בשנה החולפת נספרו בארץ 61 אנג'לים פעילים בלבד, לעומת 251 אנג'לים פעילים בשנת 2022 / צילום: Unsplash
ההייטק הישראלי סובל ממשבר קשה, שבא לידי ביטוי בירידה בהשקעות, בפיטורים, בקריסת סטארט-אפים מואצת, בקיצוצי הטבות ועוד. זה התחיל עם המשבר הכלכלי העולמי סביב עליית האינפלציה, אבל המשיך ביתר שאת בשנה שעברה, גם כשבעולם כבר נראו סימני התאוששות. החברות הצעירות נפגעות משמעותית מהמגמה, והדבר ניכר בקשיים בהקמת חברות חדשות ובמכשולים בדרך לגיוס מימון עבורן.
● סקטור הביומד הישראלי התייבש ב־2023, אך קרנות ההון סיכון אופטימיות להמשך
● מנכ"ל טאואר רוצה להקים מפעל בהודו ולא בישראל, אך הדרך עוד ארוכה ומורכבת
אחד ההיבטים המרכזיים של המשבר הוא ירידה דרסטית במספר משקיעי האנג'ל בישראל - כך על פי נתוני ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) המתפרסמים כאן לראשונה. בעוד שבעבר היוו אותם משקיעים חוליה מרכזית וחשובה בתחילת דרכם של סטארט-אפים, כיום המגמה משתנה.
בשנה החולפת נספרו בארץ 61 אנג'לים פעילים בלבד, לעומת 251 אנג'לים פעילים בשנת 2022 - ירידה של יותר מ-75%. אם משווים את מספר האנג'לים לזה של שנת 2021, שבה נמדדו כמעט 300 אנג'לים פעילים, מדובר כבר בירידה של 80% כמעט.
אנג'ל, בקצרה, הוא כינוי הניתן למשקיעים פרטיים, כאלו המשקיעים מהונם העצמי, לרוב בחברות בשלבים המוקדמים (שלבי הסיד והפרה-סיד), זאת לעיתים בתמורה לאחוזים מן החברה, כמו גם השתתפות ברווחים עתידיים. לעיתים מספר אנג'לים פועלים בקבוצה ומתאגדים להשקעה בחברה; לפעמים הם פונים בעצמם למיזמים ומציעים השקעה, ולפעמים הפנייה נעשית אליהם מטעם החברה.
הנפילה במספר משקיעי האנג'ל הפעילים בישראל מגיעה חרף תיקון חקיקה שנועד למשוך אותם לחברות ישראליות. ביולי אשתקד, אושר בכנסת "חוק האנג'לים", או בשמו המלא - החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, המעניק בין היתר זיכוי במס למשקיעים פרטיים אשר מבצעים השקעות בחברות הזנק הנמצאות בשלבים התחלתיים של פעילותן. ברשות המסים ובאוצר הסבירו כי מטרת ההטבות הללו היא לעודד את אותה השקעה פרטית, ובפרט מצד משקיעים אסטרטגיים אשר להם ניסיון בשוק הטכנולוגי, משמע - אנג'לים. אם לבחון על פי הנתונים שאנו מציגים כעת, החוק בינתיים רחוק מלהשיג את ייעודו.
הדמויות הבולטות בנוף המקומי
האנג'לים המוצגים ב-Finder, פלטפורמת המידע העסקי של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל, הם לרוב משקיעים סדרתיים, כולם ישראלים או כאלו שמתגוררים דרך קבע בישראל, וכאלו בעלי עבר של השקעות, לפחות השקעה אחת בשנה.
כמו כן, בשנים האחרונות הצטרפה לקהילת האנג'לים קבוצה הולכת וגדלה של יזמים שהרוויחו כסף בחברות שהקימו, אם דרך מכירת החברות או מכירת מניות בשוק השניוני, ובמקביל התחילו להשקיע מהונם הפרטי.
לראיה, בתחילת העשור האחרון קפץ מספר האנג'לים בעשרות אחוזים. בעוד שב-2019 נמדדו בארץ כ-166 אנג'לים פעילים, ב-2021 עלה מספרם ל-297, כאמור, זינוק של 80% כמעט.
"יש כמה דברים שמייחדים אנג'לים", מסביר לגלובס דני בירן, עמית מחקר בכיר במכון המדיניות והמחקר RISE. "אנג'לים משקיעים כמעט תמיד בסבבים הראשונים. הם משקיעים סכומים קטנים יותר מקרנות למשל, אבל זה בנוי על זה שכשהחברה תתקדם היא תוכל לגייס כסף, ובשלבים יותר מתקדמים המשמעות היא לגייס כסף מקרן הון סיכון".
בין השמות המוכרים בזירת האנג'לים הישראלית אפשר למנות בין היתר את זוהר גילון, שמאחוריו כבר מעל לשלושה עשורים של השקעות ביזמים ישראלים. בראיון לגלובס משנת 2019, סיפר גילון על תהליך ההשקעה כאנג'ל, והסביר כי אם הוא מסכים להשקיע במיזם מסוים, הוא "מוביל את הסיבוב. במקרה כזה אני מכניס לפחות חצי מהכסף מסך הסיבוב, שהוא לרוב השקעת Pre-Seed במונחים של היום".
שם מוכר נוסף הוא יוסי ורדי, משקיע אנג'ל ותיק ומרכזי, שבין החברות שבהן השקיע לאורך השנים ניתן למנות את סימילרווב ואת חברת מיראביליס, זאת שהביאה לעולם את ה-ICQ.
בין השמות של האנג'לים ה"צעירים" בזירה המקומית ניתן למנות אנשים כמו עופר בן נון, בין מקימי חברת הסייבר טאלון, שנמכרה בנובמבר האחרון לענקית הסייבר פאלו אלטו נטוורקס, בסכום המוערך ב-625 מיליון דולר. שם נוסף הוא שי מורג, ממייסדי חברת הסייבר הישראלית ארמטיק, שנמכרה אשתקד לחברת טנאבל האמריקאית, בסכום המוערך ביותר מרבע מיליארד דולר.
בזירה הגלובלית, ניתן להזכיר את פיטר ת'יל, אחד ממייסדי ענקית הפינטק פייפאל (PayPal), מארק אנדרסן, אחת הדמויות הוותיקות בעמק הסיליקון, ומי שנמנה עם מייסדי נטסקייפ, וטים דרייפר, דור שלישי למשקיעי הון סיכון מעמק הסיליקון, ומשקיע אנג'ל סדרתי ב"חדי-קרן" לאורך השנים, ביניהם חברות כמו טסלה, סקייפ והוטמייל.
"בעבר האנג'לים הביאו את הקרנות"
בספטמבר האחרון נערכה ועידה של ארגון רשת האנג'לים העסקיים העולמית (GBAN) במלבורן, אוסטרליה. במסגרת אותה ועידה נפגשו משקיעי אנג'ל מרחבי העולם ודנו במגמות השונות שאפיינו את שנת 2023 בזירתם. הם התמקדו בין היתר בשינוי הפוקוס, בייחוד בשוק האמריקאי.
סקוט פוקס, מנכ"ל ארגון The Startup Council האמריקאי, שמהווה בין היתר חממה לחברות צעירות ואפיק לשלל משקיעים, ביניהם גם פרטיים, אמר באותו כנס כי "ארה"ב הייתה עדה להופעתן של כמה קרנות הון סיכון שהעבירו את מיקוד פעילותן לכיוון השקעות בחברות בשלבים מוקדמים". לדבריו, השינוי הזה מייצר מצב שבו קבוצות אנג'לים מסורתיות מתחרות עם קרנות הון סיכון על עסקאות.
בארץ, כך אומר איתי רנד, משקיע בשלבי סיד ושותף בקרן 10D, ניתן לראות ניצנים של אותה מגמה. "כשאני נכנסתי לעולם הזה לפני 7-8 שנים, יזם היה הולך לאנג'ל בשלבים המוקדמים של החברה או של הרעיון שלו, והוא בתורו היה מקשר אותו לקרן שאולי תרצה לקחת את הסיבוב. כלומר, האנג'לים היוו חוליה מקשרת חשובה. שינוי מעניין שאנחנו רואים היום בארץ זה שאנג'לים מגיעים לקרנות ואומרים שהם ייכנסו רק אם הקרן תשקיע, ולא הפוך".
דן אמיגה, מקים חברת הסייבר הישראלית איילנד (Island) ומשקיע אנג'ל בעצמו, שבין היתר היה המשקיע הראשון בחברת הסייבר אקסיס, שנמכרה בשנה שעברה לענקית המחשוב האמריקאית HPE בכחצי מיליארד דולר, מסביר גם הוא לגלובס כי "כיום, צוותים שהם צוותים חזקים, יכולים ישר ללכת ולקבל את ההשקעה הראשונית מקרנות הון סיכון. אין כמעט סיבובי פרה-סיד לצוותים טובים. הם ישר מצליחים לגייס סיד. בעבר, האנג'לים היו אלו שמביאים את הקרנות, אבל המצב הזה השתנה".
"אין בעל בית שצריך לספק לו הסברים"
"אני חושב שלאנג'לים כמשקיעים יש המון ערך, אבל בניגוד לקרנות למשל, הם הרבה יותר רגישים למצבי רוח", אומר רנד. הוא מתייחס למספר האנג'לים, שקפץ ב"שנות הבועה", 2020-2021, ואומר כי "בקרן שלנו לא הייתה עסקה אחת בשנים הללו שלא נכנסו איתנו לפחות שני יזמי אנג'ל. התחושה הייתה שמספר האנג'לים קפץ באותן שנים פי שניים אם לא יותר".
רנד מונה מספר גורמים שמרחיקים את האנג'לים היום, כולם אינם מפתיעים. זה התחיל במשבר הגלובלי בענף ההייטק, המשיך עם המאבק הפנימי והקרע בישראל בשנה שעברה סביב השינויים במערכת המשפט, וכעת המלחמה. "כל הגורמים האלו השפיעו ומשפיעים קודם כל על משקיעי אנג'ל. אין להם בעל בית שצריך לספק לו הסברים למה הם עושים או לא עושים השקעות, שלא כמו בקרנות. בעוד שאנחנו בקרנות מחויבים לעסק, יש לנו משקיעים שצריך להמשיך לעבוד עבורם, וזאת בלי קשר לתיאבון האישי שלנו. אצל האנג'לים זה ההפך הגמור - יש כאלה שכבר חצי שנה אני לא שומע מהם".
את דבריו מחזק אדן שוחט, משקיע הון סיכון מוביל בארץ ושותף בפירמת אלף, שמסביר לגלובס כי למרות סביבת הריבית הגלובלית הקשה, שהשפיעה על היקף ההשקעות העולמי לשלילה בשנה החולפת, "התחושה הכללית של חוסר ודאות היא ייחודית לישראל, זה התחיל עוד סביב הרפורמה המשפטית".
"תחושת הפומו חלשה מבעבר"
"אחד ההבדלים הגדולים ביותר מתקופת הבועה בהייטק הישראלי הוא משך הזמן שלוקח לסגור סיבוב. הסיבובים התארכו מאוד", אומר לגלובס איתמר שר, מייסד ומנכ"ל Seal Security, סטארט-אפ סייבר צעיר. "נוצרה דינמיקה שונה של האנג'לים מול קרנות. הפומו, או החשש לפספס, הוא קצת פחות חזק ממה שהיה ב-2021".
עוד הוא אומר, כי "זה גם משליך על עוד הרבה היבטים שקשורים לאנג'לים עצמם. לדוגמה, ההרכב של הסיבוב. אם מסתכלים לאחור, רשימת המשתתפים בכל סיבוב הייתה ארוכה מאוד. היום הכמות קטנה משמעותית".
הוא מוסיף כי "יצא לי, במהלך השנה האחרונה, לראות שכמות האנג'לים ירדה משמעותית, זאת מהפרספקטיבה שלי וגם של יזמים אחרים שאני מדבר איתם, שנמצאים באותו שלב או שלב לפני".