביטחון שפירושו גיוס לכולם, ההנהגה החרדית וההנהגה הדתית־לאומית ביקשו לדחות את הגיוס של 400 בני הישיבה, מתוך הנחה שצריך לבנות מחדש את העולם התורני אחרי השואה". אבל זה לא היה העניין היחיד. צה"ל אכן לא היה אז "מקום ידידותי למי ששמרו מצוות", אומרת רוסמן־סטולמן, "היה מקרה, שהיה מאוד מפורסם בזמנו, של שני טבחים דתיים שקיבלו פקודה להכין ארוחה בשבת והם סירבו פקודה. הם הושפלו ונשפטו, והעניין התפוצץ ואפילו הגיע למועצת המדינה הזמנית. המסקנה הייתה, במידה מסוימת של צדק, שאי־אפשר להיות דתי בצה"ל". תוסיפו לזה את הריחוק של העולם החרדי מהאידיאולוגיה הציונית של מקימי המדינה, ואת העובדה שממילא דובר במספר קטן יחסית, ותקבלו שהפטור הזה בסך־הכול היה יכול להיראות הגיוני בזמנו.

אלא שכפי שניתן ללמוד מסקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תוך זמן לא רב 400 בני הישיבה הפכו למספר גדול בהרבה. רוסמן־סטולמן מסמנת את נקודת המפנה במהפך של 1977, אז ההסכמים הקואליציוניים עליהם חתם ראש הממשלה מנחם בגין קבעו שלא יהיו מכסות בנוגע למספר הלומדים בישיבות. עתירה ראשונה לבג"ץ נגד אי השוויון הזה אמנם הוגשה כבר ב־1970, אך בהמשך הגיעו העתירות המשמעותיות, ובג"ץ החל להיכנס לתמונה. ב־1998 הוא קבע שהפטור חייב לעבור דרך חקיקה ראשית בכנסת. בהתאם, ב־2002, עבר חוק טל, שהסדיר בהוראת שעה את הפטור לחרדים, וכעשור מאוחר יותר בג"ץ פסל אותו וקבע שאינו חוקתי. במקומו הועבר מתווה חדש, וגם המתווה הזה נפסל על ידי בג"ץ.

כיום: "מאגר" של 60 אלף

כך פחות או יותר הגענו עד הלום. אבל מה בעצם המצב כיום, וכמה חרדים בכל זאת מתגייסים? זה מחזיר אותנו לדבריה של ח"כ ניר, שאכן עולים בקנה אחד עם הנתונים הרשמיים או עם פרסומים בעניין בתקשורת. מצה"ל קיבלנו נתונים על מספר המגויסים החרדים רק עד שנת 2021. מהם ניתן ללמוד כי אכן בכל אחת משלוש השנים האחרונות התגייסו כ־1,200 איש שמוגדרים חרדים (גם ההגדרה הזאת היא אינה נטולת בעיות, וכפי שמציינת גם רוסמן־סטולמן חלק ממי שנכללים בנתונים הללו כבר אינם מנהלים אורח חיים חרדי), כשבמספר אין שום גידול והוא אף נמצא בדעיכה קלה. יתרה מכך, מנתונים שהציג צה"ל בשבוע שעבר בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, עולה כי גם לאחר האירוע המכונן של 7 באוקטובר לא נרשם שינוי במגמה.

מה שכן, לא תמיד קו המגמה היה שטוח כמו בשנים האחרונות. לפי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בין 2007 ל־2015 נרשמה בכל שנה עלייה במספר המתגייסים החרדים, ובשיא (2015) גויסו כ־2,150 חרדים. מאז המגמה נמצאת בירידה (ראו גרף), באופן שאפשר להעריך שהוא קשור גם להתפתחויות הפוליטיות (למעט התקופה הקצרה של ממשלת בנט־לפיד, לא היו עוד קואליציות ללא חרדים).

ומה לגבי פוטנציאל הגיוס החרדי שעומד לפי ח"כ ניר על כ־12 אלף איש בשנה? כאן לא קיבלנו תגובה רשמית מדובר צה"ל, אך גם את הנתון הזה אפשר למצוא בדיווחים שונים בתקשורת. כך, למשל, לפי ידיעה בוואלה זה המספר שהוצג על ידי ראש חטיבת תכנון באכ"א, בדיון בועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון, במאי 2023. אם נרחיב מעט את היריעה, ונסכום את סך פוטנציאל הגיוס החרדי - כלומר, כל מקבלי דחיית השירות החרדים בין הגילים 18 ל־26 - אפשר לראות כי מדובר בלמעלה מ־60 אלף איש, כפי שציינו בבדיקה שערכנו בעבר (גם ח"כ ניר התייחסה לדברים והזכירה נתון דומה).

ומה עם הערבים?

כידוע, הציבור החרדי הוא לא היחידי שלא מתגייס, ולא פעם נשמעות טענות בהקשר הזה גם כלפי הציבור הערבי. מי שהפתיע השבוע בהקשר הזה היה יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שהזכיר במהלך דיון בכנסת פרט פיקנטי מן העבר: "ב־1953, תופיק טובי, שהיה מספר שתיים נצחי ברק"ח… הגיש אי־אמון בממשלה, וקרא לבן גוריון גזען, כי הוא לא הסכים לגייס את הערבים לצה"ל". על מה מדובר?

חיפשנו את הדיון שאליו התכוון ליברמן, והנה הממצאים, כשהתיקונים מופיעים בסוגריים: מדובר בדיון שהתקיים בכנסת ב־1950 (ולא ב־1953) שבו ח"כ טובי (אז ממק"י, רק"ח הוקמה רק ב־1965) טען שחוק הגיוס מהווה "אפליה גזעית" (כלומר, הוא לא קרא לבן גוריון גזען). אבל העובדה שליברמן כן דייק בעניין העקרוני מעלה שאלה מעניינת: האם בימי ראשית המדינה הערבים עצמם ביקשו להתגייס לצבא, והמדינה היא זאת שסירבה?

ממאמר שפרסם פרופ' ליאב אורגד בכתב העת "המשפט", עולה כי השאלה הזאת אכן עמדה למבחן בשנותיה הראשונות של המדינה. ב־1954 שלח שר הביטחון, פנחס לבון, צו גיוס לכל "קהילות המיעוטים" שטרם גויסו, כדי "לתת לערבים את האפשרות להוכיח שלא רק זכויות הם תובעים לעצמם, כי אם נכונים הם למלא גם חובות". לפי המאמר, בדוח שסיכם את הניסוי נכתב כי בקרב הצעירים הערבים "הייתה התלהבות מסוימת" מהגיוס, עקב הקסם שבלבישת מדים וברצון לעזוב את חיי השגרה שלהם, אבל בקרב המבוגרים נרשמה התנגדות. בנוסף, גורמים ערביים לאומיים דחקו בצעירים שלא להתגייס. למעשה, בין הגורמים הללו נכללה גם מפלגת מק"י. כן, אותה מפלגה בה היה חבר ח"כ טובי. בסופו של דבר, ולמרות שנרשמה היענות מסוימת, גיוס ערבים ירד מסדר היום, לנוחותם של שני הצדדים.

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה