מלחמת רוסיה־אוקראינה היא יוצאת דופן לא רק בהיותה המלחמה הראשונה על אדמת אירופה מאז מלחמת העולם השנייה, אלא גם מהיקף החימושים המשוטטים המופעלים בה. אם בעבר התחום התרכז בחימושים משוטטים אוויריים, כעת מפעילה אוקראינה מכוניות חמושות על שלט, ובולטות יותר מכל: כלי שיט בלתי מאוישים - כשב"מים.
● מלזיה נוטשת את רוסיה, ואוקראינה זקוקה נואשות לטנקים
● המל"ט החדש של אלביט ועסקת הענק של ידידת ישראל
אלו גרמו לצי הים השחור של רוסיה נזקים חסרי תקדים, החל מפגיעה בספינות אסטרטגיות דרך נזקים לגשר וליעדי חוף של הצי. "האויב החל להבין מיד את איום הכשב"מים ולהגיב, אבל אנחנו עדיין כמה צעדים לפניו", אמר ל"ביזנס אינסיידר" הגנרל איבן לוקשביץ', שמפקד על יחידת הכשב"מים האוקראינית.
"צי הכשב"מים הראשון בעולם", כפי שמכנים אותו קייב, הושק ב־2022 כתוצאה מצורך מיידי: אוקראינה ואף כל בר־דעת בעולם הבינו, כי אין להם שום סיכוי בלוחמת צי מול צי הים השחור הרוסי. על כן, במסגרת הלוחמה הא־סימטרית הימית של קייב, הם החלו להפעיל כשב"מים בהיקפים חסרי תקדים. למעשה, זהו פתרון יצירתי וחדיש בהיקף הפעלתו לצד אמצעים מיושנים, כמו מוקשים ימיים.
הרוסים מצידם, לא מודאגים בהכרח מהנזקים שנגרמו, למרות שכשליש מצי הים השחור הושמד (יותר מ־24 ספינות) בין אם באמצעות כשב"מים ובין אם באמצעים אחרים, אלא בכלל מן ההתקדמות הטכנולוגית האוקראינית: הכשב"מים של קייב נושאים כיום יותר חומר נפץ (כ־860 ק"ג), ויכולים לנוע למרחקים ארוכים בהרבה של כ־950 ק"מ. בד־בבד, האמצעים הללו מורכבים בבתי מלאכה רבים יותר ומופעלים ממקומות שונים - מה שמקשה על ניטורם.
הכשב"מים הם אלו שגרמו לבכירי משרד ההגנה במוסקבה להעתיק את מפקדת צי הים השחור מהעיר סבסטופול בחצי האי קרים, אל עיר הנמל האסטרטגית נובורוסיסק, שנמצאת במזרח הים השחור. זוהי עיר עם תשתיות קריטיות בהרבה לכל המרחב כולל, למשל, צינור הנפט CPC מהעיר טנגיז במערב קזחסטן.
מנמל נובורוסיסק מועמס הנפט על מכליות לכל רחבי העולם. לפי S&P Global, בין החודשים יולי-ספטמבר היוותה קזחסטן ספקית הנפט הבכירה של ישראל. בחודש שעבר, נודע מנתוני באקו, כי בחודש ינואר הפכה ישראל ללקוחת הנפט הבכירה של אזרבייג'ן עם 523.5 אלף טונות בסך כ־296.947 מיליון דולר. הרבה יותר ממדינות אירופיות כמו איטליה, שייבאה 179.2 אלף טונות, בסך כ־110.5 מיליון דולר.
היכולות הימיות של איראן ושלוחותיה
השימוש האוקראיני בכשב"מים הוא אמנם חסר תקדים בהיקפו, אך רחוק מלהיות כזה בעצם הפעלתו. איראן זיהתה את היעילות של הכלי כבר בשנת 2008, אז החלה להפעיל אותו. כבר באותה שנה, המורדים החות'ים פגעו בפריגטה סעודית. עתה, הטכנולוגיה מבית היוצר של טהרן לכלים בלתי מאוישים בים הרבה יותר מתקדמת וכוללת גם כלי שיט תת־מימיים בלתי מאוישים (UUV).
החות'ים הפעילו לפני כשבועיים, לראשונה מאז פרוץ המשבר בים האדום, כלי שיט תת־ימי בלתי מאויש וכלי שיט בלתי מאויש - במתקפה משולבת עם שלושה טילי שיוט. עצם הפעלת האמצעים לא הייתה מפתיעה, ומכאן הדאגה בנוגע ליכולות הימיות של איראן ושלוחותיה.
יכולותיו הטכנולוגיות של חיל הים כעת מתקדמות בהרבה מאלו שהיו במלחמת לבנון השנייה, אך זכורה היטב פגיעת הטיל C-802 של חיזבאללה נגד ספינות באח"י חנית. באותה תקרית ב־14 ביולי 2006 נהרגו ארבעה לוחמי חיל הים. כפי שאמצעים בלתי מאוישים אוויריים מתוצרת טהרן הגיעו לידי חיזבאללה, לא מן הנמנע כי גם טכנולוגיית הכשב"מים וכלי השיט התת־מימיים הבלתי מאוישים הגיעה אליהם.
לכן, מלחמה כוללת מול חיזבאללה עשויה לדרוש תחכום רב יותר לא רק בתמרון הקרקעי, אלא גם במשימות הימיות. זאת, אף שהקטלניות והיעילות של חיל הים משמעותיים בהרבה מאלו של 2006. בה בעת, הטכנולוגיה הצבאית הישראלית מקדימה את איראן בכמה דורות.
הקידמה הטכנולוגית הזו באה לידי ביטוי גם בתחום הכשב"מים. בדצמבר 2022, למשל, בתרגיל "דיגיטל הורייזון" הבינלאומי שהתקיים בדצמבר 2022, נטל חלק "שחף" (Seagull) מתוצרת אלביט. באותו תרגיל שהתקיים בתוך המפרץ הפרסי, ממש בסמוך לאיראן, נבחן שיתוף פעולה בין 17 יצרני כלי שיט בלתי מאויישים מרחבי העולם - תחת האכסניה של הצי החמישי של ארה"ב שבסיס האם שלו ממוקם בבירת בחריין, מנאמה. "שחף" הוא כשב"מ ייעודי ללוחמה נגד ספינות.
עבור ביטחון שוטף, רפאל מייצרת את "פרוטקטור", שהוא סירה בלתי מאוישת לטובת הגנה וסיוע ללוחמים. הכשב"מ הזה כולל תותח מים בלחץ גבוה, וגם כלים קטלניים כמו המיני־טייפון. הוא מותאם למשימות לאורך חופים ונמלים. חברה נוספת שעוסקת בנושא כבר שנים לא מעטות היא התעשייה האווירית שב־2014 חשפה את "קטאנה", שמיועד אף הוא לביטחון שוטף. קטאנה אמור לתת מענה, לדוגמה, לנכסים אסטרטגיים ימיים כמו אסדות קידוח וצינורות נפט.
