ההון השחור נשאר בחוץ: רשות המסים רחוקה מיעד הגבייה בנוהל גילוי מרצון

באוגוסט אשתקד פרסמה רשות המסים את נוהל הגילוי מרצון החדש, שמעניק חסינות מהליך פלילי למי שיחשפו את הונם המוסתר. המדינה צפתה אז הכנסות של 2-3 מיליארד שקל, בעיקר ממיסוי רווחי קריפטו, אך נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי היעד אפילו לא קרוב. מאז פרסום הנוהל הוגשו לרשות 289 בקשות גילוי, שהיקף ההון המדווח בהן עומד על סך של 676.5 מיליון שקל, והמס בגינן מוערך בכ־40.9 מיליון שקל.

● "אללה איסטור כמה מסים שילמתי": הייטקיסטים מגיבים לתוכנית הדרמטית של רשות המסים
● ברשות המסים ציפו למיליארדים מקריפטו. כמה הם באמת גבו?

כמות הבקשות אומנם יותר מהוכפלה מאז ינואר השנה (אז הוגשו 122 בקשות גילוי, שהיקף ההון המדווח בהן עמד על סך של 262 מיליון שקל), ואולם ברור כי לא לזה ציפו ברשות המסים. הבעיה, כך אומרים כלל המומחים, וכך גם הזהירו מראש, היא שבניגוד לעבר - הנוהל לא כולל מסלול גילוי אנונימי שמאפשר פנייה בעילום־שם על־מנת לבחון את השלכות המס של הגילוי.

"לא לתוצאות האלה פיללו ברשות המסים", אומר עו"ד (רו"ח) יפתח שמחוני, שותף ומנהל מחלקת המסים במשרד פרופ' ביין ושות'. "ביטול המסלול האנונימי לא רק הרתיע נישומים - הוא שינה את מאזן הכוחות בהליך. הכול חשוף בפני רשות המסים, ואין יכולת אמיתית לנהל משא־ומתן. במצב כזה, חוסר הוודאות לגבי תוצאת המס הופך לסיכון ממשי. הנישום נדרש להיכנס להליך לפני שהוא יודע מה תהיה החשיפה שלו בפועל, ולכן רבים מעדיפים להישאר בחוץ".

התמריץ לבצע גילוי מרצון נחלש

נוהל הגילוי מרצון מאפשר לאזרחים לחשוף את הכספים ואת הנכסים שהחביאו "מתחת לבלטות" הווירטואליות, הפיזיות והגלובליות ולא שילמו עליהם מס, תוך קבלת חסינות פלילית. כאמור, המסלול שפורסם באוגוסט אשתקד ואמור להסתיים ב־31 באוגוסט השנה לא כולל מסלול גילוי אנונימי כבעבר, אך כולל מסלול "ירוק" מהיר לדיווח על סכומים נמוכים, בהם רווחי קריפטו, ללא צורך בדיונים מול פקיד שומה.

עוד קודם לפרסום הנוהל עסקה הרשות רבות בניסיון להגיע למסים מרווחי קריפטו, בין היתר על רקע ביקורת של מבקר המדינה, שמצא כי קיים פוטנציאל גבייה לא ממומש של כ־3 מיליארד שקל בשוק הקריפטו. אולם נראה כי הנוהל בדרך לנחול כישלון בתחום, עם 58 בקשות בלבד על רווחי קריפטו, שההון המדווח בגינן מוערך בכ־145.8 מיליון שקל - רחוק מאוד מהמיליארדים ה"שחורים" שמסתובבים שם.

לדברי עו"ד שמחוני, "בתחום הקריפטו הקושי שבהיעדר מסלול אנונימי מתחדד עוד יותר. כשהערכת הסיכון של חלק מהנישומים אינה גבוהה, וההליך עצמו לא מציע ודאות או אנונימיות בשלב הראשון, התמריץ לבצע גילוי מרצון נחלש".

מדובר בנוהל גילוי מרצון שלישי לאחר שנהלים דומים הופעלו בעבר בשנים 2011-2012, 2014-2016 ו־2017-2019 (שני הנהלים האחרונים פורסמו במסגרת אחת). במסגרת נהלים אלה טופלו כ־9,000 תיקים ונגבה מס בסכום כולל של כ־5 מיליארד שקל.

"ההיענות המוגבלת לנוהל גילוי מרצון לא מפתיעה", אומר רו"ח נדב ליבנה גולדברג, שותף במשרד אלמקייס פתרונות מיסוי, "נישומים שמחזיקים בהון משמעותי לא ימהרו לחשוף את זהותם בפני רשות המסים לפני שהם מבינים את היקף החשיפה ואת חבות המס הצפויה".

היעדר המסלול האנונימי טמון בדרישה של משרד המשפטים, שם התעקשו שלאחר שכבר ניתנו שתי הזדמנויות לאזרחים לגלות את הונם בעבר, אין לכלול גם הפעם מסלול כזה. ברשות המסים חששו שהציבור לא יחשוף את הונו בשל החשש שהמדינה תפעל נגדו, אך לבסוף נעתרו לדרישת משרד המשפטים. "הנוהל מושך כך בעיקר דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית, או דיווחים שאינם מגלמים חבות מס משמעותית. המס הממוצע למדווח, כ־140 אלף שקל בלבד, ממחיש זאת", אומר ליבנה גולדברג.

לדברי רו"ח ומשפטן אייל סנדו, שותף במשרד אלמקייס פתרונות מיסוי, "המס האפקטיבי המשתמע מהנתונים הוא כ־7.5% בלבד - פחות משליש משיעור המס הרגיל על רווחי הון, עוד לפני מס יסף - נתון שמעלה ספק אם הנוהל הגיע למשקיעי הקריפטו המשמעותיים שאליהם כוון".

הוא מוסיף כי "בעולם הקריפטו קיימת אי־בהירות מיסויית משמעותית, בין היתר ביחס לסיווג ההכנסות", ולכך מצטרפים קשיים פרקטיים ייחודיים לתחום: "תיעוד חלקי, פלטפורמות שלא מאפשרות הפקת דאטה מלאה, ודרישות דיווח שלא תמיד תואמות את המציאות הטכנולוגית. בנוסף, כל עוד לא נפתרת בעיית הנזלת הקריפטו והעברת הכספים לחשבון בנק לצורך תשלום המס, משקיעים רבים נותרים במבוי סתום".

"רף נמוך שלא משקף את מאפייני שוק הקריפטו"

לאחרונה פנתה ועדת הקריפטו בלשכת עורכי הדין למנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', בבקשה להאריך את תוקפו של הנוהל ולבצע בו התאמות ותיקונים עקב "קשיים מהותיים והוראות שעלולות לפגוע ביעילות ההליך ולהרתיע נישומים".

בין היתר טוענים בלשכה כי המסלול הירוק - החל רק כאשר ההכנסות מנכסים דיגיטליים נמוכות מ־500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, ושוויים ההוגן של כלל הנכסים בסוף 2024 לא עולה על 1.5 מיליון שקל - אינו פרקטי. "מדובר ברף נמוך שאינו משקף את מאפייני שוק הקריפטו ואת התנודתיות החריגה המאפיינת אותו. משקיעים פרטיים רבים חצו רפים אלה אך ורק בשל עליות ערך זמניות בשוק, מבלי שמימשו רווחים בפועל", נכתב בפניית הלשכה.

בכנס של לשכת עורכי הדין שהתקיים השבוע באילת, הודה מנהל רשות המסים אהרונוביץ' כי הנוהל החדש לא מגיע לתוצאות שציפו להן. "הלכנו מראש יותר לעולם הקריפטו, והיה לנו ברור מלכתחילה שתהיה בעיה פסיכולוגית עם העובדה שאין אנונימיות. כרגע אין הצלחה גדולה, יכול להיות שיהיה 'בוסט' בסוף".

מרשות המסים לא נמסרה תגובה.