גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רחפן של Spear UAV / צילום: SpearUAV

החברות הביטחוניות הגדולות בישראל, אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, מושכות באופן מסורתי יותר תשומת לב מאחרות. אולם, במלחמת חרבות ברזל באות לידי ביטוי חברות צעירות שמוצריהן מוכיחים את עצמם היטב בשדה הקרב. אחת הבולטות שבהן היא חברת החימושים המשוטטים התל־אביבית "ספיר" (Spear UAV).

● בעקבות אמברגו הנשק הקנדי: המדינות שישראל באמת צריכה לחשוש מהן
● מרוץ החימוש: האם אירופה "תעתיק" מישראל את כיפת ברזל? 

את החברה ייסד גדי קופרמן ב־2017 במוסך, וכיום היא מונה יותר מ־50 עובדים. הייחוד של החימוש המשוטט של החברה הוא הקומפקטיות שלו, עם שיגור מקפסולה. כיום, החימושים המשוטטים של החברה משוגרים מפלטפורמות כמו טנקים או נגמ"שים, או בידי לוחמים, אבל באופן מפתיע היא החלה את דרכה בכלל מצוללות. היא פיתחה קפסולה שמשוגרת מצוללת תוך כדי צלילה, צפה אל פני המים - ואז משגרת את האמצעי בעת פקודה. כך, הצוללת שומרת על החשאיות, אבל המשוטט מאפשר ממד חדש של יכולות מודיעיניות והתקפיות. 

"לספיר יש את העוגנים להפוך לחברה גדולה"

התוצאה היא שכיום משתמשים בכלים מתוצרת ספיר בים, בכוחות היבשה, ובכוחות השריון, כאשר שיטת הקפסולה מוגנת בכמה פטנטים. הבעת אמון משמעותית במוצר של החברה הגיעה עוד לפני המלחמה עם כניסתו לוועדה המייעצת של ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, בה הוא נמצא לצד מפקד מז"י לשעבר, אלוף (מיל') קובי ברק. מעבר לכך, בשנה שעברה ביצעה החברה שינויים בהנהלתה, שאליה הובאו דמויות מנוסות בתעשיות הביטחוניות. 

אחד המוכרים שבהם הוא אל"מ (מיל') יפתח קליינמן, שהגיע מרפאל לתפקיד סגן הנשיא לנושאי מסחר, לאחר שבתפקידו האחרון כיהן כסגן ראש חטיבת היבשה והים. קליינמן נחשב לאחת הדמויות שיותר מזוהות עם מערכת ההגנה האקטיבית מעיל רוח, שמוכיחה את עצמה היטב מול קצב טילי ה־RPG חסר התקדים שמשגרים חמאס במלחמה. "בגיל 50 וקצת תהיתי אם לקחת חברות קטנות ולעזור להן להפוך לגדולות", הוא מספר לגלובס. "בעת שיש סטארט־אפים רבים, לספיר יש את העוגנים להפוך לחברה גדולה". דמויות מוכרות נוספות מהתחום שניתן כיום למצוא בהנהלת החברה זה, למשל, איתן שבתאי שהיה סמנכ"ל בפלסן.

הסטארט־אפ ספיר מתמחה בייצור מערכות חמושות החל מדרג הלוחם הבודד ועד רמת הגדוד. זה מייחד אותו, משום שחלק הארי מהשחקנים בעולם מתרכזים בחימושים משוטטים ואמצעי תצפית ששמים דגש על דרגי אוגדה ומעלה. במפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) שבמשרד הביטחון זיהו את היתרונות של ספיר במהרה, ודאגו שישתמשו בהם בשטח.

תקיפה מבוססת בינה מלאכותית 

ההתמקדות בכוחות שבלב שטחי הלחימה מובילה את המוצר של הסטארט־אפ התל־אביבי לדרישות תפעוליות מינימליות ביותר מצד המפעיל: שיגור מקפסולה על ידי לוחם מתבצע תוך פחות מדקה, כאשר מאותו רגע - הכלי הוא אוטונומי כמעט באופן מוחלט. המשוטטים הטקטיים "וייפר" 40, 300 ו־750 (נקראים על שם משקלן בגרמים) יודעים לזהות מטרות, לתקוף בעצמם, אך באותה מידה יכולים לשמש כאמצעי תצפית. את רמת ההתעסקות של הלוחם בכלי ניתן לסכם באפשרות להחזיר את הכלי למיקום המוצא, להורות לכלי טיס לזוז מנקודה א' לנקודה ב' בלחיצה על מסך וללא סטיקים, או להחליט על ביטול ההתקפה.

העצמאות הזו של הוייפרים ממחישה מגמה רחבה בתעשיות הביטחוניות בכל התחומים: הבינה המלאכותית (AI) כבר כאן, והשאלה היחידה שנותרה היא עד כמה תתרחב ותשתפר בעתיד. ה־AI בא לידי ביטוי בכלים של ספיר, לדוגמה, לא רק ביכולת זיהוי המטרות - אלא אף ביכולת לעבוד בשיתוף פעולה. הכלים יכולים לאתר מטרות, לבצע תצפית, ולהעביר מטרות לוייפרים שמתפוצצים על המטרה.

בד בבד, המערכת יכולה גם להעביר מטרות לתוקפים אחרים כמו תותח טנק, טיל הנ"ט "גיל" (Spike-MR) מתוצרת רפאל, או למרגמה המתקדמת של אלביט - "עוקץ פלדה". בניגוד למרגמה שגרתית שהיא נשק סטטיסטי, עוקץ פלדה מדויק ברמת המטרים. שלא כמו טילי נ"ט מתקדמים, אין צילום אלקטרו־אופטי, אלא מכניסים נ"צ - והוא פוגע, בדומה לנשק מונחה ציון לייזר. תקיפה מבוססת בינה מלאכותית מגבירה את היעילות לא רק בעצמאות שמקלה מאוד על המפעיל ועל תהליך ההכשרה שלו, אלא גם בקטלניות: אם בעבר לוחם אחד היה מפעיל כלי טיס אחד שמחסל מחבל אחד, עתה הפגיעות הפכו לרחבות בהרבה ומאפשרות העסקת מספר מטרות רב במקביל. 

היעילות לא באה לידי ביטוי רק בקטלניות: ספיר פיתחה אמצעי נוסף בשם MCL. מדובר בכוורת שיגור שניתן להתקין על אמצעים ניידים ולהפעיל מרחוק. אחת ההמחשות לחשיבות הכוורות היא טנקים או נגמ"שים שעליהם מותקן MCL מבחוץ. זה חוסך מקום רב שחסר במילא בתוך הטנקים והנגמ"שים, שומר על הגנת הצוות המפעיל שהרי הוא נותר סגור בתוך הכלים - בזמן שהוא משגר את החימושים מהכוורת שמותקנת בצד החיצוני של הטנקים והנגמ"שים. 

שיטת השיגור של וייפר מתוך MCL מהווה פתרון משנה מציאות עבור כלים אלו. כשהלוחמים משגרים וייפר כשהם בתוך הכלים ובכך הם גם מוגנים וגם מאפשרים קטלניות גבוהה יותר לכוח המתמרן. יתרה מכך, ניתן לשגר מאותה כוורת שיגור כמה וייפרים בעת ובעונה אחת. היכולת הזו שמחד גיסא לא מעמיסה משקלים נוספים על לוחמים ומאידך גיסא לא תופסת חלק מהמקום הקטן במילא שישנו בטנק, מסייעת מאוד לכל כוח יבשתי, כולל צה"ל. 

סוגיה מעניינת בצל המכירות של וייפרים ללקוחות בחו"ל, היא שספיר לא מפתחים ראשי קרב - אלא אלו מגיעים מהלקוח. פריצת הדרך של החברה היא שיטת השיגור מהקפסולה שתופסת מקום קטן ביחס למקבילותיה, וכמובן הטכנולוגיה. בה בעת, כחלק מהארכיטקטורה הפתוחה של הוייפרים, ספיר דואגת בעסקאות עם לקוחות זרים להתקשר עם שותפים מקומיים במטרה שיספקו רכיבים לכלים במידת הצורך - וכך גם נמנעים ממחסורים וגם מגבירים את האינטרסים המקומיים בעסקאות.