הממשלה לא מכירה ביעד של 50% נשים בתפקידי מפתח בשירות המדינה שקבעה / אילוסטרציה: יעל שינקר
באוקטובר 2020 עברה החלטת ממשלה 454 בעניין "קידום ייצוג הולם לנשים בשירות המדינה". בהחלטה נכתב, תחת הכותרת "סגל בכיר מוביל", כי "הממשלה קובעת יעד התקדמות שיטתי לייצוג הולם של נשים בשיעור של 50% לפחות במשרות הסגל הבכיר, לרבות בסגל הבכיר המוביל". כעת מבהירה נציבות שירות המדינה כי אין כלל יעד כזה - לא ביחס לדרג בכיר בשירות המדינה, ולא ביחס לדרגה הספציפית המכונה "סגל בכיר מוביל".
● כמעט 70% מסגל משרד המשפטים הוא נשים, אבל רק 44% מצליחות לטפס למעלה
● מדד ת"א 35 ריק ממנכ"ליות. האם יש סיכוי לשינוי בעתיד הקרוב?
עמדת הנציבות הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים במסגרת הליך שעליו כתבנו לראשונה בגלובס, בעניין מינויו של רשם הפטנטים. סגנית הרשם, עו"ד ז'קלין ברכה, טוענת טענות שונות כלפי ההחלטה למנות לתפקיד את עו"ד מוטי שורק ולבכר אותו על פניה, וביניהן גם טענות הנוגעות לייצוג הולם.
ליבת המחלוקת: מהי קבוצת ההתייחסות
ליבת המחלוקת בהקשר הזה נעוצה בשאלה מה היא קבוצת ההתייחסות שבהתאם לה בוחנים אם ישנו ייצוג הולם, ובשל השלכות הרוחב האפשריות שלה, שדולת הנשים התייצבה להליך כידידת בית הדין.
הנציבות טוענת כי שאלת הייצוג ההולם מוכרעת על-פי פרוצדורה המכונה "המבחן המשולש": בחינת הייצוג ההולם במשרד הממשלתי הרלוונטי (למשל משרד המשפטים), בחינת הייצוג בדירוג הרלוונטי (למשל משפטנים) ובסוף - בחינת שיעור הנשים בדרגה הרלוונטית (למשל דרג בכיר).
לטענתה, אין צורך לבחון מה שיעור הנשים הנמנות עם הסגל הבכיר המוביל מבין כלל חברי הסגל הבכיר במשרד ממשלתי, כדי לקיים את החובה הקבועה בחוק שירות המדינה מינויים להבטיח ייצוג הולם לשני המינים.
כמו כן, נטען כי אותה החלטת ממשלה בדבר קידום ייצוג הולם לא פירטה כיצד יש לבחון את היחס, וזאת למרות לשון ההחלטה.
הדבר משמעותי במיוחד במשרד המשפטים, מאחר שישנו פער בין שיעור הנשים בקרב הסגל הבכיר, שם יש 65% נשים, ובין הסגל הבכיר המוביל, שם ישנן 44% נשים בלבד, כאשר הקו שעליו אין מחלוקת הוא 50%. השאלה איזו קבוצת התייחסות נבחנת, יכולה להשפיע באופן ישיר על השאלה אם יש מקום לשקול שיקול של ייצוג הולם בהתאמה לתפקיד או לא. בסגל הבכיר המוביל בכלל בשירות המדינה יש 40% נשים.
"לא מיישמת יעדים, ואף מתכחשת לקיומם"
"נוכח מיעוט נשים בתפקידים הכי בכירים בשירות המדינה, קבעה הממשלה בהחלטה ייעודית באוקטובר 2020 יעד ספציפי וברור של 50% נשים בסגל הבכיר המוביל בשירות המדינה", אמרה עו"ד גלי זינגר, היועצת המשפטית של שדולת הנשים.
"על כן, חמור ותמוה מאוד שהמדינה לא רק שלא מיישמת את היעדים שהיא עצמה קבעה, אלא אף מתכחשת לקיומם, כפי שעולה מהעמדה שהוגשה על־ידיה לבית הדין. עם התנהלות כזו, אין פלא שאין מספיק נשים במוקדי קבלת ההחלטות.
"כדי לקדם ייצוג של נשים בתפקידים בכירים ובמוקדי קבלת ההחלטות, לא מספיק לקבוע יעדים מרשימים של 50%, אלא צריך ליישם אותם בפועל, ואנחנו קוראות לנציבות שירות המדינה לפעול באופן מיידי ליישום היעדים שנקבעו".
עו"ד ד"ר גאי כרמי, המייצג את רשם הפטנטים מוטי שורק, מסר בתגובה: "יש להצר על כך ששדולת הנשים מנסה להשפיע על פסק-הדין באמצעות כתבות בעיתון, וזאת לאחר שהוגשו סיכומים בתיק והוא נתון להכרעה.
"לגופו של עניין, אין חולק בחשיבות קידום נשים למשרות ציבוריות בכירות. אין בעיית ייצוג במשרד המשפטים, שם יש ייצוג הולם לנשים גם בצמרת המשרד.
"במקרה של מינוי רשם הפטנטים, ועדת האיתור הבלתי תלויה קבעה כי עו"ד שורק טוב במידה ניכרת מהעותרת, ולכן אין מקום לבחון העדפה מתקנת. מרשי מצר על כך שהעותרת ושדולת הנשים מנסות לשכתב את המציאות בניסיון למנותה בכל מחיר. לצד חשיבות קידום נשים יש אינטרסים חשובים נוספים, כגון מינוי אנשים ראויים על בסיס כישוריהם ונתוניהם האובייקטים, ולכן אנו סמוכים ובטוחים שבית המשפט יותיר את המינוי על כנו".