האלופה שקובעת באילו מטרות של חמאס מותר לצה"ל לפגוע

בבוקר 7 באוקטובר הרבה דברים עדיין לא היו ברורים, אבל ההבנה שמשהו חריג מתרחש הספיקה כדי להטיס את האלופה יפעת תומר-ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית, היישר לבור בקריה. תוך שעות ספורות כבר היו כ-100 מפקודיה, עורכי דין בסדיר ובמילואים, בכל המוקדים החשובים ללחימה: מהפיקודים והאוגדות, דרך חיל האוויר והים, ועד לאגפי המבצעים והמודיעין. משפטנים, מסתבר, הם מצרך מבצעי לא פחות מבוקש מטנקים.

● המנהלות והיזמות: הכירו את 50 הנשים המשפיעות על המשק
● האישה שעומדת מאחורי פרויקט חץ 3: "כשהגיע היירוט הראשון, שנים של השקעה ומאמץ התנקזו לרגע אחד"
● "אומץ קשור לאופי, לא למגדר": הלוחמות שמחסלות מחבלים ותקרות זכוכית
● "אני אישה אחת בין 400 לוחמים": אלה הרופאות שמצילות חיים בשדה הקרב

"התפקיד המרכזי הוא ייעוץ משפטי אפקטיבי שיאפשר להשיג את מטרות המלחמה", היא אומרת בראיון. "זה בא לידי ביטוי במענה לשאלות כמו 'איזו מטרה חוקית?', 'האם אמצעי הלחימה חוקי?', וגם בקביעת מדיניות האש המטכ"לית". המשפט, היא גורסת, היה מההתחלה נדבך מרכזי. "מהרגע הראשון הבנו שהרכיבים המשפטיים קשורים בקשר הדוק ללגיטימציה שתינתן בעולם לפעילות המבצעית של צה"ל ובאפשרות להשיג את מטרות הלחימה".

כשתומר-ירושלמי אומרת "הבנו", היא לא מתכוונת רק למשפטנים, אלא גם למפקדים בשטח. "כשהייתי קצינה צעירה היינו שומעים לפעמים אמירות של מפקדים כמו 'אל תגיד לי מה לא, תגיד לי מה כן'. היום אנחנו במציאות שונה. אם אנחנו מסתכלים בתמונה הכוללת - חלק הארי מבין שהשיקול המשפטי הוא חלק מהליך קבלת ההחלטות. אין הורדות ידיים ואין מאבקי כוח. יש הבנה שפעילות בהתאם לדין היא חלק ממרחב הפעולה של צה"ל", היא מסבירה.

"המפקדים בצה"ל מחויבים לדין ובתוך זה לדין הבינלאומי. זה חלק מהדנ"א של צה"ל. טוהר הנשק היה חלק מרוח צה"ל הרבה שנים לפני שקם בית הדין הפלילי בהאג. אני גאה להגיד שגם במלחמה הזו, שהיא מהקשות והמוצדקות במלחמות, הצבא פועל לפי דין ובזה הוא מאמין. האם בתוך זה אין מקרים חריגים של הפרות דין? מקרים שבהם יש מישהו שחושב שהייעוץ המשפטי מגביל? ודאי שיש. המלחמה הזאת מערבת מספר עצום של משרתים בסדיר ובמילואים, וזה כמובן עניין גדול ומורכב. אבל בסוף אלה מקרים חריגים ובודדים. אם אני מסתכלת על הדעה השלטת בפורום מטכ"ל, ושל הרמטכ"ל בראשו, יש הבנה עמוקה של חשיבות השמירה על הדין".

 השופטים בבית הדין לצדק של האג / צילום: Reuters, Piroschka van de Wouw

ובכל זאת, גם היא מודה שהקרב על הלגיטימציה ללחימה גדול פעמים רבות מהמשפט. "אין ספק שהתמונה הכוללת יותר רחבה. שאלת הלגיטימציה היא שאלה מדינית ודיפלומטית של מאבקי כוח, ולא תמיד נקייה מאינטרסים והטיות. אז בשאלה אם המשפט הוא רכיב חשוב - התשובה היא כן, אבל הוא לא הכול. בכל מקרה, הייעוץ המשפטי הוא מחייב".

תומר-ירושלמי אף מזכירה שהדברים גם עולים בתקשורת עם כל בעלות הברית של ישראל. "בשיח עם האמריקאים למשל תמיד מוזכרת הדרישה שישראל תמשיך לעמוד בדין הבינלאומי, והציפייה שישראל תמשיך להיות יהודית ודמוקרטית. גם במאבק הקשה הזה מצופה מאיתנו לשמור על צלמנו ועל דמותנו".

"המפקדים יודעים לכבד כשאנחנו מציבים להם גבולות"

תומר-ירושלמי (49) היא עורכת דין המנהלת את אחד הגופים המשמעותיים בצה"ל ואת אחת היחידות המשפטיות המרכזיות והמורכבות במדינה, המקבילה במובנים רבים לייעוץ המשפטי לממשלה. היא הקצינה השנייה בהיסטוריה של צה"ל, מבין שלוש סך-הכול, שקודמה לדרגת אלוף והיא אחת משתי הנשים היחידות המכהנות כיום בפורום מטכ"ל. לשאלה האם היא מרגישה שם בבית, היא משיבה בחיוב: "יש יחסי רעות ואמון בפורום. זה פורום שמתנהל בו שיח פתוח של ריבוי דעות, שיח מקצועי שכל אחד נותן בו את האינפוט שלו".

ומה קורה כשאת צריכה לומר להם "לא"?
"אני נוהגת לומר שאנחנו (הפרקליטות הצבאית - נ"ס) גם שותף וגם שומר סף. אני חברה בפורום מטכ"ל וחלק מעיצוב המטרות והיעדים. אנחנו קשובים למפקדים והם קשובים לנו. גם בשגרה שאין בה מלחמה אנחנו רוצים להבין מה היעד, ולעזור למפקדים להגיע אליו. איפה זה הופך משותף לשומר סף? כשצריך להציב גבולות. התפקיד שלנו הוא לומר בסוף מה מרחב הפעולה המקסימלי שיש למפקד.

"יש פעולות שלא נמצאות בסמכות מפקד ומצריכות פעולה של דרג מדיני. יש זכויות של חיילים שלא ניתן לפגוע בהן, ולכן אנחנו נאלצים לומר 'פה זה לא יכול לקרות'. אבל בעיניי מתוך העובדה שאנחנו יושבים בחדרי קבלת החלטות, מכירים את העשייה ומנסים למצוא פתרונות - המפקדים גם יודעים לכבד אמירת 'לא'".

תומר-ירושלמי אומנם מרגישה בנוח להציב גבולות למפקדים, אך עד שהגיעה למעמד הזה היא עברה דרך ארוכה. כבר מגיל צעיר היא ידעה שהיא רוצה להיות עורכת דין, ולכן הבחירה במסלול העתודה, שכולל התחייבות לשנות מדים ממושכות היה טבעי עבורה. היא מתארת איך גם בשלבים מוקדמים הזדמן לה לעסוק בסוגיות מרכזיות, ללמוד ממשפטנים מהשורה הראשונה וגם לראות נשים בכירות ומרשימות שמחזיקות בעמדות מפתח.

לאחר העתודה המשיכה תומר-ירושלמי בשורה ארוכה של תפקידים בכירים. מי ששימשה שנים רבות תובעת צבאית (שאמונה על העמדה לדין של חיילים, למשל) התקדמה בהמשך לראש מחלקת ייעוץ וחקיקה, שופטת צבאית ובתפקידה האחרון אף עשתה שיפט למחוזות חוץ-משפטיים ושימשה יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר. אולם, אחד התפקידים שהשפיעו עליה יותר מכל, שהיה מבחינתה "נקודת מפנה", הוא תפקיד שדווקא מילאה בשלב מוקדם בדרך - עוזרת לפרקליט הצבאי הראשי מנחם פינקלשטיין.

 הרמטכ''ל הרצי הלוי, בכנס באוניברסיטת רייכמן אתמול / צילום: גלעד קוולרצ'יק

היא הייתה אז סרן בשנות ה-20 לחייה, אבל כבר נחשפה לכל נדבכי עבודת הפרקליטות. מעבר לכך, השנים הן שנות האינתיפאדה השנייה, והרבה מהדין שנראה לנו היום מובן מאליו התפתח אז בשולחנות של הקריה. "אירועי 'גאות ושפל' ומבצע 'חומת מגן' גררו שינוי פרדיגמטי בתפיסות: הכרה בכך שלא מדובר בהתקוממות עממית אלא בעימות מזוין שכולל אירועי טרור ומחייב סט שלם של זה כלים משפטיים שונים", היא מסבירה.

לדבריה, הפרקליטות הצבאית הייתה חלוצה בעולם בפיתוח של התחום, והרבה מחוות הדעת שנכתבו בה בשנים ההן הפכו מרכזיות ביותר, בטח בימים שאחרי אירועי 11/9. בין חוות הדעת שהיא מזכירה, ישנה גם זו שקבעה שניתן לבצע סיכול ממוקד, כלומר שיש דבר כזה הגנה עצמית מקדימה. "כמובן שאחרי זה בית המשפט העליון הוסיף, פיתח קומות נוספות ושיכלל, אבל אנחנו גאים בכך שהרבה מהפסיקה הביטחונית התחילה פה".

"גם קצינים רוצים להיות הורים. זה מעסיק את המטכ"ל"

הרבה עבר מאז, גם בעולם המשפט, גם בגזרות שישראל נלחמת בהן, וגם אצל תומר-ירושלמי, שיש לה היום פקודים ופקודות שזוכים להתעסק בסוגיות מפתח בגילאים צעירים. הגאווה שלה במקום שהיא נמצאת בו היא מעבר להצלחה אישית - היא מאמינה באופן עמוק בגיוון כערך, לא רק בהיבט המגדרי. לדבריה, הפרקליטות הצבאית עצמה נחלקת בערך 50:50 בין גברים ונשים, משרתים בה, לצד יהודים, גם בדואים ודרוזים, יש בה חיילים מחתכים סוציו-אקונומיים מגוונים, וגם הפריסה הארצית של המשרתים מאוד רחבה. "גיוון מביא לתהליך קבלת החלטות איכותי יותר".

הראיון הזה, מזכירה תומר-ירושלמי, מתקיים בסמוך לשלושה מינויים בכירים ותקדימיים של נשים באגף התקשוב, בחיל תותחנים ובחיל האוויר, שם תשמש מפקדת בסיס ראשונה. המינויים מתווספים לכך שיושבות לראשונה בפורום מטכ"ל שתי נשים, ולמספר שיא של נשים שמעורבות בלחימה הזו, גם בתפקידי מילואים. ועדיין, ברור שהדרך עוד ארוכה.

אני מניחה שכבר הרבה שנים את נשאלת איך אפשר לשלב בית ועבודה, למרות שהמקבילים הגברים שלך לא נשאלים על כך.
"בעבר השאלות של 'איך מאזנים בין בית לקריירה או לשרות צבאי תובעני' היו שאלות שיותר העסיקו נשים והופנו כלפי נשים, אבל היום ב-2024 זו סוגיה חוצת מגדר. ההבנה שגם גברים רוצים להיות קצינים מצטיינים, הורים טובים ובני זוג טובים היא סוגייה שמעסיקה את כל הדרגים, עד פורום מטכ"ל".