בכירי המשפט שעוברים לשוק הפרטי מגלים שקשרים זה לא תמיד מספיק

עו"ד אסי מסינג, לשעבר יועמ"ש האוצר, הוא האחרון בשורה של בכירים לשעבר מהשירות הציבורי שהתברגו במשרדי עורכי דין גדולים • אך למרות הדימוי הנוצץ, רבים מגלים כי היום שאחרי רווי קשיי הסתגלות • מומחה: "לוקח שנה עד שלוש לייצר ערך כלכלי"

עורכי הדין אסי מסינג, שלומית ברנע-פרגו, שלמה (מומי) למברגר / צילום: יחיאל ינאי, לשכת עורכי הדין, אסף רחמים
עורכי הדין אסי מסינג, שלומית ברנע-פרגו, שלמה (מומי) למברגר / צילום: יחיאל ינאי, לשכת עורכי הדין, אסף רחמים

בתום תשע שנים כיועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג פרש בשנה שעברה. רבים תהו מה תהיה התחנה הבאה בקריירה של מסינג, ובאחרונה ניתנה התשובה: הוא הצטרף למשרד הרצוג, מהמשרדים הגדולים בישראל, כשותף וראש תחום משפט ציבורי-כלכלי.

מסינג לא לבד. בשנים האחרונות נרשמו שורה של מעברים מצד משפטנים בכירים במגזר הציבורי, אשר סיימו את תפקידם והצטרפו כשותפים למשרדי עורכי דין מובילים במגזר הפרטי.

עורכי הדין שעזבו משרות נחשקות בהייטק וחזרו למשרדים
בלעדי | כמה הרוויחו עורכי הדין ב-2025, ואיזה תחום בלט במיוחד

המעבר בין המגזרים איננו ייחודי כמובן לעורכי דין, ובמשק מכירים היטב את המעבר של בכירים לשעבר מאגף התקציבים של האוצר וממשרדי ממשלה נוספים למשרות מתגמלות במגזר העסקי.

התמריץ גבר

בכל הנוגע לעורכי דין בכירים, התמריץ של אלה לעבור מהמגזר הציבורי גבר בשנים האחרונות. ניסיונות הקואליציה להצר את צעדיהם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה הובילו להחלטת הממשלה לקצוב את כהונתם, וה"עליהום" הגובר על הדרג המקצועי המתואר כ"דיפ סטייט" עודד רבים לחפש את דרכם מחוץ לשירות המדינה. הראשונים לקלוט אותם היו משרדי עורכי הדין.

מבחינת הלקוחות של המשרדים, יש לכך יתרונות משמעותיים. "בעיניי, הערך המוסף המרכזי שיוצאי השירות הציבורי מביאים איתם הוא שהם יודעים לדבר את השפה שאני קורא לה 'ירושלמית'", אומר רז נזרי, ששימש כמשנה ליועמ"ש למשפט פלילי, ציבורי-חוקתי וניהול ותפקידים מיוחדים, והצטרף למשרד פירון כראש המחלקה למשפט ציבורי ורגולציה.

"זה נכון גם לגבי התוכן וגם לגבי הסגנון. צריך לדעת לדבר עם הרגולטור בשפה של האינטרס הציבורי, שזה מה שאמור לענין אותו. זה שונה מרוב עורכי הדין הפרטיים, שמדברים 'תל אביבית' - וכשזה מול המדינה לעתים זה גם מזיק. מעבר לכך אני מקפיד לומר שאיננו 'שכירי חרב'. האינטרס הציבורי ממשיך ללוות אותנו, ואנחנו ככלל לוקחים תיקים שאנחנו מאמינים כי הם נכונים ברמה הערכית והמשפטית. לא אחת סירבתי לתיקים שחשבתי ערכית שאין מקום לייצגם או שמשפטית אין בסיס לטענות".

אלא שהמעבר מתגלה לא אחת כמורכב ורווי אתגרים. בראש ובראשונה, מי שהיו רגילים לשקול אך ורק את האינטרס הציבורי ועבדו במסגרת המתוקצבת על-ידי המדינה, מוצאים את עצמם לפתע חלק מגוף פרטי, המייצג אינטרסים עסקיים שעשויים לעמוד בניגוד לטובת הציבור, ואף נמדדים באופן אישי לפי שורת הרווח: כמה לקוחות גייסו ומה היקף ההכנסות שייצרו לפירמה.

"מי שהיה רגיל להיות 'כוכב', פתאום צריך להסתדר במערכת שבה ההערכה והקידום לא נעשים על בסיס מקצועי אלא על בסיס הכנסות. זו מערכת ערכים שונה לגמרי" - כך מתאר זאת משפטן בכיר לשעבר בשירות הציבורי, שעבר למשרד עורכי דין גדול.

בכיר אחר, שעשה מעבר דומה, מסביר: "אתה מגיע למקום שבו אתה צריך לייצר פעילות, ולראות איך אתה מסוגל להשתחרר לחלוטין משיטות החשיבה של השירות הציבורי ולחשוב פיתוח עסקי. להביא לקוחות, להביא תיקים. חלק גדול מיוצאי השירות הציבורי לא עושים את ההתאמה. הניסיון שלהם פשוט לא הכשיר אותם לזה.

"בסוף להיות עורך דין, זה להיות איש עסקים. היו ניסיונות להרים מחלקות חדשות במשרדים עם לשעברים, אבל זה לא התרומם ובסוף התפרק".

עו"ד ליאור אורן, שותף מנהל ב-EBN, מתאר כיצד הקליטה של יוצאי השירות הציבורי במשרד התבררה כהצלחה הן עבורם והן עבור הפירמה, אך הוא ער לקשיים בתחום. "מי שמגיעים מהמדינה, מעולם לא מכרו שום דבר לאף אחד. הם לא מכירים את העולם של ניהול הלקוח וגביית שכר-טרחה. בסוף אנחנו לא עוסקים רק בעבודה משפטית, אלא גם בניהול הציפיות של הלקוח. עורכי הדין מגיעים בלי אף לקוח, וקשה להעריך מראש מה יהיה הערך הכלכלי של הפעילות שלהם. אבל הניסיון שלנו היה מאוד טוב. הופתענו לטובה מהיכולת שלהם להשתלב בפרקטיקה ומול לקוחות".

"לא כוכב, אלא נכס"

הרצון לגייס "לשעברים" גורם לחלק ממשרדי עורכי הדין להתאזר בסבלנות ולאפשר ליוצאי המגזר הציבורי להסתגל לסביבת העבודה החדשה. "זו השקעה לטווח הבינוני-ארוך, שלרוב נבחנת כלכלית רק לאחר שנה עד שלוש שנים. זה לא גיוס כוכב אלא בניית נכס אסטרטגי. הערך של עורך הדין נמדד לא ביום ההחתמה, אלא ביכולת למקסם אותו לאורך זמן" - כך אומר עו"ד זהר פישר, מייסד חברת Robus Legal Marketing.

ועדיין, דומה כי מגמת המעבר למשרדים מעולם לא הייתה משמעותית יותר. "אם בעבר היה מדובר ב'טפטוף', הרי שבשנתיים האחרונות זה הפך לזרם יציב - בין היתר על רקע חוסר היציבות במערכות הציבוריות", מסביר עו"ד פישר. לדבריו, "האתגר המרכזי הוא ההסתגלות של עורכי הדין לכך שהעבודה כבר לא 'מגיעה אליהם לשולחן', אלא צריך להביא לקוחות".

טווח התגמול לבכירים הוא רחב, ועשוי לנוע בין רמת השכר שיקבל שותף שכר, שצמח במשרד (סביב 35 אלף שקל בחודש), למשכורות גבוהות בהרבה, התלויות בעיקר בגיוס לקוחות ואשר עשויות להגיע ל-100 אלף שקל בחודש. כך או כך, בשנים הראשונות נוהגים משרדים רבים להבטיח שכר קבוע למצטרפים, כדי לאפשר להם "ראש שקט" להסתגל למשרד ולגייס לקוחות.

נראה אפוא כי על אף כל הקשיים, בקרוב נוסיף לראות משפטנים בכירים החוצים את הקווים מהמגזר הציבורי למשרדי עורכי הדין.