גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זו אחת התוצאות של הדפסת הכסף המסיבית מימי הקורונה העליזים

הדפסת הכסף המסיבית מימי הקורונה הולידה את תוכנית בשם רוורס ריפו , והתאדות הכספים ממנה מעידה כי הנזילות בשווקים מתייבשת ● אך בעוד הפד מנסה לצמצם באגרסיביות את הדפסת הכסף, הביקוש של ממשלה הפדרלית לאשראי לא נרגע ● אחרי הכל, במערכת נותרו כספים רבים מימי ההדפסה העליזים של 2020–2022, והאינפלציה ממש לא תחת שליטה

קופאיות בחנות וולמארט בניו ג'רזי, ארה''ב / צילום: Associated Press, Eduardo Munoz Alvarez
קופאיות בחנות וולמארט בניו ג'רזי, ארה''ב / צילום: Associated Press, Eduardo Munoz Alvarez

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. בטוויטר @ChananSteinhart

אחת התוצאות של הדפסת הכסף המסיבית מימי הקורונה העליזים היא המוסד ששמו רוורס ריפו, קיצור של Reverse Repurchase Agreement. במסגרתו, מוסדות פיננסיים רוכשים מהבנק המרכזי אגרות חוב קצרות טווח, והוא מתחייב לרכוש אותן בחזרה, בדרך כלל בתוך יום אחד. למה זה טוב? זהו כלי שמאפשר למוסת הזכאים להשתתף להחנות עודפי נזילות אצל הבנק המרכזי תמורת ריבית.

מתחילת המאה ועד 2013 עמדו הסכומים המופקדים בתוכנית על מיליארדים בודדים. עד 2021 המספרים גדלו כדי כ-100 מיליארד דולר בממוצע. בתחילת 2021 שוב התכווצה היתרה בתוכנית למיליארדים ספורים. אך עם ההדפסה הגדולה של שנות הקורונה החלו המספרים לזנק. בין פברואר 2021 ודצמבר 2022 קפצו היתרות בתוכנית מ-500 מיליון דולר ל-2.55 טריליון. גם הריבית המשולמת עלתה בהתאמה, מ-0% במרץ 2021 ל-3.8% בדצמבר 2022. ואף שהריבית שמשלם הבנק המרכזי על עודפי נזילות אלה המשיכה לעלות עד כדי 5.3%, מאז אוגוסט 2023 הלכו היתרות המופקדות והתאדו בקצב מהיר. בשיאה בסוף 2022 עמדה היתרה על 2.55 טריליון דולר, ירדה באוגוסט 2023 לכ-1.8 טריליון, ובמחצית מרץ השנה הגיע לכ-413 מיליארד. אינדיקציה מובהקת כי הנזילות הולכת ומתייבשת מהשווקים.

בעוד הרוורס ריפו הוא כלי המעיד על מצב הנזילות, מאזן הפדרל רזרב הוא כלי המייצר אותה. זאת בדמות כסף שהוא מייצר מהאוויר ומלווה ללווים שונים. בראש רשימת הלווים ניצבת הממשלה הפדרלית, שממנה רוכש הפד איגרות חוב, בריבית המוסכמת בינו לבין האוצר. הספקת נזילות זו לממשלה משפיעה על שערי הריבית האפקטיביים בשווקים, שכן היא גם מגדילה את הנזילות בכלל, וגם מקבעת את שערי הריבית על האג"ח הממשלתי, המהווה את הבסיס לקביעת הריבית של רוב האשראי בכלכלה. כשני שלישים מהמאזן "מושקעים" אפוא באג"ח ממשלתי, בשליש הנותר רוכש הפד בעיקר אג"ח מגובות משכנתאות, כדי לייצר נזילות ולהוריד את הריבית האפקטיבית גם בשוק זה.

הקורונה פרצה והמדפסות החלו לעבוד

ערב 2008 הפד כמעט ולא השתמש במכשיר זה ליצירת נזילות ולהורדת הריבית, ומאזנו עמד על כ-900 מיליארד דולר, ברובו ביטוי למזומנים המודפסים למשק. בפרוץ משבר 2008, בתחילה מחשש למערכת הבנקאית ולאחר מכן להאטה כלכלית חריפה, החל הפד להגדיל את מאזנו ולרכוש במרץ אג"ח ממשלתיות וכן אג"ח מגובות משכנתאות. בסוף 2014 עמדה יתרת המאזן של הפד על כ-4.5 טריליון דולר. במהלך השנים מאז תחילת 2014, צמצם הפד מעט ולאט את מאזנו, וכך ערב הקורונה בפברואר 2020 עמד המאזן על 4.175 טריליון דולר.

משפרצה הקורונה חזרה המדפסת לעבוד במלוא המרץ. עד אפריל 2022 קפץ המאזן לכ-8.95 טריליון, תוספת של כ-4.75 טריליון דולר שהוזרקו לכלכלה בתוך כשנתיים. כשליש מכך, כ-1.5 טריליון דולר, זרם ישירות לשוק הנדל"ן, מקפיץ את המחירים אל על. במקביל הוריד הפד את הריבית הבסיסית לאפס, מגדיל את אספקת הכסף במשק (מזומנים ושווי מזומנים - M2) ביותר מ-50%, מכ-15 טריליון דולר ערב הקורונה ל-22 טריליון באפריל 2022. תוספת זו של 7 טריליון דולר, בפרט בשעה ששרשראות האספקה היו משובשות, הזניקה את המחירים, והאינפלציה עמדה לצאת משליטה. או אז הפד נזעק ובמהלך אגרסיבי ללא תקדים העלה את הריבית הבסיסית מאזור האפס לכ-5.25% בתוך שנתיים בלבד.

במקביל הודיע הפד כי יצמצם את מאזנו וזאת בדרך של אי חידוש איגרות חוב המגיעות לפקיעה. מאז החלטה זו במאי 2022 צומצם המאזן בכ-1.41 טריליון, מ-8.95 טריליון לכ-7.54 טריליון דולר במחצית מרץ השנה. על פי הצהרה של השלוחה הניו יורקית של הפדרל רזרב, הצמצום הזה יימשך עד למחצית 2025, שעה שהמאזן יעמוד על בערך 5.9 טריליון דולר. שני מהלכים אלו החלו להשפיע על הספקת הכסף, ה-M2 שנחתך בכ-5% מכ-22 טריליון דולר באפריל 2022 לפחות מ-21 טריליון דולר בסוף פברואר השנה - ירידה חסרת תקדים.

הביקוש של הממשלה לאשראי לא נרגע

אך בעוד הפד מנסה לצמצם באגרסיביות את הדפסת הכסף, הביקוש של ממשלה הפדרלית לאשראי אינו נרגע. ברבעון הראשון של שנת התקציב 2024, מאוקטובר ועד סוף דצמבר 2023, הגירעון התקציבי עמד על כ-500 מיליארד דולר, מזה 129.4 מיליארד בחודש דצמבר לבדו. הגירעון הקפיץ את החוב הממשלתי והוא עומד כעת על כ-34.5 טריליון דולר. שנת התקציב 2023 הסתיימה בגירעון של 1.7 טריליון, והשנה הנוכחית לא תסתיים בפחות. אם יישמר קצב הגירעון הנוכחי, המספר עלול אף להגיע ל-2 טריליון דולר.

דיבורי הפוליטיקאים גבוהים, אך הגירעון התקציבי ברובו אינו באמת בר שינוי. תקציב ממשלת ארה"ב מחולק לשלושה. החלק העיקרי הם הוצאות הקבועות בחוקים שונים (mandatory או non discretionary); אלה בעיקר תשלומים למבוטחי הביטוח הלאומי ומדיקר (ביטוח רפואי לבני 65 ומעלה). חלק זה יהווה השנה כ-60% מהתקציב של כ-6.5 טריליון דולר.

החלק השני הם תשלומי הריבית על החוב הקיים, המהווים 13.5% מהתקציב. עם היתרה, כ-26% מהתקציב שהם 1.65 טריליון דולר, יכול הממשל לעבוד וליישם את מדיניותו. מתוך 1.65 טריליון הנ"ל, מעל 52% מוקדשים לתקציב הביטחון. בהנחה שבימים אלה של מתיחות גאו-פוליטית ואיומים מסוגים שונים על ארה"ב ועל בנות בריתה, תקציב הביטחון אינו יכול להשתנות בהרבה, נותר רק התקציב האזרחי הפנוי העומד על כ-12% מהתקציב כמקור פוטנציאלי להקטנת הגירעון. כך, גם לו בוטל לחלוטין התקציב האזרחי, והממשלה הפדרלית היתה מפסיקה כל פעילות שאינה תקציב הביטחון, עדיין היה גירעון של כמעט טריליון דולר לשנה. מכאן גם ברור עד כמה הדיבורים על השגת איזון תקציבי וקיצוצים דרמטיים הם דמגוגיה להמונים ותו לא. יתר על כן, הגידול בגירעונות אינו תוצאה של בזבוז ממשלתי מעמיק, אלא דווקא עלייה בהוצאות הקבועות בחוק ובריבית. אלה הם תוצאות של הזדקנות האוכלוסייה ונורמליזציה של הריבית. שני אלו היו אחראים ל-96% מהגידול בהוצאות הממשלה בשנת 2024.

גם חובות העבר מצריכים תחזוקה

תמונת מצב זו אינה עומדת להשתפר בעשור הקרוב, להפך. עם עשרת אלפים בומרס המגיעים לגיל 65 בכל יום, הלחצים על התקציב רק יגדלו. על פי דוח שפרסם בתחילת השנה המשרד לתקציב של הקונגרס, העוסק בניתוחים הקשורים לתקציב הפדרלי, ללא שינוי דרמטי בחוקים הגירעון רק יעמיק כדי 2.6 טריליון דולר עד 2034. במונחי תל"ג מעריך המשרד כי הגירעון יעמוד על 5.6% מהתל"ג בשנת 2024 ויגדל לכ-6.1% בשנת 2034. על פי הדוח, ההוצאות לריבית יגיעו לכטריליון דולר בשנה הבאה, ויטפסו לכ-1.6 טריליון עד 2034, כדי 3.9% מהתל"ג. בסך הכל תוציא הממשלה לתשלומי ריבית על חובותיה יותר מ-11 טריליון דולר בעשור הקרוב. ללא קיצוצים בחוקי הביטוח הלאומי ומדיקר וללא שינוי דרמטי בגביה ממסים, צפוי גירעון מצטבר של כ-19 טריליון דולר עד 2033.

ובינתיים גם חובות העבר מצריכים תחזוקה. הואיל ובשנות ריבית האפס, הריבית על החוב לטווח קצר הייתה נמוכה מאד, הרבתה הממשלה בחוב כזה. לפיכך יגיעו השנה לפירעון ולחידוש 7-9 טריליון דולר של חוב ישן. יחד עם מימון הגירעון החדש, תצטרך הממשלה הפדרלית לגייס השנה 8-10 טריליון דולר של חוב.

אך מי ירכוש את החוב הזה? בין השנים 2011 ל-2016 משקיעים זרים רכשו והחזיקו מעל שליש מחוב הממשלה הפדרלית. אלא שמאז המספר החל לרדת בהתמדה, ונכון לסוף 2023 החזיקו זרים רק ב-22.5% מהחוב. וכבר דנו בצמצום הרכישות מצד רוכש גדול אחר, הפדרל רזרב. הרוכשים הגדולים אפוא בשנים הבאות יהיו חייבים להיות אמריקאים: חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קרנות השקעה, ומשקי הבית. אך השאלה הגדולה היא איזו ריבית יאלץ האוצר האמריקאי לשלם כדי לשכנע אותם להשקיע דווקא אצלו? ומה הביקוש הזה לאשראי מצד הממשלה הפדרלית יעשה למחיר האשראי לכל החייבים האחרים במשק, המחזיקים יחד בחוב של מעל 63 טריליון דולר?

נוכח הנזילות המצטמצמת והירידה הדרמטית ב-M2, נדמה לרבים כי הפד יתחיל להוריד ריבית ממש בקרוב. אך שני נתונים מעמידים הנחה זו בספק. הראשון, מדד המחירים ממשיך לרחוש, בחודשים ינואר ופברואר עמד "מדד הליבה" (זה המועדף על הפד למדידת ההתייקרויות) על 0.4% בכל אחד מהחודשים. והשני, סך המזומנים החונים בחשבונות ופיקדונות לטווח קצר הגיעו בחודש שעבר לשיא של 8.8. טריליון דולר, כך על פי חישוב של הוול סטריט ג'ורנל. יחדיו אלה מסמנים כי חרף כל הצמצומים, עדיין נותרו כספים רבים במערכת מימי ההדפסה העליזים של 2020-2022 וכי האינפלציה עדיין אינה תחת שליטה.

גם נתוני התל"ג והתעסוקה מלמדים כי לפחות בינתיים המשק רחוק מהאטה. כך גדל התל"ג ברבעון האחרון של 2023 בשיעור שנתי של 3.2%, והוא צפוי לגדול ב 2.5% (בשיעור שנתי) ברבעון הראשון של 2024, כך על פי המודלים של הפדרל רזרב של אטלנטה. בהתאמה הוסיף המשק בחודש שעבר 275 אלף משרות לעומת ציפייה של 200 אלף, וזאת לאחר כ-350 אלף בינואר. אם הנתונים האחרונים בתל"ג ובתעסוקה, חרף הירידה הדרמטית בהיצע הכסף, הם גם תוצאה של מהפכה טכנולוגית מהירה ההולכת ומתרחשת ממש מתחת לאפינו בתחום האנרגיה ובתחום ה-AI - וכבר משפיעה דרמטית על הפרודקטיביות - ייתכן מאוד כי לפד ולאמריקה אכן יתרחש נס "הנחיתה הרכה" שעליו דיבר הפדרל רזרב שעה שהחל במדיניות העלאת הריבית. אך תיתכן גם אפשרות אחרת, שלפיה המיתון הצפוי רק התעכב ונדחה, נוכח כמות הכסף העצומה שהיתה במערכת. לפיכך הוא עדיין צפוי להגיע ולהכות בעוצמה עמוק לתוך השנה או בתחילת השנה הבאה.

עוד כתבות

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

האזהרה של הרמטכ"ל לדרג המדיני: "לקיים דיון מבצעי בהקדם"

החודש הרגיש בצל ההיערכות לאיראן, והחשש: תוצת זירה נוספת בזמן רמדאן ● הסבב השני של השיחות יחודש היום, הנשיא: "אהיה מעורב" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

מצלמות לרחפנים - השקעה ראשונה בישראל לענקית הדיפנס־טק

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר