גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התחלה חדשה לדריו הלת' ומכה לא צפויה לחברת אלי לילי: השבוע בביומד

איך רכשה דריו הבורסאית ב-20 מיליון דולר את האפיפיי שגייסה 100 מיליון דולר; מדוע דחה ה-FDA את אישור התרופה לאלצהיימר של אלי לילי; ומה מצב הביוטק בנאסד"ק אחרי רבעון אחד של השנה החדשה?

ארז רפאל, מנכ''ל דריו / צילום: אביב קורט
ארז רפאל, מנכ''ל דריו / צילום: אביב קורט

סוף דרכה העצמאית של Happify הוא התחלה חדשה לדריו

חברת דריו, המפתחת מערכת בריאות דיגיטלית לטיפול במחלות כרוניות, הודיעה לפני שבועיים על רכישת חברת טוויל (לשעבר Happify), אשר פיתחה מערכת דומה לטיפול בתחום בריאות הנפש.

בדיקת היריון ברוק היא רק קצה הקרחון: מה צפוי לנו בשוק הבדיקות הביתיות?
הדיווח שהקפיץ את מניית הביומד הישראלית בכ-200% בנאסד"ק

העסקה היא דוגמה מצוינת למגמות בשוק בתקופה זו: חברה נסחרת ששווי השוק שלה לא גבוה (כ-55 מיליון דולר), אבל יש לה מזומן (כ-44 מיליון דולר נכון לדוחות האחרונים), רוכשת חברה שנהנתה עד לא מזמן מהייפ גדול וגייסה מעל 100 מיליון דולר, ואילו הרכישה מסתכמת ב-20 מיליון דולר בלבד, מחציתם במזומן ומחציתם במניות.

החברה הממוזגת תעסיק 280 עובדים, רובם בארה"ב, ולדברי דריו, הרכישה תכפיל את הכנסותיה שעמדו ב-2023 על סביב 20 מיליון דולר. במקביל לעסקה מגייסת החברה הממוזגת 22.4 מיליון דולר. טוויל נרכשה ללא חובותיה, אשר ככל הנראה היו לא זניחים.

דריו, שנרשמה למסחר בנאסד"ק ב-2013, החלה את דרכה בתחום ניהול הסוכרת, והתפתחה בשנים האחרונות גם למחלות כרוניות אחרות כמו לחץ דם גבוה, טיפול תרופתי בהשמנה ופיזיותרפיה, תחום בו ביצעה לפני כמה שנים רכישה אחרת של חברה ישראלית, Upright, המפתחת מוצר לשיפור היציבה.

הכנסותיה של דריו יציבות יחסית מזה כמה שנים. מאז 2021, שיא ההייפ סביב רפואה מרחוק ורפואה דיגיטלית, ירדה המניה 94%.

ארז רפאל, מנכ"ל דריו, מסביר: "בשנים האחרונות אנחנו הופכים לחברה אינטגרטיבית בתחום ניהול המחלות הכרוניות, שלקוחותיה הם חברות ביטוח ומעסיקים גדולים בארה"ב. אומנם השינוי הזה לוקח קצת יותר זמן מכפי שחשבנו - כשיצאנו לדרך הערכנו שידרשו לנו שנתיים לעשות את המעבר. בינתיים עברו ארבע שנים, אבל עכשיו אנחנו באמת ממריאים סוף-סוף".

את טוויל החליטה דריו לרכוש כדי לתת מענה לכמה שיותר סוגי מצבים רפואיים במקום אחד. המערכת של טוויל יוצרת קשר עם אדם במצוקה נפשית או חולה במחלה כרונית, ומציעה תרגילים שונים בתחום הפסיכולוגיה החיובית, ה-CBT והמיינדפולנס.

לדברי רפאל, "לטוויל יש גם מערכת ניווט בין שירותים רפואיים, כלומר התאמה של השירות הכי נכון לכל מטופל. זה היה אחד הרכיבים במערכת שלה שהכי עניינו אותנו. המעסיק הממוצע היום בארה"ב מחזיק 10-15 פתרונות רפואיים שונים עבור העובדים שלו, והם לא יודעים איך לכוון את המטופל לפתרון הנכון".

היתרון של דריו, לעומת זאת, הוא בערך הגבוה יותר שהיא יכולה להפיק מכל מטופל, שכן התשלום של המבטחים עבור ניהול מחלות כרוניות גבוה מאשר בתחום בריאות הנפש.

עלייתה ונפילתה של התרופה הדיגיטלית

האפיפיי הושקה כאמור ברעש גדול ותפסה תאוצה בתקופת הקורונה. היא הגדירה את מוצריה כ"תרופה דיגיטלית", כשהכוונה הייתה לקבל מעמד שווה ערך לזה של תרופת מרשם. אלא שכמה חברות בולטות בתחום הזה התרסקו עם סיום הקורונה ושינוי סביבת הריבית, ועל רקע ההבנה כי אינטגרציה של הפתרונות הללו לתוך מערכות הבריאות היא הרבה יותר מורכבת מכפי שנחזה. כך, למרות שכ-5 מיליון איש השתמש במוצר, החברה לא הצליחה להצדיק את הולואציות של 2021.

תומר בן קיקי, מנכ"ל טוויל המצטרף כעת לדריו, מסכים: "הקורונה ניפחה בטיפוף את הולואציות של תחום הרפואה מרחוק וניהול בריאות המטופל, והיום השוויים ירדו בטירוף, 80%-90%, אין אף חברה בתחום עם ולואציה מלהיבה. השוויים הנוכחיים לא משקפים את הערך היציב של החברות האלה. לכן בחרנו בעסקה שהיא יותר מיזוג מרכישה. חלק מהתשלום הוא במניות שאנחנו מקווים ליהנות מהן כשהשוק הזה יחזור לנורמה שלו.

"ההזדמנות כעת בחיבור של כמה פתרונות דיגיטליים היא הזדמנות עצומה. המעסיק או חברת הביטוח רוצים להמר על סוס אחד מנצח. היתרון שלנו הוא גם בלקוחות החזקים שלנו, למשל מכרז ש של אמזון שבו זכינו, וגם במשתמשי הקצה, אותם אנחנו יודעים למצוא ברשתות החברתיות עבור הלקוחות שלנו. החיבור עם דריו הוא מצוין, כי אנחנו חברות מאוד דומות, אבל כמעט ללא חפיפה ביכולות ובסיס הלקוחות".

אופטימיות בשווקים הבינלאומיים

2024 עשויה להיות שנה טובה לסקטור הביומד בשוקי ההון העולמיים - כך עולה מהרצאתו של ד"ר עודד ספינדל, סגן נשיא בכיר בבנק ההשקעות H.C. Wainright, המעורב בהנפקות ישראליות רבות, בכנס Mixiii 2024 לתחום הביומד שערך ארגון IATI בשבוע שעבר בירושלים. ספינדל לא התייחס בהרצאתו לנתונים מישראל, אך ציין כי הוא מאמין שחברות ישראליות יכולות להשתלב בגל החיובי.

ספינדל ציין כי מדד ה-XBI, מדד חברות הביוטק, רשם עליו מרשימות של מעל 10% ברבעון הרביעי של 2023 ושומר על העליות ברבעון הרביעי של 2024. הסיבות הן בעיקר שינוי בציפיות הריבית ורגיעה לגבי המצב הגאופוליטי שכרגע נראה שאינו משפיע על השווים, יחד עם גורמים ספציפיים לשוק הביוטק, כולל עליה בכמות הרכישות של חברות קטנות ובינוניות, עליה בגודל המקדמות בעסקאות רישוי בין חברות כאלה לחברות פארמה, והנפקות ראשונות ושניות בשוק ההון שרובן רושמות תשואה חיובית.

מספר ההנפקות הראשונות עדיין נמוך יחסית - בינתיים התקיימו שש כאלה ב-2024, מתוכן כמחצית רשמו תשואה חיובית. מספר ההנפקות הכולל (כולל הנפקות המשך ו-PIPE) גבוה בינתיים ב-119% ברבעון הראשון של 2024 לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, שהיה שחון במיוחד בפרמטר הזה. חברות בגודל בינוני נהנות כעת מגישה למזומן, לעומת חברות קטנות שאומנם עולות קצת מהתהומות אליהן הגיעו בסוף 2022-2023, אבל עדיין נסחרות באופן תנודתי. עניין המשקיעים גם בחברות אלה נמצא בעליה.

סוגי ההנפקה הנפוצים ביותר השנה, בפער לעומת השנים הקודמות, הן הנפקות PIPE ו-CMPO (הנפקות פרטיות חשאיות לקבוצת משקיעים נבחרת). 78% מההשקעות היו מהסוג הזה - השקעות שאינן פתוחות לכלל השוק אלא לכמות קטנה של משקיעים, שלפעמים גם נחשפים למידע שיתר השוק אינו חשוף אליו. נראה כי המשקיעים הייעודיים לתחום חזרו להשקיע לפני המשקיעים הכלליים, והם מחפשים תגמול מיוחד עבור המומחיות שלהם והשם שלהם, מעבר למה שניתן לכלל השוק.

כשליש מהחברות נמצאות במצוקת מזומנים, עם כמות מזומן המספיקה לפחות משנה. 26% מהחברות נסחרות במחיר נמוך מהמזומן שלהן, כלומר עשויות להפוך ליעדים לרכישה או מיזוג. כבר ראינו חברות ישראליות פרטיות מנצלות מצבים כאלה, ואילו חברות ישראליות ציבוריות הפכו בעצמן ליעדי מיזוג או רכישה.

דחייה לא צפויה בתרופה לאלצהיימר של אלי לילי

חברת התרופות אלי לילי, שנהנית בשנה האחרונה מגאות מרשימה מאוד במנייתה על רקע התקוות לגבי שתי תרופות שלה - התרופה להשמנה מונג'רו (זפבאונד) שאושרה לשיווק לאחרונה והתרופה לאלצהיימר Donanemab שעומדת לפני אישור - ספגה מכה לא צפויה בסוף השבוע. ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, דחתה את מועד ההחלטה לגבי התרופה החדשה, לאחר שביקשה פרק זמן נוסף לבחון את היעילות והבטיחות של המוצר.

התרופה של אלי לילי דומה מאוד לתרופה של החברות ביוג'ן ואסאי, לקמבי, שכבר אושרה לשיווק, ולכן ההערכה הייתה כי גם התרופה של אלי לילי תאושר במהירות כמו לקמבי. תחילה ההערכה הייתה כי התרופה תאושר עד סוף 2023, לאחר מכן נדחה המועד עד סוף הרבעון הראשון של 2024, וכעת הוא נדחה שוב.

דוננמב נמצאה בניסוי הקליני שלה מעט יותר יעילה אבל מעט פחות בטוחה מספרית מלקמבי של ביוג'ן ואסאי, ולכן כנראה האחרונה אושרה, בעוד התרופה של אלי לילי עדיין נבחנת. אומנם קשה מאוד להשוות את הטיפולים ראש בראש, משום שפרוטוקולי הטיפול היו שונים, אבל בניסוי של אלי לילי דווח אחוז גדול יותר של אירועי ARIA, דימומים מוחיים או הצטברויות קטנות של נוזלים במוח - תופעת לוואי המזוהה עם סוג זה של תרופות.

לכאורה כל דחייה באישור של דוננמב, וכל פקפוק בבטיחות שלה, עשויים לעזור למתחרה, לקמבי, אבל בפועל הדברים מורכבים יותר. השוק הוא ענק, גדול מספיק בשביל שתי מתחרות, ובלבד שחברות הביטוח יסכימו לשלם עבור התרופה. ככל שהסקפטיות כלפי שני סוגי התרופות עולה, ייתכן כי חברות הביטוח יעמידו את התרופות הללו במבחנים קשוחים יותר בטרם יאפשרו את השיפוי, או שאולי יאפשרו אותו רק לקבוצה מאוד קטנה של חולים.

בינתיים, ברבעון הרביעי של השנה, ההשקה של לקמבי עוד לא מלהיבה. אסאי, האחראית על השיווק של המוצר, דיווחה לשותפתה ביוג'ן על הכנסות של 7 מיליון דולר בלבד מהמוצר ברבעון, שהוא הרבעון המלא הראשון שבו התרופה נמצאת בשוק.

על-פי דוח של חברת הייעוץ Spherix שעסק בהשקת התרופה, נראה כי הנוירולוגים מרוצים מהתרופה פחות מהממוצע בהשקת מוצרים נוירולוגיים חדשים. עוד נמצא כי הלוגיסטיקה סביב מתן התרופה - יש לבדוק את החולה תחילה לראות אם הוא מתאים ואז לעקוב אחרי כי לוודא שלא פיתח ARIA , וכל זה באמצעות סריקות הדמיה יקרות, וגם מתן התרופה בעירוי הוא תהליך מסובך - היא גורם מרתיע עבור רבים. לא כל המטופלים שהיו אמורים לקבל שיפוי עבור התרופה, אכן הצליחו לקבל ממדיקר, המבטח הממשלתי האמריקאי לבני 65 ומעלה, את השיפוי בפועל, ועבור אלה שכן, בחלק מהמקרים נדרשה השתתפות עצמית שלא יכלו לעמוד בה.

בכל זאת מעריכה אסאי כי הכנסותיה מהתרופות עשויות להגיע ל-8.8 מיליארד דולר ב-2032.

בדוח של Sperix נרמז כי תרופה שיעילותה ברורה יותר, כמו דוננמב, עשויה להטות את הכף לטובת אימוץ משפחת תרופות זו, אבל התפתחות זו, אם אומנם תקרה, נדחתה כאמור בינתיים למועד מאוחר יותר.

אלי לילי נסחרת לפי שווי של 724 מיליארד דולר, ובעבר סומנה כחברת התרופות הראשונה שעשויה לעבור את רף הטריליון דולר. השפעת ההודעה האחרונה על המניה עוד לא ידועה, כי המידע פורסם לאחר סגירת המסחר ביום שישי.

עוד כתבות

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"