''קפה מושיץ'' בקיבוץ מחניים / צילום: שי אפשטיין
על אף המתיחות הביטחונית בצפון, לא כדאי לוותר על ביקור ברמת הגולן בימים אלה - האזור אינו מפונה והחיים בו מתנהלים יחסית כסדרם. שלהי החורף ותחילת האביב מחמיאים לחבל הארץ הצפון־מזרחי שלנו: הגשמים הרבים שירדו השנה באזור הפכו אותו ירוק מתמיד, הנחלים עדיין זורמים והפריחה משגעת, כולל אירוס הגולן הנדיר שעכשיו הזמן לצפות בו. לאורך הנסיעה ברמת הגולן כדאי לבקר בשלושה מקומות של יזמים צעירים, שבחרו לגור באזור ולעשות בו קולינריה משובחת.
● 5 הערות|בין הדוב והמטבח המנצח: כיצד הפך השף הטלוויזיוני לגיבור התרבות החדש
● אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית
גן עדן לחובבי קפה
דניאל ונעה מושיץ הכירו ב־2017 בירושלים. היא הייתה סטודנטית לתנועה, הוא היה הבריסטה בבית הקפה הקבוע שלה בשוק מחנה יהודה. הם התאהבו ועברו לגור יחד. מדי בוקר הם הכינו אספרסו במקינטה ושתו אותו על המרפסת בביתם בשכונת נווה שאנן בירושלים, שם החלו לרקום חלום על מקום משלהם.
כדי להגשים אותו הם עברו ליסוד המעלה, איתרו מחסן נטוש בקיבוץ מחניים, ולאחר שיפוצו הפכו אותו לבית קלייה ארטינזלי ואספרסו בר בשם "קפה מושיץ"'. במרכז החלל ניצבת מכונת קלייה, שנבנתה במיוחד עבור המקום על ידי חברה ישראלית בשם "קופי טק אינג'נירינג". על מדפי העץ מונחים ציוד ביתי להכנת קפה, שקיות עם פולים (תערובות וחד זניים), בקבוקי "קולד ברו" (חליטות קפה קרות) ועוד דברים שהופכים את המקום לגן עדן לחובבי קפה.
את הידע והניסיון הרב שלו צבר דניאל במלבורן שבאוסטרליה, כשעבד בבית הקפה "איינשטיין 251". "מאז שאני זוכר את עצמי עבדתי בקייטרינג, במסעדות ובבתי קפה", הוא אומר, "אבל רק באוסטרליה למדתי להכין קפה כמו שצריך, והבנתי לעומק את המשקה הזה שמקדישים לו כל כך הרבה תשומת לב, אהבה ודיוק". עם הזמן התשוקה התעצמה, והוא החל להתעניין גם בחומר הגלם, פולי הקפה - ארצות הגידול, זנים, טעמים - ובטכניקות הקלייה השונות. כך הוא מצא את המינון הנכון ואת צבע הקלייה המתאים לכל אחת מארבעת התערובות שהוא קולה היום בבית הקפה שלו.
קפה מושיץ הוא הרבה יותר מבית קלייה. בחלל פועלים כיום גם סטודיו לקרמיקה ("נורי") ומאפיית בוטיק ("אופה באהבה"). בקרוב, בקומת הגלריה, נעה תפתח סטודיו למחול, יוגה ופילאטיס. בדיוק כמו שהם חלמו.
קפה מושיץ, קיבוץ מחניים, שני־חמישי: 08:00-14:00, (ברביעי עד 22:00), שישי: 08:00-13:00 טלפון: 055-987-6020
בית מאפה מקומי
גונן אבידור מהמושבה קדמת צבי ניהל שנים רבות את מרכז המבקרים של יקב רמת הגולן, אך תמיד חלם לפתוח מקום משלו. הוא תיכנן לפתוח בר יין בקרון רכבת נטוש שמצא, אותו שיפץ תוך שימור קפדני. אלא שאז הוא הקים משפחה וחיי הלילה פחות התאימו לו.
כשנעם שרון, גיסתו הקונדיטורית, עזבה את תל אביב וחזרה להתגורר בקדמת צבי, הוא עזב את העבודה והכל התבהר. כך נולד "סמסם", בית מאפה משפחתי, שנקרא על שם הכפר הצ'רקסי־סורי שהיה קיים בקרבת המושבה. "המשפחה של אשתי, בת קדמת צבי, היא משפחה חקלאית", מספר אבידור, "לכן הגדרנו את סמסם כ'בית מאפה מקומי'. חומרי הגלם של המאפים שלנו הם מהמטעים המשפחתיים, מחקלאים ומיצרנים מקומיים קטנים מהגולן". על המאפים אחראית שרון, שלמדה קונדיטוריה בבית הספר "דנון" ועבדה כמה שנים ב"רביבה וסיליה".
מחלון הקרון ניבט שדה הדסים ("רציתי להכניס את הטבע פנימה, אל הקרון", אומר אבידור) ועל המדפים יש עוגיות, קרקרים, עוגות וחלות, וגם ריבות, דבש, בירות, יין ומוצרי מזווה נוספים. על הדלפק מונחים שלל מאפים מעוררי תיאבון. אחד מהם עם פולנטה ואזוב והשני עם עשבי בר מלוקטים. מהתפריט בחרנו כריך בריוש (לחמניית שמן זית עם קראסט של חמאת שום שחור וזעתר) עם סלק וגבינת בושה. הטובה שבמתוקים היא עוגת בסבוסה (סולת) חמימה ונימוחה, שהוגשה עם קולי תפוזים, אורגנו ושמן זית (בקיץ הקולי משתנה לדובדבנים מהמטע המשפחתי).
סמסם, קדמת צבי, רביעי־שישי, 08:30-14:30 טלפון: 050-720-4631
מתקבצים סביב חביות עץ
הדרך ליקב תל שבמושב שעל רצופה בעצי האורנים, אלונים ואקליפטוסים מרשימים. נוסעים כמה דקות לאורך הגדר ההיקפית, פונים ימינה לכביש עפר ומגיעים למבנה קטן ואינטימי, שבמרכזו קמין. על הקמין מונחים קנקן תה, עוגיות ביתיות וקעריות עם שקדים ואגוזים. בחלל עצמו פזורים מיכלי הנירוסטה שבהם תוסס היין ובמרכזו, על כיסאות בר גבוהים, סביב חביות עץ, מתקבצים אנשים שבאו לשתות את היין הנהדר של הייננית והכורמת ליטל עובדיה. בימי שישי היא מסתובבת בין האנשים עם חיוך שובה לב על פניה ובקבוקי יין בידיה - חלקם יינות בתהליך ייצור, שטרם שווקו. היא מוזגת, מספרת על היינות, מרפדת את הגוף ואת הנפש.
יקב תל שוכן למרגלות תל שיבאן שליד המושב החקלאי שעל. היקב, שהוקם ב־2019, מתמחה בייצור יינות זניים מכרמים יחידניים (שנטוע בהם רק זן ענבים אחד). כל כרמי היקב גדלים בצפון רמת הגולן, בגובה של 750־ 1070 מטר על פני הים. הסיבה שעובדיה מייצרת רק יינות זניים מצפון הגולן קשורה לאהבה הרבה שהיא רוכשת לאזור הזה. "העובדה שאני חיה בצפון הגולן היא הדבר הכי טוב שקרה לי", היא אומרת. "אני עובדת בתעשיית היין כבר שנים. עבדתי עם כרמים בנגב, בגליל ובבקעת הנדיב, אבל תמיד נמשכתי לכרמים בצפון הרמה, שיודעים לייצר יין מובחן ואחר. זו זכות גדולה לגור פה, לגדל פה ענבים וגם לייצר פה יין".
היקב מארח בימי שישי, ואם רוצים להגיע אליו באמצע השבוע כדאי לתאם מראש את הביקור. האירוח כולל טעימת יין (80 שקלים) ומגש גבינות, לחם, פרי ושמן זית מקומיים (60 שקלים). אני מעריצה גדולה של יינות היקב, במיוחד של הגרנאש, הקברנה פרנק, הריזלינג, הוויוניה, הסוביניון בלאן והשרדונה. אם תצליחו לעזוב את המקום (אני לרוב מתקשה), סעו למאגר בנטל, שם יש תצפית יפה על המאגר ומרחבי הגולן, אולי אפילו תוכלו לקנח בסחלב בפוד טראק החונה במקום.
יקב תל, מושב שעל, ראשון־שישי: 10:00-16:00, טלפון: 054-217-7760