ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy
לא חלפה שנה מאז הודיעה ענקית השבבים האמריקאית אינטל על ביטול רכישת טאואר הישראלית, ועסקת רכישה נוספת של חברה ישראלית באותו תחום מבוטלת גם היא. לפי מומחים, ברקע הביטולים האלו ניצבות שתי מגמות מתעצמות: האחת היא הקשחת העמדות של הרגולטורים בעולם מול חברות השבבים, והשנייה היא מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שמקשה על מיזוגים ורכישות.
● ראיון | הבכירה שעזבה את מטא כדי למצוא לאנבידיה מנוע צמיחה חדש
● בדיקה טכנולוגית | מגיוס עובדים ועד עולם הרכב: בשורת ה־AI של אנבידיה
בשבוע שעבר הודיעה חברת השבבים האמריקאית קוואלקום על ביטול רכישת אוטוטוקס הישראלית. הטיעון העיקרי לביטול היה בדיקה שהתנהלה נגד העסקה על ידי רשות ההגבלים הבריטית, שם פועלת בין היתר החברה האמריקאית באופן נרחב. במקביל פורסם כי רגולטורים של הגבלים עסקיים במדינות נוספות באירופה וגם בישראל חקרו גם הם את הנושא.
כזכור, באוגוסט האחרון נפלה עסקה גדולה אף יותר, כאשר אינטל הודיעה על ביטול רכישת טאואר. לפי הצהרת אינטל, העסקה בוטלה בשל "חוסר היכולת להשיג בזמן את האישורים הרגולטוריים הנדרשים". בכלי התקשורת בעולם פורסם גם כי העסקה נפלה כתוצאה ממלחמת הסחר המתמשכת בין ארה"ב לסין. ההסבר לכך היה טמון בזאת שגם לאינטל וגם לטאואר מתקנים בסין, והאחרונה שומרת לעצמה את הזכות לאשר מיזוגים ורכישות של חברות שמייצרות הכנסות בגבולותיה.
שיקולים מדיניים
על מנת להפחית את התלות החיצונית שלהן, פועלות בשנים האחרונות סין וארה"ב להגברת הייצור המקומי של שבבים בגבולותיהן. ב־2021 למשל העביר ממשל ג'ו ביידן את חוק השבבים שנועד לעודד את הייצור המקומי בתחום. גם סין החלה סין להטיל סנקציות על חברות אמריקאיות, ולפני כשבוע היא פרסמה הנחיות חדשות שנועדו לחסום את השימוש בשבבים של חברות כמו אינטל ו־AMD במחשבים ובשרתים של הממשלה.
"כשאנחנו מדברים על תעשיית השבבים, אנחנו מדברים בין היתר על תעשייה ביטחונית", אומר לגלובס עו"ד ברק פלאט, שותף מוביל בתחום המיזוגים והרכישות במשרד עורכי הדין ארנון, תדמור־לוי. "לכן מדינות מעדיפות לפתח יכולות פנימיות ולא להסתמך על שבבים שמגיעים מחו"ל".
עו"ד גיל רוזנברג, מנהל מחלקת דיני תחרות והגבלים עסקיים במשרד עורכי הדין שבלת, מוסיף כי "ביידן נבחר ותוך מספר חודשים מינה רגולטורים שנמצאים בצד השמאלי של המפה. הוא מינה למשל רגולטורית בשם לינה קאן, לאחראית על מה שמקביל לרשות התחרות בישראל במשרד המשפטים האמריקאי. לקאן יש אג'נדה מאוד ברורה שגורסת בין היתר שצריך להגביר את האכיפה והפיקוח על חברות הטכנולוגיה. היא הטמיעה את אותה אג'נדה במדיניות האכיפה, וברגע שבארה"ב הקשיחו את המדיניות, באירופה החלו ליישר קו. ההבנה שמתרחשת עכשיו בכל העולם היא שצריך לעצור או להאט את הקצב של חברות הטכנולוגיה".
רוזנברג מציין גם את נפילת עסקת אדובי ופיגמה. במסגרת אותה עסקה, שעמדה על סכום של כ־20 מיליארד דולר, היו אמורות שתי החברות להתמזג. עם זאת, בעקבות לחץ של הרשויות באירופה ובריטניה בוטל המיזוג בחודש דצמבר האחרון.
מקשיחים עמדות
השבוע פורסם כי ענקיות כמו אפל, מטה ואלפבית (החברה האם של גוגל), נמצאות תחת חקירת הרגולטורים של האיחוד האירופי - זאת על שורת הפרות אפשריות של חוק התחרות החדש. אותו חוק, המתקרא "חוק השווקים הדיגיטליים", נכנס לתוקף בתחילת החודש הנוכחי ונועד להעניק לרגולטורים האירופיים סמכות גדולה יותר לאלץ את ענקיות הטכנולוגיה לשנות את שיטות העבודה שלהן. זאת, מבלי לעבור את התהליך הממושך והמסורתי של הגשת תביעות הגבלים עסקיים, דבר שעלול להימשך שנים.
במקביל, בתחילת החודש הטיל האיחוד קנס הגבלים עסקיים על אפל, בסכום של כ־2 מיליארד אירו - אחד הקנסות הגבוהים ביותר שהוטלו אי־פעם על חברת טכנולוגיה. בשבוע שעבר פורסם גם כי משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעה נגד אפל. בלב התביעה עומדת הטענה ששלל המערכות באקו־סיסטם של החברה פועלות בצורת מונופול.
"אני חושב שהמגמה הנוכחית תלווה אותנו פרק זמן לא מבוטל", אומר לגלובס פלאט. "זה ישליך על האופן שבו צדדים מתכוננים לעסקאות כאלה, כי בעוד שבעבר האמינו שאפשר לבצע עסקה תוך מספר חודשים, נכון להיום מדובר בפרק זמן ארוך הרבה יותר עם פחות וודאות".
"חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיביות עם היתכנות גבוהה יותר לצאת אל הפועל מבחינת הרגולציה", מוסיף רוזנברג. "לפעמים העדיפות היא להתקשר עם חברה שההתנגדות שהיא תעורר אצל הרגולטורים היא נמוכה יותר, ואז עדיף ללכת לכיוון הזה, גם אם מדובר בעסקה בסכום נמוך יותר".