גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"סידור עבודה לחברים": כך עוד לא שמעתם את מנהל רשות החברות מדבר על משרד האוצר

דיון סוער התפתח בפאנל שהתקיים בכנס התשתיות של גלובס ● ינקי קוינט, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ומ"מ מנכ"ל רשות החברות, תקף את נת"ע ואת המשרד המנהל את קופת המדינה וטען: "כל שקל שיוצא לחברה ממשלתית מתעכב בגללם" ● אושרת דוד מהאוצר ענתה לו: "הקמת חברה חדשה לא תעזור" ● נת"ע: "דבריו של קוינט עולים כדי דיבה ופגיעה ישירה במאות עובדים" ● וגם: מנכ"ל הרכבת מדבר על התוכניות העתידיות של החברה

מימין: ינקי קוינט, יעל סלומון, משה (שיקו) זאנה, נעה סגל ואושרת דוד / צילום: שלומי יוסף
מימין: ינקי קוינט, יעל סלומון, משה (שיקו) זאנה, נעה סגל ואושרת דוד / צילום: שלומי יוסף

ינקי קוינט, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ומ"מ מנכ"ל רשות החברות, אושרת דוד, סגנית החשב הכללי באוצר לענייני תשתיות, נעה סגל, סמנכ"לית תיאום תשתיות במשרד התחבורה, יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במנהל התכנון, ומשה שיקו זאנה, מנכ"ל הרכבת, השתתפו בפאנל פרויקטי התשתיות הגדולים שהתקיים היום (ד') בכנס התשתיות של גלובס, ובהנחיית אסף זגריזק. הפאנל הוליד ויכוח סוער סביב ניהול פרויקט המטרו, פרויקט התשתית הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל.

כנס התשתיות | מנכ"ל משרד התחבורה בראיון ראשון: "חברה חדשה צריכה לנהל את המטרו"
כנס התשתיות | יו"ר הרכבת: "רכבות מהירות יבטלו את מושג הפריפריה בישראל"

"נת"ע היא חברה בעייתית", אמר קוינט בפאנל. "רשות המטרו היא פיקציה בירוקרטית שאין לה תכלית למעט סידור עבודה לחברים במשרד האוצר". בעיניו, "האוצר רק מעכב. חברת נמלי ישראל העמידה שני נמלים במהירות. אבל כשמכניסים את האוצר, אגף תקציבים והחשב הכללי, יש להם סמכות בלי אחריות. למה פרויקטים מתעכבים? בגלל האוצר. הם יושבים בכל תחנה, וכל שקל שיוצא מתעכב בגללם. יש אנשי מקצוע במשרדים ובחברות, ורק הם יצליחו להוציא את הפרויקטים לפועל".

על חברת נת"ע אמר קוינט: "צריך להקים חברה חדשה. הקמתי חברות ממשלתיות בעבר, זה לא סיפור מורכב. צריך להקים חברה של 'כוכבים' ולהוציא את הפרויקט (המטרו) לדרך. להשאיר אותו בחברה שלא מדברת בקול ברור ואין לה חזון ומנהיגות, זה לא מה שיוציא לפועל את הפרויקט".

נעה סגל, סמנכ"לית תיאום תשתיות במשרד התחבורה, ענתה לו ואמרה ש"בכל החברות ובכל המשרדים יש כל כך הרבה אנשים מסורים שקמים בבוקר ורוצים להפוך את המדינה למקום טוב יותר. יש המון לשפר והיד נטויה. אי אפשר להגיד דברים נגד אדם כזה או אחר. חייבים לצאת מהשיח של האשמות, זה לא עובד וזה גרוע, צריך להתמקד בפרויקט עצמו, רק כך אפשר להתגבר על המכשולים".

אושרת דוד, סגנית החשכ"ל לענייני תשתיות, הוסיפה ש"איך אמורים לקדם פרויקט כזה גדול כשהשיח לא אחיד? נת"ע היא חברה טובה, מה יעזור אם נקים חברה חדשה עם עוד מינויים. הקו הסגול והירוק עוברים עוד רגע לזכיינות. נקים חברה נוספת כדי שנת"ע תישאר חברה ריקה? יש לנו ניסיון נצבר, כדאי להשתמש בו. צריך להוביל מדיניות אחידה".

על כך ענה ינקי קוינט כי "המטרה היא לא לחזק את נת"ע, אלא להוציא את הפרויקט. לקחת פרויקט כזה ולא להקים חברה חדשה זה להסתכל על הטפל ולא על העיקר. מה לעשות, לחברה יש משימות אחרות ואנחנו רואים איך היא מממשת אותן".

דיון נוסף בין ינקי קוינט לאושרת דוד התרחש על נושא מימון המטרו, שהטלת אגרות הגודש על הנכנסים לגוש דן היו אמורות להיות חלק משמעותי ממנו. אך זה בוטל על ידי שרת התחבורה מירי רגב בשבוע שעבר. על פי אושרת דוד "אם משרד התחבורה לא יבצע את הפרויקט, משרד האוצר יבצע את הפרויקט". כלומר, האוצר יצטרך למצוא לכך מימון מבסיס התקציב. "אנחנו בשנה איחור בגלל העיכוב באגרות הגודש. אין מקור מימון אחר"

כאשר העיר קוינט ש"הקרקע מממנת" ענתה דוד ש"גם יש היטלים ואגרות, אבל הפרויקט נבנה מתוך הנחה שיהיו אגרות גודש. צריך להבין את הדבר הזה, יש חוק שלא מקוים. האוצר יהיה חייב לממן את הפרויקט הגדול ביותר במדינת ישראל".

"הרכבת לאילת היא פרויקט של ציונות, זה לא חייב להיות כלכלי"

את הפאנל פתח אסף זגריזק בשאלה לקהל, האם לדעתם פרויקט הרכבת לאילת הוא משתלם וכדאי, רוב הקהל הצביע נגד. ובכל זאת, ינקי קוינט טוען שבניית הרכבת תביא עימה פיתוח שיהפוך את הרכבת למשתלמת: "כל מקום שהרכבת מגיעה אליו נהנה משגשוג: יקנעם, נתיבות ואופקים. זה כמו להגיע מניו ג'רזי למנהטן. בעוטף עזה שיווקנו ככה עשרות אלפי יחידות דיור, כמו בראשל"צ. זה מגיע בזכות תשתיות התחבורה. אם נמתח אותן לצפון ולאזורים אחרים, זה יוסיף לפיתוח וללוחות הזמנים. באותה מידה, הרכבת לאילת תביא לפיתוח של אזור הערבה והנגב". עם זאת, בעיניו "לא צריך להסתכל על זה רק בראיה כלכלית נטו. דרך הפרויקטים שיגיעו אפשר לממן את הקו. אבל זה פרויקט של ציונות, והוא לא חייב להיות כלכלי".

אסף זגריזק סקר את פרויקטי התשתיות הגדולים בגוש דן ומטרופולין ירושלים, ותאריכים הסיום הצפויים להם. הוא מסיים בקו בין חיפה לנצרת, שאמור להסתיים ב-2029, ושואל "יש כדאיות בפרויקט הזה?"

לכך, אושרת דוד עונה בפשטות: "יש פרויקטים יותר כלכליים מזה. אבל המכרז יצא, ויש זוכה, ואנחנו מחויבים לזוכה הזה".

"אנחנו בהפסדים של מאות מיליונים בגלל פלג קיצוני"

שאלה נוספת היתה לגבי החסמים שיש בישראל לפרויקטי תשתיות. על פי אושרת דוד "יש הרבה חסמים שאנחנו נתקלים בהם, ואנחנו והזכיינים מתקשים לעמוד בלו"ז. הממשלה צריכה לעמוד מאחורי הפרויקטים שלה, ואם יש פרויקט שיוצא לדרך כולם צריכים להירתם: אנרגיה, תחבורה, רמ"י. כל הגופים הנוספים, כמו הבטחון והמשטרה. מה קורה בבר אילן בירושלים סביב עבודות הקו הירוק? אנחנו בהפסדים של מאות מיליונים בגלל איזה פלג קיצוני ששורף והורס את העבודות. אנחנו כמדינה צריכים לטפל בזה כדי להתקדם. אבל שיתוף הפעולה עם השוק הפרטי הוא טוב. אם תסתכלו על התוכנית ל-2030 צפויים הרבה קווים, לכל שכונה בירושלים. נתיבים מהירים על כביש 2 ו-5, ואולי שדה תעופה חדש".

נושא נוסף שמתקשר לתשתיות התחבורה הוא כמובן הדיור. אסף זגריזק מצטט ביקורת על כך שרשות מקרקעי ישראל שבויה בתפיסת תכנון מיושנת ששואפת להתרחב עיקר לשטחים פתוחים ובונים שכונות המבוססות על רכב פרטי, ושואל על החסמים שמערימות הרשויות המקומיות.

על פי ינקי קוינט "היעד של רמ"י הוא לשווק בין 90 ל-100 אלף יחידות דיור. יש עשרות אם לא מאות רשויות שצריך להגיע איתן להסכמות. יש ראשי רשויות שמתנגדים. המוטיבציה שלהם היא לא לשווק יחידות דיור למגורים, זה לא כלכלי מבחינתם. ניסינו לתמרץ אותם ולשפר את התשתיות, אבל זה קשה. זה נשיאה בנטל וכניסה תחת האלונקה, אבל יש ראשי רשויות שלא שותפים למאמץ הזה. יש קונפליקט בין האינטרס האסטרטגי הלאומי לבין האינטרס הצר. אנחנו גדלים אקספוננציאלית. כולם רוצים קורת גג, אבל לא אצלם".

זגריזק מקשה על המחסור בעירוב שימושים וההתעקשות על התרחבות לשטחים פתוחים, וינקי קוינט עונה "תמיד אפשר להשתפר. אנחנו עובדים על קירוי בגין, כביש חוצה ירושלים שיאפשר אלפי יחידות דיור. אנחנו שואפים לנצל את תת הקרקע, כמו בסינגפור ובמקומות אחרים. מנסים להיכנס ולנצל את הקרקע טוב יותר. ברור שהתחדשות עירוניות טובה יותר, ואנחנו עושים פינוי של בסיסי צה"ל שזו ההתחדשות הכי טובה. אבל צריך גם לבנות שכונות בשטחים פתוחים כדי לנצל כל מה שאפשר. ברור שצריך לייעל כל שטח שאפשר לפני השטחים הפתוחים. גם באנרגיה, צריך לייעל שימוש לפני שהופכים שדה לשדה סולרי.

"התבלבלנו: המטרה היא לא לעבוד בשבת. נעמוד בכל הפרויקטים"

במהלך הפאנל נשאל מנכ"ל רכבת ישראל, משה (שיקו) זאנה, על ההימנעות מעבודות התשתית בשבת ועל העיכובים שייתכנו כתוצאה מכך. "המטרה היא לא לעבוד בשבת, קצת התבלבלנו. המטרה היא לבוא ולבצע את הפרויקטים הרכבתיים בהתאם למדיניות ולסטטוס קוו במדינת ישראל - ואנחנו נעמוד בלוחות הזמנים של כל הפרויקטים. אומנם חשמול המסילות הוא פרויקט מאתגר, אך גם בו כבר חישמלנו 70% מהקווים, כולל המקומות המאתגרים ביותר. נותר לסיים את חישמול המסילות בדרום ובצפון, ונעשה את זה בצורה מושלמת".

זאנה דיבר על התוכניות העתידיות ואמר כי "מדובר במהפכה, לא פחות מזה. תוקצבנו ב־48 מיליארד שקל, פלוס 19 מיליארד שקל 'נגררים', כל זה רק לחומש הקרוב. זה מספר שאין לו אח ורע. גם בקיצוצים שנעשו, במסגרת התקציב המעודכן, שום פרויקט ברכבת לא נפגע, וזו אמירה מאוד חשובה עבורנו".

נעה סגל, סמנכ"לית תיאום תשתיות במשרד התחבורה, המחישה עד כמה קשה ההוצאה לפועל של פרויקטי תשתיות מתוכננים: "חשבנו שנהיה השנה בתקציב ביצוע מזומן של 30 מיליארד שקל, אבל סיימנו את השנה שעברה ב-19 מיליארד בלבד, וזו הרמה שבה היינו גם בשנים קודמות. זה גורם לנו להבין כי למרות השקעות העתק והפרויקטים שבהתהוות, בפועל קצב המימוש איטי ממה שאנחנו רוצים ויכולים, וגם מהקצב שאנחנו מתקצבים את הפרויקטים הללו. זה גם אומר שבסופו של דבר, אין כאן בעיית תקציבים: כל פרויקט בעל כלכליות יזכה לתקציב ויתקדם.

"אנחנו נתקלים בחסמים משמעותיים מאוד בעניין תיאום התשתיות - צריכים לעבור סדר גודל של 30 שחקני וטו, בעשרה מוקדים שונים. גם לאחר שהוקמה המערכת לתיאום תשתיות, עדיין הקשיים הללו קיימים".

"רוב עולם התשתיות זה נימב"י, אף אחד לא רוצה את התשתיות לידו", הוסיפה יעל סלומון, מנכ"לית תשתיות במנהל התכנון. "כולם רוצים פתרונות אמיתיים וכוללים, וכדי לעשות את זה צריך להסתכל עם החזון קדימה - אבל הרבה פעמים ההרגשה היא שהולכים צעד קדימה, ושניים לאחור. ההסתכלות צריכה להיות לא לשנת 2030, כי זה כבר מחר. צריכה להסתכל ל־2040 ול־2050. ללכת עם הפרויקטים האלה לטווח הארוך".

"בעוד עשור מרחב המטרו יהיה שונה לחלוטין"

סלומון דיברה בפאנל גם על החשיבות של המטרו מבחינת השפעתו על המרחב האורבני: "ההסתגלות של כולנו היא לא רק למטרו כפרויקט תחבורתי, אלא להסתכל על גוש דן כמערכת כוללת של פרויקטי תחבורה. בעוד עשור זה יהיה מרחב שונה לחלוטין ממה שיש כאן היום. אנחנו רוצים לכוון אנשים למגורים בעירוב שימושים בסמוך לתחנות המטרו".

זאנה דיבר גם הוא על נושא זה, בהקשר של היוזמה החדשה שיצאה לדרך לשילוב בנייה בשלל ייעודים בתחנות הרכבת הכבדה. "את המודל של התחנה היזמית - כמו שקרה בתחנת השלום בתל אביב, אך שם זה היה ביוזמה פרטית - אנחנו רוצים להעתיק לכל תחנות הרכבת. זו בשורה של ממש, שילוב של מגורים, בתי מלון ועוד מעל לתחנות. אין כמו לעבוד במשרד שנמצא מעל תחנת רכבת".

זאנה התייחס גם לפעילות רכבת שדרות, אשר הושבתה מאז פרוץ המלחמה וחזרה לפעילות לאחרונה רק באופן חלקי, לכיוון דרום בלבד. "לא הצלחנו לפתוח את התחנה בגלל נושא ביטחוני נטו: הצבא אסר לפתוח את התחנה בין הנגב המערבי לאשקלון. שלשום פתחנו את תחנת שדרות והבאנו בשורה לעיר, נכון שזו לא בשורה מלאה, אבל תחנה זה ברומטר של העיר. אנחנו כן מייצרים רציפות תחבורתית בעזרת שאטלים, ונמשיך עם הצבא לעשות כל מה שצריך לפתוח את הקו הזה".

תגובת נת"ע

תגובת יו"ר נת"ע עו"ד מיה ליקוורניק ומנכ"ל נת"ע חיים גליק בשם חברת נת"ע, לדברי מ"מ מנכ"ל רשות החברות ינקי קוינט על חברת נת"ע: "דבריו של קוינט עולים כדי דיבה ופגיעה ישירה במאות עובדי נת"ע הנחושים והמסורים, שרק לאחרונה הביאו את הרכבת הקלה לגוש דן, פועלים במרץ להקמת הקווים הירוק הסגול, ומקדמים את פרויקט המטרו.

"נדהמנו מחוסר המתאם בין התבטאויותיו החמורות של קוינט למציאות העובדתית אותה תארו בכנס גם שותפינו במשרדי האוצר והתחבורה. תמוה בעינינו, כי קוינט חוזר על רעיון הוצאת המטרו מנת"ע, וזאת ללא דיון מקצועי או העמקה בנושא כה קרדינלי ובעל השפעה קריטית על עתיד המדינה, כאשר אך לפני שנה התקבלה החלטת ממשלה בתמיכת משרדי התחבורה והאוצר, הקובעת באופן חד משמעי כי המטרו יוקם על ידי נת"ע, וזאת בתום הליך מקצועי ארוך ועבודת מטה אשר בחנה את כלל החלופות. נציין כי קוינט לא ביקר בשנים האחרונות בנת"ע, איננו מעודכן כלל בפועלה של החברה, ולא קיים דיון עם גורמי המפתח בפרויקט המטרו, על מנת לגבש דעה מקצועית כראוי".

***גילוי מלא. הכנס בחסות: רכבת ישראל, אקרשטיין ואגד ובהשתתפות נמל אשדוד

עוד כתבות

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים