גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המרוויחים והמפסידים מההייפ סביב התרופה נגד השמנה

יצרניות המזון יצטרכו לשקול מחדש את שיטות השיווק שלהן, חברות התעופה כבר בונות על חיסכון של עשרות מיליוני דולרים בשנה ● השוק מנסה לצפות את ההשלכות העסקיות של תרופות כמו אוזמפיק

ב־30 השנים האחרונות עלה משקלו של האמריקאי הממוצע בעשרה ק"ג. אם התרופות החדשות נגד השמנה, כמו מונג'רו של אלי לילי, ו-Weagovy ואוזמפיק של נובו נורדיסק יעילות כפי שנדמה ולא יתגלו מגבלות בלתי צפויות, אנחנו עשויים לראות היפוך מגמה בתוך זמן קצר הרבה יותר מ־30 שנה, ועשויות להיות לכך השלכות נרחבות על הכלכלה, כפי שהיו למגמת ההשמנה עצמה.

חזית המדע | התרופה נגד השמנה שיכולה לשנות את הכלכלה
WSJ | אוזמפיק נוסקת בסין, המדינה עם בעיית ההשמנה הגדולה בעולם
שולטת בשמיים: גם באל על לא דמיינו את אפקט המלחמה על עסקיה

איום קיומי? יצרניות המזון בהיכון

נתונים שנאספו על ידי חברה המנתחת חשבוניות של רשת המזון וולמרט, ודווחו בערוץ CBS האמריקאי, מראים שאצל מי שהחלו לרכוש את התרופות החדשות נגד השמנה חלה ירידה בסל המזון הממוצע.

על איזו כמות של צרכנים מדובר? לפי סקר שפורסם ב"ניו יורק טיימס", 14% מהציבור בארה"ב אמרו שיהיו מוכנים לקחת את התרופות הללו לכל החיים אם הביטוח שלהם ישלם על זה. אנליסטים מבנק ההשקעות מורגן סטנלי העריכו שבסופו של דבר, כ־7% מהציבור ייקחו את התרופות הללו, וזה שיעור עצום מהציבור. אם התרופות יאושרו בהתוויות נוספות (כבר מדברים על טיפול בהתמכרויות ואפילו אלצהיימר), שיעור נוטלי התרופות יצמח ליותר מ־7%, ביניהם אנשים שלא סבלו כלל מעודף משקל.

בוולמארט לא נבהלים בינתיים מכניסתן של התרופות האלה לשוק. עם פרסום דוחותיה האחרונים, אמרו שם בתגובה לשאלות אנליסטים כי צרכני התרופות ייכנסו לחנות כדי לרכוש אותן ויקנו על הדרך מוצרים אחרים. כמו כן, וולמארט עשויה לקדם מוצרים בתחום הבריאות ואורח החיים הבריא, שיפצו על אובדן ההכנסות ממזון.

מי שצריכות לדאוג הן חברות המזון עצמן - היצרניות הגדולות ורשתות המזון המהיר, שהכנסותיהן הן ממזון בלבד. הצמיחה של הענקיות הללו בעשורים האחרונים נבעה בחלקה מהתרחבות קהל הצרכנים. ואחת הסיבות להתרחבות הזאת היא ייצור של מזון יותר מפתה ויותר ממכר, שפונה גם ללבם של ילדים.

בעולם שבו אנשים יכולים לכבות דחפים לאכילה בלי נשלטת, האם אותן חברות מזון יוכלו להמשיך לשווק עוגה כמו קראק פאי עם אמירות כמו "נראה אותך אוכל רק אחד" או למכור קורנפלקס בשם Krave (שנשמע כמו המילה שפירושה דחף עז למזון מסוים)? השאלה הזאת נדונה בכתבה שפורסמה לאחרונה ב"ניו יורק טיימס". פרופ' מריון נסטלה (אין קשר לחברת נסטלה), מומחית לתזונה ורגולציה של מזון מאוניברסיטת ניו יורק, הרחיקה לכת ואמרה לעיתון כי "זהו איום קיומי על תעשיית המזון".

מה תעשה תעשייה של טריליון דולר בתגובה? היא לא תוותר בקלות, זה בטוח. מצד אחד חברות המזון נזהרות מאוד ממיתוג אפשרי שלהן כממשיכות דרכן של חברות הטבק, אבל קשה לראות אותן משחררות אחיזה בקיבתו של הצרכן.

למעשה, אם מניחים מניעים קפיטליסטיים בלבד ורגולציה חלשה, אפשר לדמיין עתיד שבו השיווק של מזון משמין יתמקד עוד יותר בילדים - הם אלה שעדיין לא לוקחים את התרופות, ואפשר למכר אותם למזון הזה מוקדם.

כמו כן, ישנה הערכה שהתרופות חזקות בהתמודדות עם רעב וחשקים למזון אבל חלשות יותר בהתמודדות עם אכילה רגשית, ולכן חברות המזון עשויות לפנות למנגנון הזה. דוח של חברת המחקר Mintel כבר אמר זאת קצת יותר בעדינות: "חברות שמייצרות מזון מעובד יצטרכו להזכיר לצרכנים את ההנאה והנחמה שהם שואבים מהמוצרים הללו".

חלק מהחברות ינסו ככל הנראה לרכוב על גל הבריאות ולשווק את מוצריהן כבריאים יותר ומתאימים לאזרח הבריא החדש. לדוגמה, אחת מתופעות הלוואי בשימוש ארוך טווח בתרופות הללו היא ירידה במאסת שריר. ייתכן שהדגשת הצורך לחזק את מאסת השריר תוביל לצריכה מוגברת של מזונות עם תוספת חלבון. אם אף אחת מהאופציות הללו לא תעבוד, תמיד אפשר להעלות מחירים.

העתיד של חברות מכשור רפואי

מעבר לחברות המזון, אנליסטים אופטימים (או שמנופובים במיוחד) טוענים שהפחתת המשקל של כלל האוכלוסייה צפויה להגביר את הפריון במשק, שכן השמנה פוגעת בבריאות, וכך עלולה להפחית את תפוקת העובדים.

אנליסטים אחרים מזהירים מפני הגזמה במידת ההשפעה הזאת: פגיעה משמעותית בבריאות כתוצאה מהשמנה, ברמה שמשפיעה על התעסוקה, אופיינית בעיקר לגילאים מבוגרים, מעל גיל הפנסיה, או לאנשים עם משקל גבוה מאוד. מעבר לכך, כל הישג בפריון יש לאזן מול תופעות הלוואי האפשריות של התרופות, הכוללות בחילות, עצירות ועוד.

חברות מכשור רפואי בתחום הסוכרת עלולות להפסיד לתרופות נגד השמנה / צילום: Shutterstock

עם זאת, הטיפול בבעיות בריאות הנובעות מהשמנה כן עשוי לחסוך כסף לחברות הביטוח ולמבטחים ממשלתיים שמממנים את התרופות הללו. לכן הם גם מוכנים לממן אותן, לפחות חלקית.

מי יהיו המפסידים? לכאורה, חברות רפואיות עם מיקוד בתחומים כמו סוכרת, מחלות לב, מחלות כליות וכבד, ניתוחי החלפת מפרקים, טיפולים בדום נשימה בשינה ולבסוף - טיפולים אחרים בהשמנה. כלומר, בעיקר חברות המכשור הרפואי הקלאסיות הגדולות עלולות לשלם את המחיר.

חברת מדטרוניק כבר דיווחה שהיא רואה ירידה בדרישה לניתוחים בריאטריים, אך גם מיהרה לציין ששני הפתרונות יכולים להשתלב יחד, והתרופה יכולה לעזור למטופלים שהתחילו מניתוח בריאטרי ואחר כך נתקעו או החלו לעלות חזרה במשקל.

קבוצה של תרופות לטיפול בכבד שומני, שנמצאות אולי על סף פריצה לשוק, כבר חוו דעיכה ברמת העניין בהן, מתוך הערכה שהטיפול בכבד שומני יהיה הרבה פחות מבוקש אם לא יהיו בעולם אנשים עם עודף משקל.

אבל הגישה הזאת גם היא קצת מוגזמת, הרי לא חסרים אנשים עם מחלות לב למרות קיומם של סטטינים, אנשים עם בעיות אונות גם בעולם של ויאגרה ואנשים בדיכאון וחרדה גם בעולם של ציפרלקס.

חיסכון של מיליונים לחברות התעופה

במעגל רחוק יותר, ההשלכות של ירידה במשקל האוכלוסייה יכולות להגיע עד חברות התעופה. ככל שמטוס כבד יותר, הוא צורך יותר דלק, וזה עולה לחברות התעופה יותר כסף. עד היום הן ניסו להפחית ממשקל המטוס על ידי הטמעת כיסאות, מערכות טכנולוגיה ומזון קלים יותר. עם אימוץ התרופות נגד השמנה, הטסת ציבור קליל יותר יכולה לחסוך להן עוד מיליוני דולרים.

ניתוח שנעשה בחברת הפיננסים ג'פריס לקח כמודל לחישוב את חברת יונייטד איירליינס האמריקאית. המסקנה הייתה שאם כל נוסע יפחית ממשקלו עשרה פאונד בממוצע, זה יחסוך לחברה 80 מיליון דולר בשנה.

בחזרה לקרקע, אנליסטים מרחיקי לכת תהו גם אם המדרכות כעת יהיו צרות יותר. אחרים העלו את האפשרות שייווצר שוק חדש של בגדים עבור המרזים, וניתוחים פלסטיים למתיחת עור בעקבות ירידה מהירה מדי במשקל. אך אלה השפעות חד־פעמיות בלבד.

משרות שניות ושיימינג רפואי

ומה יקרה לכיס של הצרכנים? תרופות נגד השמנה מסתמנות כחוזה לכל החיים, ובינתיים מדובר בחוזה יקר מאוד. ככל שהמטופל פחות מתאים לקטגוריית ההשמנה ויותר מחפש את היתרונות החברתיים של התרופה, כך סביר פחות שימצא מי שישלם עליה. בעיתון "וול סטריט ג'ורנל" כבר דווח על תופעה חדשה, אנשים שלוקחים על עצמם משרות שניות כדי לשלם על התרופה. מאחר שמדובר בתרופה לכל החיים, זה עלול להוביל לשעבוד לא זניח.

העלות למטופל בארה"ב יכולה להגיע גם ל־10,000 דולר בשנה. רבים יהיו מוכנים לשלם זאת מכיסם, וחברות הביטוח כנראה יביאו את זה בחשבון בהחלטה שלהם את מי לשפות. אנשים עם תוכנית ביטוח טובה יותר, יקבלו כנראה שיפוי ביטוחי טוב יותר גם בתחום הזה, וייתכן שנראה אנשים עושים דברים נואשים כדי להשיג את התרופות האלה, גם אם לא מדובר במקרי חירום רפואי.

מטופלים שיכולים לקחת את התרופה אבל קשה להם לעמוד בתופעות הלוואי, או באובדן ההנאה מאוכל, עלולים לסבול מתופעות של שיימינג ציבורי, וגם משיימינג רפואי, מאחר שצוותים רפואיים ואפילו חברות הביטוח עלולים לטעון: נתנו לכם פתרון לבעיית המשקל, ולא קיבלתם אותו.

נדרשו שנים כדי לשכנע רופאים לא לוותר על הבריאות של מטופלים שלא מצליחים לרדת במשקל. השפעת התרופות הללו עלולה להחזיר אותנו לאחור, וגם את זה כדאי לזכור כשחולמים על עולם חדש ורזה.

עוד כתבות

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם