סנקציות כלכליות והקפאת תקציבים: "החלטנו להפעיל קצת לחץ על ישראל"

מייקל מאן, שגריר האיחוד האירופי בישראל, מוצא את עצמו במרכזו של עימות הולך ומחריף, אחרי שהאיחוד אימץ בשבוע שעבר רשמית סנקציות מקיפות על הארגונים "רגבים" ו"אמנה" ועל "מתנחלים קיצוניים" לפי הגדרת בריסל, הפעילים מעבר לקו הירוק. צעד שנענה בגינוי חריף מצד משרד החוץ הישראלי.

● סעיף בתקציב הביטחון האמריקאי חושף תפנית ביחסים עם ישראל
● המדינה המפתיעה שרוצה להחליף את מצר הורמוז

וזה לא הכל, בשבועות הקרובים צפוי האיחוד לדון בשורת סנקציות נוספות על ישראל. על הפרק: סנקציות אישיות נגד השר לביטחון פנים איתמר בן-גביר, אחרי המופע שלו ברשתות החברתיות עם עצורי המשט לעזה, וכן הצעה לאסור את הסחר עם ההתנחלויות.

החלטה זו, אם תתקבל, תהיה "עליית מדרגה" ביחס של האיחוד כלפי ישראל, משום שהיא תכרוך את המישור המסחרי יחד עם הפוליטי, ועלולה להסב נזק כלכלי ליצוא הישראלי.

ישראל נאבקת מאחורי הקלעים לטרפד את היוזמה, אך גורמים אומרים כי מוקדם להכריז כיצד תגיב אם ההחלטה תתקבל.

"מערכת היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי הפכה לקשה לאחרונה - אין ספק בעניין זה", מודה מאן בראיון לגלובס, "אבל אנחנו סבורים שיש זמן לבנות אותה מחדש".

מאן מבהיר כי האיחוד אינו מהסס לפעול מול ישראל "בשילוב של צעדים דיפלומטיים יחד עם לחץ מדיני" כדי לסמן לממשלה כי הוא עומד על ערכיו בתחום זכויות האדם היכן שהיא לא, וכי לתפיסתו האהדה הגדולה שאירופה חשה לגבי ישראל מבחינה ציבורית אחרי התקפות ה-7 באוקטובר 2023 התחלפה ב"חשש מסוים" מהפעולות הנוכחיות.

צ'כיה תטרפד?

מאן (59) החל את כהונתו בישראל לפני תשעה חודשים. בתקופה בה הקרע שנפער בין הממשלה בירושלים לבין רוב ממשלות אירופה והנציבות האירופית בבריסל עמוק במיוחד.

למרות שהאיחוד אינו מדינה, תפקיד השגריר דומה לזה של מדינה ריבונית, אך תחום לנושאים הנמצאים בשליטת בריסל - סחר, שיתופי פעולה מדעיים, תקינה ועוד.

 שר החוץ גדעון סער / צילום: Reuters, Florion Goga

"את ההצעה לסנקציות יזמו שבדיה וצרפת", אומר מאן, "היא נדונה כרגע באופן פנימי בתוך האיחוד האירופי. אבל בשלב הזה אי אפשר לחזות מה יוחלט".

לדבריו, כבר כיום מוצרים מהתנחלויות אינם זכאים לאותם תנאי סחר כמו מוצרים בתוך הקו הירוק (ומדינת ישראל משפה את היצרנים באופן עצמאי על המכסים הנוספים, א"א), "אך ההצעה היא למעשה לאסור את היבוא הזה כעת". "השאלה כעת היא בין אם צריך רוב פה אחד או רוב מיוחס כדי לקבל את ההחלטה", אומר מאן.

בעוד צ'כיה הבטיחה בשבוע שעבר לטרפד כל הצבעה נגד ישראל בתחום הסחר שבה יידרש רוב פה־אחד, כדי להימנע מרוב מיוחס ישראל תידרש לתמיכה משותפת של גרמניה ואיטליה - מדינה שבימים אלה מבקרת את ישראל בחריפות.

מאן מבקש להדגיש כי ההחלטות שעברו עד כה בבריסל "הן לא סנקציות נגד מדינת ישראל, אלא סנקציות נגד אנשים מסוימים וארגונים מסוימים שאנחנו סבורים כי הפרו זכויות אדם לפי החוק. יש לנו הליך קפדני של בחינה, וזה תהליך שמתבצע בזהירות רבה".

שולחים מסר

האם אתה חושב שיש להן השפעה כלשהי על המדיניות הישראלית?
"ובכן, בהחלט קיבלנו תגובה נגדית חזקה מחלקים מסוימים בישראל, אז אני חושב שכנראה שכן - יש להן השפעה. אבל מעבר לכך, חשוב שאנחנו כאיחוד האירופי נציב סימן. עבורנו, זכויות אדם, ההקפדה על נורמות של משפט בינלאומי, חשובים ביותר. אנחנו מרגישים שאם האנשים האלה הפרו את הנורמות הללו אז אנחנו צריכים 'להוכיח שאנחנו מתכוונים למה שאנחנו אומרים'. ומבחינתנו גם חשוב לשלוח מסר לאנשים אחרים, שאולי שוקלים גם הם לבצע מעשים אלימים בגדה המערבית".

כלומר, לדעתך יש לאיחוד האירופי מנוף לחץ על המדיניות הישראלית?
"יש לנו מערכת יחסים עמוקה עם ישראל. ישראל היא שותפה של האיחוד כבר מאז שנוסד. אנחנו שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, אנחנו המשקיע השני בגודלו בישראל. ישראל משולבת עמוק בתוכניות אירופיות כמו ארסמוס (חילופי סטודנטים) והורייזון (מחקר ופיתוח מדעי). אבל בה בעת, יש לנו חששות.

"אנחנו לא רואים עין בעין לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, למשל. ולכן אנחנו משתמשים בלחץ מדיני כדי לנסות ולהבהיר את עמדתנו. אנחנו משתמשים בדיפלומטיה, אבל כפי שאתה יודע, כפי שראינו בספטמבר (אז הנציבות האירופית השעתה תקציבי שיתוף פעולה עם ישראל והמליצה להשעות את הסכם הסחר החופשי, א"א), קיבלנו את ההחלטה להעלות כמה צעדים על השולחן כדי לנסות להפעיל קצת לחץ על ישראל. אני מקווה שעם תערובת של דיפלומטיה וגם קצת לחץ, ואולי ברגע שעונת הבחירות בישראל תהיה מאחורינו, נוכל להחזיר את המצב לפסים טובים יותר".

לדברי מאן, משהותו בישראל עד כה הוא הפך מודע לתדמית של חלק מהציבור הישראלי לגבי היבשת, ולתפיסה לפיה "אירופה גמורה" בגלל אוכלוסייה מצטמקת, הגירה לא חוקית, חוסר חדשנות ואי כוח צבאי. הוא יוצא נגד התדמית הזאת. "זו קריקטורה שטחית ונוראית של אירופה", הוא אומר, "אנחנו מדינות מפותחות, עשירות יחסית. יש לנו היי-טק, יש לנו אמנם שיעורי ילודה נמוכים יותר מאשר כמה מדינות אחרות, אבל אנחנו עדיין חצי מיליארד אנשים. אנחנו כלכלה ענקית והשוק המשותף היחיד הגדול ביותר בעולם. אנחנו קובעי סטנדרטים. יש סוגיות עם הגירה, יש אוכלוסיות מוסלמיות, אבל אלה חלקים משולבים של החברה.

"אז אני קצת נבהל מחלק מהקריקטורות לגבי אירופה שאני שומע, כי זה מוגזם. העולם עובר תקופה סוערת כרגע, אבל אני חושב שאנחנו גאים להיות אירופים, שאנחנו סוג של בסיס לסדר הגלובלי הבינלאומי. ואנחנו רוצים לנסות ולעודד אחרים לדבוק בו".

מעורבים באיראן

ומה לגבי חוסר המעורבות שלכם באיראן?
"העובדה שלא היינו מעורבים ישירות במלחמה עם איראן אינה אומרת שאנחנו לא רלוונטיים אליה. אנחנו אפילו דנים בימים אלה בדרכים שבהן אנחנו יכולים לעזור כחלק מהקואליציה המתגבשת לשמור על הביטחון במצר הורמוז אחרי הקרבות. אנחנו משחקים תפקיד חשוב בדיפלומטיה עולמית בנוגע לאיראן באמצעות לחץ כלכלי ופוליטי".

למאן יש עוד ארבע שנים בישראל. החודש הוא ישתתף בכנס הרצליה של המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא אומר כי לו היה יכול לשגר תחושה אחת חזרה למטה האיחוד האירופי בימים אלה הרי שהיא היתה עד כמה טראומטיים היו מעשי הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 בעבור החברה הישראלית.

"עבדתי בנושא ישראל מבריסל לפני שבאתי לכאן, ולא באמת הבנתי את עומק הטראומה שהורגשה בישראל ב-7 באוקטובר. לא הבנתי כראוי את מה שישראל מרגישה. את האיום הקיומי ואת תחושת ההתקפה מכל החזיתות. אחת המטרות שלי בתפקיד היא לנסות ולוודא שבעלי התפקידים הנמצאים במטה ובאירופה מבינים את ההקשר שבו ישראל פועלת".

"אני חושב שנכנסנו קצת למצב שבו הרטוריקה בשני הצדדים נעשתה קצת חריפה מדי. אני חושב שאנחנו צריכים, משני הצדדים, גם באירופה וגם בישראל, לקחת צעד אחורה ולנסות להרגיע את העניינים, ובעיקר לנסות להבין זה את זה קצת טוב יותר".