גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הירידה בפעילות ענף הבנייה: פגיעה של 25 מיליארד שקל בתוצר השנתי

הפגיעה הישירה והעקיפה עשויה לגרוע 1.35% מהתוצר השנתי - כך על פי דוח בנק ישראל לשנת 2023 • מדובר במספרים גבוהים מאלו שחזה האוצר בתחילת השנה • החדשות הטובות: בפברואר רק 17% מאתרי הבנייה למגורים היו סגורים

''משאבים רבים הופנו לסיומי הבנייה של הפרויקטים, וכן לזירוז השלמתם של ההליכים ומתן האישורים'' נכתב בדוח / צילום: Shutterstock
''משאבים רבים הופנו לסיומי הבנייה של הפרויקטים, וכן לזירוז השלמתם של ההליכים ומתן האישורים'' נכתב בדוח / צילום: Shutterstock

הירידה בפעילות ענף הבנייה עשויה לגרוע מהתוצר השנתי יותר מ־25 מיליארד שקל - וזאת רק מנזקי הרבעון האחרון של 2023: כך עולה מדוח בנק ישראל המפורסם היום (א'). על פי הדוח, היקף הפגיעה בתוצר, הישירה והעקיפה, בעקבות הירידה בפעילות הענף (שנגרמת בעיקר בשל המחסור החמור והמתמשך בפועלי בניין) עשויה להגיע עד 1.35%.

הסיכון עלה, המוסדיים נעלמו והבנקים דומיננטיים מתמיד בשוק האשראי
בנק ישראל: גיוס חרדים ימתן את הפגיעה במשק

"ירידת הפעילות בענף, שהיווה ערב המלחמה כ־6% מתוצר המשק, בכ־50%, גרעה ברביע הרביעי כ־3% מהתוצר (0.75% מהתוצר השנתי)", נכתב בדוח, ועל כך הוסיפו מנסחיו: "הענף צורך חומרי גלם ומוצרי ביניים מענפים רבים בישראל, כך שפעילותו הנמוכה עלולה לפגוע בפעילות של ענפים אלה. ההשפעה העקיפה של ירידת תוצרו ב־50% למשך רביע תתבטא, ככל הנראה, בירידה של התוצר הכולל הרבעוני ב־2.4% נוספים (0.6% תוצר שנתי)".

המשמעות היא כי הפגיעה הישירה מירידת הפעילות בענף ברבעון הרביעי היא 14 מיליארד שקל. מדובר במספרים גבוהים פי שניים מאלו שחזה משרד האוצר בתחילת השנה, אז העריך כי הירידה בתוצר תסתכם ב־2.4 מיליארד שקל בחודש, ולפיכך בשלושה חודשים יחד - קצת יותר משבעה מיליארד שקל.

בבנק ישראל מציינים, באשר לפגיעה העקיפה, כי היא לא בהכרח תתבטא כבר כעת: "השפעה עקיפה זו לא תהיה בהכרח מיידית; היא יכולה לבוא לידי ביטוי כעבור זמן, עם חלחול הביקושים הנמוכים של ענף הבנייה לשאר ענפי המשק. אם רמת הפעילות הנמוכה של הענף תימשך, שוק הדיור עלול להיפגע לתקופה ארוכה".

בתחילת 2024 חלה התאוששות

הנתונים המעודדים יותר נוגעים להיקף ההשבתה בענף - שככל שהתקדמה המלחמה, הפכה להיות דרמטית פחות (מה שמשתקף היטב בכתבה שפרסמנו כאן כבר בשבוע שעבר): "בשבועות הראשונים למלחמה נסגרו אתרי הבנייה בעקבות ההנחיות של פיקוד העורף ושל הרשויות המקומיות, ולקראת סוף 2023 כ־28% מאתרי הבנייה למגורים עדיין היו סגורים. בתחילת 2024 נמשכה ההתאוששות, ובסוף פברואר רק 17% מאתרי הבנייה למגורים היו סגורים".

שיעור האתרים הפתוחים משוקלל במספר יחידות הדיור בכל אתר, משמע הנתון אינו נובע ממספר האתרים הסגורים פיזית, אלא מהיקף יחידות הדיור שנבנות - אתר אחד גדול פתוח יכול לכלול יותר דירות מאשר בכמה אתרים קטנים יחד, שעדיין סגורים, ויש להתחשב בכך בבחינת היקף ההשבתה של הענף, מה גם שעל פי הדוח עצמו אתרים גדולים יותר למגורים נפתחו מהר יותר. בדוח מצוין עוד כי קצב פתיחת אתרי הבנייה למגורים היה גבוה מאשר קצב פתיחת אתרי הבנייה שאינם למגורים, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: בסוף דצמבר 53% מאתרי הבנייה שלא למגורים לא היו פעילים, לעומת 36% מאתרים הבנייה למגורים.

עוד מרמז הדוח כי יש לחשוב שוב על העסקת פועלים פלסטינים בישראל: "דומה שחלק מהבעיות במגבלת ההיצע של העובדים בשל החלטות הממשלה לא תיפתרנה בקרוב, ומצריכות מחשבה מחדש על המדיניות ארוכת הטווח של העסקת העובדים הפלסטינים. הנוכחות של עובדים זרים מצריכה משאבים מקומיים לפתרונות דיור ובריאות לעובדים הללו, ועלולה ליצור גם קשיים חברתיים. נושא זה צריך להיבחן גם בראייה ביטחונית וגיאופוליטית אזורית, שכן לפתרון שייבחר תהיה השלכה משמעותית גם על הכלכלה הפלסטינית".

הסיכון בענף הבנייה עלה

הדוח נוגע גם במצבו הכלכלי המורכב של הענף - עם קשר למחסור בעובדים ובלי קשר לכך, מצב כלכלי שהחל עוד לפני המלחמה ובמובנים רבים התגבר בעקבותיה. "בעקבות הירידה של מכירת דירות חדשות ושל מחיריהן, הסטת ביקושים לאזורי פריפריה, שבהם מחירי הדירות נמוכים מאשר באזורי הביקוש, ושיעור גבוה יחסית של עסקאות בתמיכה ממשלתית, נרשמה פגיעה ניכרת בהכנסות של החברות היזמיות", נכתב בדוח. "הצורך להתקדם בפרויקטים שבתהליכי בנייה אילץ אותן לממן את הפעילות באמצעות הגדלת החוב". בהמשך קובע הדוח חד־משמעית כי "הוצאות המימון הגבוהות לצד הירידה בהכנסותיהן של חברות הבנייה העלו את הסיכון בענף".

הדוח אף מתרגם זאת למספרים. כך, בעוד האשראי הבנקאי שניתן לחברות היזמיות עבור רכישת קרקעות לא גדל (בגלל האטה בשיווק קרקעות המדינה ובשל וירידת מחיריהן של הקרקעות), האשראי לפרויקטים בתהליכי בנייה גדל מתחילת השנה עד סוף הרבעון השלישי ב־35%, מ־36 מיליארד שקל לכ־49 מיליארד שקל; שיעורן של הלוואות הבולט והבלון (הלוואות שבהן התשלום הראשון נדחה בתקופה מסוימת) מכלל המשכנתאות עמד על 11% בממוצע בשנת 2023, לעומת כ־6% בשנת 2022. "בדצמבר 2023 אף נרשם נתון חריג של כ־18.5%", נכתב בדוח.

בינואר ובפברואר 2024 עמד שיעור זה על יותר מ־14%. כפי שפורסם בגלובס לא מכבר, היקף הלוואות הבולט והבלון יכול להעיד על עלייה בהלוואות הקבלן שמעניקים קבלנים לרוכשי דירות חדשות, וכעת נראה כי גם הן תרמו להגדלת החוב של חברות הבנייה בעת האחרונה.

"לא היה שינוי מהותי בשיעור הדירות הנרכשות 'על הנייר'"

הדוח מציין לחיוב את פעילות הענף ברבעון הרביעי - בניגוד למה שניתן היה לצפות, על סמך המצב שבו שרוי הענף: "הקושי להמשיך את הבנייה בשל השפעת המלחמה, שהגדיל את הסיכון בענף, עלול היה להרתיע רוכשים מקניית דירה בפרויקטים שבנייתם רחוקה מסיום. עם זאת, מניתוח נתוני העסקאות בדירות חדשות עולה כי לא היה שינוי מהותי בשיעור הדירות הנרכשות 'על הנייר', כלומר שנתיים ויותר לפני מועד המסירה על פי החוזה. שיעורן עמד על 68.7% בממוצע בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 ועל 65.3% ברבעון הרביעי".

הדוח מציין כי "נתוני הביצועים ברבעון הרביעי של 2023 מעידים על התאוששות מהירה מאוד של הענף: מספר התחלות הבנייה, כ־14 אלף יח"ד, היה נמוך ב־12% בלבד מהממוצע של שלושת הרבעונים הראשונים של השנה, בעוד סיומי הבנייה, כ־15.9 אלף יח"ד, ומספר היתרי הבנייה שהונפקו, כ־21.1 אלף יח"ד, היו גבוהים בכ־13% ובכ־22.5% מהממוצע של אותם הרבעונים".

למעשה, היקף גמר הבנייה למגורים בשנת 2023 היה הגבוה בשנים האחרונות, ועמד על 59.7 אלף דירות. "נראה כי משאבים רבים הופנו לסיומי הבנייה של הפרויקטים, וכן לזירוז השלמתם של ההליכים ומתן האישורים", נכתב בדוח, המציין עוד כי משך הבנייה צפוי להתארך בשל המחסור בעובדים מאז תחילת המלחמה.

מספרים נוספים בעניין זה: שיעור הדירות החדשות שנרכשו ואמורות להימסר לרוכשים בתוך חצי שנה גדל מעט, 10.4% בממוצע מתוך כלל העסקאות ברבעון הרביעי, לעומת 7.3% בממוצע בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. לעומת זאת, שיעורן של הדירות למסירה מיידית היה נמוך מאוד - 1.2%, לפני המלחמה ולאחריה.

הדוח מתייחס גם למחירי הדירות, שירדו ב־0.6% ב־2023, וכותב: "ככל הנראה, המחירים האפקטיביים של הדירות החדשות שנמכרות בשוק החופשי ירדו אף יותר ממה שמדדה הלמ"ס, עקב הטבות שונות שאינן מגולמות במחירי המחירון של הדירות, כגון תוספות ושינויים לבקשת הדיירים על חשבון היזם, דחיית תשלומים, השתתפות בתשלומי המשכנתה ואף השתתפות בתשלום מס הרכישה".

הדוח מציין כי לאחר הירידה החדה במספר העסקאות בתחום המגורים עם פרוץ המלחמה חלה בהמשך "התאוששות ניכרת של מספר העסקאות, וזו אף התגברה בינואר 2024".

באשר לרכישות תושבי חוץ - על אף הדיבורים על צפי להתחזקות פעילותם בישראל בעקבות המלחמה והתגברות האנטישמיות בעולם, הדוח מראה כי מספר הדירות שרכשו תושבי חו"ל לאחר פרוץ המלחמה דווקא ירד ביחס למספרן בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023. "השפעתם של תושבי חוץ על שוק הדיור הישראלי היא זניחה. חלקם ברכישות בשנים 2014 עד 2023 היווה כ־1.5% בממוצע, והם גם מכרו דירות, כך שמספר הרכישות נטו קטן עוד יותר".

תנופת הפיתוח בדרום תיעצר?

הדוח מקדיש פרק שלם לסיטואציה הבלתי אפשרית שאיתה מתמודדים תושבי יישובי הגבולות בדרום ובצפון. תחת הכותרת "סוגיות ברווחה" עוסק הפרק בטיפול בתושבי הדרום והצפון, שמספר המפונים מהם הגיע בשיאו לכרבע מיליון איש (פינוי מאורגן, מטעם המדינה, ופינוי עצמאי).

"עם פרוץ המלחמה נוצר מצב תקדימי, שבו תושבי יישובים בגבולות הדרומי והצפוני נאלצו להתפנות מבתיהם לתקופה ממושכת ולהעתיק את מגוריהם לאזורים בטוחים יותר", נכתב בדוח, אשר מרחיב על התפתחות יישובי הנגב המערבי בעיקר, בשנים שלפני המלחמה, ומעלה חשש מעצירתה בעקבות האירועים.

"תנופת הצמיחה הדמוגרפית בנגב המערבי, וכן תחילתה של צמיחה כזאת בגבול לבנון, עלולות להיעצר כתוצאה מהמשבר הביטחוני בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל'. מדיניות שתתמוך בתהליך גידול דמוגרפי ביישובים הללו צריכה תחילה לחזק את ביטחונם של התושבים. זאת ועוד, בצד הגדלתו של היצע הדיור חשוב להשקיע בטיפוח ופיתוח של גורמי משיכה אזוריים, ובהם תשתיות ושירותים איכותיים כגון חינוך, בריאות, תרבות ותחבורה, וכן ביצירת מקורות תעסוקה איכותיים. אלה עשויים למשוך תושבים חדשים בעלי פרופיל חברתי־כלכלי גבוה וימנעו את הגירתם החוצה. בהשקעה זו גלום פוטנציאל לתמוך לא רק במאזן הגירה חיובי, אלא גם בצמצום פערים חברתיים־כלכליים לעומת יתר אזורי הארץ, למשל פערי שכר ופערים בהישגים הלימודיים".

הדוח מוסיף ומציין כי "בתהליכי תכנון ארוכי טווח חשוב להביא בחשבון את הקישוריות התחבורתית אל מרכזי תעסוקה איכותיים, ולבדוק אם האסטרטגיה לפיתוח אזורי מעודדת הקמת אזורי תעסוקה כאלה, שמהם ייהנו כל יישובי האזור. בהסתכלות על המרחב כולו יש לבחון כיצד התפתחותם של השירותים ביישובים הנמצאים במרחב משרתת גם את היישובים האחרים בו".

עוד כתבות

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

אחרי חודש נוסף של הובלה בתשואות: על מה בונים בחברת הביטוח המצטיינת

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הוזלת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

יואב גלנט / צילום: ap, Jacquelyn Martin, Pool

בשליחות איראן: ישראלי הואשם שאסף מודיעין על גלנט

מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ בנימין נתניהו. מאגף הביטחון וחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● שר החוץ של איראן נחת בג'נווה בשווייץ לקראת השיחות עם ארה"ב ביום שלישי ● נתניהו: טראמפ חושב שהאיראנים רוצים הסכם אחרי הפספוס בפעם הקודמת, אמרתי לו: האיראנים משקרים ● עדכונים שוטפים

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהטילה סנקציות בסך 18 מיליון שקל, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות ● על פי בדיקת הרשות, החברה התערבה במחירי הצרכן מול רשתות השיווק, תצוגת המוצרים ועוד

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

קמהדע היא כבר לא רק הבטחה אלא מניית ערך אמיתית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

ירידת שער הדולר/ין על גבי מסך בטוקיו, יום ג' / צילום: Reuters, Kotaro Numata

מגמה חיובית באירופה; רוב הבורסות באסיה סגורות היום

הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● טוקיו עולה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים בפיננשל טיימס ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה