גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקרת שנלחמה על ההכרה בפשעי חמאס באו"ם: "כבר כשהתחלתי לדבר, שמו אותי על מיוט"

שיחה עם ד"ר כוכב אלקיים-לוי, מייסדת הנציבות האזרחית לחקר ותיעוד פשעי חמאס נגד נשים וילדים ● על האכזבה מארגוני הנשים בעולם ועל האופן שבו סייעה לאו"ם להכיר בפשעי ארגון הטרור

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר כוכב אלקיים-לוי / צילום: פרטי
הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר כוכב אלקיים-לוי / צילום: פרטי

בשבוע החולף קיימתי שתי שיחות שונות עם ד"ר כוכב אלקיים־לוי, שייסדה את הנציבות לחקר פשעי חמאס נגד נשים וילדים מ-7 באוקטובר. הראשונה התקיימה ימים ספורים לפני שהאו"ם פרסם את הדוח שהכיר לראשונה מפרוץ המלחמה בפשעי אלימות מינית מחרידים שביצעו מחבלים ("אנשי חמאס" כהגדרתו) בישראליות וישראלים. הטריגר להקמתו של הארכיון לאיסוף וקיטלוג עדויות מה-7 באוקטובר, היה בדיוק זה: ההלם שחוו אלקיים־לוי וחברותיה מכך שהאו"ם מתעלם לחלוטין מקריאתן להכרה בפשעי חמאס. כבר באוקטובר הן כתבו דוח שליכד את העדויות שהיו בידיהן עד לאותה העת ושלחו אותו לסוכנויות האו"ם השונות, ואף פנו לחברות ועידות שהכירו באופן אישי, "ולא קיבלנו אפילו מכתב שאומר 'תודה על פנייתכן'", סיפרה. "שאלנו את עצמנו: מה קורה? למה לא עונים לנו?".

המנהלות והיזמות: הכירו את 50 הנשים המשפיעות על המשק
האישה שעומדת מאחורי פרויקט חץ 3: "כשהגיע היירוט הראשון, שנים של השקעה ומאמץ התנקזו לרגע אחד"
● "אומץ קשור לאופי, לא למגדר": הלוחמות שמחסלות מחבלים ותקרות זכוכית
"אני אישה אחת בין 400 לוחמים": אלה הרופאות שמצילות חיים בשדה הקרב

כמומחית לזכויות אדם היה לאלקיים־לוי ברור מהרגע הראשון שמדובר בפשעים נגד האנושות. "זה סוג הפשעים הכי מוכחשים ושהכי קשה להוכיח. אלה פשעים שהיסטורית לא הייתה להם הכרה", הסבירה, ודיברה על אכזבה עמוקה מארגונים שנתנה בהם אמון לאורך שנים וברגע האמת איבדו את מצפנם המוסרי.

"זה היה שבר עמוק. בשבועות אחר כך אמרתי שאני לא בטוחה שאוכל ללמד משפט בינלאומי. אני מלמדת את התחום הזה, וקורסים על התנועה הפמיניסטית הגלובלית, בכזו אמונה - וזה סדק את הכול. כישראליות וישראלים אנו מכירים היטב את ההטיה שיש לעולם נגדנו. עדיין האמנתי במערכת שנוסדה מעפר השואה כדי להגן על זכויות אדם".

עוד היא סיפרה שתהליכי הכחשת הפשעים, "התחילו כבר ב-8 באוקטובר. אני משוחחת עם קולגות מהעולם שחלקם חושש להתבטא לטובתנו. נטל ההוכחה ‫שרובץ על כתפינו הוא בלתי סביר", הוסיפה. "לכן בימים אלה אני חוברת ‫לחברת הייטק ישראלית ‫שמעבירה חלק מהסרטונים בחינה טכנולוגית שתוכל לאשר שהם AI-Safe (כלומר, שלא עברו מניפולציות של AI - ה"ו). הכול כדי לוודא את המהימנות של הסרטונים".

באוקטובר הצגת את הממצאים שבידייך לחברות הוועידה למיגור אפליה נגד נשים באו"ם. מדובר היה בדיון שאליו הוזמנת לפני 7 באוקטובר כדי לדבר על המחאה בישראל בכלל, כנציגת בונות אלטרנטיבה. ניצלת את ההזדמנות.
"כן, זה היה צירוף מקרים מצמרר. עוד לפני הנאום שלי הועידה שחררה הצהרה שלא ציינה את 7 באוקטובר ואף לא את החטופים (בפתחה נכתב: הועידה מגנה חד־משמעית את האלימות ההולכת וגוברת במזרח התיכון שהרגה אלפי אזרחים, כולל נשים וילדים - ה"ו). במקביל אנשים שידעו שאני עומדת לדבר באו"ם, התחילו לשלוח אליי מידע. הם כתבו 'כוכב, שמעת על זה? ידעת שזה קרה? תגידי להם'. התחלתי לדבר, אבל לא הגעתי לסוף הדברים כי שמו אותי על מיוט. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הרגשתי שהמערכה הבינלאומית נפתחה.

"החזקתי בראש שלי הבנה עמוקה והיסטורית של משמעות השתיקה שלהן. היו גם תגובות של האו"ם שניסו לתת קונטקסט לדברים (למשל מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שאמר ש'מתקפת חמאס לא התרחשה בחלל ריק', ובהמשך שחרר הצהרות שמגנות את חמאס חד־משמעית - ה"ו). תגובות מסוג זה הן 'פשעי מלחמה שניתנת להם הצדקה' - War Explained Crimes".

"אמרתי זאת גם בנאום: האם יכול להיות ש-7 באוקטובר נעלם בממד הזמן עצמו, או שאנחנו חיות על פלנטה של צער ביקום מקביל? האם יש משפט בינלאומי שיגן על נשים ישראליות?".

בעיניים דומעות הוסיפה אלקיים־לוי: "אחת המחשבות הקשות שהולכות איתי היא שהנכדים והנכדות שלנו יפתחו בעתיד את הארכיון שהקמנו. הרבה מהסרטונים קשים לצפייה. מחבלי חמאס הותירו הרס וחותם כבד בהיסטוריה שלנו".

"הדוח מצייר תמונה חלקית"

בשיחתנו השנייה לאחר פרסום דוח האו"ם אלקיים-לוי סיפרה על הגאווה שהיא חשה בפעילותה, שסייעה להביא לכתיבת הדוח וכינתה אותו "הישג היסטורי". הדוח, שזכה לכינוי "דוח הזוועות", מתאר פשעי מין שהתרחשו בדרום וכללו אונס קבוצתי, אונס גופות, קשירת גופות והטלת מומים בנשים. הדוח מציין כי קיים מידע שלפיו החטופים חוו, ועודם חווים, התעללות מינית בשבי. הדוח נכתב לנוכח ביקור בישראל בן כמה שבועות שערכה בינואר שליחת מזכ"ל האו"ם לאלימות מינית בזמן סכסוך, פרמילה פאטן.

פרסום הדוח כעת מכפר בעינייך על התעלמותו של האו"ם מהאירועים עד כה?
"הדוח מצייר תמונה חלקית ויש עוד מקרים שנותר לברר. לא מדובר בהיפוך של 180 מעלות בגישת האו"ם. לצד זאת, פאטן וצוותה אכן הגיעו לכאן כדי לחקור את האירועים. הם צפו בעשרות שעות של סרטונים טראומטיים. קראתי כל מילה בדוח בעיון רב, בתחושה שנעשה מעט צדק. לראות את התמונה המצמררת שהדוח מתאר כעבור חמישה חודשים - זה בדיוק מה שנלחמנו עליו. זה חשוב לקורבנות. יש עוד דרך ארוכה. לאט־לאט הדברים ימשיכו להיחשף ואנחנו פה כדי לחשוף אותם. אלה פשעים קשים באכזריותם נגד נשים וגברים. פשעים שנצטרך המשגה חדשה כדי להתייחס אליהם. זה סבל אנושי שעדיין אין לו מילים. זה משהו שצריך להטריד את כל העולם".

