נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הכותבים הם מנכ"ל ואנליסטית בחברת הייעוץ Complex
לפני חודש פרסם בנק ישראל "קול קורא", המציע מתווה מדורג שיאפשר לגופים חוץ-בנקאיים לקבל רישיון בנקאי בתנאים מקלים, בהתאם לסוג פעילותם, החל מקבלת פיקדונות ועד לניהול חשבונות עו"ש, כנגד העמדת אשראי.
● בנק ישראל חושף: לקוחות איזה בנק הכי מרוצים ומה אכזב את הציבור?
● בנק לאומי מציג: איך מוחקים יותר ממיליארד שקל ועדיין מציגים רווחי עתק
● בדיקת גלובס | הציבור מעדיף נזילות על ריבית: המלחמה עצרה את העברת הכספים לפיקדונות
המתווה נתפס כצעד תקדימי ומשמעותי לפיתוח תחרות. אולם, לטעמנו, יכולתו להצליח תלויה על חבל דק, שיאזן בין מתן הקלות רגולטוריות משמעותיות, הכרחיות וזמניות בלבד, לשחקנים בודדים שיוכלו להפוך לבנקים, למול סיכון לפגיעה באיכות הפיקוח ויציבות המערכת הבנקאית, ככל שבנק ישראל יפתח דלת רחבה מדי לבנקים חדשים.
הרישיון הבנקאי יוצר "קסם" המאפשר לבנקים לקבל מהציבור כספי פיקדונות בריביות נמוכות ועו"ש ללא ריבית, ולמנפם יותר מפי 10 לצורך מתן אשראי. עלות המימון הממוצעת של הבנקים כיום נמוכה בכמעט 2% מריבית בנק ישראל. כך, בחסות הפיקוח הרגולטורי נוצר דיסוננס בין מינוף גבוה לעלות מימון נמוכה, שאף חברה אחרת לא יכולה להשיג.
מנגד, עלות המימון של גופים חוץ-בנקאיים מבוססת כיום בעיקרה על מסגרות אשראי בנקאיות ואג"ח בשוק ההון. אפילו חברות כרטיסי האשראי (החכ"אות) הסולידיות משלמות בממוצע ריבית גבוהה ב-1% מבנק ישראל, המתורגמת לעלות מימון גבוהה בכ-3% מהבנקים. עבור מרבית יתר הגופים החוץ-בנקאיים, פערי עלות המימון יותר מכפולים.
פער נוסף נובע מניהול חשבונות עו"ש, שמחזק את מעמד הבנק מול לקוחותיו ומאפשר גישה ישירה להצעת מוצרים נוספים, ובראשם אשראי, כמעט ללא הוצאות שיווק. במקביל ניהול החשבון מייצר מידע רב-ערך על הלקוח, שמפחית את הסיכון לכשלים באשראי.
מנגד, מאחר שנותני אשראי חוץ-בנקאי (חו"ב) אינם מנהלים חשבונות עו"ש, אין להם גישה ישירה ללקוחות, והם נאלצים להתחרות על הלקוחות "המסוכנים יותר" שאינם מקבלים אשראי בבנקים, ללא מידע דומה לגביהם. כתוצאה, הם חשופים לכשלי אשראי גבוהים יותר ונושאים בהוצאות שיווק כבדות למשיכת הלקוחות. עקב כך הם נדרשים לגבות ריביות גבוהות בהרבה כדי להרוויח, כך שנפגעת דרמטית יכולתם להתחרות.
מי באמת מועמד לרישיון
הפיכה לבנק כרוכה בתג מחיר של פיקוח רגולטורי מחמיר ועמידה בסטנדרטים בינלאומיים, המתורגמים לעלויות כבדות.
גופים שבחנו בשנים האחרונות אפשרות להפוך לבנק, הגיעו למסקנה שהדבר אינו כדאי, בעיקר בשל קושי בגיוס פיקדונות בהיקף משמעותי ובעלות נמוכה מספיק. לראיה, גם הבנק הדיגיטלי מתקשה לייצר תחרות, בשל קושי לגייס פיקדונות ותשלום ריביות גבוהות עבור אלה שמגויסים.
לטעמנו, גופים חוץ-בנקאיים שאינם מפוקחים כיום בידי בנק ישראל, כגון חברות המימון החו"ב לסוגיהן, רחוקים שנות אור מעמידה ברגולציה בנקאית בתחומי הלימות הון, דרישות נזילות, ניהול סיכונים וממשל תאגידי, ואינם מתאימים להפוך לבנקים. תנאים מקלים יהפכו את הניסיון ל"אילוף נמר", שעלול לטרוף יציבות המערכת.
לכן, עבורם, כמו גם עבור חברות פינטק, החלופה הריאלית היחידה היא שיתופי פעולה עם בנקים במתן שירותים "בנקאיים" לציבור, כגון ניהול כספים ומתן אשראי. כך, הפיקוח וניהול הסיכונים יהיו באחריות הבנק שיישא בנטל הרגולטורי.
המועמדות המובילות לדעתנו, שלא לומר היחידות, להפוך לבנקים הן חברות כרטיסי האשראי, שכבר ממילא מפוקחות על ידי בנק ישראל ומקיימות את מרבית הרגולציה החלה על בנקים.
אולם, החכ"אות נהנות מהקלות רגולטוריות בתחום ניהול הנזילות המתאימות למודל פעילותן. הן אינן נדרשות להחזיק כמו הבנקים ב"כרית נזילות" המורכבת מנכסים נזילים כגון מזומן ואג"ח ממשלתיות, שנועדו להתמודדות עם סיכון של בריחת מקורות מימון, ובפרט פיקדונות, אלא הן מסתמכות על מסגרות אשראי בנקאיות. כך, מתאפשר להן לחסוך "עלויות נזילות" הנובעות מהתשואה הנמוכה שמניבים נכסים נזילים סולידיים, לעומת שימושים אלטרנטיביים בתשואה גבוהה יותר.
עמידה בדרישות הנזילות הבנקאיות אינה כדאית ללא ודאות באשר לגיוס פיקדונות וחשבונות עו"ש. להערכתנו, הפתרון לכך, שמצריך גמישות מחשבתית ביישום כללי באזל III מצד בנק ישראל, הוא בנייה הדרגתית, במשך תקופת הסתגלות מוגדרת מראש, של נכסים נזילים בהתאם לקצב גיוס הפיקדונות בפועל.
להקל, אבל לחזק ביטחון
צעד משלים הכרחי נוסף כדי לאפשר לגופים חדשים לגייס פיקדונות הוא ביטוח פיקדונות מטעם המדינה, שיקנה לציבור ביטחון בהפקדת כספיו בבנקים חדשים ויפחית את הריבית הנדרשת. ישראל היא היחידה בין מדינות ה-OECD שאין בה ביטוח פיקדונות.
לטעמנו, לא נדרש בשלב ראשון ביטוח פיקדונות רוחבי במערכת, שממילא נהנית מאמון ציבורי רחב ומיציבות גבוהה, אלא לבנקים חדשים בלבד עד להגעה לנתח שוק מסוים או לתקופה מוגדרת של מספר שנים, שבסופה יוסדר ביטוח פיקדונות כולל.
הענקת רישיון בנקאי בתנאים מקלים כרוכה בסיכונים משמעותיים. להבנתנו, לא קיים לכך תקדים גלובלי במדינות מפותחות.
ישנם מקרים חריגים, באוסטרליה ובסיגנפור בעיקר, בהם גובש מתווה מדורג לעידוד כניסת שחקנים חדשים ברישיון בנקאי מקל, אך זאת לתקופה של שנים בודדות עד לעמידה במלוא הדרישות וקבלת רישיון קבוע. הסיבה לכך היא שבנק שיפעל באופן לא מבוקר עלול לסכן את כספי הפיקדונות, לפגוע באמון הציבור, ביציבות המערכת הבנקאית ולגרום פגיעה אנושה בכלכלה.
הקלות נרחבות מדי לבנקים עלולות להוביל לתוצאות הרסניות, כפי שנוכחנו במשבר שפקד את המערכת בארה"ב בשנה האחרונה. ההקלות הרגולטוריות שהוביל ממשל טראמפ ב-2018, יצרו משטר פיקוח מדורג ומותאם לבנקים קטנים. הקלות שניתנו בתחומי ההון, הנזילות, ניהול הסיכונים ואפילו ביישום כללי החשבונאות היוו את חומר הבעירה שהדליק את משבר קריסות הבנקים האזוריים, בראשם SVB וסיגנצ'ר, בראשית 2023. המפולת נבלמה רק לאחר הכרזה על ביטוח פיקדונות רוחבי במערכת, אבל בשבועות האחרונים מתעוררים מחדש חששות ליציבות כמה עשרות בנקים קטנים, שרובם צברו הפסדי אשראי גבוהים וסובלים ממחסור בהון ובנזילות מספקת.לא בכדי, כעת הרגולטורים בארה"ב הופכים כיוון ופועלים לחיזוק משמעותי של הרגולציה על הבנקים הקטנים והבינוניים.
יתרון מוגבל, סכנה גדולה
לסיכום, להערכתנו, לא צפוי מפץ תחרותי בשוק הבנקאות בישראל. הגופים היחידים שיוכלו להפוך לבנקים בעתיד הנראה לעין הן חברות כרטיסי האשראי, וגם זאת כתלות בהקלות רגולטוריות משמעותיות בתחום הנזילות ושינויי חקיקה מורכבים בתחום ביטוח הפיקדונות.
המשמעות היא שמניות ורווחיות הבנקים צפויות להמשיך לשגשג, והאפסייד הפוטנציאלי המשמעותי ביותר מהמתווה הוא לחכ"אות, שאם יהפכו לבנקים ויזכו להקלות הנדרשות, יוכלו להשיא את רווחיהן. יתר הגופים החוץ-בנקאיים מחוץ למשחק.
לבסוף, היכולת של המתווה המוצע להשיא ערך לכלכלה בעתיד הנראה לעין מוגבלת. אולם, ככל שבנק ישראל יקדם מתווה תחרותי אגרסיבי, להערכתנו הפוטנציאל הוא דווקא להשמדת ערך, בשל סיכון לאובדן האמון של משקיעים, ובפרט זרים, באיכות הפיקוח על הבנקים והיציבות או חלילה בשל קריסת בנק.
הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם