מדד ת"א 35 ריק ממנכ"ליות. האם יש סיכוי לשינוי בעתיד הקרוב?

גם השנה כמעט לא נראו מנהלות בראש החברות הציבוריות, ובמבט לעתיד אין בשורות טובות • בדיקה שערך גלובס זו השנה השנייה מראה שפחות משליש מהסמנכ"לים המכהנים הן נשים, וגם בפניהן עומדים חסמים בדרך למעלה • מה מעכב אותן, ואיך המלחמה השפיעה על הפער?

מדד ת''א 35 ריק ממנכ''ליות. האם יש סיכוי לשינוי בעתיד הקרוב? / צילום: Shutterstock
מדד ת''א 35 ריק ממנכ''ליות. האם יש סיכוי לשינוי בעתיד הקרוב? / צילום: Shutterstock

ההנהגה הפוליטית בישראל לא יכולה להתגאות בשילוב נשים: בממשלה הקודמת כיהנו תשע שרות, ובזו הנוכחית מכהנות שש שרות בלבד. גם במספר הנשים שמכהנות כמנכ"ליות של משרדי ממשלה חלה ירידה - ב־2022 כיהנו בתפקידים אלה 11 נשים ושנה לאחר מכן כיהנה רק מנכ"לית אחת.

אך גם שם המצב טוב יותר מאשר בחברות הציבוריות - בכל החברות במדד ת"א 35, המדד המוביל של הבורסה בתל אביב, אין אפילו מנכ"לית אחת. כדי לבחון אם יש סיכוי לשינוי, בדקנו כמה סמנכ"ליות מכהנות בחברות, מתוך הנחה שהן יכולות להפוך למנכ"ליות של מחר.

המנהלות והיזמות: הכירו את 50 הנשים המשפיעות על המשק
האישה שעומדת מאחורי פרויקט חץ 3: "כשהגיע היירוט הראשון, שנים של השקעה ומאמץ התנקזו לרגע אחד"
● "אומץ קשור לאופי, לא למגדר": הלוחמות שמחסלות מחבלים ותקרות זכוכית
"אני אישה אחת בין 400 לוחמים": אלה הרופאות שמצילות חיים בשדה הקרב

מהבדיקה עלה כי בחברות שמרכיבות את ת"א 35 מכהנות 71 סמנכ"ליות, כ־2 בממוצע לחברה. זאת לעומת 148 סמנכ"לים גברים, יותר מ־4.2 בממוצע לחברה. בשלוש חברות בלבד קיימת הטיה לטובת נשים, בשלוש חברות נוספות קיים שוויון בין מספר הסמנכ"ליות למקביליהן הגברים, אך כאמור, ברוב המוחלט של החברות מספר הסמנכ"לים גבוה מזה של הסמנכ"ליות, בהן שבע חברות ללא סמנכ"לית אחת. יש לציין כי זו השנה השנייה שאנחנו עורכים בדיקה זו ונראה כי חל שיפור קל - בשנה שעברה היו 69 סמנכ"ליות ו־156 סמנכ"לים.

 

אלא שהמספרים אינם משקפים את מלוא התמונה. בין התפקידים שבהם מכהנות לא מעט מהסמנכ"ליות מצויים גם כאלה שאינם משמשים מקפצה טבעית למשרת מנכ"ל. "לרוב נמצא את הסמנכ"ליות בשני תפקידים מסורתיים - יועצת משפטית או סמנכ"לית משאבי אנוש", אומרת מיכל זימלר, שותפה בחברת mind - פתרונות בתחום משאבי אנוש, גיוס והשמה לשוק הבריאות, יו"ר המכון הדמוקרטי וחברת ועד בשדולת הנשים. "נדיר יותר למצוא סמנכ"ליות בתפקידים יותר עסקיים או טכנולוגיים, ובהתאם לכך קשה יותר להתקדם. בתוך הארגון לרוב מתקדמים סמנכ"לי כספים, מכירות ושיווק".

ואכן, כמעט חצי מהסמנכ"ליות בת"א 35 מכהנות בתחומי משאבי אנוש וייעוץ משפטי - 34 מתוך 71. לעומת זאת, בתפקידי שיווק, פיתוח עסקי וכספים אפשר למצוא רק 18 סמנכ"ליות.

"יחס שונה לנשים מנהיגות"

באופן כללי נשים חוות חסמים רבים בהתקדמות בחברה. "אנחנו מתייחסים בצורה שונה לנשים בתפקידי מנהיגות", מסבירה פרופ' תמר אלמור, דקאנית הפקולטה למנהל עסקים במכללה למנהל וחוקרת מגדר בעולם העבודה. "מה שמקובל שגבר יעשה בתפקיד ניהולי לא בהכרח מצופה מאישה. אישה שתתנהג כמו שגבר היה מתנהג לא תצליח כמוהו. ואם אישה בתפקיד בכיר נכשלת, מיד יש נטייה לתרץ זאת בעובדה שהיא אישה".

 

אחד המחקרים שערכה פרופ' אלמור עסק בהשפעת הנישואים על שכר בקרב עורכי דין. מהמחקר עלה כי הנטייה הטבעית היא לתת פחות הזדמנויות לנשים בתפקידים בכירים וגם להתקדם בתפקיד עצמו. "מצאנו שכשעורך דין מתחתן השכר שלו עולה, וכשעורכת דין מתחתנת שכרה לרוב יורד. עורכת דין בארץ כמעט שלא תגיע להיות שותפה במשרד".

פרופ' דפנה קריב, ראש המסלול יזמות-מנהל עסקים בבית הספר אדלסון, סבורה כי אחד החסמים המשמעותיים הוא השאיפה של נשים להגיע לשלמות מקצועית עוד לפני כניסתן לתפקיד. "בזמן שהן ממשיכות להתמקצע מגיע גבר שתופס את המקום ועוקף אותן. מנגד, יש השפעה חיצונית שאינה תלויה בהן - לרוב אלה שמקיימים את תהליכי המיון למשרות האלה, ובמיוחד מקבלי ההחלטות הם גברים".

פרופ' דפנה קריב / צילום: אוניברסיטת רייכמן
 פרופ' דפנה קריב / צילום: אוניברסיטת רייכמן

אלא שיש מי שסבור שלריבוי הגברים בקבלת ההחלטות יש השפעה הפוכה. "יש הנחה שגויה שלפיה כשיש מנכ"לית זה מעלה את הסיכוי של אחרות להתקדם עולה", מסבירה פרופ' אלמור. "אך מחקרים מראים כי זה גורם לתופעת 'מלכת הדבורים' - אישה בכירה מסגלת ערכים גבריים ובמקום לקדם אחרות היא ביקורתית יותר".

"הפער גדל כשהנשים בבית"

נוסף לכל אלה, גם המלחמה משפיעה לא מעט. "הפער התעסוקתי הולך וגדל במלחמה כשהנשים נשארות לבד בבית", אומרת פרופ' אלמור. "כל עוד האחריות לטיפול בבית ובילדים נופלת על הנשים הפער לא ייסגר. אם רוצים ליצור מצב שבו יותר נשים יגיעו לתפקידי ניהול בכירים, המדינה חייבת לקחת יותר אחריות".

פרופ' תמר אלמור / צילום: עידן גרוס
 פרופ' תמר אלמור / צילום: עידן גרוס

לצד זה, נשים רבות התגייסו בעצמן ללחימה והוכיחו את עצמן בשדה הקרב. "המלחמה הציפה את החשיבות של נשים בכל השדות וראינו נשים שמשפיעות על המציאות. לצערי השוק שלנו לא בשל לקדם נשים לתפקידים בכירים מהרבה בחינות", אומרת זימלר.

ולמרות הכול, ד"ר קריב משדרת אופטימיות. "האפליה וההתייחסות המשפילה יצרו אצל הנשים את הדרייב ללכת קדימה. הרבה פעמים מדברים קשים יוצא משהו טוב. להערכתי נראה יותר ויותר מנכ"ליות צעירות".