עד כמה את וצוותך הייתן מעורבת במתן המידע לפאטן?
"מהשבוע השני למלחמה שלחתי אישית מכתבים ודוחות לפרמילה וגם לצוותים אחרים באו"ם. כשפרמילה וצוותה הגיעו לישראל, נפגשנו לפגישה ארוכה. הצטרפו למאמץ הזה ארגוני חברה אזרחית, מומחים ומומחיות. המדינה עשתה מהלך אמיץ מאוד להביא אותה".

הדוח מתייחס גם להתעללות מינית שחוו וחווים החטופות והחטופים בשבי. אלה סוגיות שהיית מודעת אליהן?
"חד־משמעית. כבר חודשים אני מדברת על החשש הזה, ואני עושה זאת בזהירות המרבית כי הבדיקה נעשית לצד שיח מול המשפחות שדואגות ליקיריהן. הלכנו לצדן ואמרנו רק מה שיכולנו. הזעקה שלנו היא קודם כול למען החטופות והחטופים. החשש שלנו התאמת אל מול מי שחזרו מהשבי ושיתפו אותנו וגם את שליחת האו"ם בחוויות שלהם. בכל פעם שאני שומעת עדויות מחטופים שחזרו זה מעורר צמרמורת".

כלומר, מה שאנחנו שמענו כציבור על חוויות החטופים, הוא לא הסיפור כולו.
"חד־משמעית".

עד כמה חשוב לדעתך שכישראלים נדע מה קרה?
"לא כולם חייבים לדעת הכול, לא כרגע. צריך להביא בחשבון את כאב המשפחות השכולות. אני דואגת שמי שצריך לדעת - ידע. בתחילת הדרך שאלו אותי: זה התפקיד שלך? זה מה שאת רוצה לעשות? עניתי שזה מה שאני צריכה לעשות. נהגתי לתחום את הפעילות הזאת בזמן: 'זה מה שאני עושה בחודש הקרוב'. זה חתיכת דבר, להכניס את הצער העמוק הזה לחיים שלך. אני צופה בתיעודים הקשים האלה, כדי שאחרים לא יצטרכו".

הדוח מתייחס גם לדיווחים מהצד הפלסטיני על שבוצעה אלימות מינית נגדם.
"אלה נושאים שהמדינה צריכה להתייחס אליהם ולבדוק כל טענה בצורה הכי רצינית שאפשר".

עדיין בתופת

חלפו חמישה חודשים מאז 7 באוקטובר, אבל את והצוות שלך עדיין שם, בשבת השחורה.
"כל מי שבוחרים לתעד את 7 באוקטובר, שמים עצמם בתופת. אנחנו עוד שם, ומובן שגם החטופים והחטופות שבשבילם 7 באוקטובר לא הסתיים".

את עדיין מסוגלת להאמין בטוב האנושי, אחרי הרוע שראית?
"יש לי ילדים ואני צריכה להחזיק את האמונה בטוב בשבילם. אני נאחזת במשהו שאמרו לי, והוא שמתוך הרס גדול באה גם תקומה גדולה".

את התואר השני והשלישי שלך במשפטים השלמת באוניברסיטת פנסילבניה, שנשיאתה ליז מגיל התפטרה בדצמבר אחרי שימוע בקונגרס שבו לא גינתה גילויי אלימות נגד יהודים בקמפוס. כמי שמכירה את המוסד מקרוב, איך את מנתחת את האירועים?
"גם אחרי שהנשיאה לשעבר הסבירה את עצמה, הוצאתי הצהרה שבה קראתי ‫לה להתפטר. בעיניי, ההסבר עצמו ‫היה ניסיון עצוב ‫לחזור בה מאמירות קשות ביותר. המחויבות הבסיסית של מוסד להשכלה גבוהה היא לתת ביטחון לסטודנטים, וזה אומר - לתת ביטחון לסטודנטים יהודים אל מול אנטישמיות שמשתוללת בעולם. זו דינמיקה מסוכנת כלפי יהודים שתלווה אותנו שנים קדימה. ‫אני רוצה לשמור על אופטימיות, ‫אבל זה מפחיד".

מייל לפניות לנציבות: Info@dvora-institute.org

עוד כתבות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"