גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בג"ץ בהחלטה תקדימית: יש לרשום שתי אימהות גם בתעודת הלידה

השופטים עוזי פוגלמן, אלכס שטיין ורות רונן קבעו כי רישום האם הביולוגית בלבד עשוי לשלוח מסר פוגעני, לפיו הורות ביולוגית היא הורות "אמיתית", והורות לא ביולוגית היא הורות נחותה וחשודה - ואין לקבל מסר כזה

הקהילה הלהט''ב בישראל / צילום: Shutterstock, ColorMaker
הקהילה הלהט''ב בישראל / צילום: Shutterstock, ColorMaker

החלטה תקדימית חשובה לעיגון זכויות הקהילה הלהט"בית בישראל: בג"ץ קבע היום (ה') כי רשות האוכלוסין מחויבת להנפיק לזוגות נשים לסביות עם ילדים משותפים תעודת לידה המשקפת את מעמד שתי האימהות. זאת לאחר שרשות האוכלוסין סירבה לרשום 9 זוגות נשים כאימהות לילדיהן.

השופטים עוזי פוגלמן, אלכס שטיין ורות רונן קבעו כי רישום האם הביולוגית בלבד עשוי לשלוח מסר פוגעני, לפיו הורות ביולוגית היא הורות "אמיתית", והורות לא ביולוגית היא הורות נחותה וחשודה, מעין הורות "על-תנאי" - ואין לקבל מסר כזה.

העליון: בני זוג מאותו המין כשירים לאמץ ילדים בישראל
במה תרמה מערכת המשפט למעמד המשפחה הלהט"בית בישראל?

כיום זוגות חד-מיניים עם ילדים משותפים נרשמים שניהם בתעודות הזהות של ילדיהם. למרות זאת, המדינה התעקשה לא לאפשר רישום של שתי אימהות בנות זוג בתעודת הלידה. לתעודת הלידה יש חשיבות רבה למי שמבקש לקבל אזרחות זרה הנסמכת רק על תעודה זו.

השופט שטיין הוסיף בפסק הדין כי כאשר קיים תא משפחתי המורכב מהורים בעלי אותו המין, הרישום בתעודת הלידה צריך להיעשות במתכונת של "הורה/הורה", "אב/אב" או "אם/אם", והדגיש כי "רישום כאמור מתחייב מכוח העיקרון לפיו המדינה אמורה להיות ניטרלית ביחסה אל דפוסי הזוגיות והמשפחה שאזרחיה הבוגרים בוחרים בעבור עצמם, ואל לה להכתיב לאזרחיה דפוס מונוליטי אחד של זוגיות ומשפחה".

אימהות בעלות הורות שווה

ההליך, שהחל לפני 8 שנים, עסק בזוגות נשים שהביאו לעולם ילדים תוך הסתייעות בתרומת זרע. הן ביקשו לקבל תעודת לידה הכוללת את שם האם היולדת ואת האם שמעמדה הוסדר בהליך משפטי. עמדת המדינה באמצעות רשות האוכלוסין הייתה כי תעודת הלידה משקפת את ההורות הביולוגית - כלומר רק את מי שילדה את הילד.

בית המשפט דוחה את העדפת ההורה הביולוגי על ההורה הלא ביולוגי. נקבע כי רישום רק של האם שילדה עשוי לפגוע בטובת הילד, מאחר שאם לילד יש שני הורים בעת לידתו, הדרת ההורה הלא ביולוגי מתעודת הלידה משמעה העדפת מעמדה של ההורות הביולוגית על פני הורות שכוננה משפטית.

נקבע כי לאחר הסדרת המעמד ההורי של הילד, שתי האימהות - זו שילדה וזו שלא ילדה - הן אימהות בעלות הורות שווה, הכוללת אותו סל זכויות וחובות הוריות. לכן, נקבע כי אין מקום להבחין בין ההורים במישור הרישום, כאשר במישור הדין המהותי יש שוויון בין ההורים.

בפועל, כאשר נולד הילד, האם שאינה ביולוגית מסדירה את מעמדה באמצעות צו הורות או צו אימוץ שלרוב חל באופן רטרואקטיבי. לכן יש להנפיק תעודת לידה מתוקנת הכוללת את שמות שתי האימהות.

לצד זאת נקבע כי כאשר מדובר בצו הורות פסיקתי שתחולתו מכאן והלאה, לא חלה חובה על המדינה להוציא תעודת לידה מתוקנת, אך לרוב מדובר במקרים מצומצמים.

"סוף לאפליה מכוערת ומיותרת"

עורכי הדין דניאלה יעקובי, חגי קלעי ואחינועם אורבך, שייצגו את העותרות, מסרו בתגובה: "תעודת לידה היא אחת התעודות החשובות ביותר שיש לאדם. היא מקנה סל של זכויות ומשמשת גם לצורך הסדרת אזרחות במדינות זרות. למרות זאת, משך כל השנים המדינה התעקשה למנוע מילדים לשתי אימהות תעודת לידה שמשקפת את מציאות חייהם, תוך פגיעה בטובתם.

"פסק הדין של בג"ץ שם סוף לאפליה מכוערת ומיותרת, שאין ומעולם לא החיתה לה תכלית. זה ניצחון גדול, אבל אף אדם לא צריך או רוצה לנצח את המדינה שלו. הגיע העת שהמדינה מיוזמתה תאפשר שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה, גם להט"בים".

עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת "משפחה חדשה", מסרה בתגובה: "פסק הדין הוא אבן-דרך נוספת וחשובה במאבקן של משפחות רבות בישראל לזכות בהכרה. המשפחה החדשה היא מגוונת, יש בה מבנים שונים, אבל המהות לא השתנתה: תא משפחתי שמבוסס על אהבה, אחריות ונאמנות. אל לה למדינה להתערב בתא המשפחתי הפרטי שלנו".

עוד כתבות

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד