"מדד הדמוקרטיה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הבוחן את האמון במוסדות המדינה, התפרסם היום בזמן מיוחד - בימים כתיקונם, הסקר מתבצע בחודש יוני, אך היום, בשל המלחמה, הסקר התבצע מחדש בחודש דצמבר, וכעת ניתן לראות את ההבדלים שיצרה המלחמה.
● הפסד העתק והתחזית של המנכ"ל: האם צים תתאושש ממשבר התובלה?
● הנפילה האחרונה היא תמרור אזהרה: מומחים מנתחים לאן הולך שוק השבבים
בקרב יהודים, צה"ל זוכה באופן לא מפתיע לאמון גבוה במיוחד, עם 86.5%, עלייה של אחוז אחד בלבד בהשוואה למצב שהיה לפני המלחמה. הרשויות המקומיות זוכות לעדנה נוספת, שאולי קשורה לבחירות בהן, עם 64% אמון לעומת 56% ביוני, והזינוק הגדול ביותר מתרחש במשטרה: מ-35% שמעידים על חוסר אמון של רוב האנשים, ל-58.5% שמעידים על ההיפך.
אך האמון במוסדות המייצגים את הדרג הנבחר בדמות הממשלה והכנסת, הידרדר. כעת, הממשלה זוכה ל-23% אמון בלבד, והכנסת עם 19% ובתחתית הרשימה המפלגות, עם 15% אמון בלבד. האמון בבית המשפט העליון נותר דומה לפני ותוך כדי המלחמה, עם 42.5% אמון.
בקרב ערבים, לעומת זאת, ישנה עליה ניכרת בכל מדדי האמון. האמון בבית המשפט העליון מוכפל מ-26% בלבד ביוני ל-53% כעת, וגם בצה"ל נרשם זינוק דומה מ-22% ל-44%. מדובר על שינוי דרמטי מאוד במידת האמון שמביעים אזרחי ישראל הערבים בצבא ההגנה לישראל. הכפלה באמון ניתן למצוא גם במשטרה (38%), בתקשורת (36%) ובכנסת (28%). הממשלה הנוכחית נמצאת בתחתית האמון של ערבים ישראלים, עם 19% בלבד לעומת 18% לפני המלחמה.
בשאלה מה רמת הסולידריות של החברה הישראלית, נרשמים נתונים גבוהים במיוחד: הממוצע בקרב יהודים הוא 6.7 (מתוך 10), לעומת נתון השפל של 4.4 ביוני 2023. בקרב ערבים, תחושת הסולידריות עולה לראשונה מתחילת המדידות מעל 5, והיא 5.2 לעומת 3.6 ביוני.
המלחמה דווקא מעלה את הנאמנות שיהודים מפגינים להישארות בארץ: מתחילת המלחמה, מספר העונים שיעדיפו להישאר בארץ גם במקרה שיקבלו אזרחות אמריקאית או אחרת עלה מ-70.5% ל-80%. אצל ערבים שיעור זה דווקא ירד מעט מ-62% ל-59%.
