גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כן מדינת חסות של ארה"ב, בינתיים

"היחסים המיוחדים" עם ארה"ב ממש לא מתמצים בכסף ונוגעים גם לזכות הווטו החשובה שלה. התלות הישראלית במעצמה הזו היא קיומית, לא פחות ● התמיכה החד-משמעית שהפגין ביידן בישראל שינתה כיוון ולנתניהו יש ימים עד שבועות למנוע נזק בלתי הפיך ● יחסים במשבר, פרויקט מיוחד

כיפת ברזל מיירטת רקטות. ארה''ב מסייעת בפיתוחה ופרסה באזור מערכות הגנה אווירית כגיבוי / צילום: ap, Tsafrir Abayov
כיפת ברזל מיירטת רקטות. ארה''ב מסייעת בפיתוחה ופרסה באזור מערכות הגנה אווירית כגיבוי / צילום: ap, Tsafrir Abayov

הכותב הוא לשעבר סגן ראש המל"ל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. הוא גם מחבר הספרים "תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל: אסטרטגיה חדשה לעידן של תמורות", ו"ישראל ואיום הסייבר: כיצד הפכה אומת הסטארט־אפ למעצמת סייבר גלובלית"

האם ישראל מסוגלת להתקיים היום בלי ארה"ב? התשובה כנראה שלילית. התלות בארה"ב קיומית, לא פחות. למזער, מדובר בקיום אחר, הרבה פחות בטוח והרבה יותר עני. איש בארץ לא רוצה בו.

רבים מזהים את "היחסים המיוחדים" עם הסיוע האמריקאי, העומד על 3.8 מיליארד דולר בשנה; בתום חבילת הסיוע העשר-שנתית הנוכחית ב-2028 הוא יסתכם בסכום דמיוני של כ-170 מיליארד דולר. בפועל, הסיוע השנתי מהווה כ-3% מהתקציב הלאומי וכאחוז מהתמ"ג, סכום מכובד אמנם, אך כזה שניתן, לכאורה, לחיות בלעדיו. מצד שני, הסיוע מהווה כ-20% מתקציב הביטחון, כ-40% מתקציב צה"ל, וכמעט כל תקציב הרכש.

שום מדינה מלבד ארה"ב אינה מוכנה לספק לישראל אמצעי לחימה בכמויות ובאיכויות הנדרשות, גם אם נשלם במזומן. ללא האמל"ח האמריקאי, צה"ל יהיה כלי ריק, גם אם חייליו חדורי מוטיבציה.

ערכו הכספי של הסיוע אינו העיקר, כפי שהומחש היטב במלחמה בעזה. לא זו בלבד שהזדקקנו לסיוע חירום באמל"ח ולגיבוי במועצת הביטחון, ארה"ב אף נאלצה לשגר שתי נושאות מטוסים כדי להרתיע את איראן וחיזבאללה ולחסוך מישראל עימות רב-זירתי, שעלול היה להסלים למלחמה אזורית.

ארה"ב מסייעת בפיתוח מערכות נשק ייחודיות החיוניות לישראל, בהן כיפת ברזל. היא פרסה באזור מערכות הגנה אווירית כגיבוי ליכולות הישראליות מאז פרוץ המלחמה והציבה בארץ, מזמן, מכ"ם המחובר לרשת הלוויינים האמריקאית הגלובלית, להארכת זמן ההתראה לפני נפילת טילים ממדינות מרוחקות כמו איראן.

ישראל וארה"ב מקיימות שת"פ עמוק בתחומי המודיעין, הלוחמה בטרור והסייבר. לארה"ב ימ"ח ענק בארץ, שמשמש גם אותנו, במיוחד בעתות משבר. היא מקיימת עם צה"ל תרגילים משותפים ענפים, חלקם עם מדינות נוספות. שילובנו ב-2020 בפיקוד הצבאי האמריקאי האזורי, סנטקו"מ (United States Central Command), פתח הזדמנויות חסרות תקדים לשת"פ צבאי ומדיני עם מדינות ערביות.

עם הווטו בידיים

קיימת, כנראה, ערובה ביטחונית אמריקאית לקיומה של ישראל, גם אם אינה רשמית. היא באה לידי ביטוי במלחמה בעזה, ומהווה עמוד תווך מרכזי במדיניות הביטחון הלאומי הישראלית. ארה"ב וישראל מקיימות דיאלוג אסטרטגי עמוק, המכסה כמעט את כל הנושאים המעסיקים את ישראל: פלסטינים, איראן, חיזבאללה, חמאס, השתלבותנו באזור ותהליכי השלום.

ארה"ב פורשת מעלינו כיפת ברזל מדינית. אחד המרכיבים החשובים ביחסים עם ארה"ב הוא הווטו שלה במועצת הביטחון. בהיעדרו, ישראל היתה נתונה לסנקציות גורפות כבר עשורים - בגין היכולות הגרעיניות המיוחסות לה, מדיניותה כלפי הפלסטינים, המלחמות והמבצעים השונים, ועוד. ארה"ב חותרת לשימוש מינימלי ככל הניתן בווטו שלה, כדי שהמעצמות האחרות ימנעו גם הן משימוש בו ולא יתקעו את עבודת המועצה. בפועל, בגללנו, היא נאלצת להשתמש בו לעתים קרובות יחסית.

ארה"ב פועלת לקידום תהליך השלום באזור מאז המו"מ עם המצרים בשנות ה-70. היא המדינה היחידה שחותרת בהתמדה להסדר עם הפלסטינים בתנאים המקובלים על ישראל, שמכירה באמת בזכותנו להגנה עצמית ותומכת בעקביות בתביעתנו לביטחון ולהכרה כמדינת הלאום של העם היהודי. היא גם פועלת נגד מגמות הדה-לגיטימציה הגואות ולטובת נורמליזציה עם סעודיה, שתהווה תפנית אסטרטגית אזורית.

הסכם הסחר החופשי עם ארה"ב היה הראשון שכוננה ישראל עם מדינה כלשהי, והיום היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל. הצלחת ההיי־טק הישראלי היא במידה רבה תוצאה של הקשר עמה.

לא לבנות על טראמפ

היחסים עם ארה"ב מצויים עתה במשבר עמוק. למזלנו מכהן כיום הנשיא ביידן, ידיד מושבע, ששם בלמים בפני ניסיונות לפגוע בקשרים; זאת לרבות התניית הסיוע הצבאי בשינוי מדיניות ישראל בעזה ובסוגיה הפלסטינית בכלל, ואף קיצוצו המיידי. ההסתייגות ואף השנאה כלפי ישראל גואות בקרב הדור הצעיר, שאנשיו מצביעים כבר כיום ויהיו בעמדות השפעה בתוך שנים אחדות. מיטב ידידינו, כולל היהודים, מתרחקים מאיתנו. אזהרות כאלו נשמעו בעבר, אלא שהרעלה הדרגתית של באר לוקחת זמן, עד לנקודת המפנה שבה אנו שקועים.

יש השמים יהבם בהיבחרו של טראמפ בנובמבר. אפשר להתווכח כמה טראמפ היה טוב לישראל בכהונתו הראשונה. לחיוב, הוא הכיר בירושלים כבירת ישראל וברמת הגולן כחלק משטחה, ופעל להביא להסכמי אברהם, שהיוו תפנית אסטרטגית רבת חשיבות. מנגד, פרישתו מהסכם הגרעין עם איראן הייתה מחדל בממדים היסטוריים וה"תכנית המדינית" שהציג חיזקה אולי את חוש ההומור האזורי, אך לא תרמה מאומה לשלום עם הפלסטינים.

בכהונה שנייה טראמפ לא בהכרח יהיה אותו נשיא שהכרנו בעבר. נשים בצד שיקולים משניים, למשל שמדובר באיש אכול זעם ורצון נקמה, שרבים תוהים לגבי אחיזתו במציאות ושידו תהיה על "הכפתור הגרעיני". היבחרו פירושו, כנראה, סוף הסדר העולמי מאז מלחמת העולם השנייה, ברית נאט"ו ואוקראינה, חיבוק לרוסיה וצפון קוריאה, ונסיגה אמריקאית ממעורבות עולמית, כולל באזורנו. טראמפ עדיין נוטר טינה לנתניהו, שהעז לברך את ביידן על ניצחונו בבחירות, כועס על "היהודים" בארה"ב, שאינם מכירים לו טובה, וטרם הביע תמיכה בישראל במלחמה. חתנו ג'ארד קושנר, שעיצב את מדיניותו כלפי ישראל בכהונה הראשונה, כבר אינו נמנה על מקורביו. איראן עלולה לחצות את הסף הגרעיני והעימות עם חמאס וחיזבאללה יחריף.

בארה"ב מתרחשים תהליכי עומק דמוגרפיים, שאינם קשורים בישראל, אך משפיעים לרעה על היחסים. אלה כוללים עלייה ניכרת בהשפעת קבוצות אוכלוסין שאינן מזוהות עמנו (היספנים, נעדרי זהות דתית, צעירים), כמו גם היחלשות בגודלה ובהשפעתה של הקהילה היהודית הלא-אורתודוקסית, המשענת המסורתית של ישראל בארה"ב. עתיד היחסים מונח כיום על כף המאזניים. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה אבדן או אף פגיעה בתמיכה האמריקאית.

מתמיכה חד-משמעית בישראל בתחילת המלחמה, האווירה השתנתה לגמרי. אפילו הנשיא עצמו מאבד סבלנות ומביע תסכול וכעס גוברים. "מקור מדיני" (נתניהו כנראה) יכול לזעוק שישראל אינה מדינת חסות של ארה"ב, אך המציאות אחרת. לנתניהו יש ימים עד שבועות למנוע נזק בלתי הפיך.

ייתכן שישראל יכולה לשרוד בלי ארה"ב. להוריד את רמת החיים, להתכנס בתוך עצמה, לדאוג לבד לביטחון. ייתכן. האם מישהו רוצה להסתכן בכך?

עוד כתבות

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח