גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עסקאות במיליארדים? לאן נעלמה ההבטחה הגדולה של הקשרים עם האמירויות

חברת הנפט של אבו דאבי תכננה לרכוש 50% מניו־מד יחד עם BP, אך הקפיאה את המו"מ בגלל המלחמה ● זו אינה הפעם הראשונה שהשקעה אמירתית לא מבשילה ● מאז הסכמי אברהם, הציפיות לגל עסקאות פגשו רגולציה ושיקולים ביטחוניים ● מנגד, התיירות פורחת והנוכחות האמירתית בקרנות ההון סיכון בעלייה

העסקאות ממשיכות ליפול / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: ניומד, ענבל מרמרי, איל יצהר, אלבטרוס, shutterstock,
העסקאות ממשיכות ליפול / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: ניומד, ענבל מרמרי, איל יצהר, אלבטרוס, shutterstock,

עם כינון הסכמי אברהם בספטמבר 2020, ההתלהבות הראשונית הביאה רבים מהמגזר העסקי לטוס לדובאי ואבו דאבי במטרה לגייס כספים. נראה כי למרות התקוות, עסקאות נפלו פעם אחר פעם, כאשר הן לא מבשילות ליותר מאשר גישושים בין הצדדים או ניסוח של מסמכים לא מחייבים. ההתפתחות האחרונה אירעה בשבוע שעבר, כאשר חברת הנפט של אבו דאבי החליטה לעצור את המשא־ומתן לרכישת 50% מניו־מד אנרג'י.

סעודיה והאמירויות משחקות משחק כפול - והחברות הישראליות כבר לא נהנות מפירות הסכמי אברהם
פרשנות | הקשר האמירתי: מדוע פחתה ההתלהבות מהשקעות בישראל
המדינה שמצטרפת לציר הרשע של חמאס, רוסיה ואיראן

יותר משנתיים חלפו מאז שזרוע האנרגיה של קרן העושר האמירותית, מובאדלה פטרוליום, רכשה נתח מהחזקות ניו־מד אנרג'י במאגר תמר בכמיליארד דולר, ובאופק לא נצפות עסקאות נוספות. כמה חודשים לפני כן, חנכו האמירותים סניף של משרד ההשקעות של אבו דאבי (ADIO) בתל אביב, והקימו שגרירות בבניין הבורסה לניירות ערך. מה שאולי הפיח תקוות בקרב אנשי העסקים, שמבקרים תדיר במרכז הכנסים של הבורסה ומבחינים בדגל איחוד האמירויות מתנוסס בכניסה. גלובס סוקר את 3.5 שנות המגעים העסקיים בין המדינות.

שותפות ניו־מד
הצל הכבד של המלחמה

לכאורה בשל המלחמה וכן "חוסר הוודאות שנוצר בסביבה החיצונית" הוחלט להשהות את המגעים למכירת 50% שותפות קידוחי הגז ניו־מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים) שנשלטת כיום על ידי קבוצת דלק של יצחק תשובה, לבריטיש פטרוליום (BP) וחברת הנפט הלאומית של אבו דאבי (ADNOC).

החברות הבינלאומיות התניעו את המהלך לפני כשנה, והיקפו עומד על כ־7 מיליארד שקל. הקונסורציום הבריטי־אמירותי שאף לרכוש מניו־מד, הבעלים של מאגר הגז לוויתן, את חלקו של הציבור (45%), ו־5% מיחידת ההשתתפות המוחזקות על ידי קבוצת דלק, כך שלאחר העסקה יחזיקו הרוכשים במחצית וקבוצת דלק במחצית, וניו־מד תהפוך לחברה פרטית.

מאחר שמדובר בעסקת מכירה כפויה, שבה למחזיקי יחידות ההשתתפות מהציבור בניו־מד אין דרך להתנגד לה באמצעות הצבעה, הקימה ניו־מד ועדה בלתי תלויה בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר. ימים ספורים לפני השבעה באוקטובר, המליצה אותה ועדה כי יש להעלות את התמורה שתשולם בין 10% ל־12%.

"הקונסורציום שב והביע עניין בעסקה המוצעת", מסרה ניו־מד, רגעים לפני שהדיווח הוביל ביום רביעי שעבר לנפילה של כ־5% ביחידות ההשתתפות שלה.

"חשבו שתיסגר עסקה, אבל בעת הנוכחית זה יכתים את האמירותים בצבע לא נכון", אומר ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "אני מאמין שהמשא־ומתן הושהה בצל האירועים האחרונים. ניתן להעריך בזהירות שהאמירותים עשויים להשתמש בקלף הזה כדי ללחוץ על ישראל בסוגיות אחרות".

מניות שליטה בהפניקס
מגבלות רגולטוריות

כשמונה חודשים לפני הקפאת עסקת ניו־מד, התפוצצה לחלוטין העסקה למכירת 25% ממניות קבוצת הביטוח הפניקס לידי קרנות השקעה בבעלות ממשלת אבו דאבי, תמורת 2.3 מיליארד שקל.

נראה היה שבעלות השליטה, הקרנות האמריקאיות סנטרברידג' וגאלאטין פוינט קפיטל היו מעוניינות למכור את מרבית החזקותיהן, משום שהמחיר בעסקה עדיין גילם להן רווח של יותר מ־150% על השקעתן ההיסטורית. אלא שקשיים רגולטוריים הובילו לנפילת העסקה בסופו של דבר. הפניקס הודיעה לבורסה כי ביטול העסקה נובע מ"המגבלות הרגולטוריות האפשריות אשר היו מתעוררות כתוצאה מרכישת גרעין השליטה על ידי הקונסורציום". התוצאה הייתה מגבלה "על מספר חברים בקונסורציום לבצע השקעות מהותיות נוספות בישראל".

ADQ היא אחת מקרנות העושר של אבו דאבי, עם היקף נכסים של יותר מ־150 מיליארד דולר. העניין של הקרן הזו בהפניקס המחיש עד כמה הדרגים הבכירים ביותר באיחוד האמירויות חפצו בנוכחות משמעותית בישראל, משום שיו"ר הקרן הוא טחנון בן זאיד - אחיו של המנהיג מוחמד בן זאיד.

"המגבלות הרגולטוריות משפיעות על ההשקעות האמירותיות בנכסים אסטרטגיים בישראל, אבל עסקאות מובאדלה ואדנוק ממחישות מנגד כי כן הייתה לכל הפחות נכונות לאפשר כניסה לישראל", אומר חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO. "הסחר בין המדינות כן פורח, אבל מנגד היה למשל גם פרויקט משולש של מים תמורת חשמל עם ירדן, שלא התממש".

לדבריו, להשפעות על היחסים עם ערב הסעודית בתום המלחמה, יהיו השלכות גם על הקשרים עם איחוד האמירויות. "שיתוף־הפעולה האזורי הוא בעל פוטנציאל גבוה. לאחר המלחמה, היכולת לשקם יחסים עם איחוד האמירויות ולפתח קשר כלכלי עם ערב הסעודית עשויים להוות שיקול מרכזי".

הפרטת נמל חיפה
שימוע במשרד האוצר

מגבלות רגולטוריות לא השפיעו רק ברכישות אמירותיות פוטנציאליות, אלא גם במכרזים. שמונה חודשים לפני שקבוצת גדות מסופים לכימיקלים ואדאני ההודית זכו ביולי 2022 במכרז להפרטת נמל חיפה תמורת 4.1 מיליארד שקל, החליטה ענקית הנמלים האמירותית DP לפרוש מהמרוץ שאליו ניגשה עם חברת מספנות ישראל שבשליטת שלומי פוגל.

האמירותים שנחשבים לאחת מבין חמשת חברות הפעלת הנמלים הגדולות ביותר בעולם החליטו לסגת מהעניין לאחר שמנכ"ל משרד האוצר באותה תקופה, רם בלינקוב, קיים להם שימוע. הוא הבהיר להם כי משיקולים ביטחוניים, DP לא תוכל להיות בעלת השליטה בנמל.

לאחר שנקטו באותו הצעד, DP מסרו כי "למרות שהחלטנו לא להשתתף עוד בהפרטת נמל חיפה, אנו עדיין מעוניינים להשקיע בישראל כמרכז סחר מרכזי, ונבחן הזדמנויות נוספות ככל שיצוצו". בנוסף לכך, דיווח ברויטרס טען כי DP בוחנת אפשרויות ניהול של נמלי אילת ואשדוד הישן, אך לא נרשם מאז שום עניין אמירותי מוחשי בנמלים בישראל.

"מודל הפעילות של DP רחב בכל העולם, וכשנכנסים - החברה רוצה לתקוע יתד ולהיות המובילה", מסביר ד"ר גוז'נסקי. "הם מפעילים נמלים רבים ברחבי העולם, ולתפיסתם כניסה היא אמירה גיאו־אסטרטגית. הרגולטור פעל נכון במה שהוא אמר, כי DP רוצים להיות אלו עם האמירה, ואין סיבה שתהיה להם השפעה על ניהול נמל אסטרטגי".

ההצלחות וההישגים
קרנות הון סיכון ומאגר תמר

העסקה האסטרטגית היחידה שהתממשה היא מכירת 22% של דלק קידוחים במאגר תמר למובאדלה פטרוליום בספטמבר 2021. במסגרת העסקה, קיבלה החברה בראשות יוסי אבו תשלום מזומן בסך של קצת יותר ממיליארד דולר, וכן את כלל התזרים מהמאגר מראשית 2021 ועד למועד הקובע להעברת הזכויות (1 באוגוסט 2021), שהוערך בעוד כ־75 מיליון דולר. את המכירה הזו דווקא עודדה הרגולציה, משום שבמסגרת מתווה הגז התחייבה דלק קידוחים למכור את מלוא זכויותיה בתמר עד סוף 2021. הפורטפוליו של מובאדלה כולל 70% נכסי גז ו־30% נפט במדינות רבות: החל מאינדונזיה, מלזיה ותאילנד במזרח, דרך רוסיה ופקיסטן - ועד לישראל.

תחום שבו נכנסו האמירותים באופן רחב הוא הנוכחות בקרנות הון סיכון. בינואר 2022 דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי מובאדלה הספיקה להשקיע יותר מ־100 מיליון דולר בקרנות הון סיכון הישראליות ויולה, פיטנגו, מיזמה, אלף, אנטרי קפיטל ומנגרוב. לפי אותו דיווח, בכירי קרן העושר האמירותית נפגשו עם כ־100 משקיעים שונים ובחרו באותן הקרנות, שלפחות בחלקן השקיעו גם בסטארט־אפים אמירותיים. ADQ השקיעה אף היא בקרן ויולה.

בתחילת העידן הנוכחי במערכת היחסים הישראלית־אמירותית הייתה ציפייה להשקעות בסך מיליארד דולרים בתחומים שונים, כמו הייטק, אנרגיה, ביטחון ופיננסים. אולם, בראייה לאחור, ניכר כי גם עסקאות שיצאו לדרך נתקעו מסיבות שונות, בהן סוגיות גיאו־פוליטיות - כולל חשש משליטה זרה על נכסים אסטרטגיים. מנגד, יוצא מן הכלל הוא ענף התיירות, שכן בהיעדר חברות התעופה הטורקיות - המטוסים האמירותיים הפכו לבולטים בנתב"ג ולא הפסיקו להמריא ולנחות בישראל מאז פרוץ המלחמה. בחודשים ינואר ופברואר איחוד האמירויות הפכה ליעד השני הפופולרי ביותר בטיסות של ישראלים (אחרי ארה"ב), כשמתחילת השנה טסו לשם כ־94 אלף ישראלים (לעומת כמעט 300 אלף בתקופה המקבילה בשנת 2023).

עוד כתבות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

מה קורה במיצרי הורמוז? הטלטלות בנתיב הסחר החשוב

בעקבות המבצע נגד איראן, תנועת הספינות באזור הקריטי נחתכה בכ-70%, ובפייננשל טיימס מדווחים כי מחירי הביטוח לכלי השיט העוברים בו צפויים לזנק בחדות ● על אף שאיראן קראה לספינות שלא לעבור במיצרים, בבריטניה המליצו לימאים להתעלם מהקריאות ולנהוג בזהירות

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים