גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרדוקס בענף הסייבר: איך קורה שחברה נמכרת בשווי של פי 100 מההכנסות שלה?

בחצי השנה האחרונה נרכשו שמונה סטארט־אפים ישראלים בתחום הסייבר - כולם בשווי שגבוה פי עשרות ביחס להכנסות שלהם ● הסיבה מאחורי האקזיטים הנדיבים: הענקיות הזרות בונות על המוצרים של החברות הצעירות, כהבטחה להגדלת המכירות ● האם זו רק ההתחלה?

גל רכישות בסייבר הישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock
גל רכישות בסייבר הישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock

בשבועות האחרונים נדמה שענף הסייבר הישראלי מתנהל במנותק מההייטק הישראלי ומהמלחמה. מאז תחילת חודש מרץ הענף הפיק שלוש עסקאות בהיקף מצטבר של כ־900 מיליון דולר, ובחצי השנה האחרונה סופר ההייטק הישראלי סך אקזיטים של קרוב ל־2.5 מיליארד דולר - בתחום הסייבר בלבד.

ראיון | היזמים שהגיעו לסייבר ללא רקע ועומדים מאחורי אקזיט של 350 מיליון דולר
אסף גלעד, פרשנות | סימנים לבועה או לחץ להתמזג? מה מלמדת עסקת וויז על ענף הסייבר
צניחה של עשרות אחוזים: החשש שמפיל את מניות הסייבר

אלה מספרים מעוררי השתאות, שאינם מייצגים את כלל התעשייה הישראלית המזדנבת הרחק מאחור. בחינה של כל עסקה בנפרד מגלה עד כמה רחוק הלכו הרוכשים - ארבע ענקיות סייבר אמריקאיות בסך הכל, בהן פאלו אלטו נטוורקס , קראודסטרייק , זיסקיילר  וטנאבל - על מנת לקנות כל חברה כזו.

עסקאות חודש מרץ היו גבוהות במיוחד במונחים של מכפילי הכנסות - היחס בין היקף הרכישה לקצה ההכנסות השנתי, ובמונחים של ההחזר על ההשקעה, כלומר היחס בין סכום הרכישה להיקף ההון שהושקע בה על ידי קרנות הון סיכון ואנג'לים.

היזם הישראלי ניר צוק, מייסד פאלו אלטו / צילום: טל גבעוני

כך, העסקה שנחשפה בבלומברג בסוף השבוע שעבר, לפיה חברת אבטחת המידע לענן וויז (Wiz) תרכוש את ג'ם הישראלית ב־350 מיליון דולר, מגלמת מכפיל מדהים של יותר מפי 150 על ההכנסות, המוערכות בכ־2 מיליון דולר בלבד. מאחר שהנתון מייצג את קצב ההכנסות השנתי, הרי שההכנסות בפועל נמוכות אף יותר מכך. חריגה הייתה גם העסקה של רכישת חברת ניהול הדאטה בתחום הסייבר, אוואלור (Avalor) בידי זיסקיילר ב־350 מיליון דולר, שמהווה מכפיל של יותר מפי 100 על ההכנסות. שלוש רכישות הסייבר של השבועיים האחרונים: ג'ם, אוואלור ופלואו סקיוריטי, מגלמות החזר גבוה ביותר אפילו בסטנדרטים של הסייבר. סכום העסקה מגלם החזר דו־ספרתי על ההשקעה בסך הכל, כאשר המשקיעים המוקדמים - קרנות הון סיכון כמו סייברסטארטס ו־Team8 - זוכים להחזר שגבוה פי עשרות מונים מהשקעה ההתחלתית.

יחד עם זאת, מדובר באקזיטים מהירים יחסית, ולא במכירה של חברות גדולות במיליארדים, או בהנפקתן, כפי שהיה מצופה מתעשייה שמתפארת בחברות בוגרות.

"פרדוקס הצמיחה"

מבט על שמונה עסקאות סייבר שנסגרו בחצי השנה האחרונה - כמעט כולן נמכרו במאות מיליוני דולרים - מוכיח את גדלות הלב והנדיבות של הרוכשות הזרות בישראל.

כל הנרכשות ייצרו הכנסות בקצב שנתי חד ספרתי בלבד, ואלה לא עלו על כמה מיליוני דולרים בודדים. מעטים הצליחו לעלות לרף הגבוה יותר, כמו ארמטיק למשל, שדווקא רשמה החזר השקעה ומכפיל הכנסות נמוך יותר בשל העובדה שביצעה שינוי אסטרטגי, נדרשה לגייס עוד הון רב, ובסופו של דבר העדיפה לקבל את הצעת הרכישה מחברת טנאבל בלחץ המשקיעים.

שווי גבוה כל כך ביחס להכנסות הוא פריבילגיה של חברות צעירות, שמוכרות בעיקר חלומות, ומשמשות כהבטחה להגדלת המכירות בחברות הגדולות. בחברות הבוגרות והציבוריות נדיר לראות מכפילים שכאלה.

קראוד סטרייק, נכון להיום חברת הסייבר הזרה שמנייתה מצליחה לצמוח בשיעור המרשים ביותר בחודש האחרון, נסחרת במכפיל של פי 30 בלבד על קצב ההכנסות השנתי. פאלו אלטו נטוורקס, נסחרת במכפיל של פי 26 בלבד על הנתון; סנטינל וואן הישראלית, בעבר הנפקת סייבר מבטיחה מאוד בניו יורק, נסחרת כעת במכפיל של פי 9 בלבד על קצב ההכנסות.

ישי יובל, סמנכ"ל האסטרטגיה בחברת הסייבר קייטו (Cato Networks), סבור שאין ממש קשר בין היקף ההכנסות בחברות הסייבר הנרכשות - אשר רובן נקנות בשלב מוקדם בחייהן, לבין סכום הרכישה.

לדבריו, חברות צעירות ממהרות להימכר בשל מה שהוא מכנה כפרדוקס הצמיחה: "אלה חברות שהשווי הגבוה שלהן לא ממש קשור להכנסות שהן מייצרות - וזה לא משנה אם הן מייצרות מיליון, שניים או חמישה - אלא בעיקר לערך המוסף שהן יכולות לתת לחברות הגדולות. אם הן ימתינו, יתבגרו, יצברו עוד הכנסות ויהפכו לחברות צמיחה ברשות עצמן - השווי יכול באופן פרדוקסלי לרדת מטה".

לדבריו, יש סיבה מדוע רוב עסקאות הסייבר נעות סביב 300 מיליון דולר: "זו נקודת איזון בין חברה שפיתחה מוצר עם נוכחות בשוק, עם צוות ומבלי שיש הכנסות משמעותיות, כי אחרת - מדובר בסיפור אחר. הוא מסמל בדרך כלל את הזמן שיקח לחברה הרוכשת לפתח מוצר דומה לבדה, או את האיכות של הצוות שרוצים להביא לחברה, ואז מדובר ברכישת כשרונות.

"אבל האמת שהיא ש־300 מיליון דולר הוא סכום לא נמוך מדי עבור היזמים והמשקיעים בחברה הנרכשת, ולא גבוה מדי עבור המשקיעים בחברות הציבוריות: לכן מדובר בעצם ב"ז'יטון" - אתה קונה חברה ב־300 מיליון דולר, והרכישה הזו מאפשרת לך לשחק בשוק חדש, שם תוכל להצליח או להיכשל".

מוצא אחרון?

לא כל העסקאות בסייבר הן סימן להצלחה כבירה. בחלק מהמקרים - כפי שהיה במקרה של ראפט או אילוסיב נטוורקס - מדובר בעסקאות שנעשו כמוצא אחרון לאחר קושי לגייס כסף חדש. אבל במרבית המקרים, מדובר בסכום גבוה בין השאר מפני שהרוכש מעריך שיוכל למכור את אותו המוצר לכל טווח הלקוחות שלהם.

"חברה ציבורית שרוכשת סטארט־אפ ישראלי קטן עם מוצר אחד שמוכר לכמה עשרות או אפילו מאות לקוחות, יכולה בלחיצת כפתור להביא אותו לעשרות אלפי לקוחות", אומר דמי בן־ארי, סמנכ"ל הטכנולוגיות וממייסדי חברת הסייבר פאנורייז (Panorays). "היא הוציאה 300 מיליון דולר, אבל לאחר הרכישה המניה קופצת בבת אחת בשווי של 400 מיליון דולר כיוון שהמשקיעים מבינים שהיא נכנסה לקטגוריה חדשה".

יש לכך דוגמאות רבות. מיקרוסופט רכשה את חברת אדאלום הישראלית של מייסד וויז אסף רפפורט בסכום המוערך במעל 300 מיליון דולר, לאחר שהכניסה לא יותר מ־5 מיליון דולר.

אדאלום היוותה את הבסיס לחטיבת הסייבר של החברה שמכניסה כיום לפי ההערכה כ־20 מיליארד דולר בשנה, בזכות יכולת ההפצה של החברה.

דוגמה נוספת היא זו של דמיסטו הישראלית, שנרכשה בידי פאלו אלטו נטוורקס לפני חמש שנים ב־560 מיליון דולר. בשנה שעברה הודיעה פאלו אלטו על כך שסך ההזמנות למוצר חצה את רף מיליארד הדולר בהכנסות.

לא תמיד נמכרים מוצרי הענק בתשלום - לעיתים הם מוצעים אפילו במסגרת מבצע יחד עם מוצרים נוספים. פאלו אלטו למשל מציעה לפעמים את המוצר של טאלון הישראלית שרכשה בכ־600 מיליון ללא תשלום כמוצר משלים, רק כדי למשוך לקוחות.

לא מהמרים על ביטחון

את הסיבה להטיית הערכים כלפי מעלה בענף, מסביר עופר סמדרי, מנכ"ל חברת הסייבר טורק (Torq) בעובדה שנטישת לקוחות נמצאת בשיעור נמוך יותר בסייבר.

סיבה נוספת להערכת שווי גבוהה בעת רכישה, היא למעשה ההנחה שהרוכש ימכור הרבה יותר אחרי הרכישה, כך שלמכפילים אין המון משמעות. לדוגמה, אם חברה גדולה עם מאות אנשי מכירות רוכשת חברה קטנה עם כמה מליוני דולרים בודדים, תוך כמה חודשים המוצר יהיה כוח מכירה משמעותי מאוד שיניב עשרות מיליוני דולרים, לעומת תרחיש שהמתחרה ירכוש לפניו, אז המשמעות היא הפסד היצע משמעותי וחשוב לסל המוצרים המוצע ללקוחות והסתפקות המוצר אחר, שלעיתים יעלה יותר.

מה גם שהערכות השווי ע"י משקיעים גבוהות, משום שעל פי נתונים של חברות ציבוריות, חברות סייבר יעילות משמעותית מחברות תוכנה אחרות, ומוצרי סייבר דביקים הרבה יותר ממוצרים תוכנה אחרים. "לקוח לא עוזב כל כך בקלות מוצר סייבר כיוון שלא מדובר במוצר מותרות", הוא אומר. "גם לא תראה מנהלים בכירים שמודים בישיבות הנהלה שהם מעוניינים לחסוך בהוצאות על סייבר על חשבון העמדת סיכון נכסיהם, ובעצם להמר על ביטחון הנתונים שלהם".

בניגוד לשווקים אחרים בתחום התוכנה, שוק הסייבר איננו נשלט על ידי מונופולים. פאלו אלטו נטוורקס, למשל, שולטת ב־15% מהשוק בלבד. "במצב כזה", אומר סמדרי, "הסייבר הוא עולם שבור שבו חברות רבות מנסות לכסות על תחומים שונים וחדשים שנולדים כל הזמן, וזה מגביר את תיאבון הרכישה שלהן על מנת לתת ערך רחב ככל האפשר ללקוח, ראה ערך פלטפורמטיזציה שעלה לכותרות בחודשים האחרונים".

עוד כתבות

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל מבלי להודיע על כך באופן רשמי ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה מעורבת בוול סטריט; תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב צללו

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● AMD וסופר מיקרו צללו בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט ירדו במעל ל-3% ● הפד הותיר את הריבית ללא שינוי ופאוול שלל העלאות ריבית נוספות ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד, ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברה שמוכרת חלומות לדירות בגבעתיים, אבל בעירייה לא מכירים

בדיווח לבורסה כללה חברת אאורה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב כצנלסון בגבעתיים ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים