גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרדוקס בענף הסייבר: איך קורה שחברה נמכרת בשווי של פי 100 מההכנסות שלה?

בחצי השנה האחרונה נרכשו שמונה סטארט־אפים ישראלים בתחום הסייבר - כולם בשווי שגבוה פי עשרות ביחס להכנסות שלהם ● הסיבה מאחורי האקזיטים הנדיבים: הענקיות הזרות בונות על המוצרים של החברות הצעירות, כהבטחה להגדלת המכירות ● האם זו רק ההתחלה?

גל רכישות בסייבר הישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock
גל רכישות בסייבר הישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock

בשבועות האחרונים נדמה שענף הסייבר הישראלי מתנהל במנותק מההייטק הישראלי ומהמלחמה. מאז תחילת חודש מרץ הענף הפיק שלוש עסקאות בהיקף מצטבר של כ־900 מיליון דולר, ובחצי השנה האחרונה סופר ההייטק הישראלי סך אקזיטים של קרוב ל־2.5 מיליארד דולר - בתחום הסייבר בלבד.

ראיון | היזמים שהגיעו לסייבר ללא רקע ועומדים מאחורי אקזיט של 350 מיליון דולר
אסף גלעד, פרשנות | סימנים לבועה או לחץ להתמזג? מה מלמדת עסקת וויז על ענף הסייבר
צניחה של עשרות אחוזים: החשש שמפיל את מניות הסייבר

אלה מספרים מעוררי השתאות, שאינם מייצגים את כלל התעשייה הישראלית המזדנבת הרחק מאחור. בחינה של כל עסקה בנפרד מגלה עד כמה רחוק הלכו הרוכשים - ארבע ענקיות סייבר אמריקאיות בסך הכל, בהן פאלו אלטו נטוורקס , קראודסטרייק , זיסקיילר וטנאבל - על מנת לקנות כל חברה כזו.

עסקאות חודש מרץ היו גבוהות במיוחד במונחים של מכפילי הכנסות - היחס בין היקף הרכישה לקצה ההכנסות השנתי, ובמונחים של ההחזר על ההשקעה, כלומר היחס בין סכום הרכישה להיקף ההון שהושקע בה על ידי קרנות הון סיכון ואנג'לים.

היזם הישראלי ניר צוק, מייסד פאלו אלטו / צילום: טל גבעוני

כך, העסקה שנחשפה בבלומברג בסוף השבוע שעבר, לפיה חברת אבטחת המידע לענן וויז (Wiz) תרכוש את ג'ם הישראלית ב־350 מיליון דולר, מגלמת מכפיל מדהים של יותר מפי 150 על ההכנסות, המוערכות בכ־2 מיליון דולר בלבד. מאחר שהנתון מייצג את קצב ההכנסות השנתי, הרי שההכנסות בפועל נמוכות אף יותר מכך. חריגה הייתה גם העסקה של רכישת חברת ניהול הדאטה בתחום הסייבר, אוואלור (Avalor) בידי זיסקיילר ב־350 מיליון דולר, שמהווה מכפיל של יותר מפי 100 על ההכנסות. שלוש רכישות הסייבר של השבועיים האחרונים: ג'ם, אוואלור ופלואו סקיוריטי, מגלמות החזר גבוה ביותר אפילו בסטנדרטים של הסייבר. סכום העסקה מגלם החזר דו־ספרתי על ההשקעה בסך הכל, כאשר המשקיעים המוקדמים - קרנות הון סיכון כמו סייברסטארטס ו־Team8 - זוכים להחזר שגבוה פי עשרות מונים מהשקעה ההתחלתית.

יחד עם זאת, מדובר באקזיטים מהירים יחסית, ולא במכירה של חברות גדולות במיליארדים, או בהנפקתן, כפי שהיה מצופה מתעשייה שמתפארת בחברות בוגרות.

"פרדוקס הצמיחה"

מבט על שמונה עסקאות סייבר שנסגרו בחצי השנה האחרונה - כמעט כולן נמכרו במאות מיליוני דולרים - מוכיח את גדלות הלב והנדיבות של הרוכשות הזרות בישראל.

כל הנרכשות ייצרו הכנסות בקצב שנתי חד ספרתי בלבד, ואלה לא עלו על כמה מיליוני דולרים בודדים. מעטים הצליחו לעלות לרף הגבוה יותר, כמו ארמטיק למשל, שדווקא רשמה החזר השקעה ומכפיל הכנסות נמוך יותר בשל העובדה שביצעה שינוי אסטרטגי, נדרשה לגייס עוד הון רב, ובסופו של דבר העדיפה לקבל את הצעת הרכישה מחברת טנאבל בלחץ המשקיעים.

שווי גבוה כל כך ביחס להכנסות הוא פריבילגיה של חברות צעירות, שמוכרות בעיקר חלומות, ומשמשות כהבטחה להגדלת המכירות בחברות הגדולות. בחברות הבוגרות והציבוריות נדיר לראות מכפילים שכאלה.

קראוד סטרייק, נכון להיום חברת הסייבר הזרה שמנייתה מצליחה לצמוח בשיעור המרשים ביותר בחודש האחרון, נסחרת במכפיל של פי 30 בלבד על קצב ההכנסות השנתי. פאלו אלטו נטוורקס, נסחרת במכפיל של פי 26 בלבד על הנתון; סנטינל וואן הישראלית, בעבר הנפקת סייבר מבטיחה מאוד בניו יורק, נסחרת כעת במכפיל של פי 9 בלבד על קצב ההכנסות.

ישי יובל, סמנכ"ל האסטרטגיה בחברת הסייבר קייטו (Cato Networks), סבור שאין ממש קשר בין היקף ההכנסות בחברות הסייבר הנרכשות - אשר רובן נקנות בשלב מוקדם בחייהן, לבין סכום הרכישה.

לדבריו, חברות צעירות ממהרות להימכר בשל מה שהוא מכנה כפרדוקס הצמיחה: "אלה חברות שהשווי הגבוה שלהן לא ממש קשור להכנסות שהן מייצרות - וזה לא משנה אם הן מייצרות מיליון, שניים או חמישה - אלא בעיקר לערך המוסף שהן יכולות לתת לחברות הגדולות. אם הן ימתינו, יתבגרו, יצברו עוד הכנסות ויהפכו לחברות צמיחה ברשות עצמן - השווי יכול באופן פרדוקסלי לרדת מטה".

לדבריו, יש סיבה מדוע רוב עסקאות הסייבר נעות סביב 300 מיליון דולר: "זו נקודת איזון בין חברה שפיתחה מוצר עם נוכחות בשוק, עם צוות ומבלי שיש הכנסות משמעותיות, כי אחרת - מדובר בסיפור אחר. הוא מסמל בדרך כלל את הזמן שיקח לחברה הרוכשת לפתח מוצר דומה לבדה, או את האיכות של הצוות שרוצים להביא לחברה, ואז מדובר ברכישת כשרונות.

"אבל האמת שהיא ש־300 מיליון דולר הוא סכום לא נמוך מדי עבור היזמים והמשקיעים בחברה הנרכשת, ולא גבוה מדי עבור המשקיעים בחברות הציבוריות: לכן מדובר בעצם ב"ז'יטון" - אתה קונה חברה ב־300 מיליון דולר, והרכישה הזו מאפשרת לך לשחק בשוק חדש, שם תוכל להצליח או להיכשל".

מוצא אחרון?

לא כל העסקאות בסייבר הן סימן להצלחה כבירה. בחלק מהמקרים - כפי שהיה במקרה של ראפט או אילוסיב נטוורקס - מדובר בעסקאות שנעשו כמוצא אחרון לאחר קושי לגייס כסף חדש. אבל במרבית המקרים, מדובר בסכום גבוה בין השאר מפני שהרוכש מעריך שיוכל למכור את אותו המוצר לכל טווח הלקוחות שלהם.

"חברה ציבורית שרוכשת סטארט־אפ ישראלי קטן עם מוצר אחד שמוכר לכמה עשרות או אפילו מאות לקוחות, יכולה בלחיצת כפתור להביא אותו לעשרות אלפי לקוחות", אומר דמי בן־ארי, סמנכ"ל הטכנולוגיות וממייסדי חברת הסייבר פאנורייז (Panorays). "היא הוציאה 300 מיליון דולר, אבל לאחר הרכישה המניה קופצת בבת אחת בשווי של 400 מיליון דולר כיוון שהמשקיעים מבינים שהיא נכנסה לקטגוריה חדשה".

יש לכך דוגמאות רבות. מיקרוסופט רכשה את חברת אדאלום הישראלית של מייסד וויז אסף רפפורט בסכום המוערך במעל 300 מיליון דולר, לאחר שהכניסה לא יותר מ־5 מיליון דולר.

אדאלום היוותה את הבסיס לחטיבת הסייבר של החברה שמכניסה כיום לפי ההערכה כ־20 מיליארד דולר בשנה, בזכות יכולת ההפצה של החברה.

דוגמה נוספת היא זו של דמיסטו הישראלית, שנרכשה בידי פאלו אלטו נטוורקס לפני חמש שנים ב־560 מיליון דולר. בשנה שעברה הודיעה פאלו אלטו על כך שסך ההזמנות למוצר חצה את רף מיליארד הדולר בהכנסות.

לא תמיד נמכרים מוצרי הענק בתשלום - לעיתים הם מוצעים אפילו במסגרת מבצע יחד עם מוצרים נוספים. פאלו אלטו למשל מציעה לפעמים את המוצר של טאלון הישראלית שרכשה בכ־600 מיליון ללא תשלום כמוצר משלים, רק כדי למשוך לקוחות.

לא מהמרים על ביטחון

את הסיבה להטיית הערכים כלפי מעלה בענף, מסביר עופר סמדרי, מנכ"ל חברת הסייבר טורק (Torq) בעובדה שנטישת לקוחות נמצאת בשיעור נמוך יותר בסייבר.

סיבה נוספת להערכת שווי גבוהה בעת רכישה, היא למעשה ההנחה שהרוכש ימכור הרבה יותר אחרי הרכישה, כך שלמכפילים אין המון משמעות. לדוגמה, אם חברה גדולה עם מאות אנשי מכירות רוכשת חברה קטנה עם כמה מליוני דולרים בודדים, תוך כמה חודשים המוצר יהיה כוח מכירה משמעותי מאוד שיניב עשרות מיליוני דולרים, לעומת תרחיש שהמתחרה ירכוש לפניו, אז המשמעות היא הפסד היצע משמעותי וחשוב לסל המוצרים המוצע ללקוחות והסתפקות המוצר אחר, שלעיתים יעלה יותר.

מה גם שהערכות השווי ע"י משקיעים גבוהות, משום שעל פי נתונים של חברות ציבוריות, חברות סייבר יעילות משמעותית מחברות תוכנה אחרות, ומוצרי סייבר דביקים הרבה יותר ממוצרים תוכנה אחרים. "לקוח לא עוזב כל כך בקלות מוצר סייבר כיוון שלא מדובר במוצר מותרות", הוא אומר. "גם לא תראה מנהלים בכירים שמודים בישיבות הנהלה שהם מעוניינים לחסוך בהוצאות על סייבר על חשבון העמדת סיכון נכסיהם, ובעצם להמר על ביטחון הנתונים שלהם".

בניגוד לשווקים אחרים בתחום התוכנה, שוק הסייבר איננו נשלט על ידי מונופולים. פאלו אלטו נטוורקס, למשל, שולטת ב־15% מהשוק בלבד. "במצב כזה", אומר סמדרי, "הסייבר הוא עולם שבור שבו חברות רבות מנסות לכסות על תחומים שונים וחדשים שנולדים כל הזמן, וזה מגביר את תיאבון הרכישה שלהן על מנת לתת ערך רחב ככל האפשר ללקוח, ראה ערך פלטפורמטיזציה שעלה לכותרות בחודשים האחרונים".

עוד כתבות

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

המסחר באירופה נפתח במגמה שלילית; למה איירבוס מאבדת גובה?

הדאקס והפוטסי יורדים בכ-0.4%, הקאק מאבד מערכו כ-0.3% ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח