גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי תחרות: כך זינק מחיר טיסה לניו יורק בביזנס ל-8,000 דולר

חג הפסח מתקרב, הביקוש לטיסות במגמת עלייה, אך ההיצע הנמוך שכמעט ולא השתנה מאז פרוץ המלחמה גורם למחירים לטפס - גם במחלקות העסקים ● עוז ברלוביץ, מנכ"ל ארקיע: "כשרוב החברות יחזרו לישראל, נראה שינוי מגמה, והמחירים יהיו נמוכים יותר"

מושבי מחלקת עסקים במטוס / צילום: LA COMPAGNIE
מושבי מחלקת עסקים במטוס / צילום: LA COMPAGNIE

אחד המושגים השימושיים ביותר בחודשיים האחרונים בשיח הישראלי הוא "התאווררות" - מילה שמתארת את הצורך להתנתק משגרת המלחמה הלוחצת ולבלות כמה ימים מעבר לים. אלא שהעלייה בביקושים לטיסות פוגשת היצע נמוך מאוד של חברות תעופה שמגיעות לארץ בזמן המלחמה, והתוצאה היא עלייה גורפת במחירי כרטיסי הטיסה בישראל.

חברות התעופה הזרות מתחילות לחזור לנתב"ג. מה יקרה למחירים?
באל על חשבו שהמלחמה תפגע בעסקים - ואז הכול התהפך ובגדול

העלייה הזו באה לידי ביטוי גם במחלקות הפרימיום, כאשר מחירם של כרטיסי מחלקות העסקים מזנק. "אם בעבר מחיר כרטיס ביזנס היה כפול מכרטיס אקונומי, היום הפער הוא פי שלושה ופי ארבעה", אומר יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת. "המחיר של האקונומי היום הוא המחיר של ביזנס של לפני המלחמה, בגלל שאין הרבה טיסות. ההיצע רחוק מהביקוש של הישראלים, ועד שלא יגיעו תיירים לישראל, זה לא ישתנה".

כך, למשל, באתר חברת התעופה אל על, כרטיס טיסה לשדה התעופה שרל דה גול בפריז בתחילת אפריל עולה 250-330 דולר לכיוון אחד, ואילו במחלקת העסקים המחיר נע בין 650 ל־1,130 דולר, בהתאם לפרמטרים שונים שאינם ידועים בהכרח לנוסע. מחיר כרטיס טיסה מנתב"ג לשדה התעופה JFK בניו יורק, באותם תאריכים, עומד על החל מ־960 דולר לכיוון אחד, בעוד שמחיר הכרטיס במחלקת עסקים עומד על לא פחות מ־4,029 דולר. בכל מקרה, בשני היעדים הפער יכול להגיע עד פי ארבעה.

צריך להדגיש: שיטת תמחור הכרטיסים בחברות התעופה השונות פועלת כך שאלה המקדימים להזמין משלמים מחיר נמוך יותר, ואילו ככל שעובר הזמן ומצטמצמים המושבים, המחירים מטפסים - גם במחלקת הביזנס. לכן, קשה לקבוע במדויק את ההבדלים במחירים. אולם לשם הדוגמה, ביונייטד איירליינס, שחזרה לאחרונה לטוס לישראל, המחירים כעת גבוהים בממוצע בכ־200 דולר לכרטיס במחלקת העסקים ביחס ל־2023.

"טיסות עסקים פעמים רבות מוזמנות בלית־ברירה ברגע האחרון, ולכן המחירים שלהן גבוהים מלכתחילה", מסביר פתאל. "חברות התעופה מתמחרות כרטיסי טיסה באופן מורכב מאוד, זה לא כמו בסופר שיש מחיר קבוע. בכל רגע נתון יש המון משתנים שמשפיעים על מחיר הכרטיס, וכל כיסא מתומחר על־ידי מערכות ניהול תשואה, שמתייחסות לפרמטרים כמו השוואה למתחרים, סטטיסטיקות ועוד".

יוסי פתאל, מנכ''ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל / צילום: איל יצהר

80% מההכנסות

לפי יוסי פישר, מומחה לתיירות ותעופה, הביקוש לטיסות עסקים בתקופה הנוכחית עולה עקב חוסר הברירה של הנוסעים - לא רק בגלל המלחמה, אלא גם מכיוון שהשפעות הקורונה עדיין ניכרות על ענף התעופה.

לדבריו, "מספר גורמים השפיעו על השוק מאז הקורונה. ראשית, חברות תעופה רבות פיטרו צוותי אוויר, והתקשו להחזיר אותם חזרה. שנית, אחרי שעולם התיירות קפא, אנשים שישבו יותר מדי זמן בבית בכל רחבי העולם רצו לטוס מיד כשהתאפשר, בדיוק באותו הזמן. הביקוש לדלק סילוני עלה, והמחיר קפץ".

פישר מסביר כי חברות תעופה שאינן לואו קוסט "תלויות במידה רבה במחלקות הביזנס, הפרימיום והאקונומי פרימיום שלהן. 20% מהנוסעים אחראים ל־80% מההכנסות של חברות". פתאל מחזק ומוסיף כי "מחלקות העסקים הן המרכיב החשוב ביותר בתוכניות העסקיות וערוצי ההכנסה של החברות".

פתאל מזכיר גם כי הקורונה חוללה שינוי בהרגלי הצריכה של טיסות העסקים - אחרי שרבים התרגלו לקיים פגישות מרחוק. לדבריו, הייתה מחשבה שהטיסות העסקיות לא יחזרו לעצמן, ואכן התחום התאושש לאט יותר ביחס למחלקות התיירים.

"בישראל, תנועה של אנשי עסקים היא מרכיב חשוב בכלכלה", הוא מציין. "לכל חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם יש מרכזי פיתוח בישראל. התנועה העסקית היא קריטית, ויש מעט מאוד תנועה ביחס לשנים האחרונות, כשגם בהן היינו בתהליך היציאה מהקורונה.

"מי שצריך לעשות את העסקים מגיע, אבל להערכתי 15%־20% מאלה שתכננו להגיע לישראל לא עושים זאת, בגלל המחירים הגבוהים והיצע המושבים הנמוך. אנשי עסקים משתמשים באלטרנטיבות אחרות כמו זום, למשל".

נקודה נוספת היא שבתחום העסקים מדובר פעמים רבות בנסיעות קצרות, כך שטיסות ישירות הן אטרקטיביות בהרבה. "אנשי עסקים שרוצים עכשיו לטוס לארה"ב לטיסת עסקים קצרה, למשל, לא ירצו לעשות טיסות מעבר (קונקשנים), והאלטרנטיבה היחידה שלהם כרגע היא אל על", אומר פישר.

"היות שאין הרבה מושבים, והכניסה של יונייטד איירליינס היא טיפה בים מבחינה מספרית - יש להם מעט מאוד מושבים וטיסות פעילות - לא סביר שנראה שינוי משמעותי במחירים".

אפקט השינוי במחלקות

עוז ברלוביץ, מנכ"ל ארקיע, מצביע על השינויים שעבר תחום המחלקות בטיסות. "המגמה בעולם היא שמחלקות היוקרה שונו ממחלקה ראשונה, עסקים ותיירים למחלקת עסקים משודרגת (full flat) פרימיום ותיירים. לעתים במספר חברות יש מחלקה שלישית שנקראת 'אקונומי פלוס', שמשמעותה מושב רגיל עם יותר מקום לרגליים.

"השינוי הביא לתשואה גדולה יותר לחברות: מחלקת התיירים הצטופפה ל־28 עד 40 אינץ', ולנוסע יש אפשרות לשדרג לעוד שתי מחלקות יקרות יותר. כך, ישיבה במחלקה משודרגת הפכה לזמינה ועממית יותר, ובעיקר במחירים נמוכים יותר מבעבר, בזכות שינוי הקונפיגורציה שנעשו במטוסים. בנוסף ישנם מבצעי נקודות לחברי מועדונים, מה שהפוך את השדרוג להרבה יותר זמין ללקוח.

"טיסה בביזנס היא סמל סטטוס מותגי, ולכן יש ביקוש. מ־7 לאוקטובר חל שינוי בתפוסה ובמחירים לכל המחלקות, אבל זה אירוע זמני. כשרוב החברות יחזרו לישראל, נראה שינוי מגמה, והמחירים יהיו נמוכים יותר".

לדברי פישר, לצד העלייה בנגישות של כרטיסי הפרימיום חלה גם ירידה ברמת השירות שניתן לאורחים, למעט חברות תעופה בודדות כמו אמירייטס או איתיחאד שטסות בזמן שגרה לישראל. "באמירייטס אתה יכול לקבל סוויטה פרטית במטוס - מעין חדר שלך, נפרד לגמרי משאר הנוסעים. יש עוד חברות כאלה, כמו פסיפיק או סינגפור איירליינס". עם זאת, חברות אלה אינן טסות לישראל, וככל הידוע אין סימנים לכך שיעשו זאת בקרוב.

ביקוש לטיסות פרטיות

האם חברות התעופה בישראל יכולות לנצל את המצב? מתוך חברות התעופה הישראליות שמפעילות קווים באופן רציף מתחילת המלחמה, אל על היא היחידה שמציעה מושבי ביזנס. לאחרונה הודיעה החברה על הצטיידות בעוד שלושה מטוסי דרימליינר (המותאמים מבנית למושבי ביזנס). לפי פישר, "משם החברה גוזרת את הקופון".

עם זאת, הוא מציין כי המצב הנוכחי מייצר תופעה נוספת: עלייה בביקוש למטוסים פרטיים. "בטרמינל הפרטי של פתאל בנתב"ג אפשר לשכור מטוס ולטוס איתו. יש לא מעט אנשי עסקים שבגלל הנושא של נגישות, זמינות טיסות ולוחות זמנים, בוחרים לטוס במטוסים פרטיים. מנהל בכיר שצריך להציג פרזנטציה חשובה בסיליקון ואלי, יתקשה מאוד להסתמך על חברת תעופה בודדת".

עוד כתבות

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ- 400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות בחוזים בניו יורק; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בקרוב ל-10% בעקבות הדוחות הכספיים ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט במסגרת דחיה של שבעה ימים להצעת נטפליקס במטרה לבחון מחדש את ההצעות