גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה נערכת לגיוס סכום עתק של 220 מיליארד שקל השנה. כך זה יעבוד

באוצר כמעט הכפילו את קצב הגיוסים באיגרות החוב, בתקווה שיממנו את הגירעון החזוי של המדינה - 128 מיליארד שקל ● כעת, מתגאים בסבב הציבורי הגלובלי הראשון מאז פרוץ המלחמה, שגרף 8 מיליארד דולר ● כמה מהכסף מגייסים בארץ, ובאילו ריביות? ● גלובס עושה סדר

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג / צילום: עודד קרני
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג / צילום: עודד קרני

בלילה אחד, בין שלישי לרביעי, גייס החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג בחו"ל 8 מיליארד דולר באמצעות איגרות חוב - כמעט מחצית מסך הגיוסים של מדינת ישראל בארץ ובעולם בשנת 2022 כולה. עלויות המלחמה וההאטה הכלכלית הציבו בקדמת הבמה את חטיבת המימון באגף החשכ"ל, שאמורה לממן את העמקת הגירעון החזויה ל־6.6% אחוזי תוצר בסוף השנה הנוכחית - 128 מיליארד שקל. לשם כך, מתכוונים לגייס שם לאורך השנה כ־220 מיליארד שקל. אילו איגרות חוב הנפיקה המדינה, וכיצד עשויה להשפיע ירידת ריבית עתידית? גלובס עושה סדר.

הרבה דיבורים ומעט הצבעות: האם גפני מעכב את התקציב בכוונה?
בג"ץ לממשלה: הסבירו איך הגשתם את תקציב 2024
ניתוח גלובס | החינוך החרדי במוקד: המחלוקת האחרונה בדרך לאישור התקציב בכנסת

איך השפיעה המלחמה על הגיוסים?

בחשב הכללי תגברו את קצב הגיוסים ב־75% מאז המלחמה. התוכניות השבועיות התרחבו מכ־2 מיליארד שקל בשבוע לכ־3.5 מיליארד שקל. השבוע הנוכחי הוא חריג בהיקפו, בשל הגיוס הציבורי הגלובלי הראשון של האוצר מאז פרוץ הלחימה. סבב הגיוס הכלל־עולמי מתקיים פעם בשנה. הפעם האחרונה הייתה בינואר 2023, אז הונפקו איגרות חוב ירוקות לטווח של 10 שנים בהיקף של 2 מיליארד דולר - רבע מהסכום שגויס עתה.

באוצר מתגאים בביקושים הנומינליים הגבוהים ביותר אי־פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל בהנפקה החדשה, בסך של כ־38 מיליארד דולר - פי 4.75 ממה שהוצע למשקיעים לקנות. הבנקים גולדמן זאקס, בנק אוף אמריקה, דויטשה בנק ו־BNP פריבה השתתפו בהנפקת האג"ח, כעושי שוק מובילים והן כחתמים. נראה שהמשקיעים הזרים עדיין מוצאים בישראל השקעה כדאית, חרף הורדת דירוג האשראי של מודי'ס והמלחמה המתמשכת. מן הסתם, הביקוש נובע גם מעליית התשואות שמציעה ישראל לעומת התקופה שקדמה ל־7 באוקטובר.

מה גובה הריביות שמשלמת ישראל?

המדינה הנפיקה שלוש איגרות חוב חדשות לטווח של חמש שנים בריבית של כ־5.375% לשנה, 10 שנים בריבית של 5.5%, ו־30 שנה בריבית של 5.75%. המרווח בהנפקה עמד על 135, 145 ו־175 נקודות בסיס בהתאמה, מעל תשואת אג"ח ארה"ב לטווח דומה.

בתקופת טרום המלחמה, המרווח בין ישראל לארה"ב עמד על קצת יותר מ־100 נקודות בסיס. או במילים אחרות, ישראל הייתה מציעה ריביות גבוהות באחוז בודד לעומת נקודת הייחוס של המעצמה הכלכלית הגדולה במערב, כדי להפוך את האג"ח שלה לאטרקטיבי. בתחילת המלחמה, הפער כבר הוכפל לסביבות 200 נקודות בסיס. מאז ניכרת מגמת ירידה בפרמיית הסיכון שמשלמת המדינה.

מעבר לאירועים הפנימיים בארץ, גם סביבת הריבית העולמית השתנתה מאז הגיוס הגלובלי הקודם של האוצר. התשואה לאג"ח האמריקני עמדה אז על כ־3.4% והיום מגיעה ל־4.15%. זה כמובן ייקר את החוב של המדינה, אבל עכשיו מגמת הריביות מתהפכת, באופן שעוזר מאוד להצלחת הגיוסים של האוצר בארץ ובחו"ל.

כיצד תשפיע ירידת הריבית?

הציפיות בשווקים להורדת ריביות יכולות להביא לאפקט של עליות מחירים, בפרט באיגרות ארוכות הטווח. משקיע שמחזיק איגרת לתקופה ארוכה, עשוי להרוויח עליה היטב כאשר הריבית תרד.

מה קורה בשוק המקומי?

עם כל הכבוד לחשיבות באמון המשקיעים הזרים, כמעט 85% מהחוב של ישראל מתוכנן לבוא מהשוק המקומי, בדומה לשנים קודמות ולמרות הגידול החד בהיקפי הגיוס.

ב־2019 גייסו בחשכ"ל 140 מיליארד שקל. אחריה הגיעו שנים רצופות אירועים: הקורונה ב־2020 שהזניקה את הגיוסים לרמה של 265 מיליארד שקל - יותר מכפי שמתוכנן ב־2024. ב־2021, שעדיין הושפעה מאוד מהוצאות הקורונה של הממשלה, גויסו 170 מיליארד שקל. ולאחר מכן, בשנת הפריחה המחודשת 2022 שהסתיימה עם עודפים תקציביים, נדרש גיוס של 65 מיליארד שקל בלבד.

האם השוק המקומי יוכל לספק את הגיוס הנדרש לאורך זמן?

ראשית, באוצר סבורים שההנפקה האחרונה בחו"ל תעזור "להוריד לחץ" מהשוק המקומי, ותסייע כך ליחסי הביקושים בהנפקות המקומיות. שנית, מסבירים באוצר כי בשנים קודמות התלוננו בקרב המוסדיים בארץ כי השוק המקומי קטן מדי, ובשל כך הגדילו השקעות מעבר לים. כמו כן, ביטול איגרות החוב המיועדות בשנה שעברה פינה לקרנות הפנסיה השקעות בשוק האג"ח הסחיר. באוצר מעריכים שהשוק יכול להכיל את ההיקפים הללו ככל שיידרש, משתדלים לשמור על קצבי גיוס עקביים משבוע לשבוע ונמנעים מ"תנועות חדות" כדי שלא להפתיע את השווקים.

כך, למרות העלייה המטאורית בהיקף הגיוסים, מצליחה המדינה לגייס בעיקר דרך הגופים המוסדיים המקומיים, המראים תיאבון גבוה לאג"ח הישראלי: הביקוש למספר סדרות בהנפקת החשב בשבוע שעבר, עמד על פי שבעה מהכמות שהוצעה. נראה שלפחות בינתיים, ישראל מצליחה לצמצם את חשיפת החוב שלה להשפעת חיצונית ולפרמיית הסיכון הגבוהה.

הביקושים הגבוהים ביותר שרושם האוצר הם לאיגרות קצרות מועד. בהנפקות אחרונות בארץ, לטווח של שנתיים התקבל יחס כיסוי של פי שישה. בטווחים של חמש עד 20 שנה היחס עומד בממוצע על פחות מ־4. בחשכ"ל בוחנים את הנתונים הללו מדי יום ביומו על מנת לקבוע את תמהיל ההנפקות הבאות: לאילו טווחים, ובחלוקה בין שקליות לצמודות.

מה לגבי החשש מהורדות דירוג אשראי נוספות?

לפני הורדת הדירוג של ישראל בחודש הקודם, השווקים הזדעזעו בחשש מהחלטות החברות השונות והשפעתן על הכלכלה הישראלית. חברת מודי'ס, כזכור, הורידה את דירוג האשראי של ישראל ל־A2, הורדה ראשונה בתולדות ישראל מאז החלה להיות מדורגת על ידי החברות השונות בסוף שנות ה־80. עם זאת, השווקים לא הושפעו כהוא זה מהחלטת החברה, ונראה שהשוק גילם את ההורדה עוד טרם ההחלטה עצמה.

בשבועות הקרובים תפרסם פיץ' את החלטתה לגבי כלכלת ישראל. החשכ"ל רוטנברג יצא ללונדון ולניו יורק במטרה להראות את יציבות הכלכלה הישראלית, ואף נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס לדירוגה של ישראל בהחלטת הריבית לפני שבוע, אך האם יש באמת חשש מההחלטה הקרבה?

גורם בכיר בשוק ההון אומר בשיחה עם גלובס כי גם לחברת פיץ' לא תהיה השפעה דרמטית על הכלכלה הישראלית, "אם החברה לא תעשה משהו מפתיע ביותר, כמו הורדה דירוג כפולה". שכן, המשקיעים צפו מראש הורדת דירוג, והגיבו בהתאם עוד לפני שזה קרה.

יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר, מסכים עם האמירה הזו, ומוסיף כי שינוי בשווקים יכול להתרחש כתוצאה מאירועים גיאופוליטיים או פיסקליים. "אם תהיה הסלמה בצפון והתחממות נוספות, או שמשום מה הכנסת תסרב לאשר את התקציב, המצב בישראל יכול להתערער מחדש".

איזה שינוי חל מאז המלחמה?

פרמיית הסיכון של ישראל עלתה בצורה משמעותית מאז המלחמה, וזאת לאחר שעלתה אף יותר ב־2023, בשל המחלוקות הפוליטיות וחוסר הוודאות בשווקים. רמת הסיכון מתבטאת באמצעות אג"ח ה־CDS ל־10 שנים, שזינקה בתחילת המלחמה מ־85 נקודות לכמעט 170 נקודות. אולם מאז מגלם השוק הישראלי התאוששות, וירידה ברמת הפרמייה המגולמת באג"ח, אם כי עדיין מצוי בגבהים הזרים למשק הישראלי בדרך כלל (כ־140 נקודות).

בעקבות המלחמה, חברות פיץ' ומודי'ס שמו את מדינת ישראל תחת מעקב שלילי. חברת S&P, שהציבה את ישראל בדירוג אשראי גבוה (-AA), הורידה את התחזית העתידית לשלילית כבר בחודש אוקטובר. בשווקים העולמיים הבינו כי ללא סיום המלחמה בקרוב, עתיד הכלכלה הישראלית נמצא בערפל כבד והדבר ישתקף בהחלטות החברות השונות.

עוד כתבות

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים