גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גיוס שוב על הפרק: איך נולד הפטור החרדי, וכמה חרדים מתגייסים בשנה?

על רקע חזרתה של סוגיית השוויון בנטל למרכז השיח הציבורי, אנחנו חזרנו לימים שבהם גובשו הסדרי הגיוס ● מדוע בעבר הפטור לחרדים התקבל בהבנה, איך החל בג"ץ להתערב בסוגיה, ומהו מצב הענינים כעת? ● וגם: מתי דרשו הח"כים הערבים שגם הציבור שלהם יגויס לצה"ל?

ח"כ ותא"ל (מיל') שרון ניר, ישראל ביתנו
ח"כ ותא"ל (מיל') שרון ניר, ישראל ביתנו

סוגיית גיוס החרדים היא עניין שמעסיק את החברה בישראל ואת המערכת הפוליטית כאן כבר עשורים רבים. מבחינות מסוימות נדמה היה שהכול כבר נכתב ונאמר בעניין - בזמן שדבר לא משתנה - אך אז הגיע 7 באוקטובר. כעת הנושא הזה שוב נמצא בראש סדר היום, ואולי אפילו יביא לטלטלה פוליטית. השבוע הודיע שר הביטחון, יואב גלנט, כי לא יגיש חוק גיוס חדש מבלי שזה יהיה מקובל גם על בני גנץ ומפלגתו. "אתגר זה הגיע לפתחנו בשעת מלחמה כמוה לא ידענו 75 שנים", הוא אמר בהצהרה לתקשורת. "ולכן, אנחנו נדרשים להסכמות ולהחלטות שטרם קיבלנו 75 שנים". מוקדם יותר השבוע דן בג"ץ בעתירות שביקשו לחייב את הממשלה לגייס את הציבור החרדי, על רקע העובדה שחוק הגיוס פקע זה מכבר, ועד כה לא הועבר אחר במקומו.

כמה תלמידי ישיבה יש בישראל, והאם מספרם גדול יותר מכל חיילי הסדיר? 

מטבע הדברים גם חברי הכנסת הרבו לעסוק בנושא, וחלקם גם סיפקו נתונים. כך, למשל, ח"כ ותא"ל (מיל') שרון ניר מישראל ביתנו ציינה בערוץ הכנסת כי "מתוך ה־12 אלף (פוטנציאל הגיוס של בני הישיבות) מתגייסים 1,200 לאורך שנים. זה אומר שאין שום תזוזה". האם אלה אכן המספרים, איך נראית המגמה של גיוס החרדים בשנים האחרונות, ואיך בעצם התגלגלה המדינה לתוך הפלונטר הזה שלעיתים נראה שכבר אין איך להתיר אותו?

ההתחלה: 400 איש

אז איך נולד הפטור לחרדים? "בתקופת היישוב היו חרדים וגם חרדיות שהשתתפו בפעילות המחתרות", אומרת ד"ר אלישבע רוסמן־סטולמן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן ומרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים (בס"א). "עם הקמת המדינה, כשחוקקו את חוק שירות ביטחון שפירושו גיוס לכולם, ההנהגה החרדית וההנהגה הדתית־לאומית ביקשו לדחות את הגיוס של 400 בני הישיבה, מתוך הנחה שצריך לבנות מחדש את העולם התורני אחרי השואה". אבל זה לא היה העניין היחיד. צה"ל אכן לא היה אז "מקום ידידותי למי ששמרו מצוות", אומרת רוסמן־סטולמן, "היה מקרה, שהיה מאוד מפורסם בזמנו, של שני טבחים דתיים שקיבלו פקודה להכין ארוחה בשבת והם סירבו פקודה. הם הושפלו ונשפטו, והעניין התפוצץ ואפילו הגיע למועצת המדינה הזמנית. המסקנה הייתה, במידה מסוימת של צדק, שאי־אפשר להיות דתי בצה"ל". תוסיפו לזה את הריחוק של העולם החרדי מהאידיאולוגיה הציונית של מקימי המדינה, ואת העובדה שממילא דובר במספר קטן יחסית, ותקבלו שהפטור הזה בסך־הכול היה יכול להיראות הגיוני בזמנו.

אלא שכפי שניתן ללמוד מסקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תוך זמן לא רב 400 בני הישיבה הפכו למספר גדול בהרבה. רוסמן־סטולמן מסמנת את נקודת המפנה במהפך של 1977, אז ההסכמים הקואליציוניים עליהם חתם ראש הממשלה מנחם בגין קבעו שלא יהיו מכסות בנוגע למספר הלומדים בישיבות. עתירה ראשונה לבג"ץ נגד אי השוויון הזה אמנם הוגשה כבר ב־1970, אך בהמשך הגיעו העתירות המשמעותיות, ובג"ץ החל להיכנס לתמונה. ב־1998 הוא קבע שהפטור חייב לעבור דרך חקיקה ראשית בכנסת. בהתאם, ב־2002, עבר חוק טל, שהסדיר בהוראת שעה את הפטור לחרדים, וכעשור מאוחר יותר בג"ץ פסל אותו וקבע שאינו חוקתי. במקומו הועבר מתווה חדש, וגם המתווה הזה נפסל על ידי בג"ץ.

כיום: "מאגר" של 60 אלף

כך פחות או יותר הגענו עד הלום. אבל מה בעצם המצב כיום, וכמה חרדים בכל זאת מתגייסים? זה מחזיר אותנו לדבריה של ח"כ ניר, שאכן עולים בקנה אחד עם הנתונים הרשמיים או עם פרסומים בעניין בתקשורת. מצה"ל קיבלנו נתונים על מספר המגויסים החרדים רק עד שנת 2021. מהם ניתן ללמוד כי אכן בכל אחת משלוש השנים האחרונות התגייסו כ־1,200 איש שמוגדרים חרדים (גם ההגדרה הזאת היא אינה נטולת בעיות, וכפי שמציינת גם רוסמן־סטולמן חלק ממי שנכללים בנתונים הללו כבר אינם מנהלים אורח חיים חרדי), כשבמספר אין שום גידול והוא אף נמצא בדעיכה קלה. יתרה מכך, מנתונים שהציג צה"ל בשבוע שעבר בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, עולה כי גם לאחר האירוע המכונן של 7 באוקטובר לא נרשם שינוי במגמה.

מה שכן, לא תמיד קו המגמה היה שטוח כמו בשנים האחרונות. לפי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בין 2007 ל־2015 נרשמה בכל שנה עלייה במספר המתגייסים החרדים, ובשיא (2015) גויסו כ־2,150 חרדים. מאז המגמה נמצאת בירידה (ראו גרף), באופן שאפשר להעריך שהוא קשור גם להתפתחויות הפוליטיות (למעט התקופה הקצרה של ממשלת בנט־לפיד, לא היו עוד קואליציות ללא חרדים).

ומה לגבי פוטנציאל הגיוס החרדי שעומד לפי ח"כ ניר על כ־12 אלף איש בשנה? כאן לא קיבלנו תגובה רשמית מדובר צה"ל, אך גם את הנתון הזה אפשר למצוא בדיווחים שונים בתקשורת. כך, למשל, לפי ידיעה בוואלה זה המספר שהוצג על ידי ראש חטיבת תכנון באכ"א, בדיון בועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון, במאי 2023. אם נרחיב מעט את היריעה, ונסכום את סך פוטנציאל הגיוס החרדי - כלומר, כל מקבלי דחיית השירות החרדים בין הגילים 18 ל־26 - אפשר לראות כי מדובר בלמעלה מ־60 אלף איש, כפי שציינו בבדיקה שערכנו בעבר (גם ח"כ ניר התייחסה לדברים והזכירה נתון דומה).

ומה עם הערבים?

כידוע, הציבור החרדי הוא לא היחידי שלא מתגייס, ולא פעם נשמעות טענות בהקשר הזה גם כלפי הציבור הערבי. מי שהפתיע השבוע בהקשר הזה היה יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שהזכיר במהלך דיון בכנסת פרט פיקנטי מן העבר: "ב־1953, תופיק טובי, שהיה מספר שתיים נצחי ברק"ח… הגיש אי־אמון בממשלה, וקרא לבן גוריון גזען, כי הוא לא הסכים לגייס את הערבים לצה"ל". על מה מדובר?

חיפשנו את הדיון שאליו התכוון ליברמן, והנה הממצאים, כשהתיקונים מופיעים בסוגריים: מדובר בדיון שהתקיים בכנסת ב־1950 (ולא ב־1953) שבו ח"כ טובי (אז ממק"י, רק"ח הוקמה רק ב־1965) טען שחוק הגיוס מהווה "אפליה גזעית" (כלומר, הוא לא קרא לבן גוריון גזען). אבל העובדה שליברמן כן דייק בעניין העקרוני מעלה שאלה מעניינת: האם בימי ראשית המדינה הערבים עצמם ביקשו להתגייס לצבא, והמדינה היא זאת שסירבה?

ממאמר שפרסם פרופ' ליאב אורגד בכתב העת "המשפט", עולה כי השאלה הזאת אכן עמדה למבחן בשנותיה הראשונות של המדינה. ב־1954 שלח שר הביטחון, פנחס לבון, צו גיוס לכל "קהילות המיעוטים" שטרם גויסו, כדי "לתת לערבים את האפשרות להוכיח שלא רק זכויות הם תובעים לעצמם, כי אם נכונים הם למלא גם חובות". לפי המאמר, בדוח שסיכם את הניסוי נכתב כי בקרב הצעירים הערבים "הייתה התלהבות מסוימת" מהגיוס, עקב הקסם שבלבישת מדים וברצון לעזוב את חיי השגרה שלהם, אבל בקרב המבוגרים נרשמה התנגדות. בנוסף, גורמים ערביים לאומיים דחקו בצעירים שלא להתגייס. למעשה, בין הגורמים הללו נכללה גם מפלגת מק"י. כן, אותה מפלגה בה היה חבר ח"כ טובי. בסופו של דבר, ולמרות שנרשמה היענות מסוימת, גיוס ערבים ירד מסדר היום, לנוחותם של שני הצדדים.

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

ותיקי אגף תקציבים קיימו כנס נגד הממשלה. מי בלטו בהיעדרם?

כ-300 בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר התאספו היום (ג') למחות נגד המדיניות הנוכחית באגף ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

אהוד אולמרט, רה''מ לשעבר / צילום: שלומי יוסף

האם החלטה 1701 קוימה בזמן כהונתו של אהוד אולמרט?

אולמרט טען כי בתקופתו החלטה 1701 קוימה. הממשלה בראשותו גרסה אחרת ● המשרוקית של גלובס

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

חסימת איילון דרום הערב / צילום: רוני שפירא

משפחות החטופים הפגינו הערב ברחבי הארץ: קוראות לעסקה מול החמאס

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי מתכנן להקפיץ את שכרם של אשתו ובנו במיליוני שקלים לשנה

חברת הבנייה שבשליטת דמרי מבקשת לאשר מדיניות תגמול חדשה ממנה ייהנו גם חלק מבני משפחתו, שתאפשר להם לקבל תגמול הוני בהיקף של עד 1.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן לשעבר מסביר: למה חמאס מפחד מכניסה ישראלית לרפיח

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש סבור שעיקר הלחימה נגד חמאס הסתיימה: "השמדת שלושה-ארבעה גדודים ברפיח לא תשנה" ● בשיחה עם גלובס הוא אומר שיש לדאוג שארגון הטרור לא יתחמש שוב: "רק אז נוכל לומר שהמלחמה שיפרה את המצב" ● וגם: מה דעתו על סערת המינויים בצה"ל

המשקיע סטנלי דרוקנמילר / צילום: Reuters, Brendan McDermid

המיליארדר שנפטר מהמניה הלוהטת של השווקים מסביר למה

המשקיע המיליארדר סטנלט דרוקנמילר לא ידע עד לפני שנתיים איך מאייתים את השם אנבידיה ● "רכשתי אותה, וחודש אחר כך, הושק ה-ChatGPT, ואפילו זקן כמוני הצליח להבין מה זה, אז הגדלתי את הפוזיציה שלי בהרבה" ● דרוקנמילר סבור שמפץ הבינה המלאכותית עלול להסתיים בקרוב

איתי בן זקן (משמאל) ונמרוד שדות, מייסדי האניקומב / צילום: יוסי זליגר

חברת הביטוח הדיגיטלית האניקומב גייסה 36 מיליון דולר

האניקומב מציעה ביטוח דיגיטלי לבעלי בתים משותפים בארה"ב, שוק שמוערך ב-34 מיליארד דולר ● החברה תשתמש בכספי הגיוס להעמקת היתרון הטכנולוגי המבוסס AI שלה ולהתרחבות לשווקים משיקים

גיא הדס / צילום: רמי זרנגר

אחרי 16 שנה: סמנכ"ל התקשורת, קשרי ממשל ואחריות תאגידית בבזק, גיא הדס, פורש

עפ"י הודעת בזק, הדס יישאר בתפקידו ככל שיידרש להעברה מסודרת של התפקיד ● עדיין לא ברור מי יהיה מחליפו של הדס, או לאן פניו מיועדות

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

"יעמדו בתור לקנות את הטילים שלנו": מנהל ההשקעות שמסמן את התחום המבטיח

ליאור וקס מאינפיניטי מעריך שהתנודתיות בשווקים תימשך, וכדי להתמודד איתה יש לשים דגש בתיק על "פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי, עם אקטיביות" ● הוא נלהב ממהפכת ה-AI, מעריך שמניית אנבידיה עדיין מעניינת וטוען כי "המחירים בת"א אטרקטיביים, אבל הסיפור בעייתי"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

פרשת חברת הגמל סלייס מזכירה שיש תובענות ייצוגיות חשובות

המקרה של סלייס מלמד באופן מובהק כי גם באסדרה עתידית, מאוד לא כדאי לשפוך את התינוק עם המים ● תובענות ייצוגיות הן כלי של אכיפה פרטית, שבמסגרתו אזרחים יכולים לפעול במקומות שיש בהם ריק, או כאשר הרגולטור זקוק לדחיפה על מנת לפעול

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יוסי גם זו לטובה, אורן דאי, אייל טואג, ראובן קפוצ'נסקי

אלו החברות שהכי מעניינות משקיעים בת"א

את בנק לאומי, חנן מור ואל על המשקיעים חיפשו הכי הרבה במאיה, כך עולה מנתוני הפעילות באתר הבורסה ● כ-20% מהחברות הנסחרות בת"א המתינו עם פרסום הדוחות השנתיים עד לרגע האחרון, ושיעור נמוך יותר תרגמו את הדיווחים לאנגלית ● וגם: מי החברה שאחריה עוקבים הכי הרבה משקיעים באופן קבוע

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

"לפעמים אני תוהה אם היה נכון להנפיק": מדוע וול סטריט מענישה את כוכבת האסתטיקה מישראל

אינמוד מיקנעם ידעה לספק במשך שנים צמיחה מהירה בהכנסות ורווחיות פנומנלית, אך לאחרונה חתכה את התחזיות נוכח הריבית הגבוהה בארה"ב ועיכובים בייצור, ומחיר המניה נחתך בחצי ● המייסד משה מזרחי, שלאחרונה הוזז מתפקיד היו"ר, אומר כי "מי שאומר שהמלחמה לא משפיעה על עסקיו בחו"ל, משקר בעיקר לעצמו. הרופאים מקבלים מיילים 'החרימו את החברות הישראליות'"

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

260 מיליון דולר: כל הפרטים על עסקת הנשק שארה״ב מעכבת לישראל

ממשל ביידן מעכב את אספקת התחמושת לתקיפה ישירה משום שהוא לוחץ על בעלת בריתו ישראל לא להיכנס לרפיח

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

מכון בית יעקב. המסלול בפיקוח צמוד של המל''ג / צילום: באדיבות מכון בית יעקב

הסיפור המלא מאחורי ההצלחה הפנומנלית של תלמידות בית יעקב במבחני רואי החשבון

הסטודנטיות של סמינר בית יעקב מככבות שוב בראש טבלת הנבחנים בבחינות רואי החשבון, ולכן החלטנו לקדם מחדש את הכתבה שמתארת את דרכן להצלחה ● איגוד הסמינרים החרדי "בית יעקב" קיבל אישור להכשיר בעצמו רואות חשבון, מה שעד כה התאפשר רק באקדמיה ● הבוגרות הטריות צלחו את המבחנים באחוזים מטורפים והותירו את המוסדות האקדמיים מאחור ● בדרך עוררו שאלות על אופן שילוב החברה החרדית בשוק העבודה, אך גם על עתיד המקצוע

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

באופנהיימר מעריכים שהמניה הזו מישראל תזנק שוב

בבנק ההשקעות החלו לסקר את אודיטי טק, לשעבר איל מקיאג', המייצרת מוצרי טיפוח וקוסמטיקה שנמכרים באינטרנט ישירות לצרכן ● לאחרונה ירדה מנייתה ממחיר ההנפקה