גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"סידור עבודה לחברים": כך עוד לא שמעתם את מנהל רשות החברות מדבר על משרד האוצר

דיון סוער התפתח בפאנל שהתקיים בכנס התשתיות של גלובס ● ינקי קוינט, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ומ"מ מנכ"ל רשות החברות, תקף את נת"ע ואת המשרד המנהל את קופת המדינה וטען: "כל שקל שיוצא לחברה ממשלתית מתעכב בגללם" ● אושרת דוד מהאוצר ענתה לו: "הקמת חברה חדשה לא תעזור" ● נת"ע: "דבריו של קוינט עולים כדי דיבה ופגיעה ישירה במאות עובדים" ● וגם: מנכ"ל הרכבת מדבר על התוכניות העתידיות של החברה

מימין: ינקי קוינט, יעל סלומון, משה (שיקו) זאנה, נעה סגל ואושרת דוד / צילום: שלומי יוסף
מימין: ינקי קוינט, יעל סלומון, משה (שיקו) זאנה, נעה סגל ואושרת דוד / צילום: שלומי יוסף

ינקי קוינט, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ומ"מ מנכ"ל רשות החברות, אושרת דוד, סגנית החשב הכללי באוצר לענייני תשתיות, נעה סגל, סמנכ"לית תיאום תשתיות במשרד התחבורה, יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במנהל התכנון, ומשה שיקו זאנה, מנכ"ל הרכבת, השתתפו בפאנל פרויקטי התשתיות הגדולים שהתקיים היום (ד') בכנס התשתיות של גלובס, ובהנחיית אסף זגריזק. הפאנל הוליד ויכוח סוער סביב ניהול פרויקט המטרו, פרויקט התשתית הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל.

כנס התשתיות | מנכ"ל משרד התחבורה בראיון ראשון: "חברה חדשה צריכה לנהל את המטרו"
כנס התשתיות | יו"ר הרכבת: "רכבות מהירות יבטלו את מושג הפריפריה בישראל"

"נת"ע היא חברה בעייתית", אמר קוינט בפאנל. "רשות המטרו היא פיקציה בירוקרטית שאין לה תכלית למעט סידור עבודה לחברים במשרד האוצר". בעיניו, "האוצר רק מעכב. חברת נמלי ישראל העמידה שני נמלים במהירות. אבל כשמכניסים את האוצר, אגף תקציבים והחשב הכללי, יש להם סמכות בלי אחריות. למה פרויקטים מתעכבים? בגלל האוצר. הם יושבים בכל תחנה, וכל שקל שיוצא מתעכב בגללם. יש אנשי מקצוע במשרדים ובחברות, ורק הם יצליחו להוציא את הפרויקטים לפועל".

על חברת נת"ע אמר קוינט: "צריך להקים חברה חדשה. הקמתי חברות ממשלתיות בעבר, זה לא סיפור מורכב. צריך להקים חברה של 'כוכבים' ולהוציא את הפרויקט (המטרו) לדרך. להשאיר אותו בחברה שלא מדברת בקול ברור ואין לה חזון ומנהיגות, זה לא מה שיוציא לפועל את הפרויקט".

נעה סגל, סמנכ"לית תיאום תשתיות במשרד התחבורה, ענתה לו ואמרה ש"בכל החברות ובכל המשרדים יש כל כך הרבה אנשים מסורים שקמים בבוקר ורוצים להפוך את המדינה למקום טוב יותר. יש המון לשפר והיד נטויה. אי אפשר להגיד דברים נגד אדם כזה או אחר. חייבים לצאת מהשיח של האשמות, זה לא עובד וזה גרוע, צריך להתמקד בפרויקט עצמו, רק כך אפשר להתגבר על המכשולים".

אושרת דוד, סגנית החשכ"ל לענייני תשתיות, הוסיפה ש"איך אמורים לקדם פרויקט כזה גדול כשהשיח לא אחיד? נת"ע היא חברה טובה, מה יעזור אם נקים חברה חדשה עם עוד מינויים. הקו הסגול והירוק עוברים עוד רגע לזכיינות. נקים חברה נוספת כדי שנת"ע תישאר חברה ריקה? יש לנו ניסיון נצבר, כדאי להשתמש בו. צריך להוביל מדיניות אחידה".

על כך ענה ינקי קוינט כי "המטרה היא לא לחזק את נת"ע, אלא להוציא את הפרויקט. לקחת פרויקט כזה ולא להקים חברה חדשה זה להסתכל על הטפל ולא על העיקר. מה לעשות, לחברה יש משימות אחרות ואנחנו רואים איך היא מממשת אותן".

דיון נוסף בין ינקי קוינט לאושרת דוד התרחש על נושא מימון המטרו, שהטלת אגרות הגודש על הנכנסים לגוש דן היו אמורות להיות חלק משמעותי ממנו. אך זה בוטל על ידי שרת התחבורה מירי רגב בשבוע שעבר. על פי אושרת דוד "אם משרד התחבורה לא יבצע את הפרויקט, משרד האוצר יבצע את הפרויקט". כלומר, האוצר יצטרך למצוא לכך מימון מבסיס התקציב. "אנחנו בשנה איחור בגלל העיכוב באגרות הגודש. אין מקור מימון אחר"

כאשר העיר קוינט ש"הקרקע מממנת" ענתה דוד ש"גם יש היטלים ואגרות, אבל הפרויקט נבנה מתוך הנחה שיהיו אגרות גודש. צריך להבין את הדבר הזה, יש חוק שלא מקוים. האוצר יהיה חייב לממן את הפרויקט הגדול ביותר במדינת ישראל".

"הרכבת לאילת היא פרויקט של ציונות, זה לא חייב להיות כלכלי"

את הפאנל פתח אסף זגריזק בשאלה לקהל, האם לדעתם פרויקט הרכבת לאילת הוא משתלם וכדאי, רוב הקהל הצביע נגד. ובכל זאת, ינקי קוינט טוען שבניית הרכבת תביא עימה פיתוח שיהפוך את הרכבת למשתלמת: "כל מקום שהרכבת מגיעה אליו נהנה משגשוג: יקנעם, נתיבות ואופקים. זה כמו להגיע מניו ג'רזי למנהטן. בעוטף עזה שיווקנו ככה עשרות אלפי יחידות דיור, כמו בראשל"צ. זה מגיע בזכות תשתיות התחבורה. אם נמתח אותן לצפון ולאזורים אחרים, זה יוסיף לפיתוח וללוחות הזמנים. באותה מידה, הרכבת לאילת תביא לפיתוח של אזור הערבה והנגב". עם זאת, בעיניו "לא צריך להסתכל על זה רק בראיה כלכלית נטו. דרך הפרויקטים שיגיעו אפשר לממן את הקו. אבל זה פרויקט של ציונות, והוא לא חייב להיות כלכלי".

אסף זגריזק סקר את פרויקטי התשתיות הגדולים בגוש דן ומטרופולין ירושלים, ותאריכים הסיום הצפויים להם. הוא מסיים בקו בין חיפה לנצרת, שאמור להסתיים ב-2029, ושואל "יש כדאיות בפרויקט הזה?"

לכך, אושרת דוד עונה בפשטות: "יש פרויקטים יותר כלכליים מזה. אבל המכרז יצא, ויש זוכה, ואנחנו מחויבים לזוכה הזה".

"אנחנו בהפסדים של מאות מיליונים בגלל פלג קיצוני"

שאלה נוספת היתה לגבי החסמים שיש בישראל לפרויקטי תשתיות. על פי אושרת דוד "יש הרבה חסמים שאנחנו נתקלים בהם, ואנחנו והזכיינים מתקשים לעמוד בלו"ז. הממשלה צריכה לעמוד מאחורי הפרויקטים שלה, ואם יש פרויקט שיוצא לדרך כולם צריכים להירתם: אנרגיה, תחבורה, רמ"י. כל הגופים הנוספים, כמו הבטחון והמשטרה. מה קורה בבר אילן בירושלים סביב עבודות הקו הירוק? אנחנו בהפסדים של מאות מיליונים בגלל איזה פלג קיצוני ששורף והורס את העבודות. אנחנו כמדינה צריכים לטפל בזה כדי להתקדם. אבל שיתוף הפעולה עם השוק הפרטי הוא טוב. אם תסתכלו על התוכנית ל-2030 צפויים הרבה קווים, לכל שכונה בירושלים. נתיבים מהירים על כביש 2 ו-5, ואולי שדה תעופה חדש".

נושא נוסף שמתקשר לתשתיות התחבורה הוא כמובן הדיור. אסף זגריזק מצטט ביקורת על כך שרשות מקרקעי ישראל שבויה בתפיסת תכנון מיושנת ששואפת להתרחב עיקר לשטחים פתוחים ובונים שכונות המבוססות על רכב פרטי, ושואל על החסמים שמערימות הרשויות המקומיות.

על פי ינקי קוינט "היעד של רמ"י הוא לשווק בין 90 ל-100 אלף יחידות דיור. יש עשרות אם לא מאות רשויות שצריך להגיע איתן להסכמות. יש ראשי רשויות שמתנגדים. המוטיבציה שלהם היא לא לשווק יחידות דיור למגורים, זה לא כלכלי מבחינתם. ניסינו לתמרץ אותם ולשפר את התשתיות, אבל זה קשה. זה נשיאה בנטל וכניסה תחת האלונקה, אבל יש ראשי רשויות שלא שותפים למאמץ הזה. יש קונפליקט בין האינטרס האסטרטגי הלאומי לבין האינטרס הצר. אנחנו גדלים אקספוננציאלית. כולם רוצים קורת גג, אבל לא אצלם".

זגריזק מקשה על המחסור בעירוב שימושים וההתעקשות על התרחבות לשטחים פתוחים, וינקי קוינט עונה "תמיד אפשר להשתפר. אנחנו עובדים על קירוי בגין, כביש חוצה ירושלים שיאפשר אלפי יחידות דיור. אנחנו שואפים לנצל את תת הקרקע, כמו בסינגפור ובמקומות אחרים. מנסים להיכנס ולנצל את הקרקע טוב יותר. ברור שהתחדשות עירוניות טובה יותר, ואנחנו עושים פינוי של בסיסי צה"ל שזו ההתחדשות הכי טובה. אבל צריך גם לבנות שכונות בשטחים פתוחים כדי לנצל כל מה שאפשר. ברור שצריך לייעל כל שטח שאפשר לפני השטחים הפתוחים. גם באנרגיה, צריך לייעל שימוש לפני שהופכים שדה לשדה סולרי.

"התבלבלנו: המטרה היא לא לעבוד בשבת. נעמוד בכל הפרויקטים"

במהלך הפאנל נשאל מנכ"ל רכבת ישראל, משה (שיקו) זאנה, על ההימנעות מעבודות התשתית בשבת ועל העיכובים שייתכנו כתוצאה מכך. "המטרה היא לא לעבוד בשבת, קצת התבלבלנו. המטרה היא לבוא ולבצע את הפרויקטים הרכבתיים בהתאם למדיניות ולסטטוס קוו במדינת ישראל - ואנחנו נעמוד בלוחות הזמנים של כל הפרויקטים. אומנם חשמול המסילות הוא פרויקט מאתגר, אך גם בו כבר חישמלנו 70% מהקווים, כולל המקומות המאתגרים ביותר. נותר לסיים את חישמול המסילות בדרום ובצפון, ונעשה את זה בצורה מושלמת".

זאנה דיבר על התוכניות העתידיות ואמר כי "מדובר במהפכה, לא פחות מזה. תוקצבנו ב־48 מיליארד שקל, פלוס 19 מיליארד שקל 'נגררים', כל זה רק לחומש הקרוב. זה מספר שאין לו אח ורע. גם בקיצוצים שנעשו, במסגרת התקציב המעודכן, שום פרויקט ברכבת לא נפגע, וזו אמירה מאוד חשובה עבורנו".

נעה סגל, סמנכ"לית תיאום תשתיות במשרד התחבורה, המחישה עד כמה קשה ההוצאה לפועל של פרויקטי תשתיות מתוכננים: "חשבנו שנהיה השנה בתקציב ביצוע מזומן של 30 מיליארד שקל, אבל סיימנו את השנה שעברה ב-19 מיליארד בלבד, וזו הרמה שבה היינו גם בשנים קודמות. זה גורם לנו להבין כי למרות השקעות העתק והפרויקטים שבהתהוות, בפועל קצב המימוש איטי ממה שאנחנו רוצים ויכולים, וגם מהקצב שאנחנו מתקצבים את הפרויקטים הללו. זה גם אומר שבסופו של דבר, אין כאן בעיית תקציבים: כל פרויקט בעל כלכליות יזכה לתקציב ויתקדם.

"אנחנו נתקלים בחסמים משמעותיים מאוד בעניין תיאום התשתיות - צריכים לעבור סדר גודל של 30 שחקני וטו, בעשרה מוקדים שונים. גם לאחר שהוקמה המערכת לתיאום תשתיות, עדיין הקשיים הללו קיימים".

"רוב עולם התשתיות זה נימב"י, אף אחד לא רוצה את התשתיות לידו", הוסיפה יעל סלומון, מנכ"לית תשתיות במנהל התכנון. "כולם רוצים פתרונות אמיתיים וכוללים, וכדי לעשות את זה צריך להסתכל עם החזון קדימה - אבל הרבה פעמים ההרגשה היא שהולכים צעד קדימה, ושניים לאחור. ההסתכלות צריכה להיות לא לשנת 2030, כי זה כבר מחר. צריכה להסתכל ל־2040 ול־2050. ללכת עם הפרויקטים האלה לטווח הארוך".

"בעוד עשור מרחב המטרו יהיה שונה לחלוטין"

סלומון דיברה בפאנל גם על החשיבות של המטרו מבחינת השפעתו על המרחב האורבני: "ההסתגלות של כולנו היא לא רק למטרו כפרויקט תחבורתי, אלא להסתכל על גוש דן כמערכת כוללת של פרויקטי תחבורה. בעוד עשור זה יהיה מרחב שונה לחלוטין ממה שיש כאן היום. אנחנו רוצים לכוון אנשים למגורים בעירוב שימושים בסמוך לתחנות המטרו".

זאנה דיבר גם הוא על נושא זה, בהקשר של היוזמה החדשה שיצאה לדרך לשילוב בנייה בשלל ייעודים בתחנות הרכבת הכבדה. "את המודל של התחנה היזמית - כמו שקרה בתחנת השלום בתל אביב, אך שם זה היה ביוזמה פרטית - אנחנו רוצים להעתיק לכל תחנות הרכבת. זו בשורה של ממש, שילוב של מגורים, בתי מלון ועוד מעל לתחנות. אין כמו לעבוד במשרד שנמצא מעל תחנת רכבת".

זאנה התייחס גם לפעילות רכבת שדרות, אשר הושבתה מאז פרוץ המלחמה וחזרה לפעילות לאחרונה רק באופן חלקי, לכיוון דרום בלבד. "לא הצלחנו לפתוח את התחנה בגלל נושא ביטחוני נטו: הצבא אסר לפתוח את התחנה בין הנגב המערבי לאשקלון. שלשום פתחנו את תחנת שדרות והבאנו בשורה לעיר, נכון שזו לא בשורה מלאה, אבל תחנה זה ברומטר של העיר. אנחנו כן מייצרים רציפות תחבורתית בעזרת שאטלים, ונמשיך עם הצבא לעשות כל מה שצריך לפתוח את הקו הזה".

תגובת נת"ע

תגובת יו"ר נת"ע עו"ד מיה ליקוורניק ומנכ"ל נת"ע חיים גליק בשם חברת נת"ע, לדברי מ"מ מנכ"ל רשות החברות ינקי קוינט על חברת נת"ע: "דבריו של קוינט עולים כדי דיבה ופגיעה ישירה במאות עובדי נת"ע הנחושים והמסורים, שרק לאחרונה הביאו את הרכבת הקלה לגוש דן, פועלים במרץ להקמת הקווים הירוק הסגול, ומקדמים את פרויקט המטרו.

"נדהמנו מחוסר המתאם בין התבטאויותיו החמורות של קוינט למציאות העובדתית אותה תארו בכנס גם שותפינו במשרדי האוצר והתחבורה. תמוה בעינינו, כי קוינט חוזר על רעיון הוצאת המטרו מנת"ע, וזאת ללא דיון מקצועי או העמקה בנושא כה קרדינלי ובעל השפעה קריטית על עתיד המדינה, כאשר אך לפני שנה התקבלה החלטת ממשלה בתמיכת משרדי התחבורה והאוצר, הקובעת באופן חד משמעי כי המטרו יוקם על ידי נת"ע, וזאת בתום הליך מקצועי ארוך ועבודת מטה אשר בחנה את כלל החלופות. נציין כי קוינט לא ביקר בשנים האחרונות בנת"ע, איננו מעודכן כלל בפועלה של החברה, ולא קיים דיון עם גורמי המפתח בפרויקט המטרו, על מנת לגבש דעה מקצועית כראוי".

***גילוי מלא. הכנס בחסות: רכבת ישראל, אקרשטיין ואגד ובהשתתפות נמל אשדוד

עוד כתבות

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן