עינת גנון / צילום: בר שניר
עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה הבוקר (ה') על פרישה מההתמודדות לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה, כפי שנחשף בגלובס, גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד. כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול. הודעתה של גנון הבוקר הגיעה לאחר שנה וחצי מאז פתיחת הליך האיתור, כשעדיין לא התקבלה החלטה באשר לזהות מנהל הרשות.
● בלעדי | רשות החברות מקדמת: חברה חדשה לניהול פרויקט התשתיות הענק
● התכתשויות, האשמות ופרויקט ענק שתקוע באמצע: מאחורי הקלעים של סערת המטרו
● מנכ"ל משרד התחבורה בראיון ראשון: "חברה חדשה צריכה לנהל את המטרו"
● מסתמן: זה המועמד המוביל למנהל רשות המטרו
גנון עוסקת מזה שנים בפיתוח ובבנייה למגורים, תחילה במשרד הבינוי והשיכון ולאחר מכן ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שם היא עוסקת בייזום וקידום חקיקה, תיאומים בין-משרדיים, עבודה מול רשויות מקומיות וניהול תקציבי הרשות. בנוסף היא עמדה מאחורי הקמת הרשות בשנת 2017.
מאחר שהוקמו מעט רשויות בשנים האחרונות, ניסיון זה של גנון יכול היה להטיב עם הקמת רשות המטרו, ולנוכח הקשר בין המטרו להתחדשות עירונית, ניסיונה ברשות להתחדשות עירונית הוא רלוונטי לתפקיד.
בחודש שעבר החליטה ועדת האיתור להגיש למינהלת המטרו, המורכבת משני נציגי משרד האוצר ושני נציגי משרד התחבורה, את שלושת מועמדיה לניהול רשות המטרו. לצד גנון הומלצו צחי דוד וכן אלכס דן, שכיהן כמשנה למנכ"ל רכבת ישראל וכמנכ"ל משרד המודיעין.
דן הגיע לשלב הסופי בבחירת מנכ"ל נמל אשדוד וכן לשלב הסופי בבחירות ראש הרשות לתחבורה ציבורית, ובשני המקרים הסיר במפתיע את מועמדותו. בפני חברי המינהלת עומד כעת מועמד אחד, והיא תוכל לפנות למועמד אחר שלא נכלל ברשימה, או לפתוח מחדש את הליך האיתור.
עיכובים וחוסר הסכמה
ההליך החל כבר בתקופת הממשלה הקודמת, כששרת התחבורה דאז מרב מיכאלי דחפה למינוי דלית זילבר, לשעבר מנכ"לית מינהל התכנון, אך לנוכח התנגדות האוצר המינוי לא יצא אל הפועל, ומאז שני המשרדים - וביתר שאת תחת כהונתה של מירי רגב - לא הגיעו להסכמות.
גורמים בענף מייחסים את פרישתה של גנון מהמרוץ לנוכח התמשכותו של ההליך וכן לנוכח קביעת עובדות בשטח, שכן גם אם תיבחר, גנון לא תוכל להשפיע על חוק המטרו או על זהות החברה המנהלת של הפרויקט.
ועדת האיתור פרסמה קול קורא כאמור לפני כשנה וחצי, אך לא התכנסה עד לאחרונה. לאחר הבחירות לכנסת ומינויה של רגב לתפקיד שרת התחבורה, עבודת הוועדה הוקפאה לנוכח דרישתה לתקצב מסילות רכבת לאילת ולקריית שמונה בתמורה לקידום המטרו. לאחר שבסופו של דבר הוסכם על הסטת 2.4 מיליארד שקל מתקציב משרדה לקידום תכנון המסילות, רגב נאותה לשחרר את הפרויקט וכן את עבודת ועדת האיתור.
המתקפה של קוינט
לאחרונה, בכנס התשתיות של גלובס, ממלא-מקום מנהל רשות החברות, ינקי קוינט, אף התבטא בדבר הצורך בהקמת חברה ממשלתית חדשה לניהול המטרו והפקעת הפרויקט מחברת נת"ע, שעל-פי החלטות ממשלה היא אמורה להוביל אותו. כפי שנחשף בגלובס, קוינט מקדם מהלך שבמסגרתו רשות המטרו תבוטל, וסמכויותיה יועברו לדירקטוריון החברה החדשה.
ואולם הסיכוי לשנות את החקיקה כך שרשות המטרו - שהוקמה מכוח חציו של חוק המטרו שכבר עבר במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2021 - תבוטל, נראה כעת נמוך, וגורמים בענף תולים את הצהרות קוינט בניסיונות להשפיע על בחירת מנכ"ל נת"ע החדש על-ידי דירקטוריון החברה.
כך או כך, פרישתה של גנון עלולה לטרוף את הקלפים, כך שפעילות רשות המטרו תמשיך להתעכב, וללא הרשות ותחת חוסר אחידות ממשלתית - הפרויקט עצמו עשוי להתעכב.
תקציב של 150 מיליארד שקל
הפנייה להגשת מועמדות מטעם ועדת האיתור תיארה את תפקיד מנהל רשות המטרו כמי שיהיה או תהיה אחראי/ת על ניהול וקידום רשות המטרו, איוש תפקידים והקמת צוותי עבודה, ניהול תקציב של 150 מיליארד שקל (עלות הפרויקט) וכן ניהול היחידה שצפויה למנות כ-30 עובדים.
ניסיונו הנדרש של המועמד עומד על שמונה שנים בתפקיד ניהולי וניסיון מקצועי של חמש שנים בתחומי האסדרה שנדרשים למטרו, או ניסיון מקצועי של שמונה שנים בתחום התשתיות או האסדרה וכן חמש שנים בתפקיד ניהולי בכיר.
המנהל שייבחר יפקח על פרויקט התשתית הגדול ביותר שבוצע אי-פעם בישראל מבחינת המורכבות, קנה-המידה והתקציב שלו, לחפירת שלושה קווי מטרו באורך 150 קילומטרים מתחת ל-24 רשויות מקומיות.